לדלג לתוכן

פרנץ פלאטקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרנץ פלאטקו
Franz Platko
מידע אישי
לידה 2 בדצמבר 1898
בודפשט שבהונגריה
פטירה 2 בספטמבר 1982 (בגיל 83)
סנטיאגו דה צ'ילה, צ'ילה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא פרנץ פלאקטו קופילץ
עמדה שוער
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1917–1920
1920
1920–1923
1923–1930
1930–1931
וסס (בודפשט)
WAC וינה
מ.ט.ק. הונגריה
ברצלונה
רקראטיבו ולבה



189 (0)
נבחרת לאומית כשחקן
1917–1923 נבחרת הונגריה בכדורגל הונגריה 6 (0)
קבוצות כמאמן
1932–1933
1933–1934
1934–1935
1939–1940
1940
1940–1941
1941–1945
1949
1953–1954
1955–1956
מילוס
רובאיי
ברצלונה
קולו-קולו
ריבר פלייט
קולו-קולו
צ'ילה
בוקה ג'וניורס
קולו-קולו
ברצלונה
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרנץ פלאקטו קופילץהונגרית: Kopiletz Franz Platko; ‏2 בדצמבר 1898, בודפשט, הונגריה2 בספטמבר 1982, סנטיאגו דה צ'ילה) היה שחקן ומאמן כדורגל הונגרי, ששיחק כשוער. פלאטקו היה פעיל בסוף העשור השני ובשנות ה-20 של המאה ה-20, ושיחק, בין היתר, בקבוצות מ.ט.ק. הונגריה, ברצלונה ורקראטיבו ולבה ובנבחרת הונגריה. לאחר פרישתו ממשחק אימן מספר קבוצות, והבולטות בהן היו ברצלונה, קולו-קולו, ריבר פלייט, בוקה ג'וניורס ונבחרת צ'ילה.

שחקני ברצלונה שזכו בגביע ב-1928. משמאל לימין:
עומדים: פורנס (מאמן), מאס, קאסטייו, ליורנס, ולטר, גוסמאן, קרלה ופלאטקו. יושבים: פיירה, ססטרה, סמיטייר, ארוצ'ה וסאז'י.

פלאטקו החל את קריירת הכדורגל שלו בעיר מולדתו, בודפשט, במועדון מקומי. ב-1920 שיחק לתקופה קצרה בווינה. כשחזר לבודפשט שיחק במ.ט.ק. הונגריה. בשנותיו בהונגריה, בין 1917 ל-1923, שיחק 6 פעמים במדי נבחרת הונגריה.

פלאטקו שותף בשני משחקי ידידות של קבוצתו מול ברצלונה, ובזכות הצגת יכולת מרשימה הוצע לו חוזה במועדון. פלאטקו הובא כמחליפו של ריקרדו זאמורה, אך במהרה הוא ביסס את מעמדו בקבוצה בזכות עצמו. הוא שיחק שבע שנים בברצלונה, בין 1923 ל-1930. בזמנו בקבוצה זכה עמה בשש אליפויות קטלוניה, שלושה גביע המלך ובאליפות ספרד הראשונה. גבורתו במשחק הגמר של גביע המלך ב-1928 הרשימה את המשורר רפאל אלברטי שכתב אודותיו שיר.

פלאטקו עבר לרקראטיבו ולבה ב-1931 ופרש לאחר שנה.

קריירת אימון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיד לאחר פרישתו החל לעבוד כמאמן. הוא אימן בצרפת בשתי קבוצות שונות בין 1932 ל-1934, לפני שחזר לברצלונה להיות מאמן הקבוצה בעונת 1934/35. על אף זכייה באליפות קטלוניה הוא הוחלף על ידי פטריק אוקונל. פלאטקו עבר לדרום אמריקה, בה זכה להצלחה רבה כמאמן. ב-1939, בראשונה מבין שלוש קדנציות שונות בקולו-קולו הוביל את הקבוצה לאליפות. ב-1940 אימן לתקופה קצרה את ריבר פלייט הארגנטינאית, לפני שחזר לקדנציה שנייה בקולו-קולו, שגם בה זכה באליפות הליגה. ב-1941 מונה למאמן נבחרת צ'ילה. הוא היה מאמנה בטורנירי קופה אמריקה לשנים 1942 ו-1945. במקביל, בשנת 1942, אימן שני מועדונים צ'ילאנים נוספים. ב-1949 אימן את בוקה ג'וניורס. ב-1953 חזר לקדנציה שלישית ואחרונה בקולו-קולו. פעם נוספת זכה עם הקבוצה באליפות הליגה.

לאחר שני עשורים הרחק מברצלונה, חזר פלאטקו לאימון מועדון הכדורגל ברצלונה בעונת 1955/56. בעונה זו, עם שחקנים כגון לאזלו קובאלה ולואיס סוארס, ניצחה הקבוצה בעשרה משחקי ליגה רצופים. השיא לא נשבר עד 2005. למרות רצף הניצחונות, סיימה הקבוצה במקום השני, מאחורי אתלטיק בילבאו. פלאטקו הוחלף בתום העונה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרנץ פלאטקו בוויקישיתוף