פלייאוף
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
משחקי פלייאוף, משחקי סוף עונה, משחקי גמר או משחקי הצלבה בליגות ספורטיביות ובתחרויות ספורט בין-לאומיות, הם משחקים הנערכים בתום העונה הסדירה או בתום סדרת משחקים, על מנת להכריע בדבר זהות אלופת הליגה או תואר כבוד אחר (למשל: מדליה, גביע וכדומה). השיטה מקובלת מאוד בליגות המקצועניות בצפון אמריקה, בתחרויות ספורט בין-לאומיות כגון המונדיאל והאולימפיאדה ובענפי ספורט פופולריים דוגמת טניס וכדורסל.
פורמטים מקובלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – פורמט פלייאוף
- שיטת גביע (נוקאאוט) (בתרגום חופשי: מכת מחץ) – בשיטה זו הצדדים נפגשים למשחק אחד אשר מכריע את זהות העולה לשלב הבא. הצד המפסיד מודח מהמשך התחרות. דוגמאות: משחקי גביע עולמיים ותחרויות בין-לאומיות, טורנירי טניס, ליגת ה-NFL, טורניר כדורסל המכללות וכו'.
- שיטת בית וחוץ – בשיטה זו נערכים שני משחקים בלבד בין הצדדים, כשבכל משחק מארח אחד הצדדים. ההתמודדות מוכרעת בכמות הניצחונות (כשאחד הצדדים מנצח פעמיים) או הפרש ניקוד (כשאחד הצדדים הפסיד בהפרש מסוים במשחק הראשון אך ניצח בהפרש גדול יותר במשחק השני). כשאין הכרעה אריתמטית בהתמודדות מסוג זה נוהגים להשתמש בשורה של שוברי שוויון דוגמת חוק שערי חוץ, בעיטות עונשין, שער זהב/כסף או משחקוני שובר שוויון. דוגמה: ליגת האלופות.
- סדרת פלייאוף או שיטת הטוב מ... – בשיטה זו נערכת סדרת משחקים אי זוגית (בשיטת בית וחוץ) בין שני הצדדים כשלאחד מהם יש את יתרון ביתיות בסדרה – בדרך כלל יתרון הביתיות ניתן לקבוצה שהשיגה מאזן טוב יותר של הצלחות בעונה הסדירה. הסדרה מוכרעת כאשר אחד הצדדים מנצח במספר המשחקים המינימלי לניצחון בסדרה (למשל: 2 ניצחונות בשיטת הטוב מ-3, 4 ניצחונות בשיטת הטוב מ-7 וכו'). דוגמאות: פלייאוף ה-NBA, ה-MLB וכדומה.
