פטר פנדי
.jpg) | |
| לידה |
4 בספטמבר 1796 וינה, ממלכת הבסבורג  |
|---|---|
| פטירה |
28 באוגוסט 1842 (בגיל 45) וינה, אוסטריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות המרכזי בווינה |
| מקום לימודים |
האקדמיה לאמנויות בווינה |
| תחום יצירה |
ציור, אמנות חזותית |
  | |
.jpg)
פטר פנדי (Peter Fendi; 4 בספטמבר 1796 – 28 באוגוסט 1842)[1] היה צייר,[2] חרט וליתוגרף אוסטרי,[3] מהאמנים המובילים בתקופת הבידרמאייר (אנ').[4]
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]פטר פנדי נולד בווינה ב-4 בספטמבר 1796, ליוזף ואליזבת פנדי. אביו היה מנהל בית ספר.[1] כשהיה תינוק, נפל משידת ההחתלה, תאונה שגרמה לנזק בלתי הפיך לעמוד השדרה שלו.[5] פנדי הוכיח כישרון לציור מילדות. הוא התקבל לאקדמיה לאמנויות יפות בווינה,[1] בשנת 1810,[5] בהיותו בן שלוש עשרה, שם למד שלוש שנים[1] אצל יוהאן מרטין פישר (גר'), הוברט מאורר (אנ') ו יוהאן בפטיסט פון לאמפי האב (אנ').[5]
פנדי פגש את יוזף בארט (אנ'), אספן אמנות ורופא העיניים האישי של יוזף השני, ובאמצעות קשריו של בארט לאמנים משפיעים אחרים, מצא פנדי ב-1818 עבודה בגלריה הקיסרית למטבעות ועתיקות.[1][6][7] בלגריה עבד כמשרטט וחרט.[8] פנדי קיבל מדליית זהב בשנת 1821 עבור ציור השמן שלו, Vilenica,[9] ונבחר כחבר באקדמיה לאמנויות יפות בווינה בשנת 1836.[8]
פנדי הדריך גם אצילים וגם פשוטי העם ברישום ובציור. בין תלמידיו של פנדי היה קארל שינדלר (אנ') ופרדריך טרמל (אנ').[10] פנדי נפטר ב-28 באוגוסט 1842.[1]
עבודתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]פנדי צייר בצבעי שמן וצבעי מים, וכן הדפיס חומר, הצריב, הדפיס באבן וגילף בעץ.[1][10] הדפסים ססגוניים של פנדי נחשבים להישגים חלוציים בתחום הליטוגרפיה.[1] פנדי זכור בזכות סצנות הז'אנר שלו,[8] בהשפעת ציירים הולנדים כגון אדריאן ברואר, אדריאן ואן אוסטדה ורמברנדט. השפעות נוספות על התפתחותו האמנותית של פנדי כללו את יצירותיהם של אמנים איטלקים, כגון ג'ובאני בליני, טינטורטו, טיציאן ופאולו ורונזה, אותם ראה בטיול לוונציה ב-1821.[11] פנדי ידוע גם בזכות דיוקנאות האצולה שלו.[12]
פנדי חרט סדרה של 5 שטרות אוסטריים שהונפקו ב-1841.[13]
יצירותיו נשמרות במוזיאון אלברטינה, במוזיאון בלוורדה (אנ') שבארמון בלוודר, במוזיאון לתודות האמנות, ובאוספים ששייכים לנסיך ליכטנשטיין בואדוץ.[1]
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
המסר העצוב -
המצותת -
הזורע -
אישה עם כובע טורקיז ומטריה -
אלמנתו של הקצין המסכן -
עוזרת בית עם מכתב -
זירת ההצפה
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Parsons, Nicholas (2008), Vienna: A Cultural History, Oxford University Press US, ISBN 978-0-19-537607-4.
- Bullough, Vern L.; Bullough, Bonnie (1994), Human Sexuality: An Encyclopedia, Taylor & Francis, ISBN 978-0-8240-7972-7.
- Howard Gibbs, Christopher (1997), The Cambridge Companion to Schubert, Cambridge Companions to Music, Cambridge University Press, ISBN 978-0-521-48424-4.
- Koschatzky, Walter (1988), Viennese Watercolors of the Nineteenth Century, Harry N. Abrams, Inc., ISBN 978-0-8109-1375-2.
- Waissenberger, Robert (1986), Vienna in the Biedermeier Era, Rizzoli, ISBN 0-8478-0715-0.
- Norman, Geraldine (1977), Nineteenth Century Painters and Painting: A Dictionary, Thames & Hudson, ISBN 0-520-03328-0.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 "Painters: 200th Birthday of Peter Fendi". AEIOU, Federal Ministry for Education, Science and Culture (Austria). ארכיון מ-22 בינואר 2021. נבדק ב-7 בפברואר 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Bullough & Bullough 1994, p. 48
- ^ Getty Research - Union List of Artist Names - Peter Fendi - Full Record Display (אורכב 27.06.2016 בארכיון Wayback Machine) Getty Foundation
- ^ Parsons 2008, p. 197
- ^ 1 2 3 Koschatzky 1988, p. 106
- ^ Waissenberger 1986, p. 164.
- ^ The Imperial Gallery of Coins and Antiquities was originally part of the Imperial Art Collection, which was later transferred the Kunsthistorisches Museum
- ^ 1 2 3 "Peter Fendi". Idburyprints.com. Cotswolds, England: Idbury Prints Limited. אורכב מהמקור ב-24 בספטמבר 2009. נבדק ב-7 בפברואר 2010.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: unfit URL (link) - ^ "The book about Karst" (PDF). ProGEO Newsletter. ProGEO. 1998. ארכיון (PDF) מ-2022-12-12. נבדק ב-12 בספטמבר 2022.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 Norman 1987, p. 84.
- ^ Waissenberger 1986, p. 166.
- ^ Howard Gibbs 1997, p. 290
- ^ Hessler, Gene (2005). The International Engraver's Line. Gene Hessler. p. 100. ISBN 978-0976841104.