פורטל:נצרות
הדת הנוצרית נוסדה בארץ ישראל לפני כאלפיים שנה, והתבססה על דמותו של ישו. במהלך ארבע המאות הראשונות לספירה, ובמיוחד אחרי הפיכת הנצרות לדת הרשמית של האימפריה הרומית במאה הרביעית לספירה, הפכה הנצרות לדת הדומיננטית באירופה ובעולם המערבי. במהלך התקופה הקולוניאלית (מסוף ימי הביניים ועד אמצע המאה ה-20) התפשטה הנצרות למקומות היישוב בהן הוקמו קולוניות אירופיות, וכיום רוב הנוצרים אינם תושבי העולם המערבי. מספר הנוצרים נאמד כיום 2.1 מיליארד מאמינים. בדומה לדתות נוספות, מעבר לאמונה הדתית, הנצרות היא גם כלי שלטוני, ובתקופות שונות אף שימשה להגדרה ריבונית. המבנה ההיררכי בנצרות מדגיש ביתר שאת את השימוש בדת ככלי שלטוני מעבר לאמונה דתית. במהלך השנים התפלגו הנוצרים לפלגים שונים על רקע ויכוחים בעניין עיקרי האמונה, אופיו והרכבו של הממסד הדתי הנוצרי, וכן בעניין מנהגים ודרכי פולחן. |
ההיסטוריה של המיסיון הנוצרי משתרעת על תקופה בת כאלפיים שנה, מצליבת ישו ועד ימינו, שבה פעל המיסיון הנוצרי להפצת הנצרות. בראשיתה הייתה הנצרות כת, אחת מבין כמה כתות יהודיות בתקופת הבית השני, וכתוצאה מפעולות הפצת דת נמרצות, הפכה לדת חובקת עולם. בתחילת המאה ה-21 משתייך כשליש מאוכלוסיית העולם לאחד מן הזרמים של הדת הנוצרית. הנוצרים מהווים את הקהילייה הדתית הנרחבת והמגוונת ביותר שלה כנסיות בכל אומה בעולם. סימן לדינמיות של הדת הנוצרית היא מעבר המרכז הדמוגרפי של הנצרות ממדינות המערב לאמריקה הלטינית, אפריקה, אסיה ואזור האוקיינוס השקט, שם חיים למעלה ממחצית הנוצרים בעולם. הנצרות, ככנסייה האוניברסלית האמיתית הראשונה מייצגת תופעה בהיסטוריה של הדתות, שאת הצלחתה יש לייחס בראש ובראשונה למיסיון.
|
| גן הקבר בצפון מזרחה של ירושלים, הוא המקום המזוהה על ידי הפרוטסטנטים כמקום קבורתו של ישו. בניגוד לפרוטסטנטים, מזהים רוב הזרמים הנוצרים את מקום קברו של ישו בכנסיית הקבר. |
- בניינים ואדריכלות: כנסיית הקבר הקדוש - קתדרלת קלן - קתדרלת שארטר
- אישים: מטאו ריצ'י - פרנסיסקו חאווייר
- דת וביקורת המקרא: תאוריית שני המקורות
_workshop_-_Martin_Luther_(Uffizi).jpg)
בשנת 1523 פרסם מרטין לותר, מייסד הנצרות הפרוטסטנטית את חיבורו "אודות היות ישו יהודי מלידה", בו האשים את הממסד הקתולי ברדיפה ובהתאכזרות ליהודים, וטען כי סירובם להתנצר נובע מהדוגמה הרעה שקיבלו מהממסד הקתולי. אולם בשנת 1537, כשהלחץ של חצר האפיפיורות עליו נתן את אותותיו. לותר ייחס ליהודים ניסיון לנצל את הקרע בכנסייה כדי להעלות מחדש שאלות לגבי משיחיותו של ישו. וב-1543 פרסם לותר את ספרו "על היהודים ושקריהם" – כתב שטנה חריף גדוש בשנאת ישראל, בו נטען כי היהודים הם "מרעילי בארות וחוטפי ילדים", וקרא לעשות ביהודים פרעות.
סטטוס קוו הוא הכינוי המקובל להסדרי החזקה והשימוש במקומות הקדושים לנצרות בארץ ישראל, אשר נקבעו ב"הצהרת הסטטוס קוו" בשנים 1852 ו-1856, תוך אימוץ המצב בשטח מאז שנת 1757. ההסדר הוא תולדה של תהליכים ותהפוכות היסטוריים, והוא קשור במידה רבה לעושרן ולכוחן של העדות הנוצריות בארץ, כמו גם להיקף נוכחותן בה מבחינה מספר מאמיניהן. מקור שמו של ההסדר במונח הלטיני "סטטוס קוו" (Status quo), שמשמעותו "המצב הקיים".
הסדר הסטטוס קוו קובע בפירוט רב את הבעלות והחזקה של העדות הנוצריות השונות באתרים בהם הוא חל, מפרט את זכויות הפולחן והתפילה של כל אחת מהן, וכן את הזכויות העומדות למי מהן לנקותם ולתחזקם. עוד קובע ההסדר את זכויותיהם של העדות הנוצריות השונות באתרים הנמצאים בחזקת עדה אחרת, את הדין החל באזורים הנתונים לחזקה משותפת, וכללים נוספים רבים הנוגעים לאתרים הקדושים ולניהולם היום-יומי.
הסדר הסטטוס קוו מתייחס כיום לכנסיית הקבר, כולל דיר אל סולטאן, לקבר מרים ולכנסיית העלייה, שלושתם בירושלים, וכן לכנסיית המולד בבית לחם. במקור התייחס ההסדר גם לכותל המערבי ולקבר רחל, אך בתהליך שהחל בשנת 1967 שוב אינו חל בהם
"וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָפָה הַיּוֹם לַעֲרוֹב וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו תַּלְמִידָיו וַיֹּאמְרוּ הִנֵּה הַמָּקוֹם חָרֵב וְהַיּוֹם רַד מְאֹד׃ שַׁלַּח אוֹתָם וְיֵלְכוּ אֶל־הַחֲצֵרִים וְהַכְּפָרִים מִסָּבִיב לִקְנוֹת לָהֶם לָחֶם כִּי אֵין־לָהֶם מַה־שֶּׁיֹּאכֵלוּ׃ וַיַּעַן וַיּאֹמֶר אֲלֵיהֶם תְּנוּ אַתֶּם לָהֶם לֶאֱכֹל וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הֲנֵלֵךְ לִקְנוֹת לֶחֶם בְּמָאתַיִם דִּינָר לָתֵת לָהֶם לֶאֱכֹל׃ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם כַּמָּה כִכְּרוֹת־לֶחֶם יֵשׁ לָכֶם לְכוּ וּרְאוּ וַיֵּדְעוּ וַיֹּאמְרוּ חָמֵשׁ וּשְׁנֵי דָגִים׃ וַיְצַו אוֹתָם לָשֶׁבֶת כֻּלָּם חֲבֻרָה חֲבֻרָה לְבַד עַל־יְרַק הַדֶּשֶׁא׃ וַיֵּשְׁבוּ שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת לְמֵאוֹת וְלַחֲמִשִּׁים׃ וַיִּקַּח אֶת־חֲמֵשֶׁת כִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם וְאֶת־שְׁנֵי הַדָּגִים וַיִּשָׂא עֵינָיו הַשָּׁמַיְמָה וַיְבָרֶךְ וַיִּפְרֹס אֶת־הַלֶּחֶם וַיִּתֵּן לְתַלְמִידָיו לָשׂוּם לִפְנֵיהֶם וְאֶת־שְׁנֵי הַדָּגִים חִלֵּק לְכֻלָּם׃ וַיֹּאכְלוּ כֻלָּם וַיִּשְׂבָּעוּ׃ וַיִּשְׂאוּ מִן־הַפְּתוֹתִים מְלוֹא סַלִּים שְׁנֵים עָשָׂר וְגַם מִן־הַדָּגִים׃ וְהָאֹכְלִים מִן־הַלֶּחֶם הָיוּ כַּחֲמֵשֶׁת אַלְפֵי אִישׁ".
— הבשורה על-פי מרקוס 6, 35-44
באירוע, המוכר כנס הלחם והדגים, הצליח ישו להזין 5,000 איש, בחמש כיכרות לחם ושני דגים. המקום בו התרחש הנס מזוהה עם עין שבע, בקעה המשתרעת בצפון-מערב הכנרת, סמוך לכפר נחום. במקום ניצבת כנסיית הלחם והדגים המנציחה את האירוע. שמה העברי של "עין שבע" ניתן לה על שם שבעת המעיינות שנבעו בה בעבר, אך כיום נובעים במקום חמישה בלבד.
להלן קטגוריות המשנה שתחת קטגוריית נצרות בוויקיפדיה:
הכנסייה האנגליקנית - נצרות אוריינטלית - נצרות קופטית - הכנסייה האתיופית האורתודוקסית - הכנסייה הגאורגית האורתודוקסית - הכנסייה האפוסטולית הארמנית - נצרות מזרחית קתולית (מלכיתים) - הכנסייה האמיתית של ישו - מורמונים - אוונגליזם - קלוויניזם - אנבפטיסטים - לותרניזם - מנוניטים - אגודת הידידים - בפטיזם - מתודיזם - אדוונטיזם - איימיש
|
|
האיגרות האחרות |
|
חמשת החומשים: |
ספרות ההיסטוריה:
|
ספרות החכמה: |
נביאים גדולים: |
נביאים קטנים: |
ערך ראשי - ישו
לידה ונעורים - הבשורה למרים - הביקור - לידת ישו - סגידת הרועים - שלושת האמגושים - טבח התמימים - הבריחה למצרים - ישו הנער בבית המקדש
תחילת פעולתו של ישו - טבילת ישו - פיתויו של ישו - החתונה בקנה - הדרשה על ההר - ההשתנות
ישו בירושלים - הסעודה האחרונה - הפסיון של ישו - סטיגמטה - צליבת ישו - קבורת ישו - תחיית ישו
_-_The_Last_Supper_(1495-1498).jpg)
שנים עשר השליחים: פטרוס הקדוש - אנדראס הקדוש - יעקב בן זבדי - יוחנן בן זבדי - ברתולומאוס הקדוש - פיליפוס הקדוש - מתי - תומאס הקדוש - יעקב בן חלפי - יהודה איש קריות - תדאוס הקדוש - שמעון הקנאי - מתיאס הקדוש
אחרים: מרים המגדלית - פאולוס - יוסף הקדוש - אבות הנצרות
אפיפיורים: פיוס האחד עשר - פיוס השנים עשר - יוחנן העשרים ושלושה - פאולוס השישי - יוחנן פאולוס הראשון - יוחנן פאולוס השני - בנדיקטוס השישה עשר - רשימת אפיפיורים
גאורגיוס הקדוש הוא הקדוש החשוב ביותר בנצרות האורותודוקסית, והוא אחד הקדושים הפופולריים ביותר בנצרות כולה. הוא הקדוש הפטרון של מספר ארצות, ובהן אנגליה, יוון, אתיופיה, גאורגיה, מונטנגרו, פורטוגל ומלטה, של הקהילות האוטונומיות קטלוניה ואראגון בספרד, של מדינת בואריה, ושל הערים מוסקבה, ג'נובה וביירות. גאורגיוס הקדוש גדל בדיוספוליס, היא לוד, וראשו נקבר בכנסיית גאורגיוס הקדוש קוטל הדרקון שבעיר. בתיאורו המוכר ביותר באמנות, הוא נראה כשהוא רכוב על סוס לבן וקוטל דרקון ברומח. מקורו של תיאור זה באגדה המזכירה את מעשה אנדרומדה, והדרקון מייצג את כת העובדי האלילים.
רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום: קצרמרים להרחבה - ערכים מבוקשים.