עוצבת יפתח
תג היחידה | |
בגלל הרוח, עד הניצחון | |
פרטים | |
---|---|
מדינה | ישראל |
שיוך | צה"ל |
סוג | חטיבת מילואים משוריינת |
בסיס האם | מחנה ירדן |
אירועים ותאריכים | |
תקופת הפעילות | 1970–הווה (כ־54 שנים) |
מלחמות |
מלחמת יום הכיפורים מלחמת לבנון השנייה מלחמת חרבות ברזל |
נתוני היחידה | |
ציוד עיקרי | טנקי מרכבה סימן 3 |
פיקוד | |
יחידת אם | אוגדת הבשן |
יחידות בת |
|
מפקדים | מפקדי החטיבה |
עוצבת יפתח (חטיבה 679) היא חטיבת שריון במילואים של צה"ל השייכת לעוצבת הבשן בפיקוד צפון. החטיבה הוקמה בשנת 1970 על בסיס טנקי צנטוריון, ומוכרת במיוחד בשל חלקה בקרבות הבלימה והתקפת הנגד הישראלית ברמת הגולן במהלך מלחמת יום הכיפורים, החטיבה השתתפה בלחימה במהלך מלחמת לבנון השנייה והייתה חטיבת המילואים הראשונה שהוסבה לטנקי מרכבה סימן 3. בסיס האם של היחידה הוא מחנה ירדן הסמוך ליישוב חד נס.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקמת החטיבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]החטיבה הוקמה כחטיבה 679 בדצמבר 1970 במחנה מנסורה ליד יקנעם כחטיבת מילואים משוריינת, עם טנקי צנטוריון בעלי מנועי בנזין (שוט מטאור). חיילי החטיבה היו בעיקר חיילים שהשתחררו משירות סדיר בחטיבה 188 וחטיבה 7, וכן לוחמי נח"ל (ברובם מישיבות הסדר) שהוסבו בסוף שירותם הסדיר לשריון. בדצמבר 1971 התקיים האימון הראשון של החטיבה במחנה צאלים. החטיבה הספיקה לקיים עוד אימון נוסף יחיד לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים.
בסביבות יולי 1973 עברה החטיבה למחנה הקבע שלה ביפתח, ליד ראש פינה. המחנה טרם חובר לרשת החשמל והתחמושת עבור הטנקים של החטיבה הייתה באופן זמני במחנה פילון הסמוך.
מלחמת יום כיפור
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – חטיבה 679 במלחמת יום הכיפורים
עם פרוץ המלחמה ב-6 באוקטובר 1973 כללה החטיבה 3 גדודים:
- גדוד 57 בפיקוד משה הראל
- גדוד 93 בפיקוד רן גוטפריד
- גדוד 289 בפיקוד רפאל שפר
המח"ט, אורי אור, התמנה לתפקיד רק מספר חודשים לפני כן. בחצות הלילה הראשון למלחמה הגיעו הטנקים הראשונים של החטיבה לרמת הגולן והצטרפו לקרבות הבלימה בדרום ובמרכז הרמה, החל בקרב על נפח, והמשך בקרב על חושניה. החטיבה השתתפה בקרבות ההבקעה לסוריה, ובקרבות במובלעת הסורית.
בשנים שלאחר המלחמה, עברה החטיבה תהליך שיקום והתארגנות מחדש. כמו כן שונה מספרה ל-434. בשנות ה-90 עברה החטיבה הסבה למרכבה סימן 3.
מלחמת לבנון השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]החטיבה בפיקוד גיל מעוז כללה 3 גדודים:
- גדוד 8108 בפיקוד זיו אבן-חן
- גדוד 9232 בפיקוד בני צימרמן
- גדוד 8112 בפיקוד עמית חדד
החטיבה גויסה במהלך ה-4 באוגוסט 2006, במסגרת אוגדת נתיב האש בפיקוד ארז צוקרמן. ב-9 באוגוסט בשעות הערב נכנס גדוד זיו ללבנון, כשפניו למרג' עיון, ומתלווה אליו המח"ט גיל מעוז. עקב בעיות תיאום לא קיבל הגדוד לרשותו פלוגת חי"ר מחטיבה 724 השכנה כפי שתוכנן.
בכניסה למרג' עיון ספגו 2 טנקים מפלוגה ג' פגיעות מטילי נ"ט ומטעני חבלה. המג"ד עלה בקשר וקרא "היחלצות לאחור". כוונתו הייתה שפלוגה ב' תעלה למרג' עיון בדרך חלופית אולם פלוגה ב' פירשה זו באופן מילולי לחזור לישראל והחלו בנסיעה לכיוון מטולה. באופן תמוה יצאו עם הטנקים גם מ"פ ב' וסגנו, במקום להישאר עם הכוח מלפנים. בירידה ממרג' עיון בחזרה לכיוון מטולה התברר שקרתה תקלה לטנק המ"פ, והוא נגרר על-ידי הסמ"פ. במהלך התנועה דרומה של פלוגה ב' נפל טנק הסמ"פ בעת שגרר את טנק המ"פ לתעלה והיה צורך לחלצו. העיכוב שנגרם בשל מאמצי החילוץ, הביא להתגלות הכוח (שכלל טנק מ"פ נגרר על-ידי טנק 3א וטנק סמ"פ שנגרר על-ידי ה-D9) בשעות הבוקר של 10 באוגוסט לתצפיות של החזבאללה מאל-ח'יאם. על הכוח נורה מטח טילי נ"ט שגרם להריגתו של לוחם אחד ולפציעתם של כמה לוחמים אחרים ולהשבתת כל הטנקים. המג"ד ירד מהעיירה יחד עם פלוגה ג' לסייע בחילוץ והורה לסמג"ד להישאר בעיירה עם פלוגה א'. עקב חוסר הבנה הצטרפו אף הם למאמץ החילוץ, וכך נותר בעיירה רק המח"ט גיל מעוז, עם טנק ונגמ"ש.
בשעות הצהריים קיבל גדוד בני הוראה להיכנס ללבנון אך המג"ד בני צימרמן סירב להוביל את הגדוד, משום שחש כי אינו כשיר למשימה. מפקד האוגדה ארז צוקרמן הטיל את משימת הובלת הגדוד על המג"ד הקודם מוטי סעד, והמג"ד בני עבר לכהן כאיש צוות חמישי בטנק המג"ד. הגדוד נכנס אחר הצהריים כדי לחלץ את הטנקים הפגועים מעמק עיון, אך תפקד בקושי. בליל ה-10 באוגוסט היה אמור גדוד עמית שעד אז פעל תחת פיקוד חטיבה 724 לחבור למח"ט. הגדוד נערך למשימה אך זו בוטלה, לאחר שבמטכ"ל הוחלט שתנועת טנקים נוספים עלולים להחריף את המשבר עם סוריה. לבסוף חולץ המח"ט על ידי כוח מחטיבה 724 השכנה. לאחר המלחמה הודח המג"ד בני צימרמן, ובינואר 2007 הוחלט לקצר את כהונת המח"ט גיל מעוז (צעד שהתפרש כהדחה).
ביולי 2012 נערך טקס חנוכת מצפור ואתר מורשת בהר שיפון, הצופה לגזרת הלחימה הקשה של החטיבה במלחמת יום הכיפורים.[1] ב-2015 זכתה החטיבה בפרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות.
מלחמת חרבות ברזל
[עריכת קוד מקור | עריכה]במלחמת חרבות ברזל הטנקים של החטיבה פעלו להגן ולהילחם בכל מרחב רמת הגולן, החרמון והר דב. בחודשים אוקטובר עד ינואר, גדוד 8108 בפיקוד בועז רוט ירד לעזה והשתתף בלחימה בצפון הרצועה תחת צק"ח של עוצבת חצי האש.[2] הגדוד לחם בבית חאנון, בית לאהיא, אל-עטאטרה ושכונת א-סלאטין. לוחמי הגדוד חיסלו כ-100 מחבלים ללא אבדות לכוחות הגדוד.
במהלך חודש אפריל גויסה החטיבה מחדש תחת פיקוד אוגדה 99 יחד עם חטיבת כרמלי ותפסה את מסדרון נצרים במקום אוגדה 162 (חטיבת הנח"ל וחטיבה 401).
מפקדי החטיבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שם | תקופת כהונה כמפקד החטיבה | הערות |
אהרון גל | דצמבר 1970 – מאי 1973 | |
אורי אור | מאי 1973 – יוני 1974 | מפקד החטיבה במלחמת יום הכיפורים. לימים מפקד פיקוד המרכז והצפון |
עמיר יפה | פברואר 1974 – יולי 1976 | |
אמציה חן | אוגוסט 1976 – ספטמבר 1979 | |
אלי גבע | אוקטובר 1979 – ספטמבר 1981 | |
יצחקי חן | אוקטובר 1981 – יולי 1983 | מפקד החטיבה במלחמת לבנון הראשונה |
שלמה ינאי | אוגוסט 1983 – אוקטובר 1985 | לימים ראש אגף התכנון |
איל בן ראובן | מאי 1985 – אוקטובר 1988 | לימים מפקד המכללות הצבאיות |
חנן ברנשטיין | מאי 1988 – נובמבר 1992 | |
אבי מזרחי | נובמבר 1992 – אוקטובר 1994 | לימים מפקד פיקוד המרכז |
יוסי סילמן | אוקטובר 1994 – יולי 1997 | |
הלל קוברינסקי | יולי 1997 – אוגוסט 2004 | |
גיל מעוז | אוגוסט 2005 – 2007 | מפקד החטיבה במלחמת לבנון השנייה |
ארי סינגר | 2007 – יולי 2011 | לימים קצין מילואים ראשי |
אמיר חמוד | יולי 2011 – 2014 | |
אופיר לוי | 2014–2016 | |
רפי וולפסון | 2016–2018 | |
נריה ישורון | 2018–2020 | |
גידי כפיר-אל | 2020–2022 | |
אלעד אפרתי | 2022–2024 | |
איתי זעפרני | 2024 – |
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – אנדרטה לחללי חטיבה 679
- במרכז רמת הגולן, כ-300 מטרים צפונית לצומת שיפון, נמצאת האנדרטה ל-98 חללי החטיבה במערכות ישראל. היא ניצבת בקרבת אזור הקרבות של החטיבה ממזרח לנפח.
- על ראש הר שיפון נחנך ביולי 2012 "מצפור הלוחמים" על ידי חיילי ועמותת החטיבה. המצפור מורכב מאמפיתיאטרון הצופה על נופי רמת הגולן ומשמש אתר להעברת מורשת קרב.[3]
- אנדרטת חטיבה 679 בפארק עוצבות השריון.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עמוס הראל ואבי יששכרוף, "קורי עכביש", הוצאת ידיעות אחרונות, 2008
- חגי בן ארצי, מגילת הגבורה במלחמת יום הכיפורים - סיפורה של עוצבת יפתח (679) במלחמה, ה'תשע"ח, 2018[4]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סיפורה של חטיבה 679/434 - ארכיון דיגיטלי שיתופי
- חדר הנצחה לחללי חטיבה 679/434
- אתר עמותת החטיבה.
- עמוד החטיבה באתר יד לשריון.