סרוגייט (סרט)

סרוגייט
בימוי	טלי שלום עזר
תסריט	טלי שלום עזר
שחקנים ראשיים	אמיר וולף; רוזינה קמבוס; לנה אטינגר; ליאת גליק
מדינה	ישראל
הקרנת בכורה	2008
משך הקרנה	57 דק'
שפת הסרט	עברית
סוגה	סרט דרמה
	דף הסרט ב־IMDb

סרוגייט הוא סרט ישראלי עלילתי בן 57 דקות, בהפקת אלעד גביש ו"מרקר הפקות" ובבימויה של טלי שלום עזר. הסרט זכה בפרס הסרט העלילתי הטוב ביותר בפסטיבל הבינלאומי לסרטי נשים רחובות 2009 והוצג בפסטיבל ירושלים 2008. "סרוגייט" נבחר להשתתף בפסטיבל אדינבורו 2009 בתחרות הרשמית, בחירה שסביבה נוצרה סערה תקשורתית, בעקבות קריאתו של הבמאי קן לואץ' לחרם על הפסטיבל. יצא להקרנות מסחריות במאי 2009 בסינמטק תל אביב ובסינמטקים השונים ברחבי הארץ.

תקציר

הסרט מגולל את סיפורו של איליי (אמיר וולף), גבר בן 32 המתקשה ביצירת קשרים עם נשים ופונה לטיפול סרוגייט (הגר, בגילומה של לנה אטינגר). הסרט מלווה את המפגשים האינטימיים והחושפניים של אילי והגר, ובמקביל, מאפשר לצופים להתבונן בהשלכות הטיפול על חייו האישיים של איליי. הצופה מתוודע ליחסים משפחתיים מורכבים עם אחותו אדווה (ליאת גליק) ובנה ירדן (יונתן סבירסקי) ובעיקר עם אמו (רוזינה קמבוס) ולתמורות החלות בהם.

הפקה

"סרוגייט" הוא סרט עצמאי בהפקת "מרקר הפקות" בבעלותו של המפיק אלעד גביש, שהפיק גם את סרטה הקודם של טלי שלום עזר - "ליבינג רום". הסרט הופק בתמיכת קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב - פרויקט קולנוע, החוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב ובמסגרת שיתוף פעולה ישראלי-פולני בסיוע המכון הפולני לתרבות. הסרט צולם על ידי הצלם הפולני ראדק לאדצ'וק (Radek Ladczuk).

בנוסף קיבל הסרט את תמיכתם של גרוויטי בית פוסט, המועצה לתרבות ולאמנות של מפעל הפיס, מכון אדם מיצקביץ, ורשה, וקרן אנה הבאס.

הסערה התקשורתית סביב הקרנת הסרט בפסטיבל אדינבורו

סביב נסיעתה של שלום עזר לפסטיבל אדינבורו התחוללה דרמה תקשורתית, שהחלה בקריאתו של הבמאי הבריטי הנודע קן לואץ' להחרים את הפסטיבל בשל מענק (בסך 300 לירה שטרלינג), שקיבלה הנהלתו משגרירות ישראל, לצורך מימון הגעתה של שלום עזר. לואץ' פנה להנהלת הפסטיבל וביקש להסיר את דגל ישראל מהתוכניה, ולהשיב לשגרירות ישראל בלונדון את הכסף שתרמה לפסטיבל. בפנייתו, ייצג לואץ' גורמים פרו-פלסטינים בסקוטלנד, וטען שמעשיה של מדינת ישראל בעזה (במהלך מבצע עופרת יצוקה) הופכים את כספה לבלתי רצוי. הנהלת הפסטיבל, שעד אותו הרגע עמדה בסירובה להיכנע ללחצים פוליטיים, נכנעה ודחתה את המימון הישראלי, בטענה שעליה להתחשב בתחושותיה של קהילת הקולנוע.

הנושא גרר מאות תגובות באמצעי התקשורת השונים, בעיקר בבריטניה. מאמרים פורסמו בעיתונות הבריטית ובהם תגובות של קן לואץ'^[1] ושל טלי שלום עזר בנושא. קבוצת התנגדות לגזענות בפסטיבל אדינבורו נפתחה מיד בפייסבוק ובבלוגים רבים התנהל דיון סוער בנושא בין התומכים בגינוי לבין המתנגדים לו. חילופי מכתבים פתוחים בין לואץ' ושלום עזר פורסמו בכלי התקשורת, וכן פורסם מכתבו של הבמאי הבריטי גארי סיניור, שהביע מחאה על החרם וביקש להסיר את שמו מרשימת זוכי הפסטיבל.