סמולנסק
| |||
 | |||
| קתדרלת אוספנסקי מעל נהר הדנייפר | |||
| מדינה |
 רוסיה | ||
|---|---|---|---|
| אובלסט |
 סמולנסק | ||
| ראש העיר | ולדיסלב חלצקי | ||
| תאריך ייסוד | 863 (נזכרת לראשונה) | ||
| שטח | 166.35 קמ"ר | ||
| גובה | 242 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 312,896 (1 בינואר 2023) | ||
| ‑ צפיפות | 1,902.62 נפש לקמ"ר (2014) | ||
| קואורדינטות | 54°47′N 32°03′E / 54.783°N 32.050°E | ||
| אזור זמן | UTC +3 | ||
| admcity.smolensk.ru | |||
 | |||
_(2001).png)
.png)
סְמוֹלֶנְסְק (ברוסית: Смоленск) היא עיר ברוסיה, בירת מחוז סמולנסק.
סמולנסק נמצאת בזרם העליון של הנהר דנייפר. אוכלוסיית העיר מונה 330,961 בני אדם (נכון לשנת 2014). העיר ידועה מהמאה ה-9. היא בעלת תואר עיר גיבורה של ברית המועצות הודות להתנגדות תושבי העיר לחיילים הגרמנים במלחמת העולם השנייה.
מיקום גאוגרפי
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיר נמצאת דרומית מערבית למוסקבה במרחק 419 ק"מ. דרכה עוברות הדרכים ממוסקבה למינסק ומהמדינות הבלטיות לדרום רוסיה. אורכה ממזרח למערב 25 ק"מ, ורוחבה מהצפון לדרום 15 ק"מ.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיר מוזכרת לראשונה ב-863. מ-880 היא חלק מרוס של קייב. לאחר היחלשותה של מדינה זו הייתה סמולנסק לבירתה של נסיכות עצמאית החל מ-1010. במאה ה-14 הייתה במרכז המאבק בין נסיכות מוסקבה לדוכסות הגדולה של ליטא, והאחרונה סיפחה אותה סופית ב-1404 - בתקופת שלטונו של הדוכס ויטאוטס. ב-1514 הוחזרה העיר לרוסיה על ידי וסילי ה-3. העיר נכבשה על ידי האיחוד הפולני-ליטאי ב-1611 לאחר 20 חודשי מצור, אך בעקבות מרד הקוזקים והסכם אנדרוסובו ב-1667 חזרה סמולנסק לרוסיה.
ליד העיר נערך באוגוסט 1812 קרב סמולנסק, אחד מהקרבות המרכזיים במלחמות הנפוליוניות. הצרפתים איבדו בקרב כ-30,000 איש.
בתקופת מלחמת העולם הראשונה ומלחמת האזרחים ברוסיה נכבשה העיר על ידי הגרמנים, שהכלילו אותה כחלק מהרפובליקה העממית של בלארוס. בינואר 1919 הכריזו הקומוניסטים בעיר על הקמת הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של בלארוס, וכששוחררה העיר מינסק מהגרמנים עברה הממשלה לשם.
באוגוסט 1941 ניסה הצבא האדום להדוף את הגרמנים שהתקדמו לעבר מוסקבה בקרב סמולנסק. שני הצדדים ספגו אבדות כבדות, אך לבסוף נפלה העיר ב-10 בספטמבר 1941.
ב-25 בספטמבר 1943 שוחררה העיר בקרב סמולנסק השני.
ב-1985 ניתן לעיר התואר עיר גיבורה, בזכות התנגדותה לגרמנים ב-1941.
ב-2010 אירעה בעיר תאונה אווירית קשה, שבה נהרגו נשיא פולין, לך קצ'ינסקי, אשתו, ועוד 94 נוסעים ואנשי צוות. הנשיא היה בדרכו להשתתפות בטקס לציון 70 שנה לטבח יער קאטין, שבו נרצחו אלפי קצינים פולנים בידי חיילים סובייטים בהוראת סטלין.
יהודי סמולנסק
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – גטו סמולנסק
היהודים הראשונים בסמולנסק הגיעו במאה ה-15, כאשר הנסיך ויטופט מליטא קיבל את סמולנסק ב-1404 והעניק לה את זכויות מגדבורג וזכויות נוספות. ב-1728 קיבלו אנשי העסקים היהודים את הזכות לבוא לסמולנסק לענייני מסחר. במאות ה -18 וה-19 גדל מספרם של היהודים בעיר בהדרגה ובשנת 1896 הגיע ל-4651 נפש (כ-10% מאוכלוסיית העיר).
יהודים סחרו בעץ, פשתן ודגנים, ועסקו בפעילות כלכלית. בתחילת המאה ה-20 בסמולנסק נבנו שני בתי כנסת וחמישה חדרים ובית ספר תיכון יהודי על בסיס התלמוד. חברת העזרה ליהודים העניים נוסדה בעיר בשנת 1898.
ב-1910 היו יהודי סמולנסק קורבנות לפוגרום .
במלחמת העולם הראשונה לסמולנסק הגיע מספר גדול של יהודים שנמלטו או הועברו מלטביה.
תחת השלטון הסובייטי (החל מנובמבר 1917), החל פירוק הדרגתי של המפעלים היהודיים. ב-1922 הוחרם על ידי השלטונות הסובייטים בית הכנסת הכוראלי.
האוכלוסייה היהודית בעיר המשיכה לגדול וב-1926 היא הגיעה ל-12,887 איש (16,2% מכלל האוכלוסייה).
בשנת 1929 בסמולנסק פעל בית הספר הפדגוגי היהודי. בשנת 1941 היו בסמולנסק 13,000 יהודים - 8% מכלל האוכלוסייה.
טרם כיבוש העיר בידי הגרמנים בשנת 1941 הספיקו רוב יהודיה להימלט ממנה מזרחה. בתחילת תקופת הכיבוש הגרמני, רצחו אלו כמה עשרות יהודים משכילים בעיר, ובהמשך, הטילו על יהודי העיר גזירות שונות, ובהן חובת ענידת טלאי צהוב וסרט זרוע וחובת תשלום סכומי כופר. בד בבד, רוכזו היהודים שנותרו בעיר ובסביבתה בגטו קטן מוקף גדר תיל שהוקם בה. יהודי הגטו גויסו לעבודות כפייה, ומי שנמצאו לא כשירים לעבודה הוצאו להורג. בחורף 1941–1942 מתו כ-200 מיהודי הגטו ממגפות. מעת לעת פשטו על הגטו שבעיר שוטרים גרמנים ורוסים, וביצעו מעשי התעללות, שוד ואונס ביושביו.
בלילה שבין ה-14 ל-15 ביולי 1942 רצחו שוטרים רוסים וגרמנים את כ-2,000 יהודי גטו סמולנסק הנותרים בחורשה ליד הכפר מגלנשצ'ינה - בחלקם ירו, ואת חלקם הכניסו למשאיות גז.
לפי מפקדי האוכלוסין, ב־1959 חיו בעיר סמולנסק 3929 יהודים, ב־1970 - 3662, ב־1979 - 3223, בשנת 1989 - 2645 ו-296 בלבד בשנת 2021. בתי הכנסת בעיר לא היו קיימים בתקופה שלאחר המלחמה.
בין רבני העיר היו הרב אברהם ברוך סולובייצ'יק, הרב זליג ראובן בנגיס (ממלא מקום לאחר פטירת הרב סולובייצ'יק) והרב ישראל סולובייצ'יק, בנו של הרב אברהם ברוך.
אחר נפילת מסך הברזל הגיע לעיר הרב לוי מונדשיין (בנו של החוקר הרב יהושע מונדשיין) ומונה לרב העיר. קהילתו מונה כמה אלפי יהודים. הוקם בית חב"ד בעיר בסמוך לחומת הקרמלין באישור מיוחד של השלטונות.
אנשים מפורסמים שקשורים לעיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]אישים הקשורים לסמולנסק שנכתב עליהם ערך בוויקיפדיה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של סמולנסק (ברוסית)- "סְמָאלֶענְסְק", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ז, עמוד 212, באתר היברובוקס
- "סמולנסק", באתר JewishGen (באנגלית)
- סמולנסק (Smolensk), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- סמולנסק במיזם "הסיפורים שלא סופרו - אתרי רצח יהודים בשטחי ברית המועצות הכבושים", באתר "יד ושם" (באנגלית)
- ואדים דובסון, סמולנסק, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1820–1824), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
- סמולנסק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
סמולנסק (רוסיה), דף שער בספרייה הלאומית
| ערים גיבורות של ברית המועצות | ||
|---|---|---|
|
