לדלג לתוכן

סוחוי Su-57

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סוחוי Su-57
Су-57
אבטיפוס של סוחוי 57 (T-50)
אבטיפוס של סוחוי 57 (T-50)
אבטיפוס של סוחוי 57 (T-50)
מאפיינים כלליים
סוג מטוס קרב חמקני
ארץ ייצור רוסיהרוסיה רוסיה
יצרן סוחוי
טיסת בכורה 29 בינואר 2010
תקופת שירות בשירות פעיל 2020 – הווה
צוות 1
יחידות שיוצרו 10 (אבות טיפוס)
3 (לניסויי קרקע)[1]
5+ (בשירות פעיל)[2]
משתמש ראשי חיל האוויר הרוסי
דגמים PAK FA / PAK FAs / PGFA
מחיר 47.5–57 מיליון דולר. עלות הפרויקט 8–10 מיליארד דולר
ממדים 
אורך 19.8 מטר
גובה 6.05 מטר
מוטת כנפיים 14 מטר
שטח כנפיים 78.8 מטרים רבועים
משקל ריק 18,500 ק"ג
משקל טעון 26,000 ק"ג
משקל המראה מרבי 37,000 ק"ג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ביצועים 
מהירות שיוט 1,850–2,100 קמ"ש
מהירות מרבית 2,100–2,600 קמ"ש
טווח טיסה מרבי 5,500 ק"מ
סייג רום 20,000 מטר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
חימוש 
טילים שמונה טילי אוויר-אוויר מסוג R-77 או שני טילים לטווח ארוך שפותחו על ידי נובאטור ומסוגלים לפגוע במטרות במרחק של 400 ק"מ
פצצות שתי פצצות נגד ספינות במשקל טון וחצי כל אחת
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הנעה 
מנועי סילון טורבו-מניפה S117
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תרשים
מנוע המטוס בתערוכת MAKS 2011

סוחוי Su-57 (על פי קוד דיווח נאט"ו: Felon)[3] הוא מטוס קרב מהדור החמישי של הפדרציה הרוסית, תוצרת חברת סוחוי. המטוס תוכנן להתחרות במטוסי הדור החמישי של ארצות הברית. המטוס החדש מפותח כחלק מפרויקט PAK-FA של רוסיה. המטוס מיועד להחליף את מטוסי המיג-29 ואת מטוסי הסוחוי-27, הנמצאים בשירות חיל האוויר הרוסי.

ייצור המטוס מתבצע במפעל מטוסים בעיר קומסומולסק על אמור.

טיסת הבכורה של המטוס התקיימה ב-29 בינואר 2010, הוא נכנס לשירות ב-2020. מדובר במטוס דו-מנועי בעל עיצוב אווירודינמי קלאסי, המזכיר את ה-F-22 ראפטור מתוצרת לוקהיד מרטין. כמו כן, המטוס הוא חמקן, יכול לשייט במהירות על קולית ומצויד במערכות טילים מהדור החדש.[4]

בשנות השמונים המאוחרות החלה ברית המועצות בחיפוש אחר מטוס קרב מהדור הבא אשר יחליף את מטוסי הקרב המתיישנים מיג 29 ו-Su-27. שני פרויקטים הוצעו כדי לענות על צורך זה, סוחוי Su-47 ופרויקט מיקויאן 1.44. בשנת 2002, סוחוי נבחרה להוביל את תכנון מטוס הקרב החדש.

ב-8 באוגוסט 2007, מפקד חיל האוויר הרוסי, הגנרל אלכסנדר זלין צוטט על ידי סוכנויות ידיעות רוסיות כמי שאמר ששלב הפיתוח של תוכנית PAK FA הושלם, ובניית המטוס הראשון כבר החלה. זלין גם אמר כי עד 2009 יקבל חיל האוויר בין שלושה לחמישה מטוסים. באוגוסט 2011 דחה זלין את השלמת התוכנית בחמש שנים לפחות: "נקבל את האבטיפוס של T-50 ב-2013, אך הייצור הסדרתי לא יתחיל עד 2014-2015". כמקובל בפרויקטים בסדר גודל כזה, ייתכנו בהחלט דחיות נוספות; למעשה, סגן שר הביטחון הרוסי לשעבר, ויטלי שלוקוב, אמר כי הוא מפקפק ביכולתה של התעשייה הרוסית לייצר מטוסים מדגם זה במספרים משמעותיים.

נבנו במפעל 10 מטוסים לצורכי טיסות ניסוי. עד שנת 2017 כונה בשם סוחוי T-50, באוגוסט אותה שנה נודע ששמו הוא סוחוי 57 ושמו הקודם הוא קוד המפעל בלבד[5]. ביולי 2019 החל ייצור סדרתי שלו.

ביולי 2018 פורסם בתקשורת הישראלית, כי הייצור נתקל בקשיים רבים.[6]

טיסות מבחן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיסת הבכורה נדחתה שוב ושוב מאז 2007, בגלל מספר בעיות טכניות שלא פורטו. מפקד חיל האוויר אלכסנדר זלין הודה באוגוסט 2009, כי בעיות טכניות במנוע נשארו לא פתורות. ב-28 בפברואר 2009, הודיע מנכ"ל סוחוי, מיכאיל פוגוסיין כי שלדת המטוסים כמעט מוכנה וכי האב טיפוס הראשון צריך להיות מוכן עד אוגוסט 2009. חצי שנה לאחר מכן הוסיף גם כי הטיסה הראשונה תהיה עד סוף השנה.

קונסטנטין מקיינקו, סגן ראש מרכז מוסקבה לניתוחים של אסטרטגיות וטכנולוגיות, אמר כי "גם עם עיכובים", המטוס יטוס את טיסתו הראשונה בין ינואר לפברואר, והוסיף כי יידרשו חמש עד 10 שנים לייצור מסחרי.

ב-8 בדצמבר 2009, הודיע סגן ראש הממשלה סרגיי איבנוב, כי הניסויים הראשונים עם מטוס הדור החמישי יתחילו בשנת 2010. המבחן הראשון למטוס היה נסיעה על המסלול והוא הסתיים בהצלחה ב-24 בדצמבר 2009. טיסת הבכורה של המטוס נערכה ב-29 בינואר 2010 בבסיס חיל האוויר הרוסי דזמג'י (Komsomolsk-on-Amur Dzemgi Airport). המטוס הוטס על ידי גיבור רוסיה סרגיי בוגדן וטיסתו נמשכה 47 דקות[7][8].

אב טיפוס שני תוכנן להצטרף לבדיקות הטיסה ברבעון הרביעי של 2010, אך נדחה. ב-3 במרץ 2011, דווח כי המטוס השני ביצע טיסת מבחן מוצלחת של 44 דקות. לשני המטוסים הראשונים חסרים מערכות המכ"ם ובקרת נשק אך המטוס השלישי והרביעי יהיו בעלי יכולות אלו[9].

ב-22 בנובמבר 2011, המטוס השלישי, T-50-3 המריא את טיסת הבכורה שלו משדה התעופה בקומסומולסק, והוטס על ידי סרגיי בוגדן. המטוס שהה באוויר יותר משעה. אב הטיפוס הרביעי ביצע את טיסת הבכורה בדצמבר 2012 והחמישי באוקטובר 2013[10].

ב-18 בספטמבר 2015 נערכו ניסויים משלימים במטוס[11] וב-17 בנובמבר 2016 אב טיפוס שביעי ביצע את טיסת המבחן שלו[12].

במאי 2017 התקשורת הרוסית דיווחה שאב הטיפוס השמיני של המטוס ביצע את טיסת הבכורה שלו בסוף אפריל ממרכז רוסיה לקומסומולסק על אמור, אולם הטיסה נשמרה בסוד ולא פורסמו פרטים או צילומים. הרוסים גם מסרו שבקרוב יחליפו את מנוע החמקן למנוע בעל ביצועים משופרים[דרוש מקור].

גרסאות נוספות למטוס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרסה ימית למטוס תיפרס על נושאת המטוסים אדמירל קוזנצוב ועל נושאות מטוסים רוסיות עתידיות.

הועלו שמועות שבעתיד יחל גם פיתוח מטוס קרב קטן מדור חמישי (בטווח ה-F-35) ואלכסיי פדורוב הגיב על כך כי כל החלטה על יישום טכנולוגיות דור חמישי לייצור מטוס קרב קטן תתקבל רק לאחר יצור סדרתי של הסוחוי החדש שיהווה את הבסיס לגרסה המוקטנת.

בסלון האווירי במוסקבה 2013:

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סוחוי Su-57 בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]