סוגריים
| סוגריים | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||
| סימני פיסוק | סימני כתב נוספים | |||||
|
נקודה . |
אמפרסנד (סימן "וגם") & | |||||
הסוגריים הם סימנים הבאים להפריד טקסט מסוים משאר הכתוב. ישנם שלושה סוגי סוגריים: רגילים – ( ), מרובעים – [ ], מסולסלים – { }, ויש גם המוסיפים עליהם את המְזֻוִּים – < >.
הסוגריים כסימן פיסוק
[עריכת קוד מקור | עריכה]כשהם באים ברצף של כתוב, הסוגריים מופיעים משני צדדיה של הערה צדדית, אשר אינה קשורה במישרין לגוף הטקסט. כמו כן, בסוגריים לרוב רושמים מקור של ציטוט לאחר שהציטוט עצמו הובא.[1]
הראשונים לבוא הם הסוגריים הרגילים, בתוכם שמים (אם צריך) סוגריים מרובעים.[1]
בסוגריים מרובעים משתמשים כאשר בטקסט יש קטיעה של הרצף והטקסט מושלם על ידי העורך על סמך סברותיו או על סמך מחקרים. כמו כן, משתמשים בסוגריים מרובעים כאשר משלימים ציטוט, כדי לעשותו מובן יותר. לדוגמה: "[מדינת ישראל] תבטיח שוויון זכויות מדיני וחברתי גמור..." (מתוך הכרזת העצמאות).[1]
הסוגריים התפתחו מסימנים שהיו נהוגים בקרב סופרי העת העתיקה. ביוון היה זה הסיגמא (Σ) וה"אנטי־סיגמא" (סיגמא הפוכה) שסומנו בתחילת ובסוף טקסט כשרצו לציין שיש להשמיטו. סימן זה אף היה נהוג בקרב הסופרים העבריים של אותה תקופה, והוא נמצא מספר פעמים במגילות מדבר יהודה שמקומראן. הסימון העברי מופיע אף תשע פעמים בנוסח המסורה של התנ"ך, פעמיים בחומש במדבר. ועוד 7 בפרק קז בתהילים. והוא ידוע בשם "נו"ן הפוכה". לפי פרשנות חז"ל, הנו"נים מציינים שהפרשה המוקפת נמצאת במקום 'חריג' שאינו המקום השגרתי.[2]
הסוגריים במתמטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במתמטיקה, סוגריים באים לציין שקבוצה מסוימת של פעולות תתבצע לפני השאר, בניגוד לכללי קדימות אופרטורים. לדוגמה: בתרגיל – בעוד 1+2x5 שווה ל־11, (1+2)×5 שווה ל־15.
כאשר יש סוגריים בתוך סוגריים, יש המשתמשים בסוגים שונים של סוגריים, לשם נוחות הקריאה: נהוג כי הסוגריים החיצוניים יהיו המסולסלים, אחר כך יבואו המרובעים ולבסוף העגולים. סדר ביצוע הפעולות הוא הפוך. לעיתים משתמשים רק בסוג הרגיל של סוגריים (זה המצב בשפות תכנות) ולעיתים מציירים את הסוגרים בגדלים שונים, לפי סדר ביצוע הפעולות – מקטן לגדול.
לעיתים משמשים הסוגריים לפעולות מסוימות. למשל, בסוגריים משולשים משתמשים כדי לציין את הממוצע, המכפלה הפנימית, התוחלת או ערך התצפית, בסוגריים מרובעים נהוג היה לציין את הערך השלם של המספר וכיוצא באלו. סוגריים מסולסלים משמשים לציון איבריה של קבוצה.
סוגריים עגולים או מרובעים משמשים לכתיבת מטריצות.
סימון דיראק ("Bra-Ket"), המשמש לתיאור מצבים קוונטיים במכניקת הקוונטים, ואף יכול לשמש לציון וקטורים במרחב וקטורי מופשט ואף פונקציונלים, עושה שימוש בסוגריים מְזֻוִּים – < >.
הסוגריים במחשבים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנוסף לשימושם המתמטי, בשפות תכנות שונות פרמטרים המועברים לפונקציה נכתבים בסוגריים רגילים – הן בהגדרתה והן בעת שימוש בה. כן משתמשים בסוגריים מרובעים כדי לגשת לאיברים שונים של מערך, בסוגריים מסולסלים לציין בלוקי פקודות, בסוגריים משולשים כדי לציין תגית (למשל ב-HTML) ועוד.
בשפת LISP יש שימוש נרחב במיוחד בסוגריים רגילים וכל הפקודות נכתבות בתוך סוגריים.
הסוגריים כשינויי נוסח
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספרות הרבנית מקובל לציין בסוגריים שינויי נוסח באופן הבא: בסוגריים עגולים מציינים נוסח משובש, אלא שלא רוצים למחוק אותו על מנת לא לסטות מהצורה שנלמדה במשך הדורות. בסוגריים מרובעים מציינים את הנוסח המתוקן.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 תחומים כללי הפיסוק, באתר האקדמיה ללשון העברית כללי הניקוד – סוג הסוגריים, האקדמיה ללשון העברית
- ^ בספר יהושע יש גם בדפוס סימון סוגריים עגולים עקב דמיון הפרק לפרק אחר מספר דברי הימים ובהשמטת 2 פסוקים שהכניסו המדפיסים בסוגריים