סדר הירושה היעקוביטי
סדר הירושה היעקוביטי הוא סדר הירושה לכתר של אנגליה, סקוטלנד ואירלנד על פי היעקוביטים שלא מכירים בחוק הזכויות 1689 ובחוק ההסדר 1701 ששינה את סדר הירושה הטבעי לכתר. כמו כן היעקוביטים לא מכירים בחוקי האיחוד של 1707 ובחוק האיחוד של 1800 ועדיין מחשיבים את אנגליה, סקוטלנד ואירלנד כממלכות נפרדות, למרות שהטוען לכתר היעקוביטי נושא בתואר "מלך בריטניה הגדולה" שהיה תואר מסורתי מאז איחוד הכתרים ואינו מהווה אינדיקציה לאי עצמאותן של הממלכות השונות.
הכתר היעקוביטי היה בתחילתו ברשותו של בית סטיוארט עד מותו של הקרדינל הנרי בנדיקט סטיוארט ב-1807. לאחר מותו נכחדה השושלת והכתר היעקוביטי עבר לצאצאיו של צ'ארלס הראשון דרך בתו הנרייטה אן, נסיכת אנגליה. ראשית, עבר הכתר לבית סבויה (1807–1840), בית אוסטריה-אסטה (1840–1919) וכיום הוא ברשות בית ויטלסבאך ועתיד לעבור לבית ליכטנשטיין. אף לא אחד מן המונרכים היעקוביטים מאז מותו של הנרי אימץ את הטענה לכתר הבריטי או ניסה לפעול כדי להשיגו.
שם | תמונה | משנת | עד | הערות |
---|---|---|---|---|
ג'יימס השני והשביעי | 1685 | 1701 | ירש את אחיו, צ'ארלס השני, לאחר מותו ללא ילדים. היה המלך האנגלי הקתולי האחרון והודח במהלך המהפכה המהוללת שאורגנה על ידי אצילים אנגליים שחששו ממונרכיה אבסולוטית קתולית. | |
ג'יימס השלישי והשמיני | 1701 | 1766 | בנו של ג'יימס השני, היה נסיך ויילס מלידתו עד הדחתו של אביו. ב-1715 הוביל התקוממות יעקוביטית כושלת כנגד ג'ורג' הראשון, מלך בריטניה. | |
צ'ארלס השלישי | 1766 | 1788 | בנו של ג'יימס השלישי. ב-1745 הוביל התקוממות יעקוביטית כושלת כנגד ג'ורג' השני, מלך בריטניה. | |
הנרי התשיעי והראשון | 1788 | 1807 | אחיו של צ'ארלס השלישי. בניגוד לאחיו ואביו לא עשה כל ניסיון להשיג את הכתר. כיהן כקרדינל בכנסייה הקתולית. |
שם | תמונה | משנת | עד | הערות |
---|---|---|---|---|
צ'ארלס הרביעי | 1807 | 1819 | הצאצא הקרוב ביותר של הנרי דרך בתו של צ'ארלס הראשון. כיהן כמלך סרדיניה (1796–1802). | |
ויקטור | 1819 | 1824 | אחיו של צ'ארלס הרביעי. כיהן כמלך סרדיניה (1802–1812). | |
מרי השנייה[1] | 1824 | 1840 | בתו של ויקטור. אשתו של פרנצ'סקו הרביעי, דוכס מודנה. |
שם | תמונה | משנת | עד | הערות |
---|---|---|---|---|
פרנסיס הראשון | 1840 | 1875 | בנה של מרי השנייה. כיהן כדוכס מודנה (1846–1859). | |
מרי השלישית | 1875 | 1919 | אחייניתו של פרנסיס הראשון. אשתו של לודוויג השלישי, מלך בוואריה. |
שם | תמונה | משנת | עד | הערות |
---|---|---|---|---|
רוברט הראשון והרביעי | 1919 | 1955 | בנה של מרי השלישית. היה נסיך הכתר האחרון של בוואריה. | |
אלברט | 1955 | 1996 | בנו של רוברט. | |
פרנסיס השני | 1996 | בנו של אלברט. |
יורשים עתידיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הנסיך מקס – אחיו הצעיר של פרנסיס השני.
- הנסיכה סופי – בתו הבכורה של מקס. נשואה לנסיך אלויס מליכטנשטיין
- יוזף ונצל, נסיך ליכטנשטיין – בנה הבכור של סופי. נמצא במקום השני בסדר הירושה לנסיכות ליכטנשטיין לאחר אביו. כשיירש את הטענה לכתר יהיה המונרך הראשון מבית ליכטנשטיין וגם היורש הראשון מאז ג'יימס השלישי שנולד בבריטניה והראשון מאז פרנסיס הראשון שיהיה ראש מדינה זרה.
טענות נוספות לכתר
[עריכת קוד מקור | עריכה]יש הטוענים כי נישואיה של מרי השנייה לדודה פרנץ הרביעי, דוכס מודנה אינם חוקיים על פי החוק האנגלי, משום שנישואי דוד ואחייניתו אסורים בנצרות, ואישורו המיוחד של האפיפיור שניתן לה אינו תקף באנגליה השייכת לכנסייה האנגליקנית. בשל כך, הם סוברים כי בנה פרנסיס הראשון אינו יורש את זכותה לכתר הבריטי.
לפי גישה זו, את מרי השנייה ירשה אחותה מרי השלישית והשושלת המשיכה דרך צאצאיה:
- מרי השלישית – אחותה של מרי השנייה (1840–1879)
- רוברט הראשון והרביעי – נכדה של מרי השלישית (1879–1907)
- הנרי העשירי והשני – בנו של רוברט הראשון והרביעי (1907–1939)
- ג'וזף – אחיו של הנרי העשירי והשני (1939–1950)
- אליא – אחיו של ג'וזף (1950–1959)
- רוברט השני והחמישי – בנו של אליא (1959–1974)
- אלישה – אחותו של רוברט השני והחמישי (1974–2017)
- פיטר – נכדה של אלישה (2017–מכהן)
אם מקבלים טענה זו, הטוען היעקוביטי הנוכחי לכתר הבריטי הוא פיטר הראשון, אולם, ככל המונרכים היעקוביטים מאז הנרי התשיעי והראשון, הוא אינו עושה ניסיונות כלשהם להשיג את הכתר.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רשימת המלכים וסדר הירושה היעקוביטי, ב-The Jacobite Heritage
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ היעקוביטים לא מכירים בחוקיות מלכותה של מרי השנייה, מלכת אנגליה