סאו שהווא תהאיק
 | |||||
| סאו שהווא תהאיק | |||||
| לידה |
16 באוקטובר 1895 יאוונגהווא, פדרציית ארצות שהאן, הראג' הבריטי (מיאנמר המודרנית) | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
21 בנובמבר 1962 (בגיל 67) יאנגון, איחוד בורמה | ||||
| שם מלא | קמבווסארהטה ת'רי פאוואראמאוואונטה תודמארזה | ||||
| מדינה |
בורמה | ||||
| מפלגה | ליגת החופש העממית האנטי-פאשיסטית (AFPFL) | ||||
| דת | בודהיזם | ||||
| בת זוג |
סאו נאנג הארן הקם מיהא וין ניונט מאי | ||||
| שושלת בית המלוכה של יאוונגהוא | |||||
| |||||
| |||||
| |||||
סָאוֹ שֶׁהֱוֵוא תֶּהָאִיק (בבורמזית: စဝ်ရွှေသိုက်; 16 באוקטובר 1895 – 21 בנובמבר 1962) היה פוליטיקאי ואריסטוקרט בורמזי יליד מדינת שהאן. נשיא בורמה הראשון בין 1948, עת השיגה המדינה עצמאות מהאימפריה הבריטית, ל-1952, עת הוחלף בידי בא או.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סאו שהווא תהאיק, הידוע במלוא שם האצולה שלו קמבווסארהטה ת'רי פאוואראמאוואונטה תודמארזה, נולד ב-16 באוקטובר 1896. בצעירותו למד בבית הספר שאן צ'יפס, שלימים נקרא מכללת קמבאוזה, בטאונגג'י שבבורמה, באותה העת חלק מן הראג' הבריטי. הוא נכנס לשירות צבא הודו הבריטית במהלך מלחמת העולם הראשונה, וגם שירת בשירות הגבול הצפון-מזרחי בשנים 1920–1923, לגבולות הרפובליקה הסינית וטיבט. הוא הפך לסאופה (השליט האריסטוקרטי של מדינת שהאן) לאחר מותו של אביו, סאו מאונג, בשנת 1929. הוא שב לשירות הצבאי ב-1939 ושירת עד 1942. הוא התחתן ארבע פעמים, והביא לעולם 11 ילדים.
לאחר העצמאות מהבריטים ב-4 בינואר 1948, הוא הפך לנשיא הראשון של איחוד בורמה ושימש כראש המדינה הטקסי – נשיא בורמה, בין 1948 ל-1952. נוסף על כך כיהן בתפקיד יו"ר לשכת הלאומים עד 1962. נאומו הראשון מטעם נשיאות האומה ביום העצמאות, 4 בינואר 1948, תיאר את מעלת האחדות, כשאמר: "היום הוא עבורנו לא רק יום של חופש, אלא גם יום של איחוד מחדש. במשך זמן רב, הגזעים העיקריים של בורמה, הקאצ'ינים והצ'ין נטו להסתכל על עצמם כיחידות לאומיות נפרדות. מאוחר יותר, החזון האצילי, החזון של איחוד בורמה, ריגש את ליבנו, ואנו עומדים מאוחדים היום כאומה אחת הנחושה לפעול באחדות ולהסכים לקידום האינטרסים של בורמה ולהשגתם המהירה. העמדה הראויה כאחת האומות הגדולות בעולם. האחדות היא שהביאה את מאבקנו לעצמאות למימוש מוקדם זה ואולי האחדות תמשיך להיות מילת המפתח של כל חבר ברפובליקה העצמאית הריבונית המכונה מעתה איחוד בורמה."
ב-4 בינואר 1949 התקיימה העצרת ההמונית מחוץ לעירייה לציון יום השנה הראשון ליום העצמאות, שהווא תהאיק נשא נאום אזהרה על אלימות שהרסה את החופש, החירות והדמוקרטיה. הוא אמר לקהל: "שיתוף פעולה והבנה לא יכולים להיווצר כל עוד יסוד האלימות או האיום באלימות קיים, שכן לאלימות אין מקבילה בחופש, והחירות מסתיימת במקום בו מתחילה האלימות. הנסיגה הנערכת של הדמוקרטיה בעולם כיום נובעת בעיקר מסגידה של מדינות לפולחן הכוח הפיזי. ההידרדרות בכיוון זה הייתה כזו שהיום כמעט ואין להבדיל בין המדינות הדמוקרטיות הנודדות למדינות טוטליטריות."
על פי הביוגרפיה של אשתו סאו נאנג הארן הקם, הוא פנה בנאומיו בדקירה ישירה בחסרונות של מדינתו שלו, הציג את הדרגתיות התהליך הפוליטי המתדרדר עקב התקוממות וסכסוכים מזוינים. במרץ 1962 הצבא ביצע הפיכה, בתואנה שהמדינה מתפוררת בגלל הצעת התיקון הפדרלית בראשות מדינת שהאן. עם ההפיכה סאו שהווא תהאיק נעצר על ידי מועצת המהפכה בראשות הגנרל נה וין ומת בכלא בנובמבר 1962. אחד מבניו, בן 17, נהרג בהפיכה הצבאית במרץ 1962, ככל הידוע היה הנפגע היחיד ביום ההפיכה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נאום הנשיא סאו שהווא תהאיק – 1 בינואר 1948 (באנגלית)
- היום שבו ראש ממשלת ונשיא מיאנמר הראשונים נבחרו, "האירוודאי", 25 בספטמבר 2019 (באנגלית)