לדלג לתוכן

נשיא מצרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נשיא מצרים
رئيس مصر
איוש נוכחי עבד אל-פתאח א-סיסי
תאריך כניסה לתפקיד 8 ביוני 2014
תחום שיפוט מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
מעון ארמון הליופוליוס, קהיר, מצרים
מושב המשרה קהיר, מצרים
משך כהונה קצוב 4 שנים
ייסוד המשרה 18 ביוני 1953
איוש ראשון מוחמד נגיב
www.presidency.eg
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נשיא הרפובליקה הערבית של מצריםערבית: رئيس جمهورية مصر العربية) הוא ראש המדינה של מצרים. על פי החוקה של מצרים, הנשיא הוא גם המפקד העליון של הכוחות המזוינים וראש הרשות המבצעת, ממשלת מצרים. הנשיא המצרי הראשון היה מוחמד נגיב, ממנהיגי מהפכת הקצינים החופשיים של 1952. הוא נכנס לתפקידו ב-18 ביוני 1953, באותו היום שבו מצרים הכריזה על עצמה כרפובליקה.

נשיא מצרים הרביעי היה חוסני מובארכ, שנכנס לתפקיד ב-14 באוקטובר 1981 והתפטר ב-11 בפברואר 2011. עד 2011 לא היו הגבלות חוקיות וחוקתיות על מספר הקדנציות (בנות שש השנים) שיכול הנשיא לכהן, אך לאחר האביב הערבי, הוטלה הגבלה של שתי כהונות ואורך הקדנציה קוצר לארבע שנים. עם זאת, ממשלו של עבד אל-פתאח א-סיסי תכנן להאריך מחדש את הקדנציה לשש שנים[1], דבר שיצא לפועל במשאל העם במצרים (2019). הארמון הנשיאותי הוא ארמון עבּדין בקהיר. בבחירות לנשיאות מצרים, שהתקיימו בחודשים מאי–יוני 2012, נבחר מוחמד מורסי לנשיא, והוא נכנס לתפקיד ב-30 ביוני 2012. ב-3 ביולי 2013 הודח מוחמד מורסי. בעקבות כך, מונה עדלי מנסור לנשיאה הזמני של המדינה עד לעריכת בחירות. בבחירות ניצח עבד אל-פתאח א-סיסי, וב-8 ביוני 2014 הושבע לתפקיד נשיא מצרים.

מאז התיקונים לחוקה ב-1981 הנשיא וראש ממשלת מצרים הם האנשים החזקים ביותר במדינה. אולם לנשיא סמכות למנות ולפטר כל פקיד ממשלתי ולמנות כל אדם שיחפוץ, לרבות אנשים מהמגזר הפרטי, שלא עבדו בשירות המדינה.

נשיאי מצרים המודרנית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סמל מצרים
ערך זה הוא חלק מסדרת
ממשל ופוליטיקה של מצרים
# שם תקופת כהונה מפלגה הערות
התחלה סיום
1 מוחמד נגיב 18 ביוני 1953 14 בנובמבר 1954 צבא מצרים / סיעת השחרור התפטר מתפקידו
2 גמאל עבד אל נאצר 14 בנובמבר 1954 28 בספטמבר 1970 סיעת השחרור, האיחוד הסוציאליסטי הערבי (נאצריזם) היה נשיא רע"ם מ-1958 עד 1961 נפטר בעת כהונתו
3 אנואר סאדאת 28 בספטמבר 1970 6 באוקטובר 1981 האיחוד הסוציאליסטי הערבי, המפלגה הדמוקרטית הלאומית נרצח בהתנקשות של פעילי הג'יהאד האסלאמי המצרי בפיקודו של חאליד איסלאמבולי
- סופי אבו טאלב
(ממלא מקום)
6 באוקטובר 1981 14 באוקטובר 1981 המפלגה הדמוקרטית הלאומית
4 חוסני מובארכ 14 באוקטובר 1981 11 בפברואר 2011 המפלגה הדמוקרטית הלאומית התפטר בעקבות הפגנות המוניות
- מוחמד חוסיין טנטאווי
(נשיא בפועל)
11 בפברואר 2011 30 ביוני 2012 צבא מצרים התמנה לראש המדינה מתוקף תפקידו כיושב ראש המועצה העליונה של הצבא המצרי שקיבל לידיו את מושכות השלטון עם התפטרותו של מובארכ
5 מוחמד מורסי 30 ביוני 2012 3 ביולי 2013 מפלגת החופש והצדק הודח על ידי צבא מצרים בעקבות גל המחאות במצרים (2013)
- עדלי מנסור
(נשיא זמני)
4 ביולי 2013 8 ביוני 2014 עצמאי מנסור כיהן כנשיא בית המשפט החוקתי העליון כשנתמנה לנשיאהּ הזמני של המדינה בעקבות הדחתו של מורסי
6 עבד אל-פתאח א-סיסי 8 ביוני 2014 מכהן עצמאי

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ The New Arab, Egypt's Sisi to extend presidential term to six years, https://english.alaraby.co.uk/, ‏2016-05-11 (באנגלית)