לדלג לתוכן

נפתלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נפתלי
לידה חרן
פטירה מצרים העתיקה
אב יעקב עריכת הנתון בוויקינתונים
אם בלהה
צאצאים יחצאל, יצר, גוני, שילם עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סרטוט פורטוגזי

נַפְתָּלִי הוא דמות מקראית, בנו השישי של יַעֲקֹב, והוא נולד לבִּלְהָה, שפחתה של רָחֵל. צאצאיו של נפתלי הפכו לשבט נפתלי. לפי המסופר - כשיצאו עם ישראל ממצרים העלו את עצמותיו וכאשר סיימו להתנחל בארץ בשנת ב'תצ"ה (1265 לפני הספירה) קברוהו בקדש נפתלי.

מקור השם נפתלי הוא המלחמות והמאבקים של רחל עם אחותה, לֵאָה, שבה קינאה מאוד בגלל בניה. כאשר נולדו לה דָּן ונפתלי היא "ניצחה" את אחותה וקראה לבנה נפתלי, מאבקי. "וַתַּהַר עוֹד-וַתֵּלֶד, בִּלְהָה שִׁפְחַת רָחֵל: בֵּן שֵׁנִי, לְיַעֲקֹב. וַתֹּאמֶר רָחֵל, נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים נִפְתַּלְתִּי עִם-אֲחֹתִי-גַּם-יָכֹלְתִּי; וַתִּקְרָא שְׁמוֹ, נַפְתָּלִי[1].

ברכת יעקב לנפתלי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בברכת יעקב לבניו נאמר "נַפְתָּלִי, אַיָּלָה שְׁלֻחָה-הַנֹּתֵן, אִמְרֵי-שָׁפֶר[2]". התרגום המיוחס ליונתן ייחס לפי-כך לנפתלי כושר ריצה של אצן קל-רגלים[3]. המפרשים חלוקים בתוכנה של ברכה זו. יש שפרשו איילה זריזה וחופשית בעלת קרניים המסתעפות. אִמְר פירושו בעברית, ענף. לפי פירוש המילים אִמְרֵי-שָׁפֶר יש שפירשו שליח ובפיו דברים טובים[4]. לטענת משה ויינפלד חוקר המקרא, הפירוש הרואה ב'אִמְר'-כבש בארמית, הוא הנכון ביותר, שכן השבט הוא זה שנותן את הכבש כמס למלך. השבט בברכה, נמשל לשליח מהיר בהבאת מנחותיו לאיילה זריזה[5].

ראב"ע בפירושו לבראשית, מ"ט מפרש את שמו של נפתלי: ”נפתלי אילה שלוחה[2], הטעם כמו: מנחה שלוחה[6]. כי ברצות אדם לשלוח אילה ידשן אותה עד שתהיה בריאה ויפה תאר. וכן תהיה ארצו. על כן תתן אמרי שפר - לאשר נתנה לו.”

ואילו אברבנאל מפרש ” גם נפתלי יהיו ממנו בעלי לשון וצחות ומליצה ועל זה אמר הנותן אמרי שפר. והמדות האלו ראוים לעובדי המלכים לא למלכים עצמם והותרה בזה השאלה הו'. וי"מ שארץ נפתלי ממהרת לבשל פירותיה ולזה יביא מראשית כל פרי האדמה ויקראו עליהם מקרא בכורים וזהו אמרי שפר.”

עץ משפחה המציג את הדורות הקודמים:

עץ משפחה האבות עד השבטים
 
אילן יוחסין של בני נח
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מקרא
הורות[7]
נישואין
 
גברתשפחה
גבר
אישה
אחד משלושת האבות
אחת מארבע האמהות
אבי אחד משבטי ישראל
 
 
 
 
 
יעקב (ישראל)
יעקב (ישראל)


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ראו גם: אילן יוחסין של דמויות ספר בראשית
תמונה של נפתלי, כפי שצוירה על ידי הצייר פרנסיסקו דה סורבראן בסביבות 1645-1640

בזמן הרעב בארץ כְּנַעַן, נפתלי ירד מצרימהּ לקנות אוכל יחד עם תשעת אחיו, כשבנימין נותר עם אביהם, יעקב. לאחר-מכן הביאו את בנימין, ולבסוף גם את יעקב.

במסכת סוטה[8], סופר על נפתלי בסיפור קבורת יעקב. עשו טען לבעלות על מקום קבורתו של יעקב, ולא הניח לבניו לקברו. על שום כך, נפתלי, שהוא כאיילה שלוחה, היה זה אשר רץ מצרימה להביא את שטר המכירה, אשר מוכיח כי נקנה על ידי יעקב.

על-פי ילקוט שמעוני לפרשת שמות, נפתלי נולד בה' בתשרי, בשנת ב'קצ"ה למניין בריאת העולם, ונפטר בגיל 133. לעומת זאת, על-פי ספר צוואות השבטים, אשר לא נתקבל בקרב חכמי היהדות, נפתלי חי עד גיל 137 שנים, ונקבר במצרים.

כאמור, בספר בראשית, פרק מ"ו, פסוק כ"ד, בני נפתלי הם יַחְצְאֵל, גּוּנִי, יֵצֶר וְשִׁלֵּם. צאצאי נפתלי נשארו במצרים, עד אשר יצאו משם ביציאת מצרים, על-פי ספר שמות.

קבר אשר ונפתלי בני יעקב בקדש נפתלי

לפי ספרות חז"ל העלו בני ישראל את כל בני יעקב לארץ להיקבר שם[9]. ובספר הישר מסופר:

ויקברו את ארונות מטות אבותיהם... ואת נפתלי ואשר קברו אותם בקדש נפתלי איש איש במקומו אשר ניתן לבניו.

ספר הישר, סוף ספר יהושע

כיום מצוין קברו בכביש 899 מול תל קדש נפתלי[10]. לקבר זה מקורות רבים מהמאה ה-7 ואילך. בנוסף יום פטירתו הוא ו' בתשרי לפי התאריך העברי, כמובא בספר "ילקוט שמעוני".

ערך מורחב – שבט נפתלי

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ספר בראשית, פרק ל', פסוקים ז'ח'
  2. ^ 1 2 בראשית, מ"ט, כ"א
  3. ^ והשוו גם איוב, ל"ט, ה': מִי-שִׁלַּח פֶּרֶא חָפְשִׁי; וּמֹסְרוֹת עָרוֹד, מִי פִתֵּחַ.
  4. ^ וראו משלי, כ"ב, כ"א: לְהוֹדִיעֲךָ--קֹשְׁטְ, אִמְרֵי אֱמֶת; לְהָשִׁיב אֲמָרִים אֱמֶת, לְשֹׁלְחֶיךָ.
  5. ^ משה וינפלד, עולם התנ"ך בראשית, תל אביב, דוידזון עתי, 1993, עמ' 252.
  6. ^ בראשית, ל"ב, י"ט
  7. ^ כדי שהקו יסמן הורות עליו לרדת למטה
  8. ^ דף יג א
  9. ^ תלמוד ירושלמי סוטה (דף ח ע"ב; פרק א הלכה י): "ככתוב (בראשית, מ"ו) אנכי ארד עמך מצרים ואני אעלך גם עלה מה ת"ל גם עלה. אמר אותך אני מעלה ושאר כל השבטים אני מעלה מלמד שכל שבט ושבט העלה עצמות ראש שבטו עמו"
  10. ^ מאגר מקומות קדושים של הרשות הארצית לשרותי דת. מקום קדוש מס' 133.
קובץ קול זה הוא הקראה של הערך כפי שהופיע בתאריך 2014-10-17, שינויים בטקסט שבוצעו לאחר מכן אינם מופיעים בהקלטה. (עזרה)

תבנית:מעטפת תרשים