נמלת הלבובית
 נמלת הלבובית
| |
|---|---|
נמלת הלבובית
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | פרוקי-רגליים |
| מחלקה: | חרקים |
| סדרה: | דבוראים |
| תת־סדרה: | Apocrita |
| משפחה: | נמליים |
| תת־משפחה: | דו מתניות |
| סוג: | נמלת הלבובית |
| שם מדעי | |
 Crematogasterלונד, 1831 | |
| |
נמלת הלְבוּבִית (שם מדעי: Crematogaster) סוג נמלים מתת-משפחה דּוּ-מָתְנִיּוֹת (Myrmicinae), השייכת למשפחת הנמליים. על בִטנָן של נמלים האלו יש סימן בצוּרת לֵב. בישראל הסוג מיוצג בשבעה מינים.[1] סוג נוסף הנפוץ והמוכר יותר השייך לתת-משפחה זו היא נמלת הקציר.
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מדובר בנמלה אשר חיה בסימביוזה של יחסי תלות עם פרפר נחושתן הנמלים הגלילי (נקרא בעבר "כחליל הגליל"). שיתופי פעולה בטבע בין חיות בר מוכרים זה מכבר, ובכל זאת – תלות מוחלטת של פרפר בנמלים היא תופעה ייחודית. מין הפרפר מעופף רק חודש וחצי בשנה, הנקבה מטילה את ביציה בבסיס הגזע של שיחים ובני שיח, בסמוך לקיני נמלים מהסוג לבובית. אלו מאמצות את הזחלים הבוקעים, מכניסות אותם לקן, מאכילות אותם, מטפלות בהם ומגינות עליהם עד להתבגרותם. אין מדובר בכנימות, אשר מינים רבים שלהן נעזרים בנמלים, אלא במין קטן-ממדים של פרפר. מין פרפר זה שם את מבטחו באופן מוחלט בנמלים אשר מגדלות את הביצים ואת הזחלים שלו עד לבגרותם. הנמלים מרוויחות מגידול זחלי הפרפרים "טל דבש", מעין נוזל מתוק שזחלי הפרפר מפרישים מבלוטות בגופם ומשמש, ככל הנראה להזנת רימות הנמלים.[2] זחלי הפרפרים מתגלמים בתוך קן הנמלים, כאשר הנחושתנים הבוגרים יוצאים מהגולם, הם זוחלים במחילות הנמלים עד ליציאה, ורק אז הם פורשים כנפיים ועפים.[3]
סביבת גידול
[עריכת קוד מקור | עריכה]שיתוף הפעולה הנדיר בין הפרפר לנמלה מתקיים במספר אזורים בישראל ובעיקר במישור החוף, בשרון ובגליל.[4] לפני כעשור, במסגרת סקר פרפרים, הופתעו הסוקרים לגלות כי הריכוז העיקרי של מין זה במישור החוף נמצא דווקא בשכונה הוותיקה חפציבה השייכת לחדרה. עקב התלות הרבה בין הנמלים לפרפרים נדרש בית גידול אשר מתאים לשני המינים גם יחד. הנמלים זקוקות לשיחים מפותחים כמו רותם המדבר ולענה חד-זרעית, שבגזעיהם היבשים הן בונות את קיניהן.
פירוש השם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לְבוּבִית היא סינר ששמים על חזהו של תינוק מתחת לסנטרו לצורך שמירה על בגדיו מלכלוך בשעת האכילה.[5] הסבר לשם הראשון הוא סימן הלב בתחתית גופן המזכיר את הסינר, סיבה נוספת היא צורת הלב של סימן זה.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רשימות מן התיבה הלבנה, הקשרים ההדדיים של נמלים עם יצורים אחרים, 5 בפברואר 2006.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נמלת הלבובית, באתר ITIS (באנגלית)
- נמלת הלבובית, באתר NCBI (באנגלית)
- נמלת הלבובית, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- נמלת הלבובית, באתר GBIF (באנגלית)
- ד"ר יונת אשחר, הסיפור המוזר על הנמלה והאריה, במדור "חדשות מדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 4 בפברואר 2024