נחש העפאים
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוחים לא אנציקלופדיים, לשון לא מוקפדת, תרגום ללא הבנה, אין הפניות למקורות.
| ||
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוחים לא אנציקלופדיים, לשון לא מוקפדת, תרגום ללא הבנה, אין הפניות למקורות. | |
נחש העפאים | |
---|---|
מצב שימור | |
ללא חשש (LC)[1] | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
מחלקה: | זוחלים |
סדרה: | קשקשאים |
תת־סדרה: | נחשים |
משפחה: | זעמניים |
סוג: | Dispholidus |
מין: | נחש העפאים |
שם מדעי | |
Dispholidus typus סמית, 1829 | |
נחש העפאים (שם מדעי: Dispholidus typus) הוא מין יחיד בסוגו של נחש ממשפחת הזעמניים. לעומת שאר בני המשפחה שאינם ארסיים כמעט, נחש זה הוא בעל ארס קטלני. הנחש קרוי גם "בומסלנג" - שם המגיע מאפריקאנס ומהולנדית ומשמעותו "נחש עצים" (מילולית: "boom" -עץ, "slang" - נחש). הוא נחשב לקרובם של הסוגים: נחש זרדים, Thrasops, Rhamnophis ו-Xyelodontophis.
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אורכו של נחש העפאים 100–160 ס"מ (האורך המקסימלי הגיע ל-183 ס"מ) ומשקלו 170–510 גרם. הקשקשים שלו ירוקים להפליא והראש רחב, בעל עיניים גדולות ביותר העוזרות לו לראות בלילה והן שחורות-צהובות. הבטן ירוקה-צהובה והגב ירוק-כהה. הנקבות במקרים רבים הן חומות. לעומת שאר הזעמניים, נחש העפאים בעל שיני ארס קטנות אבל מתפקדות. הלסת בנויה בצורה בעלת 7–8 זוגות שיניים כשבאמצע 2–3 שיני ארס המופנות אחורה. נחש העפאים צריך לאחוז בחוזקה בטרפו ולהניע את הלסת כדי ששיני הארס יצליחו לחדור אל הטרף ואז הן הורגות אותו במהירות.
זהו נחש זריז החי בין העצים ברחבי אזורים הטרופיים באפריקה שמדרום לסהרה. הם יוצאים ביום ופעילים לבד. בדרך כלל הם שוכנים על ענפים ונחים בגזעי עצים. הם ניזונים בעיקר מזוחלים קטנים כמו זיקיות ולטאות עצים נוספות, דוחיים, עופות וביצים וגם יונקים קטנים. בחורפים קרירים הנחש ישכון בקינים סגורים של אורגים ויצוד את המארחים.
הם מטילים עד 30 ביצים בגזעי עצים נרקבים ואינם מטפלים בהן. הביצים בוקעות בערך אחרי 3 חודשים והצעירים בוקעים חומים ובאורך 20 ס"מ. הם בעלי שיני ארס, אך הם לא משפיעים על בני אדם עד הגיעם לגודל 45 ס"מ.
לעומת הצעירים, נחש בוגר הוא קטלני ויכול להרוג אדם בוגר, כמו החוקר האמריקאי קארל שמידט (1890 – 1957). הארס גורם לדימומים ופגיעה בקרישת הדם, מה שלעיתים הורג היא הפגיעה ברקמות, כמו שרירים ואף במוח עצמו. תופעות נוספות כוללות בחילות והקאות, שלשולים ואובדן הכרה. ע"פ מינון LD50 דירוג הארס הוא 0.071 מ"ג.
עקב הארס הקטלני יש לו טורפים מעטים בטבע. כשהוא מותקף הוא מזדקף ומנפח את צווארו כדי להבהיל את הטורף; אם זה לא מרשים את התוקף הוא יברח ורק כמוצא אחרון יכיש. הטורפים העיקריים שלו הם נחשים אחרים ועיטים.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נחש העפאים, באתר ITIS (באנגלית)
- נחש העפאים, באתר NCBI (באנגלית)
- נחש העפאים, באתר GBIF (באנגלית)
- נחש העפאים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- סרטון על בומסלנג באתר YouTube
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נחש העפאים באתר הרשימה האדומה של IUCN