לדלג לתוכן

נגוגי וה ת'יונגו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נגוגי וה ת'יונגו
Ngũgĩ wa Thiong'o
לידה 5 בינואר 1938 (בן 86)
קמיריתו, קניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה קניה עריכת הנתון בוויקינתונים
אירועים משמעותיים אסיר מצפון עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת לידס, אוניברסיטת מקררה, בית ספר תיכון אליאנס עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית, קיקויו עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות Weep Not, Child, מטיגארי, Decolonising the Mind, I Will Marry When I Want, The Upright Revolution, Or Why Humans Walk Upright עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים מוקומה וה נגוגי, Wanjiku wa Ngũgĩ עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס נונינו (2001)
  • פרס קטלוניה הבין-לאומי (2020)
  • פרס לוטוס לספרות (1973)
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בייראות' עריכת הנתון בוויקינתונים
ngugiwathiongo.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נגוגי וה ת'יונגו (באנגלית: Ngũgĩ wa Thiong'o[1] נולד בשם ג'יימס נגוגי ב-5 בינואר 1938)[2] הוא סופר ואקדמאי קנייתי שכותב בעיקר בג'קויו ובעבר כתב באנגלית. הוא נחשב ל"סופר המוביל במזרח אפריקה".[3] עבודתו כוללת רומנים, מחזות, סיפורים קצרים ומסות, החל מביקורת ספרותית וחברתית ועד ספרות ילדים. הוא המייסד והעורך של כתב העת בשפה קיקויו Mũtĩiri. סיפורו הקצר "The Upright Revolution: Or Why Humans Walk Upright", תורגם ל-100 שפות מרחבי העולם.[4][5] בעברית תורגם ספרו מטיגארי.

בשנת 1977, נגוגי החל בצורת תיאטרון חדשנית במולדתו קניה, אשר ביקשה לשחרר את התהליך התיאטרלי ממה שלדעתו הוא "מערכת החינוך הבורגנית הכללית", על ידי עידוד ספונטניות והשתתפות הקהל בהצגות.[6] הפרויקט שלו ביקש "לעשות דה-מיסטיציה" לתהליך התיאטרלי, ולהימנע מ"תהליך הניכור [שמייצר] גלריה של כוכבים פעילים ומסה בלתי מובחנת של מעריצים אסירי תודה" אשר, לפי נגוגי, מעודד פסיביות אצל "אנשים רגילים".[6] אף על פי שהמחזה המפורסם שלו, "Ngaahika Ndeenda", שנכתב בשיתוף עם נגוגי וה מירי, זכה להצלחה מסחרית, הוא נסגר על ידי המשטר הקנייתי הסמכותי שישה שבועות לאחר פתיחתו.[6]

לאחר מכן נכלא נגוגי במשך יותר משנה. הוא הוכז כאסיר מצפון על ידי אמנסטי אינטרנשיונל, הוא שוחרר מהכלא וברח מקניה.[7] בארצות הברית, הוא פרופסור לספרות השוואתית ואנגלית באוניברסיטת קליפורניה, באירוויין. הוא גם לימד בעבר באוניברסיטת נורת'ווסטרן, באוניברסיטת ייל ובאוניברסיטת ניו יורק. נגוגי נחשב לעיתים קרובות כמועמד מוביל לפרס נובל לספרות.[8][9] הוא זכה בפרס נונינו הבינלאומי לשנת 2001 באיטליה, ובפרס פארק קיונג-ני לשנת 2016.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנים מוקדמות והשכלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נגוגי נולד בקאמיריטהו, ליד לימורו[10] במחוז קיאמבו, קניה, ממוצא קיקויו, והוטבל בשם ג'יימס נגוגי. משפחתו נקלעה למרד מאו מאו. אחיו למחצה מוואנגי היה מעורב באופן פעיל בצבא האדמה והחופש של קניה (במהלכו הוא נהרג), אח נוסף נורה במהלך מצב החירום, ואמו עונתה בעמדת השמירה הביתית של קאמירייתו.[11][12]

הוא למד בבית הספר התיכון אליאנס, והמשיך ללמוד באוניברסיטת מקררה בקמפלה, אוגנדה. כסטודנט הוא השתתף בוועידת הסופרים האפריקאים שהתקיימה ב-מקררה ביוני 1962,[13][14][15][16] ומחזהו "הנזיר השחור" הועלה לראשונה במסגרת האירוע בתיאטרון הלאומי.[17][18] בכנס ביקש נגוגי מצ'ינואה אצ'בה שיקרא את כתבי היד של הרומנים שלו The River Between ו-Weep Not, Child. אלו פורסמו מאוחר יותר בסדרת הסופרים האפריקאים של היינמן, שהושקה בלונדון באותה שנה, כשאצ'בה היה העורך הראשי של הסדרה.[19] נגוגי קיבל תואר ראשון באנגלית מאוניברסיטת מקררה, אוגנדה, בשנת 1963.

פרסומים ומחקרים ראשונים באנגליה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רומן הביכורים שלו, Weep Not, Child, ראה אור במאי 1964, והפך לרומן הראשון באנגלית שראה אור על ידי סופר ממזרח אפריקה.[20][19]

מאוחר יותר באותה שנה, לאחר שזכה במלגה לאוניברסיטת לידס ללימודי תואר שני, נסע לאנגליה, שם הרומן השני שלו, "The River Between", יצא בשנת 1965.[19] "The River Between", שרקעו התקוממות מאו מאו, תיאר רומנטיקה אומללה בין נוצרים ללא-נוצרים, והיה בעבר בסילבוס הלאומי של בתי הספר התיכוניים של קניה.[21][22] הוא עזב את לידס מבלי להשלים את התזה שלו על ספרות קאריבית,[23] שבגינה מחקריו התמקדו בג'ורג' לאמינג, עליו אמר נגיגו באוסף המאמרים שלו מ-1972 "שיבה הביתה": "הוא עורר עבורי תמונה בלתי נשכחת של מרד איכרים ב-1972. עולם הנשלט על ידי לבנים. ופתאום ידעתי שאפשר ליצור רומן שידבר אלי, יכול, בדחיפות משכנעת, לגעת בחוטים עמוק בתוכי. העולם שלו לא היה מוזר לי כמו זה של פילדינג, דפו, סמולט, ג'יין אוסטן, ג'ורג' אליוט, דיקנס, ד"ה לורנס."[19]

שינוי שם, אידאולוגיה והוראה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרומן "גרגיר חיטה" של נגוגי משנת 1967 סימן את חיבוקו של המרקסיזם הפאנוניסטי.[24] לאחר מכן הוא ויתר על כתיבה באנגלית, ועל השם ג'יימס נגוגי מכיוון שתפס אותו כקולוניאליסטי.[25] ב-1970 הוא שינה את שמו ל - נגוגי וה ת'יונגו,[26] והחל לכתוב בשפת האם שלו קיקויו.[27] בשנת 1967 החל נגוגי ללמד גם באוניברסיטת ניירובי כפרופסור לספרות אנגלית. הוא המשיך ללמד באוניברסיטה במשך עשר שנים בזמן ששימש כעמית בכתיבה יוצרת באוניברסיטת מקררה. במהלך תקופה זו, הוא גם היה מרצה אורח באוניברסיטת נורת'ווסטרן במחלקה ללימודי אנגלית ואפריקה במשך שנה.[18]

בעודו פרופסור באוניברסיטת ניירובי, נגוגי היה היוזם של הדיונים על ביטול המחלקה לאנגלית. הוא טען כי לאחר סיום הקולוניאליזם, חובה שאוניברסיטה באפריקה תלמד ספרות אפריקאית, לרבות ספרות בעל פה, וכי יש לעשות זאת תוך מימוש עושרן של שפות אפריקאיות.[28] בסוף שנות ה-60, מאמצים אלה הביאו לכך שהאוניברסיטה נטשה את הספרות האנגלית כקורס לימודים, והחליפה אותו באחד שהציב את הספרות האפריקאית, בעל פה ובכתב, במרכז.[29]

מאסר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1976, ת'יונגו עזר להקים את המרכז לחינוך ותרבות קהילתי קמריתיו, שבין היתר ארגן תיאטרון אפריקאי באזור. בשנה שלאחר מכן ראה אור "Petals of Blood". המסר הפוליטי החזק שלו, ושל מחזהו "Ngaahika Ndeenda" (אני אתחתן כשארצה), שנכתב בשיתוף עם נגוגי וה מירי (אנ') ופורסם גם ב-1977, עורר את סגן נשיא קניה , דניאל אראפ מוי, להורות על מעצרו. יחד עם עותקים של מחזהו, הוחרמו ספרים מאת קרל מרקס, פרידריך אנגלס וולדימיר לנין.[12] הוא נשלח לכלא האבטחה המקסימלית קאמיתי, והוחזק שם ללא משפט במשך כמעט שנה.[12]

הוא נכלא בתא עם אסירים פוליטיים נוספים. במהלך חלק ממאסרם, התאפשרה להם שעה אחת של אור שמש ביום. נגוגי כתב "המתחם שימש בעבר מורשעים מטורללים נפשית לפני שהוא נוצל טוב יותר ככלוב עבור 'משוגעים פוליטיים". הוא מצא נחמה בכתיבה וכתב את הרומן המודרני הראשון בג'קויו, השטן על הצלב (Caitaani mũtharaba-Inĩ), על נייר טואלט שהונפק בכלא.[12]

לאחר שחרורו בדצמבר 1978,[18] הוא לא הוחזר לתפקידו כפרופסור באוניברסיטת ניירובי, ומשפחתו הוטרדה. בשל כתיבתו על עוולות השלטון הדיקטטורי באותה תקופה, נאלצו נגוגי ומשפחתו לחיות בגלות. רק לאחר שאראפ מוי, נשיא קניה שכיהן הכי הרבה זמן, פרש ב-2002, היה בטוח עבורם לחזור.[30]

במהלך שהותו בכלא, נגוגי קיבל את ההחלטה להפסיק לכתוב את מחזותיו ויצירות אחרות שלו באנגלית והחל לכתוב את כל יצירותיו היצירתיות בשפת האם שלו, קיקויו.[18]

תקופתו בכלא הייתה גם השראה למחזה "משפטו של דדן קימאתי" (1976). הוא כתב את המחזה בשיתוף עם המחזאית מיקר גיתאה מוגו (אנ').[31]

גלות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן שהותו בגלות, נגוגי שיתף פעולה עם הוועדה לשחרור אסירים פוליטיים בקניה (1982–1989) שבסיסה בלונדון.[18][7] ספרו מטיגארי פורסם בשלב זה. ב-1984 הוא היה פרופסור אורח באוניברסיטת ביירות, ובשנה שלאחר מכן התגורר כסופר ברובע איזלינגטון בלונדון.[18] הוא גם למד קולנוע במכון דרמטיקה בסטוקהולם, שוודיה ב־1986.[18]

נגוגי היה פרופסור אורח לאנגלית וספרות השוואתית באוניברסיטת ייל בין השנים 1989 ו-1992[18] בשנת 1992, הוא התארח בקונגרס הסופרים הדרום אפריקאיים, השנה שבה הפך לפרופסור לספרות השוואתית ולימודי פרפורמנס באוניברסיטת ניו יורק, שם כיהן בקתדרה של אריך מריה רמרק. הוא פרופסור מכובד לאנגלית וספרות השוואתית וכן היה המנהל הראשון של המרכז הבינלאומי לכתיבה ותרגום[32] באוניברסיטת קליפורניה, אירווין.

המאה ה-21

[עריכת קוד מקור | עריכה]
קריאת נגוגי בספריית הקונגרס ב-2019

ב-8 באוגוסט 2004, נגוגי חזרה לקניה כחלק מסיור בן חודש במזרח אפריקה. ב-11 באוגוסט פרצו שודדים לדירתו המאובטחת: הם תקפו את נגוגי, תקפו מינית את אשתו וגנבו פריטים שונים בעלי ערך.[33] כאשר נגוגי חזר לאמריקה בסוף החודש, נעצרו חמישה גברים בחשד לפשע, כולל אחיינו של נגוגי.[30] בקיץ של חצי הכדור הצפוני של 2006 פרסמה חברת ההוצאה האמריקאית רנדום האוס את הרומן החדש הראשון שלו מזה כמעט שני עשורים, "קוסם העורב", שתורגם לאנגלית על ידי המחבר.

ב-10 בנובמבר 2006, בהיותו בסן פרנסיסקו במלון ויטל באמברקאדרו, הוטרד נגוגי והוכרח לעזוב את המלון. האירוע הוביל לסערה ציבורית והכעיס הן אפרו-אמריקאים והן את חברי הפזורה האפריקאית החיים באמריקה,[34][35] מה שהוביל להתנצלות מצד המלון.[36]

ספריו המאוחרים כוללים את Globalectics: Theory and the Politics of Knowing (2012), ו-Something Torn and New: An African Renaissance, אוסף של חיבורים שפורסמו ב-2009 המציגים את הטיעון לתפקיד המכריע של שפות אפריקאיות ב"תחיית הזיכרון האפריקאי ", שעליו אמר Publishers Weekly : "השפה של נגוגי רעננה; השאלות שהוא מעלה עמוקות, הטיעון שהוא מעלה ברור: 'להרעיב או להרוג שפה זה להרעיב ולהרוג מאגר זיכרון של אנשים.'[37] לאחר מכן הגיעו שתי יצירות אוטוביוגרפיות שהתקבלו היטב: חלומות בזמן מלחמה: זיכרונות ילדות (2010)[38][39][40][41][42] ובבית המתורגמן: זיכרונות (2012), אשר תואר כ"מבריק וחיוני" על ידי הלוס אנג'לס טיימס,[43] ולביקורות חיוביות נוספות.[44][45][46]

ספרו The Perfect Nine, שנכתב ופורסם במקור בקיקויו ב-2019, תורגם לאנגלית על ידי נגוגו ופורסם ב־2020,[47] הוא תואר על ידי "לוס אנג'לס טיימס" כ"רומן חיפוש שחוקר פולקלור, מיתוס ואלגוריה דרך עדשה פמיניסטית ופאן-אפריקאית."[48]

במרץ 2021, The Perfect Nine הפכה ליצירה הראשונה שנכתבה בשפה אפריקאית ילידית שנרשמה ברשימה הארוכה לפרס בוקר הבינלאומי, כאשר נגוגי הפך למועמד הראשון ככותב הספר וגם כמתרגם.[49][50]

חוות דעתו על אנגלית קנייתית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשנשאל בשנת 2023 אם אנגלית קנייתית או אנגלית נגרית הן כעת שפות מקומיות, הוא השיב "זה כמו שהמשועבדים שמחים שהגרסה שלהם היא גרסה מקומית של שעבוד. אנגלית היא לא שפה אפריקאית. צרפתית לא. ספרדית לא. אנגלית קנייתית או ניגרית זה שטויות. זו דוגמה לא-נורמליות מנורמלת. הנכבשים המנסים לדבר בשפתו של הקולוניאליסט היא סימן להצלחת השעבוד."[25]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארבעה מילדיו הם סופרים גם הם: טי נגוגי,[51]פרופסור מוקומה וה נגוגי, נדוסו וה נגוגי, וונג'יקו וה נגוגי.[52][53][48]

פרסים והוקרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 1963: פרס הרומן במזרח אפריקה
  • 1964: הפרס הראשון של אונסק"ו על הרומן שלו, Weep Not Child, בפסטיבל העולמי הראשון לאמנויות שחורות ואפריקניות בדקר, סנגל
  • 1973: פרס לוטוס לספרות, באלמה עטה, קזחיסטאן
  • 1992 (6 באפריל): פרס פול רובסון למצוינות אמנותית, מצפון פוליטי ויושרה, בפילדלפיה
  • 1992 (אוקטובר): זכה לכבוד על ידי אוניברסיטת ניו יורק על ידי מינוי לפרופסורה של אריך מריה רמרק בשפות כדי "להכיר בהישגים מלומדים יוצאי דופן, מנהיגות חזקה בקהילת האוניברסיטה ובמקצוע ותרומה משמעותית למשימה החינוכית שלנו".
  • 1993: פרס זולה ניל הרסטון-פול רובסון, על הישגים אמנותיים ומדעיים, הוענק על ידי המועצה הלאומית ללימודי שחורים, באקרה, גאנה
  • 1994 (אוקטובר): פרס התורמים של מרכז גוונדולין ברוקס על תרומה משמעותית לאמנויות הספרות השחורות
  • 1996: פרס פונלון-ניקולס, ניו יורק, למצוינות אמנותית וזכויות אדם
  • 2001: פרס Nonino הבינלאומי לספרות[54][55]
  • 2002: יריד הספרים הבינלאומי של זימבבואה, "שנים עשר הספרים האפריקאים הטובים ביותר של המאה העשרים".
  • 2002 (יולי): פרופסור מכובד לאנגלית וספרות השוואתית, UCI.
  • 2002 (אוקטובר): מדליית נשיאות הקבינט האיטלקי מוענקת על ידי הוועדה המדעית הבינלאומית של מרכז פיו מאנזו, רימיני, איטליה.
  • 2003 (מאי): חבר חוץ של כבוד באקדמיה האמריקאית לאמנויות ומכתבים.
  • 2003 (דצמבר): חברות כבוד לכל החיים במועצה לפיתוח מחקר מדעי החברה באפריקה (CODESRIA),
  • 2004 (23–28 בפברואר): עמית אורח, המרכז לחקר מדעי הרוח.
  • 2006: "אשף העורב" במקום השלישי בעשרת הספרים המובילים של מגזין ""טיים"" (מהדורה אירופאית)
  • 2006: "אשף העורב" הוא אחד הספרים הטובים ביותר של השנה ' "האקונומיסט"
  • 2006: "אשף העורב" הוא אחת מהבחירות ' "Salon.com" לספרות הטובה ביותר של השנה[56]
  • 2006: "אשף העורב" הוא הזוכה בחורף 2007 קרא את זה! עבור Lit-Blog Co-Op; הסלון הספרותי
  • 2006: "אשף העורב" מודגש בספרים האהובים של השנה של "הוושינגטון פוסט".
  • 2007: "אשף העורב" – פיינליסט ברשימה הארוכה לפרס ספרות זרה עצמאית לשנת 2007.
  • 2007: "אשף העורב" – פיינליסט בפרס NAACP לתדמית לספרות
  • 2007: "אשף העורב" – פיינליסט ברשימת פרס הסופרים של חבר העמים לשנת 2007 לספר הטוב ביותר – אפריקה.[57]
  • 2007: "אשף העורב" – זוכה מדליית זהב בסיפורת עבור פרסי הספרים של קליפורניה לשנת 2007[58]
  • 2007: :אשף העורב" – פרס אספן לספרות לשנת 2007
  • 2007: "אשף העורב" – פיינליסט לפרס הרסטון/רייט למורשת 2007 לספרות שחורה
  • 2008: "אשף העורב" מועמד לפרס IMPAC דבלין לשנת 2008[59]
  • 2008 (2 באפריל): מסדר זקן החנית הבוערת (מדליית קניה – הוענק על ידי שגריר קניה בארצות הברית בלוס אנג'לס).
  • 2008: (באוקטובר, 24) פרס Grinzane for Africa
  • 2008: דן ומגי אינויה מכובדים כיו"ר באידיאלים דמוקרטיים, אוניברסיטת הוואי במנואה.[60]
  • 2009: נבחר לפרס הבינלאומי של מאן בוקר[61][62]
  • 2011: (17 בפברואר) פרס ההישג הספרותי של ערוץ אפריקה.
  • 2012: פרס חוג מבקרי הספר הלאומי (אוטוביוגרפיה פיינליסטית) עבור "בבית המתורגמן"[63]
  • 2012 (31 במרץ): פרס WEB Du Bois, ועידת הסופרים השחורים הלאומית, ניו יורק.[64]
  • 2013 (אוקטובר): מדליית UCI
  • 2014: נבחר לאקדמיה האמריקאית לאמנויות ומדעים[65]
  • 2014: פרס ניקולס גווילן על מפעל חיים לספרות פילוסופית[66]
  • 2014 (16 בנובמבר): זכה לכבוד בגאלה ה-10 של Archipelago Books בניו יורק.[67]
  • 2016: פרס פארק קיונג-ני[68]
  • 2016 (14 בדצמבר): פרסי תיאטרון צנעא/פרס מפעל חיים כהוקרה על הצטיינות בתיאטרון הקנייתי, התיאטרון הלאומי של קניה.[69]
  • 2017: פרס "מפעל חיים של לוס אנג'לס" / UCR כתיבה יצירתית[70]
  • 2018: "Grand Prix des mécènes" של GPLA 2018, על כל מכלול עבודתו.
  • 2019: פרס Premi Internacional de Catalunya על עבודתו האמיצה והסברה למען שפות אפריקאיות
  • 2021: נבחר לפרס בוקר הבינלאומי "לתשע המושלמים"
  • 2021: נבחר לסופר בינלאומי של החברה המלכותית לספרות[71]
  • 2022: פרס PEN/Nabokov להישגים בספרות בינלאומית[72]

תארים של כבוד

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • קולג ' אולברייט, דוקטור למכתבים הומניים "כבוד קוזה", 1994
  • אוניברסיטת לידס, דוקטורט כבוד באותיות (ליטד), 2004
  • אוניברסיטת וולטר סיסולו (לשעבר אוניברסיטת טרנסקי), דרום אפריקה, תואר כבוד, דוקטור לספרות ופילוסופיה, יולי 2004.
  • אוניברסיטת קליפורניה, דומינגז הילס, תואר כבוד, דוקטור למכתבים הומניים, מאי 2005.
  • אוניברסיטת דילארד, ניו אורלינס, תואר כבוד, דוקטור למכתבים הומניים, מאי 2005.
  • אוניברסיטת אוקלנד, דוקטורט כבוד באותיות (ליטד), 2005
  • אוניברסיטת ניו יורק, תואר כבוד, דוקטור למכתבים, 15 במאי 2008
  • אוניברסיטת דאר אס סלאם, דוקטורט כבוד בספרות, 2013[73]
  • אוניברסיטת ביירות, דוקטורט כבוד (דוקטור פיל. ה. ק.), 2014[55]
  • אוניברסיטת ק. ק. א., קניה, תואר דוקטור לכבוד באותיות אנושיות (כבוד) בחינוך, 27 בנובמבר 2016
  • אוניברסיטת ייל, דוקטורט כבוד (ד. ליט. ה. ק.), 2017[74]
  • אוניברסיטת אדינבורו, דוקטורט כבוד (ד. ליט.), 2019[75]
  • דוקטורט כבוד, רוסקילדה, דנמרק

פרסומים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רומנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוספי סיפורים קצרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחזות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • "הנזיר השחור" (1963)[דרוש מקור]
  • "הפעם מחר" (שלוש הצגות, כולל מחזה הכותרת, "המורדים", "הפצע בלב" ו"הפעם מחר") (1970)[77]
  • "שיבה הביתה: מסות על ספרות, תרבות ופוליטיקה באפריקה והקריבית" (1972),מסת"ב 0-435-18580-2[דרוש מקור]
  • "משפטו של דדן קימאתי" (1976),מסת"ב 0-435-90191-5, African Publishing Group,מסת"ב 0-949932-45-0 (עם Micere Githae Mugo ו-Njaka)[76]
  • "Ngaahika Ndeenda : Ithaako ria ngerekano (אני אתחתן כשארצה)" (1977, 1982) (עם Ngũgĩ wa Mirii)[דרוש מקור]

ממוארים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי עיון אחרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • "חינוך לתרבות לאומית" (1981)[76]
  • "חבית עט: התנגדות לדיכוי בקניה הנאו-קולוניאלית" (1983)[76]
  • "אמא, שרי בשבילי" (1986)[דרוש מקור]
  • "כתיבה נגד נאו-קולוניאליזם" (1986)[76]
  • "Decolonising the Mind: The Politics of Language in African Literature" (1986),מסת"ב 978-0852555019
  • "העברת המרכז: המאבק על חירויות תרבותיות" (1993),מסת"ב 978-0852555309
  • "נקודות עט, נקודות נשק וחלומות: הביצועים של ספרות וכוח באפריקה הפוסט-קולוניאלית" (The Clarendon Lectures in English Literature 1996), הוצאת אוניברסיטת אוקספורד, 1998,מסת"ב 0-19-818390-9[79]
  • "משהו קרוע וחדש: רנסאנס אפריקאי" (2009),מסת"ב 978-0-465-00946-6[80]
  • "גלובלקטיקה: התיאוריה והפוליטיקה של הידיעה" (2012),מסת"ב 978-0231159517 Globalectics: Theory and the Politics of Know on JSTOR
  • "אבטח את הבסיס: הפיכת אפריקה לגלויה בעולם" (2016),מסת"ב 978-0857423139
  • שפת השפות (2023), ISBN 978-0183090979

ספרי ילדים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • "Njamba Nene and the Flying Bus"
  • "נג'מבה ננה והצ'יף האכזר" (תרגום Wangui wa Goro) ("Njamba Nene na Chibu King'ang'i", 1988)[דרוש מקור]
  • "האקדח של Njamba Nene" ("Bathitoora ya Njamba Nene", 1990),מסת"ב 0-86543-081-0[דרוש מקור]
  • "המהפכה הזקופה, או מדוע בני אדם הולכים זקופים", הוצאת שחף, 2019,מסת"ב 9780857426475[דרוש מקור]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נגוגי וה ת'יונגו בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Archived at Ghostarchive and the Wayback Machine: "Ngũgĩ wa Thiong'o: 'Europe and the West must also be decolonised'". YouTube. 10 בספטמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "Ngũgĩ wa Thiong'o: A Profile of a Literary and Social Activist". ngugiwathiongo.com. אורכב מ-המקור ב-29 במרץ 2009. נבדק ב-20 במרץ 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "African literature; search for Ngugi wa Thiong'o". Encyclopedia Britannica. 2 בדצמבר 2022. {{cite encyclopedia}}: (עזרה)
  4. ^ Kilolo, Moses (2 ביוני 2020). "The single most translated short story in the history of African writing: Ngũgĩ wa Thiong'o and the Jalada writers' collective". The Routledge Handbook of Translation and Activism (באנגלית). Routledge. doi:10.4324/9781315149660-21. ISBN 978-1-315-14966-0. נבדק ב-28 בספטמבר 2021. {{cite book}}: (עזרה)
  5. ^ "Jalada Translation Issue 01: Ngũgĩ wa Thiong'o". Jalada. 22 במרץ 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ 1 2 3 Ngũgĩ wa Thiong'o, "Decolonising the Mind: The Politics of Language in African Literature", 1994, pp. 57–59.
  7. ^ 1 2 "Committee for the Release of Political Prisoners in Kenya Collection: 1975-1998". George Padmore Institute. נבדק ב-13 במאי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Page, Benedicte, "Kenyan author sweeps in as late favourite in Nobel prize for literature", "The Guardian", 5 October 2010.
  9. ^ Provost, Claire, "Ngugi wa Thiong'o: a major storyteller with a resonant development message", "The Guardian", 6 October 2010.
  10. ^ "Biografski dodaci" [Biographic appendices]. Republika: Časopis Za Kulturu I Društvena Pitanja (Izbor Iz Novije Afričke Književnosti) (בסרבו-קרואטית). XXXIV (12): 1424–1427. בדצמבר 1978. {{cite journal}}: (עזרה)
  11. ^ Nicholls, Brendon. Ngũgĩ wa Thiong'o, gender, and the ethics of postcolonial reading, 2010, p. 89.
  12. ^ 1 2 3 4 Ngũgĩ wa Thiongʼo (2017). Devil on the cross. New York, New York. ISBN 978-0-14-310736-1. OCLC 861673589.
  13. ^ "The First Makerere African Writers Conference 1962". Makerere University. נבדק ב-13 במאי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ Kahora, Billy (18 באפריל 2017). "Penpoints, Gunpoints, and Dreams: A history of creative writing instruction in East Africa". Chimurenga Chronic. Chimurenga Who No Know Go Know. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ Frederick Philander, "Namibian Literature at the Cross Roads"(הקישור אינו פעיל, February 2023), New Era, 18 April 2008.
  16. ^ Robert Gates, "African Writers, Readers, Historians Gather In London", PM News, 27 October 2017.
  17. ^ John Roger Kurtz (1998). Urban Obsessions, Urban Fears: The Postcolonial Kenyan Novel. Africa World Press. pp. 15–16. ISBN 978-0-86543-657-2.
  18. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 "About | Profile of a Literary and Social Activist". Ngũgĩ wa Thiong’o website.
  19. ^ 1 2 3 4 James Currey, "Ngũgĩ, Leeds and the Establishment of African Literature", in Leeds African Studies Bulletin 74 (December 2012), pp. 48–62.
  20. ^ Hans M. Zell, Carol Bundy, Virginia Coulon, A New Reader's Guide to African Literature, Heinemann Educational Books, 1983, p. 188.
  21. ^ Wachira, Muchemi (2 באפריל 2008). "Kenya: Publishers Losing Millions to Pirates". The Daily Nation. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ Ngunjiri, Joseph (25 בנובמבר 2007). "Kenya: Ngugi Book Causes Rift Between Publishers". The Daily Nation. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ "Author Biography", in A Study Guide for Ngugi wa Thiong'o's "Petals of Blood", Gale, 2000.
  24. ^ "A Grain of Wheat Summary". LitCharts (SparkNotes). 28 באוגוסט 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ 1 2 Baraka, Carey (13 ביוני 2023). "Ngũgĩ wa Thiong'o: three days with a giant of African literature". The Guardian. {{cite news}}: (עזרה)
  26. ^ Brown, David Maughan (1979). "Reviewed Work(s): The Emergence of African Fiction by Charles R. Larson". English in Africa. 6 (1): 91–96. JSTOR 40238451.
  27. ^ "Ngugi wa Thiong'o (b. James Ngugi, 1938)". Craig White's Literature Courses. אורכב מ-המקור ב-2013-12-09.
  28. ^ K. Narayana Chandran (2005). Texts and Their Worlds Ii. Foundation Press. p. 207. ISBN 9788175962880.
  29. ^ Carey Baraka (13 ביוני 2023), Ngũgĩ wa Thiong’o: three days with a giant of African literature, The Guardian {{citation}}: (עזרה)
  30. ^ 1 2 "Kenya exile ends troubled visit". BBC. 30 באוגוסט 2004. {{cite news}}: (עזרה)
  31. ^ Nicholls, Brendon (2013). Ngugi wa Thiong'o, Gender, and the Ethics of Postcolonial Reading. Ashgate Publishing. p. 151. ISBN 9781409475699.
  32. ^ "Out of Africa, a literary voice". Orange County Register (באנגלית אמריקאית). 2013-11-11. נבדק ב-2020-12-25.
  33. ^ Jaggi, Maya (26 בינואר 2006). "The Outsider: an interview with Ngũgĩ wa Thiong'o". The Guardian. London. נבדק ב-20 במאי 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  34. ^ "The Incident at Hotel Vitale, San Francisco, California, Friday, November 10, 2006". Africa Resource. 10 בנובמבר 2006. אורכב מ-המקור ב-30 ביוני 2009. נבדק ב-5 בפברואר 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  35. ^ Coker, Matt (6 בדצמבר 2006). "ROUGHED UP ON THE WATERFRONT". OC Weekly. נבדק ב-4 בפברואר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  36. ^ "The Hotel Responds to the Racist Treatment of Professor Ngũgĩ wa Thiong'o". Africa Resource. 10 בנובמבר 2006. אורכב מ-המקור ב-30 באפריל 2021. נבדק ב-6 באוקטובר 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  37. ^ "Something Torn and New: An African Renaissance" (review), Publishers Weekly, 26 January 2009.
  38. ^ Busby, Margaret, "Dreams in a Time of War, By Ngugi wa Thiong'o" (review), The Independent, 26 March 2010.
  39. ^ Jaggi, Maya, "Dreams in a Time of War by Ngugi wa Thiong'o" (review), The Guardian, 3 July 2010.
  40. ^ אתר למנויים בלבד Tom Payne, ‏Dreams in a Time of War: a Childhood Memoir by Ngugi wa Thiong'o: review, The Telegraph, 27 April 2010
  41. ^ Arana, Marie, "Marie Arana reviews 'Dreams in a Time of War' by Ngugi wa Thiong'o", Washington Post, 10 March 2010.
  42. ^ Dreams in a Time of War at The Complete Review.
  43. ^ Tobar, Hector, "Ngugi wa Thiong'o soars 'In the House of the Interpreterתבנית:'", Los Angeles Times, 16 November 2012.
  44. ^ Busby, Margaret, "In the House of the Interpreter: A Memoir, By Ngugi wa Thiong'o" (review), The Independent, 1 December 2012.
  45. ^ "In the House of the Interpreter" review, Kirkus Reviews, 29 August 2012.
  46. ^ Mushava, Stanely, "A portrait of the dissident as a young man", The Herald (Zimbabwe), 10 August 2015.
  47. ^ Peterson, Angeline (27 בנובמבר 2020). "The Perfect Nine: Ngũgĩ wa Thiong'o's Feminist Spin on a Gikuyu Origin Story". Brittle Paper. נבדק ב-30 במרץ 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  48. ^ 1 2 Tepper, Anderson (12 באוקטובר 2020). "How the SoCal coast inspired a legendary author's feminist Kenyan epic". Los Angeles Times. {{cite news}}: (עזרה)
  49. ^ Cain, Sian (30 במרץ 2021). "Ngũgĩ wa Thiong'o nominated as author and translator in first for International Booker". The Guardian. {{cite news}}: (עזרה)
  50. ^ Koga, Valerie (2 באפריל 2021). "Ngũgĩ wa Thiong'o's book longlisted for 2021 International Booker Prize". The EastAfrican. {{cite news}}: (עזרה)
  51. ^ "MUKOMA WA NGUGI". MUKOMA WA NGUGI.
  52. ^ "A Family Affair at Calabash: Lit Fest hosts First Family of Kenyan Letters". Jamaica Observer. 18 במאי 2014. אורכב מ-המקור ב-17 באפריל 2021. נבדק ב-4 באפריל 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  53. ^ Waweru, Peter Kimani and Kiundu. "Return of Ngũgĩ wa Thiong'o with his writing children". The Standard (באנגלית). נבדק ב-2018-12-08.
  54. ^ "Some of the Prize Winners". Nonino Distillatori S.p.A. אורכב מ-המקור ב-6 במאי 2014. נבדק ב-6 במאי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  55. ^ 1 2 "Ehrendoktorwürde der Universität Bayreuth für Professor Ngũgĩ wa Thiong'o (German)". University of Bayreuth. אורכב מ-המקור ב-6 במאי 2014. נבדק ב-6 במאי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  56. ^ Miller, Laura; Frey, Hillary (13 בדצמבר 2006). "Best fiction of 2006". Salon. נבדק ב-28 בספטמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  57. ^ Kinna (27 באוגוסט 2010). "Beginnings: Wizard of the Crow". Kinna Reads. נבדק ב-28 בספטמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  58. ^ Lewis, Veronica (23 באפריל 2007). "Ngugi Wins Fiction Prize". New University. University of California, Irvine. נבדק ב-28 בספטמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  59. ^ Pauli, Michelle (6 בנובמבר 2007). "Crowd of contenders jostle for Impac prize". The Guardian. {{cite news}}: (עזרה)
  60. ^ "Ngugi wa Thiong'o". Dan and Maggie Inouye Distinguished Chair in Democratic Ideals. University of Hawaiʻi at Mānoa. נבדק ב-28 בספטמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  61. ^ "Ngugi Wa Thiong’o" (אורכב 23.10.2016 בארכיון Wayback Machine) Booker Prize Foundation. Retrieved 22 October 2016.
  62. ^ Flood, Alison (18 במרץ 2009). "James Kelman is UK's hope for Man Booker international prize". The Guardian. נבדק ב-22 באוקטובר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  63. ^ Williams, John (14 בינואר 2012). "National Book Critics Circle Names 2012 Award Finalists". The New York Times. {{cite news}}: (עזרה)
  64. ^ "Ngugi Wa Thiong'o Honoured". Ghafla!. 28 במרץ 2012. נבדק ב-28 בספטמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  65. ^ "American Academy of Arts and Sciences Elects its 2014 Class of Members". American Academy of Arts & Sciences. 23 באפריל 2014. נבדק ב-27 בספטמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  66. ^ "The Nicolas Guillén Philosophical Literature Prize". Caribbean Philosophical Association. אורכב מ-המקור ב-6 במאי 2014. נבדק ב-6 במאי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  67. ^ "Honoring Ngũgĩ wa Thiong'o at Archipelago's 10th Anniversary Gala". Archipelago Books. 18 באוגוסט 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  68. ^ "Ngugi Wa Thiongo wins 6th Pak Kyong-ni Literature Award". donga.com. 21 בספטמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  69. ^ "Jalada Africa, Ngugi Wa Thiong'o Win at Sanaa Theatre Awards". James Murua's Literature Blog. 16 בדצמבר 2016. נבדק ב-27 בספטמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  70. ^ "Awards: LARB/UCR Lifetime Achievement". Shelf Awareness. 16 בפברואר 2016. נבדק ב-27 בספטמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  71. ^ "Inaugural RSL International Writers Announced". Royal Society of Literature. 30 בנובמבר 2021. נבדק ב-25 בדצמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  72. ^ Ibeh, Chukwuebuka (4 בפברואר 2022). "Ngugi wa Thiong'o Awarded Prestigious PEN America Honors". Brittle Paper. נבדק ב-5 בפברואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  73. ^ "43rd graduation" (PDF). University of Dar es Salaam. בנובמבר 2013. אורכב מ-המקור (PDF) ב-26 ביולי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  74. ^ "Yale awards honorary degrees to eight individuals for their achievements". Yale News. 18 במאי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  75. ^ "Honorary Graduates in 2019". The University of Edinburgh (באנגלית). נבדק ב-2019-07-09.
  76. ^ 1 2 3 4 5 "List of Works". Ngugi wa Thiong'o. נבדק ב-27 במרץ 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  77. ^ This Time Tomorrow. East African Literature Bureau. 1970. p. 50.
  78. ^ Ngũgĩ wa Thiongʼo (2018). Wrestling with the devil : a prison memoir. New York, NY. ISBN 978-1-62097-333-2. OCLC 990850151.
  79. ^ "Penpoints, Gunpoints, and Dreams: Towards a Critical Theory of the Arts and the State in Africa". Oxford Academic.
  80. ^ Mwangi, Evan, "Queries over Ngugi's appeal to save African languages, culture", "Daily Nation", Lifestyle Magazine, 13 June 2009.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=נגוגי_וה_ת%27יונגו&oldid=37960203"