לדלג לתוכן

נבחרת אנגליה בכדורגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פירוש נוסף ערך זה עוסק בנבחרת הגברים של אנגליה בכדורגל. אם התכוונתם לנבחרת הנשים, ראו נבחרת אנגליה בכדורגל נשים.
נבחרת אנגליה בכדורגל
England national association football team
מידע כללי
כינוי נבחרת שלושת האריות
התאחדות התאחדות הכדורגל של אנגליה
השתייכות UEFA
דירוג פיפ"א
(28 בנובמבר 2024)		 4      
 - ניקוד פיפ"א 1,813.81
 - דירוג שיא 3 (נמדד באוגוסט 2012)
 - דירוג שפל 27 (נמדד בפברואר 1996)
מאמן לי קרסלי (מאמן זמני)
קפטן הארי קיין
מירב השערים הארי קיין (69)
מירב ההופעות פיטר שילטון (125)
אצטדיון ביתי אצטדיון ומבלי, לונדון
www.thefa.com/England/
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
משחק בינלאומי ראשון
נבחרת סקוטלנד בכדורגל סקוטלנד 0-0 אנגליה אנגליהאנגליה
(גלאזגו, סקוטלנד; 30 בנובמבר 1872)
הניצחון הכי גדול
אירלנדאירלנד אירלנד המאוחדת 0 - 13 אנגליה אנגליהאנגליה
(בלפסט, אירלנד;
18 בפברואר 1882)
ההפסד הכי גדול
נבחרת הונגריה בכדורגל הונגריה 7 - 1 אנגליה אנגליהאנגליה
(בודפשט, הונגריה; 23 במאי 1954)
גביע העולם בכדורגל
הופעות 16 (הראשונה ב-1950)
ההישג הטוב זכייה (1966)
אליפות אירופה בכדורגל
הופעות 11 (הראשונה ב-(1968)
ההישג הטוב מקום שני (2020, 2024)
אוטבוס של נבחרת אנגליה, בלונדון
ראש הממשלה לשעבר רישי סונאק מבקר במרכז אימוני הכדורגל של אנגליה, פארק סנט ג'ורג', יחד עם נבחרת הגברים של אנגליה.

נבחרת אנגליה בכדורגל (באנגלית: England national football team) מייצגת את אנגליה בתחרויות כדורגל בינלאומיות ומנוהלת על ידי התאחדות הכדורגל של אנגליה. על אף שרוב הנבחרות הלאומיות ברחבי העולם מייצגות מדינות ריבוניות, כל אחת מבין ארבע אומות הבית (האומות המרכיבות את הממלכה המאוחדת) מיוצגת על ידי נבחרת לאומית נפרדת.

אנגליה זכתה במונדיאל 1966, כאשר היא הייתה המארחת, והגיעה לשלב חצי הגמר במונדיאל 1990 ובמונדיאל 2018. היא העפילה רק שלוש פעמים לשלב חצי הגמר באליפות אירופה בכדורגל (ביורו 1968, כשאירחה את יורו 1996 וביורו 2020), ופעמיים לשלב הגמר (יורו 2020 וביורו 2024). מבין הנבחרות שזכו בגביע העולם בכדורגל. נבחרת אנגליה היא הנבחרת המצליחה ביותר מבין ארבע הנבחרות הבריטיות, והיא זכתה באליפות הבית הבריטית 54 פעמים, בטרם בוטלה התחרות. במונדיאל 2022 הגיעה נבחרת אנגליה עד לשלב רבע הגמר שם הודחה על ידי נבחרת צרפת בתוצאה 2:1

הדירוג הנוכחי של נבחרת אנגליה ברשימת הדירוג של פיפ"א, הוא המקום ה-4 בעולם, נכון ל-28 בנובמבר 2024; הניקוד הוא 1,813.81 – ללא שינוי לעומת ניקוד קודם.[1] דירוג השיא 3 נמדד לראשונה[2] באוגוסט 2012, והדירוג הנמוך ביותר 27 נמדד לראשונה[2] בפברואר 1996.

באופן מסורתי היריבה הגדולה ביותר של הנבחרת היא סקוטלנד. לאחר שהמשחקים הקבועים נגד סקוטלנד בוטלו בשלהי שנות ה-80 של המאה ה-20, היריבויות עם ארגנטינה וגרמניה הפכו למשמעותיות יותר וזאת בגלל המפגשים בין הנבחרות בשלבי הפלייאוף של גביעי העולם.

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
חולצת המשחק של הנבחרת בעת שזכתה במונדיאל 1966

נבחרת אנגליה היא נבחרת הכדורגל הוותיקה ביותר בעולם, ביחד עם סקוטלנד. הנבחרת האנגלית ערכה את משחק הכדורגל הראשון שלה מול נבחרת סקוטלנד ב-30 בנובמבר 1872, במשחק שבו אירחה ההתאחדות הסקוטית את נבחרת אנגליה באצטדיון המילטון קרסנט שבעיר גלאזגו שבסקוטלנד. המשחק נערך לעיני כ-4,000 צופים, והסתיים בתוצאה 0:0. במהלך 40 השנה הבאות, שיחקה הנבחרת האנגלית רק מול נבחרות מהאיים הבריטיים, משמע נגד סקוטלנד, ויילס ואירלנד. משחקים אלו נהיו לתחרותיים עם הקמת אליפות הבית הבריטית שהתקיימה בין השנים 1883 ו-1984.

הנבחרת האנגלית הצטרפה לפיפ"א בשנת 1906. בשנת 1908 שיחקה הנבחרת לראשונה מול נבחרת מחוץ לבריטניה, כאשר ערכה משחק ידידות באוסטריה מול הנבחרת המקומית, משחק שנגמר בתוצאה 1:6 לטובת אנגליה. בשנותיה הראשונות, שיחקה הנבחרת האנגלית רק מול נבחרות אירופאיות כגון צרפת, שוודיה, הונגריה, גרמניה ואיטליה. את משחקה הראשון אי פעם מול נבחרת מחוץ לאירופה ערכה ב-6 באוגוסט 1936, במשחק מול סין באולימפיאדת 1936 כ"נבחרת בריטניה בכדורגל". המשחק נגמר בניצחון בריטי 0:2. יחסיה של הנבחרת עם פיפ"א היו קשים תחילה, תופעה שלוותה בפרישת הנבחרות הבריטיות מפיפ"א ב-1928.

רגע השפל בהיסטוריית הנבחרת התרחש ב-14 במאי 1938 בטקס שלפני ההתמודדות מול נבחרת גרמניה באצטדיון האולימפי של ברלין. כל שחקני הנבחרת ביצעו הצדעה נאצית לקהל הגרמני במצוות ממשלתו של נוויל צ'מברלין. אירוע זה נחשב לאחד הרגעים החשוכים בהיסטוריה הספורטיבית של אנגליה[3][4].

בשנת 1946 חזרו הנבחרות הבריטיות לפיפ"א, ולכן לא השתתפה הנבחרת האנגלית במשחקי גביע העולם בכדורגל שקדמו ל-מונדיאל 1950. בגביע העולם הראשון בו השתתפה, נוצחה הנבחרת בתוצאה 1:0 נגד ארצות הברית. הפסד זה, והפסד נוסף לספרד מנעו מאנגליה להעפיל מהסיבוב הראשון. הפסד 6:3 להונגריה בשנת 1953 הוא ההפסד הראשון של נבחרת אנגליה לנבחרת לא-בריטית באצטדיון ומבלי.

למרות העובדה שוולטר וינטרבוטום היה למנג'ר הנבחרת האנגלית הראשון שמונה במשרה מלאה, הנבחרת לא הגיעה לאף הישג משמעותי מחוץ לבריטניה עד לשנת 1963, שבה מונה לתפקיד אלף ראמזי. תחת הנהגתו של ראמזי זכתה הנבחרת האנגלית בתואר אלופת העולם בכדורגל במונדיאל 1966, שנערך על אדמת אנגליה, לאחר ניצחון 2:4 על גרמניה המערבית במשחק הגמר, הודות לשלושער של ג'ף הרסט, כולל שער שנוי במחלוקת בהארכה שמכונה על ידי רבים "השער שלא היה".

נבחרת אנגליה העפילה אוטומטית למונדיאל 1970 כמגנה על התואר, אך נכשלה בשלב רבע הגמר מול נבחרת גרמניה המערבית. למונדיאל 1974 ומונדיאל 1978 לא הצליחה נבחרת אנגליה להעפיל. ב-1982 העפילה הנבחרת, תחת הדרכתו של רון גרינווד, למונדיאל 1982, לאחר 12 שנים שבהן לא העפילה לטורניר. בטורניר עצמו הודחה הנבחרת בשלב הבתים השני מבלי להפסיד ולו משחק אחד לאורך כל הטורניר.

במונדיאל 1986 תחת בובי רובסון הגיעה הנבחרת רק עד רבע הגמר, ובמונדיאל 1990 שנערך באיטליה ונחשב להצלחה האנגלית הגדולה ביותר מאז 1966, סיימה במקום הרביעי בטורניר, לאחר שבחצי הגמר הפסידה לגרמניה המערבית בבעיטות הכרעה.

גרהאם טיילור, יורשו של רובסון, נכשל בהעפלת הנבחרת למונדיאל 1994 אך בטורניר שלאחר מכן, יורו 1996 שנערך באנגליה, תחת הדרכת טרי ונבלס, הגיעה הנבחרת להישג השיא שלה באליפות אירופה בכדורגל, כאשר הגיעה לשלב חצי הגמר.

בשנות ה-90 של המאה ה-20 ובעשור הראשון של המאה ה-21 הייתה הנבחרת האנגלית דרך קבע אחת מ-20 הנבחרות המובילות בעולם, אך לא השכילה לעבור את שלב רבע הגמר באף טורניר בינלאומי. סוון גוראן אריקסון השוודי מונה לתפקיד מאמן נבחרת אנגליה בשנת 2001, ובכך הפך למאמן הראשון מחוץ לאנגליה שהפך למאמן הנבחרת.

בשנת 2006 מונה סטיב מקלארן למאמן הנבחרת, אך הוא פוטר לאחר כישלונה של הנבחרת במוקדמות יורו 2008, ובמקומו מונה האיטלקי פאביו קאפלו, אשר הוביל את הנבחרת לשמינית הגמר במונדיאל 2010 ולרבע הגמר ביורו 2012.

בשנת 2012 מונה רוי הודג'סון למאמן הנבחרת, ובמונדיאל 2014 הודחה הנבחרת בהדרכתו לאחר שסיימה את שלב הבתים במקום האחרון בבית עם נקודה אחת בלבד. ביורו 2016 אכזבה אנגליה, כשהודחה בשלב שמינית הגמר על ידי איסלנד. בעקבות ההדחה התפטר הודג'סון מאימון הנבחרת ובמקומו מונה סם אלרדייס, אך לאחר שנחשד בשחיתות הוא נאלץ להתפטר אחרי משחק אחד בלבד כמאמן הנבחרת, וגארת' סאות'גייט מונה במקומו. תחת סאות'גייט הגיעה הנבחרת לחצי גמר מונדיאל 2018, לראשונה מאז מונדיאל 1990, לאחר שניצחה בשמינית הגמר את קולומביה וברבע הגמר את שוודיה. בחצי הגמר הודחה על ידי קרואטיה ובמשחק על המקום השלישי הפסידה לבלגיה. בנוסף, העפילה לחצי גמר יורו 2020, לראשונה מאז 1996, ואחרי ניצחון על דנמרק העפילה לגמר היורו בפעם הראשונה בתולדותיה, בו הפסידה לאיטליה בתום דו-קרב פנדלים. במונדיאל 2022 הודחה אנגליה ברבע הגמר על ידי צרפת. ביורו 2024 העפילה נבחרת אנגליה לגמר היורו לאחר ניצחון מול נבחרת הולנד בניצחון 2-1, בו הפסידה 1–2 לספרד

אצטדיון

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אצטדיון ומבלי במהלך משחק הנבחרת מול גרמניה, 2007

ב-50 השנים הראשונות מאז הקמתה, קיימה הנבחרת האנגלית את משחקיה בכל רחבי אנגליה, כאשר בתחילת שנותיה השתמשה במגרשי קריקט ומאוחר יותר החלה בשימוש מגרשים של קבוצות שונות. נבחרת אנגליה ערכה את משחקה הראשון אי פעם באצטדיון ומבלי ב-1924 נגד סקוטלנד, אך ב-27 השנים שלאחר מכן, שיחקה הנבחרת באצטדיון ומבלי רק במשחקים נגד הנבחרת הסקוטית.

במאי 1951 הפכה נבחרת ארגנטינה לנבחרת הראשונה חוץ מסקוטלנד שמשחקת באצטדיון זה, ועד שנת 1960 רוב משחקי הנבחרת החלו להיות משוחקים באצטדיון זה. בין 1966 ו-1995 שיחקה הנבחרת האנגלית את כל משחקיה הביתיים בוומבלי.

משחקה האחרון של נבחרת אנגליה באצטדיון ומבלי הישן היה ב-7 באוקטובר 2000 נגד גרמניה, משחק אותו הפסידה נבחרת אנגליה בתוצאה 0–1. מאז אותו משחק שיחקה הנבחרת האנגלית ב-14 אצטדיונים שונים ברחבי אנגליה. התאחדות הכדורגל האנגלית חוקקה חוק לפיו הנבחרת מחויבת לשחק באצטדיון ומבלי לפחות עד שנת 2036, כאשר המניע המוביל להחלטה זו הוא מניע כלכלי: אצטדיון ומבלי הישן לא היה בבעלות ההתאחדות האנגלית, ובשל בניית האצטדיון החדש נכנסה ההתאחדות האנגלית לחובות כבדים. החוק נועד להוציא את מירב הרווחים מאצטדיון זה כדי לכסות על החוב המקורי על האצטדיון.

המשחק הראשון באצטדיון המחודש נערך במרץ 2007, כשהנבחרת הצעירה של אנגליה אירחה את איטליה במשחק שמשך 55,700 צופים והסתיים בתיקו 3-3, כאשר דייוויד בנטלי כובש את השער הראשון של כדורגלן אנגלי אי-פעם באצטדיון החדש. החלוץ האיטלקי ג'יאמפולו פאציני כבש את השער הראשון באצטדיון לאחר 29 שניות בלבד, וכן כבש את השלושער הראשון בתולדות האצטדיון.

נבחרת אנגליה מחוץ לאצטדיון ומבלי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשבע השנים בין המשחק מול גרמניה ועד המשחק הראשון של הנבחרת האנגלית מול ברזיל במשחק ידידות בשנת 2007, שיחקה נבחרת אנגליה בסך הכל 34 משחקים ב-14 אצטדיונים שונים ברחבי אנגליה. בסך הכל ניצחה 22 משחקים, סיימה 7 בתיקו והפסידה חמישה. במשחקים רשמיים (מוקדמות גביע העולם והיורו) לאנגליה מאזן של 11 ניצחונות ושלוש תוצאות תיקו מתוך 14 משחקים בסך הכל. רשימת המגרשים ומספר המשחקים ששוחקו בהם:

נבחרת אנגליה במונדיאלים ובטורנירי היורו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחקי גביע העולם בכדורגל (המונדיאל)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
המלכה אליזבת מעניקה את גביע העולם לבובי מור, קפטן הנבחרת שזכתה במונדיאל 1966
שחקני הנבחרת לפני משחק מול פרגוואי במונדיאל 2006
הנבחרת במהלך משחק מול קוסטה ריקה במונדיאל 2014
שחקני הנבחרת בעת בעיטות ההכרעה בשמינית הגמר מול קולומביה במונדיאל 2018
שנה סיבוב משחקים ניצחונות תיקו* הפסדים שערי זכות שערי חובה
אורוגוואיאורוגוואי 1930 לא נכנסה
הממלכה האיטלקיתהממלכה האיטלקית 1934
צרפתצרפת 1938
ברזילברזיל 1950 סיבוב ראשון 3 1 0 2 2 2
שווייץשווייץ 1954 רבע גמר 3 1 1 1 8 8
שוודיהשוודיה 1958 סיבוב ראשון 4 0 3 1 4 5
צ'ילהצ'ילה 1962 רבע גמר 4 1 1 2 5 6
אנגליהאנגליה 1966 מקום ראשון 6 5 1 0 11 3
מקסיקומקסיקו 1970 רבע גמר 4 2 0 2 4 4
גרמניהגרמניה 1974 לא העפילה
ארגנטינהארגנטינה 1978
ספרדספרד 1982 סיבוב שני 5 3 2 0 6 1
מקסיקומקסיקו 1986 רבע גמר 5 2 1 2 7 3
איטליהאיטליה 1990 מקום רביעי 7 3 3 1 8 6
ארצות הבריתארצות הברית 1994 לא העפילה
צרפתצרפת 1998 שמינית גמר 4 2 1 1 7 4
קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית יפןיפן 2002 רבע גמר 5 2 2 1 6 3
גרמניהגרמניה 2006 רבע גמר 5 3 2 0 6 2
דרום אפריקהדרום אפריקה 2010 שמינית גמר 4 1 2 1 3 5
ברזילברזיל 2014 שלב הבתים 3 0 1 2 2 4
רוסיהרוסיה 2018 מקום רביעי 7 3 1 3 12 8
קטר (מדינה)קטר (מדינה) 2022 רבע גמר 5 3 1 1 13 4
ארצות הבריתארצות הברית מקסיקומקסיקו קנדהקנדה 2026
סה"כ 16/22 74 32 22 20 104 68

משחקי אליפות אירופה בכדורגל (היורו)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה סיבוב משחקים ניצחונות תיקו* הפסדים שערי זכות שערי חובה
צרפתצרפת 1960 לא נכנסה
ספרדספרד 1964 לא העפילה
איטליהאיטליה 1968 מקום שלישי 2 1 0 1 2 1
בלגיהבלגיה 1972 לא העפילה
יוגוסלביהיוגוסלביה 1976
איטליהאיטליה 1980 שלב הבתים 3 1 1 1 3 3
צרפתצרפת 1984 לא העפילה
גרמניהגרמניה 1988 שלב הבתים 3 0 0 3 2 7
שוודיהשוודיה 1992 שלב הבתים 3 0 2 1 1 2
אנגליהאנגליה 1996 חצי גמר 5 2 3 0 8 3
בלגיהבלגיה הולנדהולנד 2000 שלב הבתים 3 1 0 2 5 6
פורטוגלפורטוגל 2004 רבע גמר 4 2 1 1 10 6
אוסטריהאוסטריה שווייץשווייץ 2008 לא העפילה
פוליןפולין אוקראינהאוקראינה 2012 רבע גמר 4 2 2 0 5 3
צרפתצרפת 2016 שמינית גמר 4 1 2 1 4 4
האיחוד האירופיהאיחוד האירופי 2020 מקום שני 7 5 2 0 11 2
גרמניהגרמניה 2024 מקום שני 7 3 3 1 8 6
בריטניהבריטניה אירלנדאירלנד 2028
סה"כ 11/17 45 18 16 11 59 43

ליגת האומות של אופ"א

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה דרג סיבוב משחקים ניצחונות תיקו* הפסדים שערי זכות שערי חובה
פורטוגלפורטוגל 2018-2019 א מקום שלישי 6 2 2 2 7 8
איטליהאיטליה 2020-2021 א שלב הבתים 6 3 1 2 7 4
הולנדהולנד 2022-2023 א ירדה לדרג ב 6 0 3 3 4 10
2024-2025 ב עלתה לדרג א 6 5 0 1 16 3
2026-2027 א
סה"כ 24 10 6 8 34 25

שיאי שחקנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-17 בנובמבר 2024.

שחקנים מודגשים הם שחקנים שעדיין פעילים בנבחרת.

שיאני ההופעות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פיטר שילטון, שיאן ההופעות (125) בנבחרת אנגליה בכל הזמנים.
דירוג שם שנים בנבחרת הופעות שערים
1 פיטר שילטון 1970–1990 125 0
2 ויין רוני 2003–2018 120 53
3 דייוויד בקהאם 1996–2009 115 17
4 סטיבן ג'רארד 2000–2014 114 21
5 בובי מור 1962–1973 108 2
6 אשלי קול 2001–2014 107 0
7 בובי צ'רלטון 1958–1970 106 49
פרנק למפארד 1999–2014 29
9 בילי רייט 1946–1959 105 3
10 הארי קיין 2015–הווה 103 69

מלכי השערים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הארי קיין, מלך השערים (69) בנבחרת אנגליה בכל הזמנים.
דירוג שם שנים בנבחרת שערים הופעות ממוצע למשחק
1 הארי קיין 2015–הווה 69 103 0.67
2 ויין רוני 2003–2018 53 120 0.44
3 בובי צ'רלטון 1958–1970 49 106 0.46
4 גארי לינקר 1984–1992 48 80 0.6
5 ג'ימי גריבס 1959–1967 44 57 0.77
6 מייקל אואן 1998–2008 40 89 0.45
7 נאט לופטהאוס 1950–1958 30 33 0.91
אלן שירר 1992–2000 63 0.48
טום פיני 1946–1958 76 0.39
10 ויויאן וודוורד 1903–1911 29 23 1.26
פרנק למפארד 1999–2014 106 0.27

מאמנים לפי סדר כרונולוגי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגל הנבחרת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגל נבחרת אנגליה לקראת משחקי יורו 2024 [5]

נתוני הופעות ושערים מעודכנים ל-3 ביוני 2024

מס' עמדה שם תאריך לידה הופעות שערים מועדון
1 שוער ג'ורדן פיקפורד 7 במרץ 1994 61 0 אנגליהאנגליה אברטון
13 שוער ארון רמסדייל 14 במאי 1998 3 0 אנגליהאנגליה ארסנל
23 שוער דין הנדרסון 12 במרץ 1997 1 0 אנגליהאנגליה קריסטל פאלאס
2 הגנה קייל ווקר 28 במאי 1990 82 1 אנגליהאנגליה מנצ'סטר סיטי
3 הגנה לוק שו 12 ביולי 1995 31 3 אנגליהאנגליה מנצ'סטר יונייטד
5 הגנה ג'ון סטונס 28 במאי 1994 71 3 אנגליהאנגליה מנצ'סטר סיטי
6 הגנה מארק גהי 13 ביוני 2000 10 0 אנגליהאנגליה קריסטל פאלאס
8 הגנה טרנט אלכסנדר-ארנולד 7 באוקטובר 1998 24 3 אנגליהאנגליה ליברפול
12 הגנה קיירן טריפייר 19 בספטמבר 1990 47 1 אנגליהאנגליה ניוקאסל יונייטד
14 הגנה אזרי קונסה 23 באוקטובר 1997 3 0 אנגליהאנגליה אסטון וילה
15 הגנה לואיס דאנק 21 בנובמבר 1991 6 0 אנגליהאנגליה ברייטון
22 הגנה ג'ו גומז 23 במאי 1997 14 0 אנגליהאנגליה ליברפול
4 קשר דקלן רייס 14 בינואר 1999 50 3 אנגליהאנגליה ארסנל
7 קיצוני בוקאיו סאקה 5 בספטמבר 2001 32 11 אנגליהאנגליה ארסנל
10 קשר ג'וד בלינגהאם 29 ביוני 2003 29 3 ספרדספרד ריאל מדריד
11 קיצוני פיל פודן 28 במאי 2000 33 4 אנגליהאנגליה מנצ'סטר סיטי
16 קשר קונור גלאגר 6 בפברואר 2000 13 0 אנגליהאנגליה צ'לסי
20 קיצוני ג'רוד בואן 20 בדצמבר 1996 8 0 אנגליהאנגליה וסטהאם יונייטד
24 קיצוני קול פאלמר 6 במאי 2002 3 1 אנגליהאנגליה צ'לסי
25 קשר אדם וורטון 6 בפברואר 2004 1 0 אנגליהאנגליה קריסטל פאלאס
26 קשר קובי מאינו 19 באפריל 2005 2 0 אנגליהאנגליה מנצ'סטר יונייטד
9 חלוץ הארי קיין (קפטן) 28 ביולי 1993 90 63 גרמניהגרמניה באיירן מינכן
17 חלוץ איוואן טוני 16 במרץ 1996 2 1 אנגליהאנגליה ברנטפורד
18 חלוץ אנתוני גורדון 24 בפברואר 2001 2 0 אנגליהאנגליה ניוקאסל יונייטד
19 חלוץ אולי ווטקינס 30 בדצמבר 1995 12 3 אנגליהאנגליה אסטון וילה
21 חלוץ אברצ'י אזה 29 ביוני 1998 3 0 אנגליהאנגליה קריסטל פאלאס

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נבחרת אנגליה בכדורגל בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ דירוג לנבחרות לאומיות לגברים באתר פיפ"א
  2. ^ 1 2 החל מאוגוסט 1993 – אז החל דירוג פיפ"א לנבחרות גברים בכלל
  3. ^ Football, fascism and England's Nazi salute, אתר BBC, ב-22 בספטמבר 2003
  4. ^ The Day England's Footballers Gave the Nazi Salute, באתר vice.com‏, 22 במאי 2016
  5. ^ The Football Association, England squad named for pre-EURO 2024 camp and games, https://www.englandfootball.com (באנגלית)


כדורגל באנגליה אנגליהאנגליה
ניהול התאחדות הכדורגל האנגלית • קבוצות • אצטדיונים • רשימת תחרויות
תחרויות ליגה פרמייר ליג • הפוטבול ליג (צ'מפיונשיפ • הראשונה • השנייה) • מערכת הליגות הלאומית (נשיונל ליג • ליג דרום • ליג צפון) • הפרמייר ליג הצפונית • הליגה הדרומית • הליגה האיסטמיאנית • מבנה הליגות
תחרויות גביע גביע ה-FA • גביע הפוטבול ליג • מגן הקהילה • פרס הפוטבול ליג • פרס ה-FA • גביע ליגת קונפרנס • אגרטל ה-FA • הגביע הבין-ליגתי של ה-FA
נבחרות הנבחרת הלאומית • הנבחרת הצעירה • נבחרת הנשים
כדורגל נשים הסופר ליג • הצ'מפיונשיפ לנשים (בעבר: פרמייר ליג הנשים) • גביע ה-FA לנשים • גביע הליגה לנשים • מגן הקהילה לנשים • גביע הליגה הלאומית לנשים
פרסים היכל התהילה של הכדורגל האנגלי • שחקן העונה בפרמייר ליג • כדורגלן השנה (התאחדות שחקני הכדורגל) • כדורגלן השנה (התאחדות עיתונאי הכדורגל) • הכדורגלן הצעיר של השנה • כפפת הזהב בפרמייר ליג • מאמן העונה • שער העונה • מאמן החודש • שחקן החודש • שער החודש • הצלת החודש
נבחרות הכדורגל של אירופה (אופ"א)
אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה • איי פארו • איסלנד • אירלנד • אלבניה • אנגליה • אנדורה • אסטוניה • ארמניה • בולגריה • בוסניה והרצגובינה • בלארוס • בלגיה • גאורגיה • גיברלטר • גרמניה • דנמרק • הולנד • הונגריה • ויילס • טורקיה • יוון • ישראל • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • ליכטנשטיין • מולדובה • מונטנגרו • מלטה • מקדוניה הצפונית • נורווגיה • סן מרינו • סלובניה • סלובקיה • ספרד • סקוטלנד • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צ'כיה • צפון אירלנד • צרפת • קוסובו • קזחסטן • קפריסין • קרואטיה • רומניה • רוסיה • שוודיה • שווייץ
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=נבחרת_אנגליה_בכדורגל&oldid=40064126"