משה מינץ
 | |
| מהר"ם מינץ | |
| לידה | 1750 |
|---|---|
| פטירה | 15 באוגוסט 1831 (בגיל 81 בערך) |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי של אובודה  |
| תקופת הפעילות |
? – 15 באוגוסט 1831 |
| השתייכות | יהדות הונגריה |
| תחומי עיסוק | הלכה, תלמוד |
| תלמידיו | רבי משה קוניץ, רבי ברוך גויטיין |
  | |
הרב משה מינץ (בגרמנית: Moses Münz; תק"י, 1750 – ו' באלול תקצ"א, 15 באוגוסט 1831) היה רבה של אובודה, מחשובי רבני הונגריה בדורו.
תולדות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מינץ נולד בפודוליה ב-1750. תחילה כיהן כרב בווישניביץ (Vyshnivets), ומשנת תק"ן (1790) היה לאב בית הדין ורב הקהילה של אובודה, שלימים הפכה לאחד מרובעי בבודפשט, הקהילה הגדולה והצומחת ביותר באותה עת בהונגריה. חמש שנים לאחר מכן היה לרב הגליל (המחוז) שכלל את כל קהילות האזור.
נישא לבתו של רבי יוסף הלוי מבראד, אב"ד גלוגא. בתקופה זו עסק בלימוד עם גיסו (חתן חותנו) הרב משה יהושע השיל אורנשטיין בעל "ים התלמוד". ומחותנו היה החתם סופר.
ב-1803 כתב מינץ הקדמה לספר "עמק השוה" של הרב אהרן חורין מאראד, ממבשרי היהדות הרפורמית. מינץ לא חזר בו מתמיכתו בחורין גם לאחר מכן וקבע כי ספרו לא הכיל דברי מינות, אך נמנע מלהשתתף במשפט בו נגזר על חורין לגנוז את החיבור. הוא היה מאחרוני רבני הונגריה שתמכו בו: רק במהלך ריב ההיכל ב-1818 פנה סופית נגדו והתנער ממנו, כשהלה התעלם מדרישת מינץ לחזור בו מתמיכתו בהיכל בהמבורג, והתנער ממנו.[1] מאז נעשה חורין מבודד לגמרי.[2]
כרב הקהילה הקים מינץ באובודה ישיבה, בית דין צדק ובית כנסת – בית הכנסת המפואר ביותר באירופה של אותה תקופה, לדעת רבים.[3] בטקס חנוכת בית הכנסת קרא הרב מינץ דרשה שיצאה לאור לאחר מותו בספר בשם "דביר הבית", ובו דימה את מעשה הקמת בית הכנסת להקמת מקדש שלמה על ידי שלמה המלך.
נפטר מכולרה, בזמן מגפת הכולרה השנייה.
תלמידו וממשיך דרכו בהובלת הקהילה, רבי משה קוניץ, למד לימודי חול והתכתב עם מלומדים חילונים ואף כתב תשובה בחיבור שזוהה כרפורמי "נגה הצדק" (הוא כתב גם את הספר "בן יוחאי", המיוחס לעיתים בטעות למשה מינץ, שבא להדוף את טענתו של רבי יעקב עמדין בחיבורו מטפחת ספרים כי ספר הזוהר לא חובר על ידי רבי שמעון בר יוחאי). תלמידו האחר היה הרב ברוך גויטיין, אב"ד העדיעס.
בנו הרב יעקב נרצח בפוגרומים במהלך המהפכה ההונגרית.
מכתביו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ספר אפי זוטרי והוא חלק הראשון מחלקי שאלות ותשובות של כבוד מורי רבי הרב הגאון המפורסם מאור הגולה מוהר"ר משה מינץ נ"י אב"ד אובן ישן... וסדרתי את הדברים רק לדוגמה בעלמא אני בנו ותלמידו יוסף יצחק מינץ, פראג, ד' באב תקפ"ז
- דרוש ליום בשורת הצלחת הקיסר פרנץ הראשון יר"ה להשקטת הארץ, תקע"ד
- ספר פרי יעקב חידושים על סוגיות שונות בש"ס חיבר יעקב בר"מ חונה (הרצוג) עם איזה הערות מאמ"ו הגאון מו"ה משה מינץ נ"י אב"ד ק"ק אובן ישן, אפען (בודפשט), 1830
- דביר הבית שהוא גדל הערך קטן הכמות ורב האיכות דרוש להקמת בית הכנסת של אובודה
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יהודה שוורץ, הרב ר' משה מינץ בתוך מורשת רבני הונגריה, בהוצאת יד לקהלות טרנסילבניה, חדרה 1987. עמ' 17
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גוטהרד דויטש, זיגמונד מאנהיימר, "משה מינץ", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- זלמן רודרמן, 'היהודי הנצחי' חזר לבית הכנסת בבודפשט, אתר חב"ד און ליין
- "דביר הבית", דרשתו של ר' משה מינץ לחנוכת בית הכנסת (ספר בעברית)
- משה מינץ, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
משה בן יהודה מינץ (1750 בערך-1831), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ כך התבטא במכתב מתקופה זו: "אשר הרבה מאוד שגיתי בתת-לו הסכמה על ספרו, ובתוך עם ועדה גליתי חרפתי, והתנצלות בזה כי עיני בשר לי והאדם יראה לעיניים, והוא לכסות עיניים" ועל חורין וספרו: "כי פיתתני ואפת על ידי סיעות מרעיו בהסכמה על ספרו אשר לא שלטו בו עיני". המכתב נדפס בשו"ת חתם סופר חלק ו - ליקוטים סימן צג.
- ^ משה סמט, החדש אסור מן התורה – פרקים בתולדות האורתודוקסיה, הוצאת מרכז דינור לחקר תולדות עם ישראל, 2005, עמ' 242–249.
- ^ Jewish Budapest; Monuments, Rites and History, by Geza Komoroczy, Viktoria Pusztai, Andrea Strbik, Kinga Frojimovics, Central European University Press (January 1999), p. 46
| בקרת זהויות |
|
|---|