מריה אלכסנדרובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה

מריה אלכסנדרובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה
Мария Александровна
לידה	17 באוקטובר 1853; צארסקויה סלו, האימפריה הרוסית
פטירה	24 באוקטובר 1920 (בגיל 67); ציריך, שווייץ
מדינה	רוסיה, סקסה-קובורג-גותה
מקום קבורה	קובורג, גרמניה
בן זוג	אלפרד, דוכס סקסה-קובורג-גותה
שושלת בית רומנוב
תואר	דוכסית סקסה-קובורג-גותה, דוכסית אדינבורו
אב	אלכסנדר השני
אם	מריה, נסיכת הסן
צאצאים	אלפרד; מארי; ויקטוריה; אלכסנדרה; ביאטריס
פרסים והוקרה
	המסדר המלכותי של ויקטוריה ואלברט; מסדר הכתר של הודו; מסדר קתרינה הקדושה ;

ערך זה עוסק בבתו של אלכסנדר השני, קיסר רוסיה. אם התכוונתם לרעייתו של אותו קיסר, ראו מריה, נסיכת הסן.

מריה אלכסנדרובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה (ברוסית: Мария Александровна;‏ 17 באוקטובר 1853 – 24 באוקטובר 1920), ידועה מאוחר יותר בתואר "דוכסית אדינבורו" ו"דוכסית סקסה-קובורג-גותה", הייתה בתו של אלכסנדר השני, קיסר רוסיה ורעייתו של אלפרד, דוכס סקסה-קובורג-גותה, בנה של ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת.

ילדותה ונישואים

הנסיכה הגדולה מריה אלכסנדרובנה נולדה בצארסקויה סלו, ילדתם השישית ובתם השנייה של אלכסנדר השני, קיסר רוסיה ורעייתו מארי, נסיכת הסה.

ב-23 בינואר 1874, בארמון החורף שבסנקט פטרבורג, נישאה מריה לאלפרד, דוכס אדינבורו, בנם השני של ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת ובעלה אלברט, נסיך סקסה-קובורג-גותה. מריה, שהייתה כעת דוכסית אדינבורו, הגיעה ללונדון ב-12 במרץ באותה השנה. הדוכסית קיבלה מאביה הצאר נדוניה של 100,000 ליש"ט וקצבה שנתית של 28,000 ליש"ט.

הנישואים של בני הזוג לא היו מאושרים, ומריה נחשבה למתנשאת בעיני החברה הלונדונית. יותר מכך, דרישתו של הצאר אלכסנדר השני כי יתייחסו לבתו בתואר "הוד מעלתך הקיסרית" (בניגוד לתואר "הוד מעלתך המלכותית", שהיה נהוג לדוכסית בבריטניה), וכי מעמדה יהיה גבוה משל נסיכת ויילס דאז, הנסיכה אלכסנדרה, הכעיסה ביותר את המלכה ויקטוריה. מריה בעצמה התמרמרה מאוד על העובדה שאלכסנדרה, בתו של כריסטיאן התשיעי, מלך דנמרק, הייתה חשובה ממנה בחצר המלוכה הבריטית, למרות שהייתה בתו של הצאר הרוסי הגדול. המלכה ויקטוריה לא נכנעה לדרישותיה של מריה ושל אביה והמשיכה להתייחס אליה כשנייה במעמדה אחרי נסיכת ויילס.

ילדים

למריה ואלפרד נולדו שישה ילדים, מתוכם בן אחד מת בלידתו. חמשת הילדים הנותרים היו:

אלפרד, יורש העצר לדוכסות סקסה-קובורג-גותה (1874-1899) - התאבד, ככל הנראה כתוצאה ממחלת העגבת בה נדבק כששירת בצבא.
מארי, נסיכת אדינבורו וסקסה-קובורג-גותה (1875-1938) - נישאה לפרדיננד הראשון, מלך רומניה.
ויקטוריה מליטה, נסיכת אדינבורו וסקסה-קובורג-גותה (1876-1936) - נישאה בראשונה לארנסט לודוויג, הדוכס הגדול של הסן (התגרשו ב-1901), ולאחר מכן לבן דודה קיריל ולדימירוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה, בנו של אחיה של מריה אלכסנדרובנה, ולדימיר.
אלכסנדרה, נסיכת אדינבורו וסקסה-קובורג-גותה (1878-1942) - נישאה לארנסט, נסיך הוהנלוהה-לנגנבורג.
ביאטריס, נסיכת אדינבורו וסקסה-קובורג-גותה (1884-1966) - נישאה לאלפונסו, נסיך ספרד, דוכס גליירה, נכדה של איזבלה השנייה, מלכת ספרד.

סקסה-קובורג-גותה

ב-22 באוגוסט 1893 נפטר ארנסט השני, דוכס סקסה-קובורג-גותה, דודו של אלפרד. הדוכס ארנסט, שהיה אחיו הגדול של הנסיך אלברט, מת ללא יורשים, ומכיוון שאדוארד, נסיך ויילס ויתר על זכותו לדוכסות, הפך אלפרד לדוכס סקסה-קובורג-גותה החדש. הוא ויתר על הקצבה השנתית שלו, שניתנה לו כבן משפחת המלוכה הבריטית, ועל מקומו בבית הלורדים ובמועצת המלך, אולם הוא המשיך לקבל קצבה של 10,000 ליש"ט בשנה על מנת להמשיך להחזיק בבית קלארנס שבלונדון.

עם עלייתו של בעלה לתפקידו החדש הפכה מריה אלכסנדרובנה לדוכסית סקסה-קובורג-גותה, בנוסף להיותה דוכסית אדינבורו, וכך הייתה לא רק בת אצולה רוסית אלא גם בריטית וגרמנית. כרעייתו של דוכס גרמני ריבוני, מעמדה של מריה היה כעת גבוה יותר משל גיסתה, אלכסנדרה, נסיכת ויילס.

בינואר 1899, במהלך חגיגות יובל הכסף לנישואיהם של מריה ואלפרד, ירה בעצמו בנם היחיד, אלפרד, לאחר שהיה מעורב בסקנדל עם מאהבתו. הוא שרד את הפציעה הראשונית והוריו המבויישים שלחו אותו למראנו כדי להחלים, שם נפטר מפצעיו שבועיים לאחר מכן. הדוכס אלפרד נפטר שנה לאחר מכן, ב-30 ביולי 1900, מסרטן הגרון. תואר הדוכסות עבר לאחיינו, צ'ארלס אדוארד, אולם הדוכסית האלמנה מריה המשיכה להתגורר בקובורג.

מותה

מריה אלכסנדרובנה מתה ב-24 באוקטובר 1920 בציריך. היא נקברה בבית הקברות הדוכסי מחוץ לקובורג, אולם בתה מארי, שהייתה כעת מלכת רומניה, לא הורשתה לנסוע ללווייתה בשל המתח לאחר המלחמה בין גרמניה לרומניה.