מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מקדונל F-101 וודו
McDonnell F-101 Voodoo |
מאפיינים כלליים |
---|
סוג |
מטוס קרב על-קולי |
---|
ארץ ייצור |
ארצות הברית ארצות הברית |
---|
יצרן |
מקדונל איירקראפט קורפוריישן |
---|
טיסת בכורה |
29 בספטמבר 1954 |
---|
תקופת שירות |
מאי 1957 – 1984[1] (כ־26 שנים) |
---|
צוות |
1 |
---|
יחידות שיוצרו |
807 |
---|
משתמש ראשי |
חיל האוויר האמריקאי |
---|
ממדים
אורך |
20.55 מטר |
---|
גובה |
5.49 מטר |
---|
מוטת כנפיים |
12.09 מטר |
---|
שטח כנפיים |
34.20 מטר רבוע |
---|
משקל ריק |
12,925 ק"ג |
---|
משקל טעון |
20,715 ק"ג |
---|
משקל המראה מרבי |
23,770 ק"ג |
---|
| |
ביצועים
מהירות מרבית |
1.72 מאך בגובה 10,500 מטר |
---|
קצב נסיקה |
250 מטר/שנייה |
---|
טווח טיסה מרבי |
2,450 קילומטר |
---|
סייג רום |
17,800 מטר |
---|
עומס כנף |
607 ק"ג/מ"ר |
---|
דחף |
0.74 |
---|
| |
|
הנעה
זוג מנועי טורבו-סילון מדגם J57-P-55 תוצרת פראט אנד ויטני, בעלי 16,900 ליברות-כוח (75.2kN) כל אחד עם מבער אחורי | | |
מקדונל F-101 וודו (באנגלית: McDonnell F-101 Voodoo) היה מטוס קרב על-קולי מהדור השני ומראשוני מטוסי סדרת המאה, שהיה בשימוש חיל האוויר האמריקאי וחיל האוויר המלכותי הקנדי.
הוא עוצב על ידי מקדונל איירקראפט קורפוריישן ובפועל תוכנן כמטוס קרב לליווי מפציצים אסטרטגיים ארוכי טווח עבור פיקוד האוויר האסטרטגי. המטוס גם הותאם לשימוש כמפציץ קרב עם חימוש קונבנציונלי ולא קונבנציונלי עבור פיקוד האוויר הטקטי. בין היתר עוצבו חלק מהדגמים כמטוס סיור, ביון וריגול עבור חיל האוויר האמריקאי, והיו שהותאמו להיות מטוסי יירוט ארוכי טווח המתאימים לכל תנאי מזג האוויר.