לדלג לתוכן

מפריטי פרסה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןמפריטי פרסה
משמאל למעלה: זברה מצויה, קרנף הודי וטפיר ברזילאי.
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
אינפרא־מחלקה: שיליניים
על־סדרה: לאורסיאתריה
סדרה: מפריטי פרסה
שם מדעי
Perissodactyla
אוון, 1848
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
טפיר בירדי בתצוגת פלהומן.
זברת גרבי.

מַפְרִיטֵי פַּרְסָה[1] (שם מדעי: Perissodactyla) היא סדרה של פרסתנים במחלקת היונקים, הקרובה לסדרה מכפילי פרסה. בעבר היו מינים ומשפחות רבות מקבוצה זו, אשר קיימת כבר מהפלאוקן, אולם רבים מהם נכחדו לאחר סוף האוליגוקן. נכון ל-2021, נותרו רק שלוש משפחות בסדרה: סוסיים, קרנפיים וטפיריים.

ההבדל העיקרי בין מפריטי למכפילי הפרסה הוא מבנה הרגל הקשיחה יותר, לה שלוש עד חמש אצבעות על הפרסות, בניגוד לשתי האצבעות של הפרסות השסועות של מרבית מכפילי הפרסה. מבנה זה נועד להקל על האצבעות המושכות גוף כבד יותר, אם כי אצל הסוסים הרגל הפכה לפרסה אחת מוצקה מאוד, המיועדת לריצה מהירה. בנוסף הם לא יכולים להעלות גירה כיוון שקיבתם לא מחולקת למדורים.

כיום כל בני הסדרה נחשבים למינים גדולים (מגה-פאונה), כשהגדול ביותר הוא קרנף רחב-שפה (Ceratotherium simum) ששוקל עד 3.5 טון והקטן ביותר הוא הטפיר הקבומני הנדיר (Tapirus kabomani) ששוקל רק 100 ק"ג. בעבר היו מינים גדולים יותר כמו הפרצרתריום, הכבד שבכל יונקי היבשה שהגיע לגובה שמונה מטרים ולמשקל של קרוב ל-20 טון. ראשוני הסוסים היו קטנים בהרבה והאאוהיפוס היה דומה במשקלו לחתול בית.

התפוצה של מינים אלה כיום היא בערבות אסיה ואפריקה כשהטפירים הגיעו גם לאמריקה הדרומית. בעבר היו סוסי בר וקרנפים גם ברחבי אמריקה הצפונית, באירופה ובסיביר, אך הם נכחדו בידי האדם או שינויי האקלים.

מיון מפריטי פרסה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיון המינים הקיימים כיום בסדרה:

משפחות נכחדות

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מפריטי פרסה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]