מארי דה גורנה
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
 | |
| לידה |
6 באוקטובר 1565 פריז, ממלכת צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
13 ביולי 1645 (בגיל 79) פריז, ממלכת צרפת |
| מדינה |
צרפת |
| מקום קבורה |
כנסיית סנט אסטאש |
  | |
מארי דה גורנה (בצרפתית: ⓘⒾ; 6 באוקטובר 1565 – 13 ביולי 1645), הייתה הנאמנה הספרותית ובתו המאומצת של מחבר המסות מישל דה מונטן.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דה גורנה נולדה בפריז לגיום לה ז'אר שלפני מותו ב-1578 רכש את טירת גורנה בכפר גורנה-סור-ארונד שהיה בחבל איל-דה-פראנס (כיום בחבל פיקרדיה), ומכאן תואר האצילות דה גורנה. היא הייתה הבת הבכורה מבין שישה ילדים. ב-1583 גילתה את ספר המסות של מישל דה מונטן שעורר בה הערצה והציבה לעצמה כמטרה לפוגשו. אף על פי שקיבלה חינוך מסורתי של בנות אצולה, למדה יוונית ולטינית בכוחות עצמה. ב-1586 אמה החליטה להעביר את מושב המשפחה לטירת גורנה.
ב-1588 כאשר הייתה בפריז עם אמה, שלחה פתק למונטן, שגם הוא היה בפריז לרגל הדפסה חדשה של המסות, שבו ביקשה לפוגשו, והם נפגשו למחרת. במשך החודשים הבאים מונטן ביקר בטירת גורנה מספר פעמים ואימץ אותה לבת. באחד מביקוריו אלה גילתה לו כי כתבה נובלה בשם: "האכסדרה של אדון דה מונטן שעסק באהבה ביצירותיו של פלוטרכוס". ייתכן שהתפתחו ביניהם קשרי אהבה. בסוף המסה "על העמדת פנים" מונטן הוסיף:
"לעונג רב ייחשב לי הדבר לטפח בציבור את התקווה שאני תולה במארי דה גורנה לה ז'אר, בעלת בריתי שאותה אני אוהב באמת ובתמים יותר מאשר אילו הייתה בתי. היא אופפת אותי כולי בפרישתי ובבדידותי כאחד הדברים הטובים ביותר שנפלו בחלקי. אינני חושב על אודות אדם בעולם יותר מאשר על אודותיה."
— על העמדת פנים, ספר 2, פרק 17 (יש סבורים כי תוספת זו איננה מקורית)
בתקופה שאחרי 1588 מארי דה גורנה לא פגשה עוד במונטן, אך הם נשארו בקשר מכתבים. ב-1591, אחרי מות אמה, השאירה את הטירה לאחיה ועברה להתגורר בפריז. אחרי מות מונטן ב-1592 אלמנתו, פרנסואז דה מונטן, נתנה לה עותק של המסות כדי שתפקח על הוצאת מהדורה חדשה. במהדורה זו שיצאה לאור ב-1595, כתבה מארי דה גורנה הקדמה ארוכה שבה שיבחה את רעיונותיו של מונטן, ותרגמה מלטינית לצרפתית ציטוטים של חכמי העת העתיקה שבהם מונטן עשה שימוש במסותיו.
דה גורנה שלא נישאה מעולם נתקלה בקשיים כספיים, וב-1608 אחיה נאלץ למכור את הטירה המשפחתית. היא שימשה כשכירת עט בשירותם של מרגריט דה ולואה, אנרי הרביעי, מלך צרפת, מארי דה מדיצ'י, לואי השלושה עשר, מלך צרפת ו הקרדינל רישלייה שהעניק לה קצבה ממלכתית קטנה. היא התעניינה בבעיות מדיניות וחברתיות, נלחמה למען זכויות האישה, וב-1622 פרסמה את חיבורה "שוויון בין גברים לבין נשים". היא הייתה קתולית והתנגדה לפרוטסטנטים, אך שמרה על קשרים עם מלומדים בעלי דעות חופשיות, ועסקה גם בתרגום לצרפתית ובפרסום של שירת ורגיליוס ואובידיוס ושל כתביי ההיסטוריונים סלוסטיוס וטקיטוס.
מארי דה גורנה מתה בפריז ב-1645 ונקברה בכנסיית סנט אסטאש שבעיר.
