לוחמת מנהרות
לוחמת מנהרות היא סוג של לוחמה המתנהלת במנהרות ובחללים תת-קרקעיים אחרים. במסגרת לוחמת מנהרות לעיתים רבות נבנים מתקנים תת-קרקעיים לצורך ביצוע מתקפות או לצורך הגנה והיא עשויה לכלול גם שימוש במערות טבעיות קיימות או במתקנים מלאכותיים תת-קרקעיים (כמו מערכות ניקוז, קטקומבות, וכו') למטרות צבאיות. המנהרות עשויות לשמש הן כדי לחדור לטריטוריה מסוימת, מתחת לביצורים הקיימים מעל לקרקע, וכמו כן לעיתים הן עשויות גם לסייע לחזק את ההגנה על ידי יצירת האפשרות לערוך מארבים, ועל ידי יצירת היכולת להעביר כוחות מחלק אחד של שדה הקרב למשנהו בבטחה ומבלי שהאויב ישים לב לכוחות שנמצאים בתנועה. המנהרות יכולות לעיתים גם לשמש כמקום מקלט לחיילים ולאוכלוסייה אזרחית בעת מתקפות של האויב. פעמים רבות מנהרות שנבנות במסגרת לוחמת מנהרות עשויות להיות חלק ממבוך נרחב של מנהרות.
בצה"ל
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
בצה"ל מכונה התחום לוחמה תת-קרקעית או לוחמת תת-קרקע, בראשי תיבות: לת"ק ומוקד הידע בתחום הוא יחידת יהל"ם, יחידת העלית של חיל ההנדסה הקרבית. את הלחימה במנהרות מבצעים לצדם גם יחידות מיוחדות נוספות, סיירות חיל הרגלים ומערך הצמ"ה של חיל ההנדסה הקרבית. בנוסף, גם גדודי חיל ההנדסה הקרבית וגדודי חיל הרגלים מוכשרים בלחימה זו באופן בסיסי.
בעשור השני לשנות האלפיים הושם דגש בישראל על פיתוח טכנולוגיה לאיתור מנהרות וחללים תת-קרקעיים, דבר שהניב טכנולוגיה ייחודית שיושמה בהצלחה במעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות של פיקוד הדרום שאיתרה וחשפה למעלה מ-15 מנהרות שחפר חמאס מרצועת עזה לשטח ישראל. בעקבות ההצלחה הוקמה מעבדה דומה גם בפיקוד הצפון, וזו רשמה לזכותה גילוי ונטרול של 6 מנהרות חודרות-גדר של חזבאללה במבצע מגן צפוני.
דוגמאות בולטות לשימוש בלוחמת מנהרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעת העתיקה וימי הביניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מערות מסתור במרד בר כוכבא | |
 |
 |
 |
 |
| מערות בחורבת רפע, בתל גודד וחורבת מדרס | |
ערך מורחב – מערכות המסתור של בר כוכבא
בזמן מרד בר-כוכבא (132–136 לספירה), המורדים היהודים השתמשו רבות בלוחמת-מנהרות, כחלק מלוחמת-הגרילה נגד האימפריה הרומית.
בתקופת מסעי הצלב, חפריו של צלאח א-דין חפרו מנהרה מתחת למצד עתרת, וכשהגיעו ליסודות מגדל העוז שרפו את תמוכות המנהרה וגרמו לקריסתו.
במלחמת העולם הראשונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]_1.jpg)
במלחמת העולם הראשונה בחזית המערבית נעשה במקרים רבים שימוש בכורים מומחים אשר חפרו מנהרות מתחת לשטחי הפקר על מנת למקם מוקשים מתחת לעמדות ההגנה של האויב. כאשר פוצצו המוקשים, חיל הרגלים התקדם לעבר קו חזית האויב על מנת לנצל את רגע הבלבול המיידי שלאחר הפיצוץ. משך הזמן אשר היה נדרש באותה העת לחפירת המנהרה והצבת חומר הנפץ בה היה יכול להימשך אף עד שנה שלמה. היו מקרים מסוימים במהלך המלחמה בהם הכורים חפרו את מנהרותיהם בטעות לתוך מנהרות אויב.
בתחילת הקרב על הסום הכוחות הבריטים הטמינו 17 מוקשים מתחת לקו התעלות הגרמני הקדמי ומתחת למוצבים הגרמניים. שלושת המוקשים הגדולים ביותר הכילו כ-20 טון חומר נפץ למוקש. הגדול שבהם היה במשקל 27 טון והוא יצר את מכתש לוכנאגר שקוטרו 91 מטרים ועומקו 21 מטרים. מכתש פיצוץ זה השתמר מאז ועד היום ומהווה אתר זיכרון לקרב.
בינואר 1917, במהלך הקרב על מסין (Messines), הגנרל סר הרברט פלומר נתן הוראה לחפור מתחת לעמדות הצבא הגרמני. בעקבות כך, במהלך חמשת החודשים הבאים נחפרו מנהרות שאורכן הכולל היה בסביבות 8,000 מטרים. כ-600 טונות של חומרי נפץ הונחו מתחת לעמדות הצבא הגרמני. חומר הנפץ במנהרות פוצץ בו זמנית ב-7 ביוני ב-3:10. הפיצוץ גרם למותם של כ-10,000 חיילים.
האזור בו התנהל קרב רכס וימי מאופיין בקרקע גירנית רכה יחסית, לפיכך נחפרו באזור מנהרות רבות, הן לקישור בין הכוחות והן מנהרות-נפץ שנחפרו על ידי חיל ההנדסה הבריטי סמוך לקווי הביצורים הגרמניים, מתחת לפני הקרקע, אותן ניתן היה למלא בדינמיט ולפוצץ בבוא העת. גם הגרמנים חפרו מנהרות בצד שלהם, כולל מנהרות ממולכדות, למקרה שיתפסו בידי הבריטים, כפי שאכן קרה[1].
במלחמת וייטנאם
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך מלחמת וייטנאם, הווייטנאמים לחמו את רוב הלחימה בשימוש בטקטיקת מלחמת גרילה מסועפת שבה הם בנו בונקרים ומנהרות רבות מתחת לפני השטח, אשר רובו מורכב מיער עד. כל היציאות מהבונקרים האלו מולכדו והוסוו, מכיסוי עלים ועד יציאות מגזעי עצים. לא פעם אחת קרה שבלב מחנה צבא אמריקאי יצאו מתוך גזעי העצים כמה לוחמים וייטנאמים אשר החלו במתקפת קומנדו. בהמשך, לאחר שחיילי ארצות הברית שילמו מחיר דמים יקר בניסיונות כניסה לבונקרים התת-קרקעיים, הוחלט על הקמת יחידת קומנדו מיוחדת אשר אומנה להיכנס למקומות אלו ולפוצצם. במקרים רבים רשמה היחידה הזו הצלחות טקטיות.
נעשה גם ניסיון לשחרור גזים ועשן לתוך המנהרות אך הווייטנאמים הקדימו תרופה למכה ובודדו את המנהרות על ידי אגמים תת-קרקעיים, אשר דרכם נאלצו הלוחמים האמריקאים לצלול כדי להגיע לצד השני. עוד ניסיון לפגיעה בבונקרים היה הפצצה אווירית של נפלם בעיקר, אשר גרם לשריפות מרובות ופיצוצים רבים על פני השטח.
.jpg)
במסגרת הלחימה בין ארגון החמאס לישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]במסגרת המאבק המזוין בישראל ארגון חמאס הסתייע בלוחמת מנהרות בדרכים הבאות:
- מנהרות הברחה: מאות מנהרות שנחפרו מאזור רפיח שברצועת עזה לתוך השטח מצרים. מנהרות אלו משמשות להברחת מגוון רחב של חומרים לרצועת עזה - בהם מזון ודלק לשימוש אזרחי אך גם כמות גדולה של ציוד צבאי כגון כלי נשק, תחמושת וציוד צבאי אחר.
- מנהרות נחפרו מתחת לעמדות צבא ישראליות, אשר מתחתיהן הוטמן חומר נפץ רב שפוצץ (כמו בפיצוץ מוצב JVT).
- מנהרות לחימה: עשרות מנהרות שנחפרו מאזור רצועת עזה לתוך שטח ישראל על מנת לאפשר ללוחמי ארגון החמאס לחדור לישראל לצורך ביצוע פיגועי טרור בחיילי צה"ל ובאוכלוסייה אזרחית ישראלית. בתקרית שאירעה ביוני 2006 חפר ארגון החמאס מנהרה שחצתה את הגבול בין רצועת עזה לישראל. פתח היציאה של המנהרה היה כ-100 מטרים מהגבול בתוך השטח הישראלי, בקרבת עמדת טנק מרכבה סימן 3. לאחר שהמנהרה נחפרה, חדר צוות מחבלים פלסטיני דרך המנהרה וירה טיל אר פי ג'י על הטנק. שניים מהחיילים יצאו מהטנק ונורו על ידי המחבלים. גלעד שליט נלכד ונחטף לרצועת עזה, וטען הטנק נותר פצוע בתוך הטנק.
בעקבות התגברות איום המנהרות הוקמה יחידת סמו"ר שעסקה בגילוי והשמדת סליקים ומנהרות אך לא בלחימה בתווך זה. לאורך השנים כוחות צה"ל חשפו והרסו מאות מנהרות שיצאו מרצועת עזה. בנושא המנהרות עסקו זמן רב-בעקבות מבצע עופרת יצוקה הוחלט להרחיב את ההצטיידות וההכשרה בתחום זה לכלל היחידות הלוחמות[2].
במבצע צוק איתן המטרה המרכזית של הפעולה הקרקעית[3] הייתה איתור והשמדה של מנהרות בצד העזתי של הגבול[4]. הדבר קיבל חיזוק משמעותי והד תקשורתי בעקבות תיעוד חדירת המחבלים בסמוך לקיבוץ סופה ב-17 ביולי[5]. במהלך הלחימה נוסו ופותחו אמצעים ושיטות הקשורים לגילוי והשמדת מנהרות. בעקבות המבצע ובפרט בעקבות חטיפת הדר גולדין, הורחבו התכנים באימון המתקדם של הלוחמים[6] ובקורסי פו"מ[7]. גדודי חיל הרגלים, גדודי חיל ההנדסה וכוחות מיוחדים נוספים לקחו חלק רב בלחימה זו במבצע צוק איתן ומלחמות קודמות בהיסטוריה.
ב-2017 החלה לפעול באוגדת עזה המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות (פיקוד הדרום) וזו הצליחה לאתר למעלה מ-15 מנהרות שחפרו החמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני לתוך ישראל. המנהרות נוטרלו על ידי חיל ההנדסה הקרבית וחיל האוויר הישראלי.
מלחמת חרבות ברזל פרצה ב-7 באוקטובר 2023 בעקבות מתקפת הפתע הטרוריסטית מרצועת עזה שבה חמאס וגא"פ ביצעו מעשי טבח רבים וחטפו למעלה מ-250 בני אדם תחת מטחים כבדים של אלפי רקטות. בסוף אוקטובר 2023 החל תמרון קרקעי נרחב ברצועת עזה במסגרתו לוחמי זרוע היבשה של צה"ל בהובלת יהל"ם וכוחות חיל ההנדסה הקרבית, חשפו אלפי פירי מנהרות והשמידו מאות ק"מ של תוואי תת-קרקע כולל מנהרות ענק אסטרטגיות בצפון ג'באליה, מתחת לבית החולים שיפא, מתחת לבית החולים רנתיסי, בלב עזה ובלב ח'אן יונס. כמו כן נעשה ניסיון להציף חלק מהמנהרות. חשיפת הפירים נעשתה באמצעות כלי צמ"ה ממוגנים בהם דחפור די-9 בשירות צה"ל ומחפרים ממוגנים והמנהרות נסרקו באמצעות רובוטים ורחפנים. בחלק מהמקרים ירדו הלוחמים רגלית לתוך המנהרות כדי להשיג מודיעין צבאי, לתעד את תשתיות הטרור התת-קרקעיות ולסרוק אחרי חטופים. במהלך הלחימה במנהרות הרגו לוחמי יהל"ם ויחידות מיוחדות מחבלים רבים שהסתתרו במנהרות.
במסגרת הלחימה בין ארגון החזבאללה לישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
על מנת לעמוד במתקפות אוויריות מצד ישראל, ארגון חזבאללה הקים במהלך העשור הראשון של המאה ה-21 מערכת סבוכה של מנהרות ובונקרים תת-קרקעיים שתאפשר לו להמשיך ולבצע ירי רקטות ללא הפרעה בכל סכסוך עתידי מול ישראל. ב-19 ביולי 2006, במהלך מלחמת לבנון השנייה כבש כוח מיחידת מגלן ב"שמורת טבע" (שטח צבאי פתוח ומיוער) מערכת בונקרים נסתרת שחפרו מחבלי חזבאללה - צפונית לאביבים. במהלך הלחימה נהרגו שניים מחיילי היחידה ומערכת הבונקרים הושמדה וטוהרה[8][9]. תשתית המנהרות של חזבאללה כוללת בין היתר מנהרה באורך 25 קילומטרים, אותה הארגון הקים לכאורה באמצעות סיוע מקוריאה הצפונית. האחראי על הפרויקט הוא אברהים עקיל[10].
ב-4 בדצמבר 2018 החל מבצע מגן צפוני לחשיפה ונטרול מנהרות טרור חודרות גדר, שחפר חזבאללה מלבנון לתוך שטח ישראל, בגבול הצפון, ובשבוע הראשון של המבצע אותרו שלוש מנהרות שחודרות לשטח ישראל. המבצע הסתיים בהצלחה אחרי שנוטרלו שש מנהרות טרור של חזבאללה, כולל מנהרה בעומק של למעלה מ-50 מטר.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שאול שי, הלוחמה התת-קרקעית, מערכות 389, תשס"ג, עמ' 36-43
עופר אדרת, מאה שנה למלחמת העולם הראשונה: מלחמת המנהרות יוצאת לאור, באתר הארץ, 28 ביולי 2014- אסף קמר, מגרמניה עד וייטנאם: היסטוריה של מנהרות, באתר ynet, 28 ביולי 2014
- בני מיכלסון, מחילות קו-צ'י ו"שמורות הטבע" של הווייטקונג, מערכות, גיליון 414, ספטמבר 2007.
- יפתח שפיר וגל פרל, לוחמה תת-קרקעית: אתגר ישן־חדש. בתוך: "'צוק איתן' - השלכות ולקחים". ברום, שלמה וענת קורץ (עורכים), המכון למחקרי ביטחון לאומי, תל אביב, נובמבר 2014. עמודים 49–54.
- רורי ג'ונס, ענת פלד ודייוויד ס' קלאוד, וול סטריט ג'ורנל, רובוטים ומכליות מלאות חומר נפץ נוזלי: כך מנסה צה"ל לאלץ את המחבלים לצאת מהמנהרות, באתר גלובס, 19 בנובמבר 2023
- אל"ם (מיל') ד"ר שאול שי, התווך התת-קרקעי בעזה (פודקסט), אתר מערכות, 2024
- טל שניידר, ארץ המנהרות של חזבאללה, באתר זמן ישראל, 31 בדצמבר 2023
המלחמה שמתחת לאדמה: הצפת מנהרות הטרור ופריצת דרך של מערכת הביטחון, סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 04:06), 31 בינואר 2024
השמדת מנהרות כבר ראיתם – אבל איך זה מרגיש בבטן האדמה?, באתר צה"ל, 10 באפריל 2024- יובל בזק, על התמרון - פרק ראשון, מערכות, 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Michael Boire, The Underground War:Military Mining Operations in support of the attack on Vimy Ridge, 9 April 1917
- ^ עמוק באדמה: בצה"ל ממשיכים להתאמן במתווה לחימה תת-קרקעי, דובר צה"ל
- ^ עמוס הראל, בלי תוכניות, אימונים וציוד - כך התמודד צה"ל עם המנהרות, באתר הארץ, 17 באוקטובר 2014.
- ^ יואב זיתון, לקחי עזה: כך יפוצצו פתחי מנהרות בצפון, באתר ynet, 4 במרץ 2015.
- ^ הסרטון המלא, אתר YouTube
- ^ לראשונה: התמודדות עם מנהרות, כבר באימון המתקדם,דובר צה"ל
- ^ לראשונה: חניכי קורס מ"פ-מג"דים יתמקצעו באיתור וטיפול בפירי מנהרות, דובר צה"ל
- ^ עלמה סברוב, כל פטרול, תצפית, ומארב - מקשים על חיזבאללה, באתר פיקוד הצפון, 05-03-2023
- ^ חן קוטס-בר, ציידי הרקטות, מעריב, 12 בספטמבר 2007 (הכתבה הסרוקה בפורום צבא וביטחון של פרש).
- ^ דסק קשת 12, כרוניקה של התמכרות לשקט: "נזהרנו מלתקוף את חיזבאללה כי לא רצינו עימות", באתר מאקו, 29 בפברואר 2024
