לדלג לתוכן

יחסי אורוגוואי–ארמניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי אורוגוואיארמניה
אורוגוואיאורוגוואי ארמניהארמניה
אורוגוואי ארמניה
שטחקילומטר רבוע)
176,215 29,743
אוכלוסייה
3,385,947 2,966,586
תמ"ג (במיליוני דולרים)
77,241 24,212
תמ"ג לנפש (בדולרים)
22,812 8,162
משטר
רפובליקה רפובליקה

יחסי אורוגוואי–ארמניה מתייחסים ליחסי החוץ בין ארמניה לאורוגוואי. אורוגוואי, כמדינות דרום אמריקאיות קטנות נוספות מארחת קהילה ארמנית גדולה. הקהילה הארמנית באורוגוואי מונה כ־16,000 נפש.[1]

הארמנים הראשונים הגיעו לאורוגוואי בסוף המאה ה-19.[2] בין 1920 ל-1930 הגיעו הרבה ארמנים לאורוגוואי, רבים מהם שרדו את רצח העם הארמני שביצעה האימפריה העות'מאנית. ב־20 באפריל 1965 אורוגוואי הפכה לאומה הראשונה בעולם שהכירה רשמית ברצח העם הארמני.[3] בשנת 1939, סניף אורוגוואי של AGBU(אנ') פתח את משרדיו במונטווידאו.

ב־26 בדצמבר 1991 חזרה ארמניה לעצמאותה לאחר פירוק ברית המועצות. ב־27 במאי 1992, ארמניה ואורוגוואי כוננו יחסים דיפלומטיים.[4] ביוני 1992 הגיע נשיא ארמניה לבון טר-פטרוסיאן לביקור רשמי באורוגוואי. בפברואר 1997 פתחה אורוגוואי קונסוליית כבוד בירוואן. במאי 2012, שר החוץ האורוגוואי, לויס אלמגרו למס, הגיע לביקור רשמי בארמניה, הוא היה הבכיר ביותר באורוגוואי שביקר את המדינה.[5]

החל משנת 2016 ארגונים ארמנים מקומיים מגנים את מאמציה של טורקיה למזער את הנוכחות הארמנית.[6]

ביקורים רמי דרג

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורים רמי דרג מארמניה באורוגוואי[4]

ביקורים רמי דרג מאורוגוואי בארמניה

  • סגן שר החוץ קרלוס פרס דל קסטייו (1997)
  • שר החוץ לויס אלמרגו (2012)

הסכמים בין שתי המדינות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארמניה ואורוגוואי חתמו על הסכמים דו-צדדיים רבים מאז כינון היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות בשנת 1992, כגון הסכם להקמת משטר ללא ויזה ביחס לבעלי דרכונים דיפלומטיים ודרכוני שירות; הסכם על שיתוף הפעולה בתחום התרבות; הסכם לשיתוף פעולה בתחום הבריאות והרפואה; הסכם לעידוד והגנה הדדית על השקעות; הסכם ביטול חובת הוויזה לבעלי דרכון רגיל והסכם לשיתוף פעולה כלכלי.[4]

נציגויות דיפלומטיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ארמניה מוסמכת לאורוגוואי משגרירותה בבואנוס איירס בארגנטינה ויש לה קונסוליית כבוד במונטווידאו.[7]
  • אורוגוואי מוסמכת לארמניה משגרירותה בטהראן שבאיראן ומחזיקה קונסוליית כבוד בירוואן.[8]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Colectividad dividida se une para el centenario (בספרדית)
  2. ^ Armenios: Un siglo de resistencia (in Spanish
  3. ^ Uruguay Recognizes the Armenian Genocide
  4. ^ 1 2 3 Bilateral Relations Armenia-Uruguay
  5. ^ Hermandad entre Armenia y Uruguay y visita del canciller Almagro (בספרדית)
  6. ^ González Fehér, Marcelo (25 בנובמבר 2016). "La tele marcha de novela". Brecha. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Honorary Consulate of Armenia in Uruguay". אורכב מ-המקור ב-2017-09-25. נבדק ב-2017-07-31.
  8. ^ Uruguayan Ministry of Foreign Affairs