יוסף שלזינגר (מנצח)
לידה |
1794 סומבור, ממלכת הבסבורג |
---|---|
פטירה |
1870 (בגיל 76 בערך) בלגרד, נסיכות סרביה |
מוקד פעילות | נסיכות סרביה |
תקופת הפעילות | 1810–1864 (כ־54 שנים) |
עיסוק | מלחין, מנהל מוזיקלי, מנצח, מעבד מוזיקלי, מלחין |
סוגה | מוזיקה קלאסית, מוזיקה יהודית, מוזיקה עממית |
כלי נגינה | טרברסו, עוגב |
יוסף שלזינגר (בסרבית קירילית: Јосиф Шлезингер, בסרבית באותיות לטיניות: Josif Šlezinger; 1794, סומבור, ממלכת הבסבורג – 1870, בלגרד, נסיכות סרביה) היה מנצח, מלחין, מנהל מוזיקלי ומעבד מוזיקלי יהודי אשר הקים וניצח על התזמורת הנסיכותית הסרבית, ונחשב לאחד מאבות המוזיקה התזמורתית של סרביה המודרנית. שלזינגר נודע גם כאספן ומעבד של מוזיקה עממית יהודית וסרבית.[1]
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]יוסף שלזינגר נולד בסומבור למשפחה מיהודי צ'כיה שהיגרה לעיר. אביו מנחם שלזינגר כיהן כחזן בסומבור, וממנו שאב יוסף את השראתו המוזיקלית. הוא למד נגינה בטרברסו ובעוגב בעירו ובנובי סאד. מ-1810 ניגן במספר תזמורות במרכז אירופה. ב-1819 שב לנובי סאד, והיה למנהל המוזיקלי והמנצח של תזמורת המשמר הלאומי בעיר. בתקופה זו החל בהלחנת יצירות מוזיקליות. ב-1829 עבר לשאבאץ ולימד מוזיקה. ב-1831 הגיע לקרגוייבץ בירת נסיכות סרביה בהזמנת הנסיך מילוש אוברנוביץ', והקים את התזמורת הנסיכותית הסרבית.[2] שלזינגר ניצח על התזמורת בתיאטרון הנסיכותי הסרבי, והלחין מוזיקה להצגותיו. לאחר העברת הבירה לבלגרד, עבר שלזינגר לעיר והמשיך לנצח על התזמורת.
שלזינגר רקם קשרים אישיים חמים עם הנסיך מילוש אוברנוביץ' ונחשב לאיש אמונו. ב-1839 לאחר שוויתר אוברנוביץ' על השלטון, הורע מאוד היחס אל יהודי בלגרד. במאי 1839 הוכה שלזינגר על ידי בריונים ברחובות בלגרד, נחבל קשות ונזקק לאשפוז. בהמשך, נעצר ונכלא למשך ארבעה חדשים, ולבסוף שוחרר ללא העמדה לדין.[1] שלזינגר המשיך בעבודתו המוזיקלית עד 1864. לאורך הקריירה שלו הלחין מוזיקה ל-8 הצגות תיאטרון, הלחין למעלה מ-100 שירי לכת, ליקט ועיבד יצירות מוזיקה עממית יהודית וסרבית.
ב-1870 הלך לעולמו בבלגרד והוא בן 76 שנים. טקס הלווייתו עורר סערה גדולה בקהילת יהודי בלגרד משום שהמתאבלים לבשו בגדי אבלות שחורים כמנהג הנוצרים, והוסיפו לעשות כן במשך שנה.[3]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יוסף שלזינגר - ביוגרפיה (בסרבית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 ג'ני לבל, עד הפתרון הסופי, היהודים בבלגראד 1541–1942, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2006, עמודים 105-104.
- ^ Musical Life in the territory of (ex) Yugoslavia, באתר musiques-regenerees.fr (באנגלית).
- ^ ג'ני לבל, עד הפתרון הסופי, היהודים בבלגראד 1541–1942, עמוד 237.