טורפדו מוסקבה
מידע כללי | ||||
---|---|---|---|---|
שם מלא | מועדון הכדורגל טורפדו מוסקבה | |||
כינוי |
השחורים-לבנים, אווטוזאבודצב (автозаводцев = אנשי מפעלי הרכב) | |||
תאריך ייסוד | 1924 | |||
אצטדיון |
לוז'ניקי, מוסקבה ארנה חימקי, חימקי (חלופי) (תכולה: 81,000, 18,636) | |||
בעלים | לאוניד סובולב | |||
נשיא | אלכסנדר וולנושקין | |||
יו"ר | פאבל פוסלנוב[1] | |||
מאמן | אולג קונונוב | |||
ליגה | הליגה הרוסית הראשונה בכדורגל | |||
torpedo.ru | ||||
תלבושת | ||||
|
מועדון הכדורגל טורפדו מוסקבה (ברוסית: ФК Торпедо Москва) הוא מועדון כדורגל רוסי מעיר הבירה מוסקבה, אשר משחק בליגת המשנה הרוסית.
למרות ההצלחה המועטה יחסית ברוסיה (זכתה פעם אחת בגביע הרוסי בשנת 1993, סיימה במקום השלישי בשנת 2000 ולא הוכתרה פעם אחת כאלופה), הקבוצה הייתה אחת מהקבוצות החזקות בתקופת ברית המועצות והוכתרה שלוש פעמים כאלופת ברית המועצות (1960, 1965, 1976 סתיו) וסיימה עוד שש פעמים כמחזיקת הגביע הסובייטי (1949, 1952, 1960, 1968, 1972, 1986).
בעונת 2021/2022 תקציבו עמד על 480 מיליון רובל רוסי (כ־6.8 מיליון דולר).
המועדון מארח את משחקי הבית באצטדיון לוז'ניקי המשמש כאצטדיון חלופי עד להשלמת השיפוץ על אצטדיון הבית ההיסטורי אצטדיון אדוארד סטרלצוב, שעוצב על ידי האדריכלים מישל רמון ןאלכסיס פייר ממשרד האדריכלים הצרפתי MR&A.[2]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מועדון הספורט זאמוסקבורצקי
מועדון טורפדו מוסקבה יונק את שורשיו ממועדון הספורט זאמוסקבורצקי שהוקם עוד ב־1910 והיה ממוקם בנפת דנילובסקי.[3]
ב־17 באוגוסט 1924 נוסד מועדון "חרש הפרולטאריון" (Пролетарская Кузница), בעיר מוסקבה על ידי מפעל הרכבים על שם ליחאצ'ב (זיל) שהוקם במפת דנילובסקי ועד לפרוץ מלחמת העולם השנייה נקרא המועדון בשם זה. חברת זיל המשיכה לשמש כבעלים של המועדון במשך שבעה עשורים.
תור הזהב של טורפדו
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך שנות ה-50 וה-60 הייתה טורפדו אחת הקבוצות החזקות בברית המועצות בפרט ובאירופה בכלל, כאשר בקבוצה שיחק הכדורגלן אדוארד סטרלצוב שכונה "פלה הרוסי".
בשנת 1957 הצטרפה טורפדו, ביחד עם שאר מועדוני הספורט הסובייטים בעלי השם "טורפדו" להתאחדות הספורט העממית הסובייטית "עמל".
הישג השיא של הקבוצה במפעלים האירופיים הוא העפלה לרבע גמר שלוש פעמים, פעמיים בגביע המחזיקות ופעם אחת בגביע אופ"א. עונה ראשונה כזאת הייתה עונת 1967/1968 בגביע המחזיקות. באותה העונה, עברה הקבוצה את קבוצות סצ'סנרינג זוויקאו המזרח-גרמנית וספרטק טרנבה הצ'כוסלובקית עד שהפסידה ברבע הגמר לקבוצת קארדיף סיטי מוויילס, הישג מכובד שלעצמו למעט ההפסד לקבוצה ממדינה קטנה יחסית.
בעונת 1986/1987 שיחקה הקבוצה בפעם השנייה בגביע המחזיקות, אז עברה את קבוצות האקה הפינית ושטוטגראט הגרמנית בדרך להפסד לז'ירונדינס דה בורדו הצרפתית ברבע הגמר.
לאחר התפרקות ברית המועצות
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם התפרקות ברית המועצות והקמת רוסיה, הייתה טורפדו מוסקבה אחד מששת המועדונים הרוסיים שיצאו מהליגה הסובייטית הבכירה להקמתה של הליגה רוסית ובכך הפכה לאחד המועדונים היחידים שלא ירד מעולם מהליגה הבכירה של ברית המועצות מאז הקמתה ועד פירוקה, ואחד המועדונים היחידים ששרדו מעל 50 עונות בליגה זו, ביחד עם דינמו קייב, דינמו מוסקבה, ספרטק מוסקבה וכן דינמו טביליסי, שירדה מהליגה הבכירה בשנת 1989 אך הייתה בליגה הבכירה 51 עונות.
הפעם השלישית והאחרונה בה הגיעה הקבוצה לרבע גמר מפעל אירופי כלשהו היה בעונת 1990/1991, אז העפילה לגביע אופ"א: היא עברה את קבוצות גאיס השוודית, סביליה הספרדית ומונקו הצרפתית בדרך להפסד לברונדבי הדנית בשלב רבע הגמר, הסיבוב הכי גבוה אליו הגיעה הקבוצה בהיותה נציגת ברית המועצות באירופה. מאז שיחקה הקבוצה מספר עונות באירופה, בגביע המחזיקות, גביע אופ"א וגביע האינטרטוטו.
הנסיגה וההתרסקות הכלכלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20, מנכ"ל הקבוצה והבעלים היה ולדימיר אלשין, שנתמך על ידי פאבל בורודין, עובד הסגל הנשיאותי.
בשנת 1997, נמכרה הקבוצה לחברת לוז'ניקי, החברה שבבעלותה נמצא אצטדיון לוז'ניקי ולכן עזבה הקבוצה את אצטדיון טורפדו האגדי לאצטדיון לוז'ניקי החדיש והגדול יותר כשחברת זיל מקימה קבוצה חדשה במקום טורפדו, קבוצה שהפכה מאוחר יותר למועדון הכדורגל מוסקבה.
בסיום עונת 2006 של הליגה הרוסית, סיימה הקבוצה במקום ה-16 בליגה הרוסית הבכירה, דבר שגרם לירידה ראשונה בתולדות הקבוצה לליגת המשנה.
ב-2010 הקבוצה זכתה באליפות הליגה החובבנית ברוסיה והעפילה לליגה השנייה, בנובמבר 2010 הייתה לאלופת אזור מערב של הליגה הרוסית השנייה והבטיחה את מקומה בליגת המשנה.
בעונת 2012/13 הקבוצה שמרה על מקומה בליגת הכדורגל הלאומית, שהחליפה את הליגה הרוסית הראשונה כליגת המשנה הרוסית. לקראת העונה הקבוצה שינתה את מדי הקבוצה וחתמה על חוזה חסות חדש עם חברת אדידס, כאשר חברת הרכבים המוסקבאית חזרה להוות הבעלים והספונסר הראשי של הקבוצה.
ב-2014 העפילה לליגת העל הרוסית בכדורגל לאחר 7 שנות התמודדות בליגות הנמוכות, אך בסיום עונת 2014/15 סיימה אחרונה ונשרה בחזרה לליגת המשנה.
בשל בעיות כלכליות רבות עברה להתמודד בליגה הרוסית השנייה. בעונת 2016/2017 נצמדה לראשות טבלת הליגה אך כשלה בהעפלה לליגה הרוסית הראשונה.
עידן אוודייב
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספטמבר 2017 המועדון עבר לידיים פרטיות ונרכש על ידי איש העסקים רומן אוודייב ובנק האשראי המוסקבאי שבבעלותו, תוך שהוא מבטיח למחוק את חובות המועדון שעמדו על מיליארד רובלים ולשפץ את אצטדיון הקבוצה.[4] הקבוצה חתמה על הסכם חסות עם חברת Ingrad, חברת ההימורים BingBoom והחברה הדרום-קוריאנית Intraros. בשנת 2017 ילנה ילנצבה, שכיהנה כסמנכ"לית אצטדיון אדוארד סטרלצוב ומנכ"לית האצטדיון משנת 2013, מונתה לנשיאת המועדון, משרה שהחזיקה עד מאי 2020. אוודייב הציג פרויקט לשיפוץ האצטדיון והפיכתו לארנה מודרנית שתכלול גם מרכזי מסחר ומושבים מקורים.
בעונת 2018/2019 הקבוצה נצמדה לצמרת טבלת הליגה השנייה, בה התמודדה וסיימה כאלופת המרכז בליגה השנייה, מה שהבטיח לה מקום בעונת 2019/2020 בליגה הלאומית, הליגה השנייה בחשיבותה.
לקראת עונת 2019/2020, ב-4 ביוני 2019 מונה סרגיי איגנשביץ' למאמן הקבוצה וב-22 ביוני 2019 הקבוצה ערכה משחק ידידות עם מועדון הכדורגל שפילד, המועדון הוותיק בעולם, במלאת 95 שנה למועדון טורפדו, במה שמהווה למפגש הראשון של טורפדו עם קבוצה מערב אירופית מאז 2004.
בליגה, הקבוצה פתחה את העונה עם רצף של 10 ניצחונות, שמהווה להישג שיא בליגת הכדורגל הלאומית וניצבה בראשות טבלת הליגה, כשבמאזנה 16 ניצחונות.[5] באותה עונה הקבוצה העפילה לשלב רבע הגמר בגביע הרוסי, לראשונה מזה 13 שנה. אך סיימה את העונה במקום הרביעי.
עם זאת עונת 2020/2021 התחילה רע. אם בתחילה האוהדים לא היו מרוצים ממינויו של סרגיי איגנשביץ', משום שהגיע מצסק"א, הם הניחו לו בשל ההצלחה היחסית: למחזור 25 בעונת 2019/2020 טורפדו הגיעה למקום הראשון אך בהמשך ירדה למקום הרביעי. התפרצות נגיף הקורונה ברוסיה הביאה לירידה באינטנסיביות האימונים בקבוצה ובעונה החדשה טורפדו לא הצליחה להיצמד לצמרת טבלת הליגה כשהיא עם מאזן של ארבעה הפסדים בחמישה משחקים. נוסף לכך ההפסד לשיניק יארוסלבל בשלב 64 האחרונות בגביע הרוסי בכדורגל 2020/2021, במה שהעלה את חוסר האמון של האוהדים כלפי המאמן שדרשו את התפטרותו. עם זאת, הבעלים הביעו בו אמון, הציעו תקציב של 315 מיליון רובל (4 מיליון דולר) ויעד להעפיל לליגת העל בתום עונת 2020/2021,[6] אלא שלאחר רצף כישלונות במרץ 2021 איגנשביץ' פוטר.
עונת 2021/2022 הפכה לעונה השמינית בליגת הכדורגל הלאומית. העונה החלה בניצחון 1:2 על קובאן, הניצחון הביתי הראשון הגיע במחזור השני על ספרטק-2 בתוצאה מוחצת של 5:0 ולא הפסידה ב־11 המחזורים הראשונים של העונה וכשהיא מוליכה את טבלת הליגה במשך 8 מחזורים רצופים. הקבוצה המשיכה ביכולת טובה לאורך כל העונה ועלתה בסיומה בחזרה לליגת העל, לאחר 7 שנות היעדרות.
ברם, היא לא הרשימה בעונת 2022/2023 עם מאזן של 12 הפסדים, 3 שוויונות וניצחון אחד ב-16 המחזורים הראשונים. ואחרי שסיימה במקום 16 והאחרון ירדה חזרה לליגת המשנה.
תקופת סובולב
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנובמבר 2023 הצטרף איש העסקים לאוניד סובולב לדירקטוריון הקבוצה והחל להיות מעורב יותר בהשקעות בה. באוגוסט 2024 הושלמה עסקת רכישה והוא הפך לבעלי הקבוצה החדשים, כשהוא משקיע בה 2 מיליארד רובלים.
בעונת 2024/2025, הראשונה תחת הבעלים החדש, הקבוצה הרשימה עם רצף של 20 משחקי ליגה ללא הפסד והתמקמה בצמרת הליגה הראשונה.
מתקנים ואצטדיון הקבוצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערכים מורחבים – אצטדיון אדוארד סטרלצוב, אצטדיון לוז'ניקי
אצטדיון הקבוצה הראשון היה האצטדיון על שם מפעל סטלין שהועבר בשנת 1931 לידי התאחדות תעשיית הרכב, שהחזיקה בבעלות על הקבוצה. טורפדו אירחה באצטדיון זה עד 1941.
לאחר מלחמת העולם השנייה הקבוצה אירחה את משחקיה באצטדיון לוז'ניקי. הקבוצה אירחה באצטדיון זה גם בשנים 1998—2008. במשך זמן קצר הקבוצה אירחה את משחקיה באצטדיון ספרטק על שם פיודור צ'רנקוב. הקבוצה אירחה את מרבית משחקיה באצטדיון טורפדו על שם אדוארד סטרלצוב, שנבנה בשנת 1959 ושימש תחילה כמגרש אימונים. נוהל על ידי מפעל זיל והכיל בשיאו 13,400 מושבים. משחק הבכורה נערך ב-15 באפריל 1977 (טורפדו נגד צ'רנומורץ). בשנים 1978—1997 ובשנים 2009—2013 שימש כמגרש הקבוצה. עד ה-21 ביולי 1997 האצטדיון נקרא בפשטות אצטדיון טורפדו. בשנים 1997—2010 המועדון שימש כמגרש הבית של קבוצת טורפדו-זי"ל. ב-2020 נסגר לצורך הריסתו ובניית אצטדיון חדש על חורבותיו.[7][8][9]
בשנים 2012—2015 טורפדו אירחה את משחקי הבית שלה באצטדיון סאטורן-1991 שבראמנסקויה.
משנת 2020 מארחת באופן זמני באצטדיון "עיר הספורט לוז'ניקי" (Спортивный городок Лужники), מגרש ספורט בלוז'ניקי המכיל 1,872 מושבים. טורפדו מארחת באצטדיון זה עד להשלמת בניית אצטדיון טורפדו החדש, שבנייתו החלה בשנת 2020. עיר הספורט היא אזור שנוצר במיוחד לספורט ותחרויות ברמות שונות בשטחו של אצטדיון לוז'ניקי ובו מגרש כדורגל בגודל 105×68 מטרים עם דשא טבעי המצויד במערכת חימום ו-8 מסלולי אתלטיקה סביב המגרש. בבניין המתחם ישנם ארבעה חדרי הלבשה מצוידים בריהוט ומקלחות. מרכז עיתונות ותחנת עזרה ראשונה.
מתקן האימונים של הקבוצה ממוקם בעיר ברוניצי במחוז מוסקבה, ששופץ לקראת מונדיאל 2018 ושימש את ארגנטינה. המתקן כולל מגרש הכדורגל בגודל 105×68 מטר, ספסלים, חדרי שיפוט והלבשה, מערכת תאורה מלאכותית. סביב למגרש ישנם יציעים ל־500 מושבים, כולל מושבים לאנשים עם מוגבלות בניידות. בנוסף, ישנם בנייני מנהלה ומשק. בבניין יש חדר ישיבות עם קיבולת של לפחות 100 אנשים, שיכול להכיל צלמים וגם מרפאה. שטח המתחם כולו, יותר מ־26 אלף מטרים רבועים.
בתקופה הסובייטית, הקבוצה נהגה להתאמן במתקן האימונים בעיר מיאצ'קובו, שבפרברי מוסקבה.[10]
הישגים לפי עונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברית המועצות
[עריכת קוד מקור | עריכה]להצגת הישגי טורפדו בליגה הסובייטית לחצו על "הצגה" משמאל | ||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
עונה | ליגה | מיקום | משחקים | ניצחונות | שוויונות | הפסדים | יחס | ניקוד | גביע | מפעלים נוספים | שלב | מלך השערים (שערים) |
1931 | אליפות מוסקבה | ?5 | ?2 | ?0 | ?3 | ?-?10-9 | ?4 | – | – | – | ? | |
1932[11] | אליפות מוסקבה | ?? | ?? | ?? | ?? | ?-??-? | ?? | – | – | – | ? | |
1933 (אביב)[12] | אליפות מוסקבה | 2 | 1 | 0 | 1 | 1-3 | 2 | – | – | – | ? | |
1933 (סתיו) | אליפות מוסקבה | 11 | 8 | 0 | 3 | 30-11 | 16 | – | – | – | ? | |
1934 (אביב) | אליפות מוסקבה | 7 | 3 | 1 | 3 | 20-19 | 7 | – | – | – | ? | |
1934 (סתיו) | אליפות מוסקבה | 7 | 2 | 4 | 1 | 13-9 | 6 | – | – | – | ? | |
1935 (אביב) | אליפות מוסקבה | 7 | 1 | 1 | 5 | 11-27 | 3 | – | – | – | ? | |
1935 (סתיו) | אליפות מוסקבה | 5 | 3 | 0 | 2 | 11-8 | 6 | – | – | – | ? | |
1936 (אביב) | בית ב' | 6 | 3 | 1 | 2 | 10-7 | 13 | – | – | – | ? | |
1936 (סתיו) | בית ב' | 7 | 4 | 0 | 3 | 11-7 | 15 | רבע גמר | – | – | ? | |
1937 | בית ב' | 12 | 4 | 4 | 4 | 16-18 | 24 | שמינית גמר | – | – | ? | |
1938 | בית א'[13] | 25 | 9 | 11 | 5 | 51-38 | 29 | שמינית גמר | – | – | אלכסנדר סיניאקוב (16) | |
1939 | בית א' | 26 | 8 | 7 | 11 | 51-51 | 23 | 32 האחרונות | – | – | גאורגי ז'רקוב (13) | |
1940 | בית א' | 24 | 6 | 6 | 12 | 36-50 | 18 | – | – | – | גאורגי ז'רקוב (9) | |
1944 | – | – | – | – | – | – | – | – | חצי גמר | – | – | גאורגי ז'רקוב (2) אלכסנדר פנומאריוב"(2) אנטון יאקובלב (2) |
1945 | בית א' | 22 | 12 | 3 | 7 | 41-21 | 27 | שמינית גמר | – | – | וסילי פאנפילוב (16) | |
1946 | בית א' | 22 | 11 | 5 | 6 | 44-29 | 27 | חצי גמר | – | – | אלכסנדר פונומאריוב (20[14]) | |
1947 | בית א' | 24 | 9 | 6 | 9 | 36-29 | 24 | גמר | – | – | גאורגי ז'רקוב אלכסנדר פונומאריוב (10) | |
1948 | בית א' | 26 | 15 | 3 | 8 | 58-43 | 33 | רבע גמר | – | – | אלכסנדר פונומאריוב (23) | |
1949 | בית א' | 34 | 16 | 10 | 8 | 64-42 | 42 | זכייה | – | – | אלכסנדר פונומאריוב (30) | |
1950 | קלאס א' | 36 | 13 | 10 | 13 | 57-60 | 36 | 16 האחרונות | – | – | אלכסנדר פונומאריוב (14) | |
1951 | קלאס א' | 28 | 8 | 8 | 12 | 37-48 | 24 | 16 האחרונות | – | – | ולדימיר נצ'אייב (9) | |
1952 | קלאס א' | 13 | 3 | 6 | 4 | 11-15 | 12 | זכייה | – | – | ויטאלי ואצקביץ' (5) ולדימיר נצ'אייב (5) | |
1953 | קלאס א' | 20 | 11 | 3 | 6 | 34-34 | 25 | רבע גמר | – | – | ויטאלי ואצקביץ' (10) | |
1954 | קלאס א' | 24 | 8 | 6 | 10 | 34-34 | 22 | שמינית גמר | – | – | ולנטין איבנוב (7) | |
1955 | קלאס א' | 22 | 10 | 8 | 4 | 39-32 | 28 | שמינית גמר | – | – | אדוארד סטרלצוב (15[15]) | |
1956 | קלאס א' | 22 | 8 | 7 | 7 | 40-37 | 23 | – | – | – | ולנטין איבנוב (13) | |
1957 | קלאס א' | 22 | 11 | 6 | 5 | 46-23 | 28 | חצי גמר | – | – | אדוארד סטרלצוב (18) | |
1958 | קלאס א' | 22 | 7 | 8 | 7 | 51-42 | 22 | גמר | – | – | גנאדי גוסארוב (17) | |
1959 | קלאס א' | 22 | 11 | 3 | 8 | 37-33 | 45 | [16] | – | – | יורי פאלין (9) | |
1960[17] | קלאס א' | 20 10 |
14 6 |
3 2 |
3 2 |
39-16 17-9 |
31 14 |
זכייה | – | – | גנאדי גוסארוב (15) | |
1961[18] | קלאס א' | 20 30 |
16 19 |
1 3 |
3 8 |
48-20 68-35 |
33 41 |
גמר | – | – | גנאדי גוסארוב (28[19]) | |
1962[20] | קלאס א' | 20 22 |
9 7 |
5 8 |
6 7 |
40-23 35-30 |
23 22 |
רבע גמר | – | – | גנאדי גוסארוב (16) | |
1963 | קלאס א' | 38 | 12 | 16 | 10 | 46-41 | 40 | שמינית גמר | – | – | ולנטין איבנוב (17) | |
1964 | קלאס א' | 32 | 19 | 8 | 5 | 52-19 | 46 | 16 אחרונות | – | – | ולנטין איבנוב (14) | |
1965 | קלאס א' | 32 | 22 | 7 | 3 | 55-21 | 51 | 16 אחרונות | – | – | אדוארד סטרלצוב (12) | |
1966 | קלאס א' | 36 | 15 | 10 | 11 | 55-39 | 40 | גמר | ליגת האלופות | 16 האחרונות | אדוארד סטרלצוב (17) | |
1967 | קלאס א' | 36 | 12 | 9 | 15 | 38-47 | 33 | רבע גמר | גביע מחזיקות הגביע | רבע גמר | אדוארד סטרלצוב (10) | |
1968 | קלאס א' | 38 | 18 | 14 | 6 | 60-32 | 50 | זכייה | – | – | אדוארד סטרלצוב (24) | |
1969[21] | קלאס א' | 18 26 |
5 11 |
8 9 |
5 6 |
15-14 29-19 |
18 31 |
רבע גמר | גביע מחזיקות הגביע | 32 אחרונות | מיכאיל גרשקוביץ' (9) | |
1970 | קלאס א' | 32 | 12 | 10 | 10 | 36-38 | 34 | רבע גמר | – | – | גנאדי שאלימוב (7) | |
1971 | קלאס א' | 30 | 4 | 20 | 6 | 27-27 | 28 | חצי גמר | – | – | מיכאיל גרשקוביץ' (7) דוד פאיס (7) | |
1972 | ליגת העל | 30 | 11 | 9 | 10 | 31-33 | 31 | זכייה | – | – | יורי סמירנוב (17) | |
1973 | ליגת העל | 30 | 9 | 1/7[22] | 13 | 28-37 | 19 | 16 אחרונות | גביע מחזיקות הגביע | 16 אחרונות | יורי סמירנוב (9) | |
1974 | ליגת העל | 30 | 13 | 7 | 10 | 35-28 | 33 | שמינית גמר | – | – | ואדים ניקונוב (13) | |
1975 | ליגת העל | 30 | 13 | 8 | 9 | 42-33 | 34 | 16 אחרונות | גביע אופ"א | שמינית גמר | יבגני חרברוסטין (9) | |
1976 (אביב) | ליגת העל | 15 | 5 | 4 | 6 | 15-20 | 14 | שמינית גמר | – | – | אנטולי דגטיארוב (6) | |
1976 (סתיו) | ליגת העל | 15 | 9 | 2 | 4 | 20-9 | 20 | – | – | – | ולדימיר סחרוב (5) יבגני חרברוסטין (5) | |
1977 | ליגת העל | 30 | 12 | 13 | 5 | 30-23 | 37 | גמר | ליגת האלופות | 16 אחרונות | ולדימיר סחרוב (5) יבגני חרברוסטין (5) | |
1978 | ליגת העל | 30 | 11 | 11 | 8 | 36-29 | 30[23] | חצי גמר | גביע אופ"א | 16 אחרונות | ניקולאי וסילייב (11) | |
1979 | ליגת העל | 34 | 8 | 9 | 17 | 32-46 | 24[24] | שמינית גמר | – | – | ניקולאי וסילייב (14) | |
1980 | ליגת העל | 34 | 10 | 11 | 13 | 28-32 | 30 | רבע גמר | – | – | אנדריי רדקואוס (7) | |
1981 | ליגת העל | 34 | 14 | 14 | 6 | 41-29 | 38[25] | 16 אחרונות | – | – | ואלרי פטראקוב (10) | |
1982 | ליגת העל | 34 | 11 | 12 | 11 | 36-33 | 32[26] | גמר | גביע מחזיקות הגביע | 16 אחרונות | אנדריי רדקואוס (16) | |
1983 | ליגת העל | 34 | 14 | 11 | 9 | 40-34 | 38 | שמינית גמר | – | – | ואלרי פטראקוב (11) | |
1984 | ליגת העל | 34 | 15 | 10 | 9 | 43-36 | 40 | רבע גמר | – | – | אנדריי רדקואוס (14) | |
1985 | ליגת העל | 34 | 13 | 10 | 11 | 42-40 | 36 | שמינית גמר | – | – | ולדימיר קובזב (12) | |
1986 | ליגת העל | 30 | 10 | 11 | 9 | 31-28 | 30 | זכייה | גביע מחזיקות הגביע גביע הפדרציה |
שמינית גמר שלב הבתים |
יורי סאביצ'ב (19) | |
1987 | ליגת העל | 30 | 12 | 12 | 6 | 35-25 | 34 | רבע גמר | גביע הפדרציה | שלב הבתים | יורי סאביצ'ב (11) | |
1988 | ליגת העל | 30 | 17 | 8 | 5 | 39-23 | 42 | גמר | גביע אופ"א גביע הפדרציה |
32 האחרונות שלב הבתים |
ולדימיר גרצ'ניוב (13) | |
1989 | ליגת העל | 30 | 11 | 13 | 6 | 40-26 | 35 | גמר | גביע מחזיקות הגביע גביע הפדרציה הסובייטי |
שמינית גמר רבע גמר |
ולדימיר גרצ'ניוב (19) | |
1990 | ליגת העל | 24 | 13 | 4 | 7 | 28-24 | 30 | רבע גמר | גביע אופ"א | רבע גמר | יורי טישקוב (12) | |
1991 | ליגת העל | 30 | 13 | 10 | 7 | 36-20 | 36 | גמר | גביע אופ"א | 16 אחרונות | יורי טישקוב (11) |
רוסיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]להצגת הישגי טורפדו בליגה הרוסית לחצו על "הצגה" משמאל | ||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
עונה | ליגה | מיקום | מ | נ | ש | ה | +/- | נק' | גביע | מפעלים נוספים | שלב | שם (ש) |
1992 | ליגת העל הרוסית | 30 | 12 | 6 | 12 | 32-30 | 30 | 16 אחרונות | גביע אופ"א | 16 אחרונות | גנאדי גרישין (10) | |
1993 | ליגת העל הרוסית | 34 | 15 | 8 | 11 | 35-40 | 38 | זכייה | גביע מחזיקות הגביע | 16 האחרונות | סרגיי בוריסוב (7) | |
1994 | ליגת העל הרוסית | 30 | 7 | 12 | 11 | 28-37 | 26 | 16 אחרונות | – | – | אנדריי אפאנסייב (8) | |
1995 | ליגת העל הרוסית | 30 | 16 | 7 | 7 | 40-30 | 55 | רבע גמר | – | – | סרגיי אגשקוב (6) דמיטרי פרוקופנקו (6) | |
1996 | ליגת העל הרוסית | 34 | 10 | 11 | 13 | 42-51 | 41 | 16 האחרונות | גביע אופ"א | 32 אחרונות | ויאצ'סלב קאמולצב (9) | |
1997 | ליגת העל הרוסית | 34 | 13 | 6 | 15 | 50-46 | 45 | רבע גמר | גביע אינטרטוטו | חצי גמר | דמיטרי חוחלוב (13) | |
1998 | ליגת העל הרוסית | 30 | 9 | 10 | 11 | 38-34 | 37 | שמינית גמר | – | – | ויקטור בולאטוב (9) | |
1999 | ליגת העל הרוסית | 30 | 13 | 11 | 6 | 38-33 | 50 | 16 אחרונות | – | – | ויאצ'סלב קאמולצב (12) | |
2000 | ליגת העל הרוסית | 30 | 16 | 7 | 7 | 42-29 | 55 | 16 אחרונות | גביע אופ"א | 64 אחרונות | דמיטרי ויאזמיקין (8) אנדריי גשקין (8) | |
2001 | ליגת העל הרוסית | 30 | 15 | 7 | 8 | 53-42 | 52 | רבע גמר | גביע אופ"א | 64 אחרונות | דמיטרי ויאזמיקין (20) | |
2002 | ליגת העל הרוסית | 30 | 14 | 8 | 8 | 47-32 | 50 | 16 אחרונות | – | – | איגור סמשוב (11) | |
2003 | ליגת העל הרוסית | 30 | 11 | 10 | 9 | 42-38 | 43 | 16 אחרונות | גביע אופ"א גביע הליגה הרוסית |
32 אחרונות חצי גמר |
אלכסנדר שירקו (9) | |
2004 | ליגת העל הרוסית | 30 | 16 | 7 | 8 | 53-37 | 54 | 16 אחרונות | – | – | אלכסנדר פאנוב (17) | |
2005 | ליגת העל הרוסית | 30 | 12 | 9 | 9 | 37-33 | 45 | רבע גמר | – | – | איגור סמשוב (15) | |
2006 | ליגת העל הרוסית | 30 | 3 | 13 | 14 | 22-40 | 22 | רבע גמר | – | – | סרגיי בודילין (6) | |
2007 | ליגת המשנה הרוסית | 42 | 21 | 6 | 15 | 75-59 | 69 | שמינית גמר | – | – | מקסים רומצ'נקו (15) | |
2008 | ליגת המשנה הרוסית | 42 | 14 | 7 | 21 | 47-69 | 49 | 16 אחרונות | – | – | דניס פופוב (9) | |
2009 | אזור מערב (מוסקבה), הליגה החובבנית[27] | 32 | 30 | 0 | 2 | 128-19 | 90 | 32 האחרונות | גמר הליגה החובבנית | 2 | אלכסיי צ'רשנב (24[28]) | |
2010 | הליגה השנייה (מרכז) | 30 | 17 | 6 | 7 | 59-26 | 57 | 16 אחרונות[29] | גביע הליגה הרוסית השנייה | 5 | דמיטרי בורמיסטרוב (11) אלכסנדר פטרוב (11) | |
2011/12 | ליגת הכדורגל הלאומית | 52 | 17 | 17 | 18 | 63-53 | 68 | 32 אחרונות | גביע ליגת הכדורגל הלאומית | 5 | דניס דורוז'קין (9) ולדימיר חוזין (9) | |
2012/13 | ליגת הכדורגל הלאומית | 32 | 6 | 15 | 11 | 29-38 | 33 | 16 אחרונות | – | – | ניקיטה בזליחוטנוב (7) | |
2013/14 | ליגת הכדורגל הלאומית | 36 | 19 | 8 | 9 | 45-22 | 65 | 32 אחרונות | גביע ליגת הכדורגל הלאומית | 2 | איגור שבצ'נקו (7) | |
2014/15 | ליגת העל הרוסית | 30 | 6 | 11 | 13 | 28-45 | 29 | שמינית גמר | – | – | אנטון פוטילו (4) | |
2015/16 | הליגה הרוסית השנייה | 26 | 8 | 6 | 12 | 21-28 | 30 | – | – | – | ||
2016/17 | הליגה הרוסית השנייה | |
24 | 11 | 9 | 4 | 36−19 | 42 | – | – | – | |
2017/18 | הליגה הרוסית השנייה | 26 | 11 | 9 | 6 | 44-22 | 42 | – | – | – | ||
2018/19 | הליגה הרוסית השנייה | |
25 | 19 | 5 | 1 | 44-15 | 62 | 16 אחרונות | – | – | איוואן סרגייב (13) |
2019/20 | ליגת הכדורגל הלאומית | |
27 | 16 | 5 | 6 | 39-25 | 53 | רבע גמר | – | – | איוואן סרגייב (14) |
2020/21 | ליגת הכדורגל הלאומית | |
42 | 21 | 9 | 12 | 65-41 | 77 | 64 האחרונות | – | – | אמור קלמיקוב (7) |
2021/22 | ליגת הכדורגל הלאומית | |
38 | 20 | 15 | 3 | 65-36 | 75 | שמינית גמר | – | – | |
2022/23 | ליגת העל הרוסית | 30 | 3 | 4 | 20 | 20-52 | 13 | 32 אחרונות | – | – | איליה סטפנוביץ׳ (4) | |
2023/24 | הליגה הראשונה | |
| – | – |
יריבויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]היריבות עם ספרטק
[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
בתקופה הסובייטית הייתה לטורפדו יריבות מרה עם ספרטק מוסקבה ופעמים רבות שהקבוצות נפגשו בגמר הגביע הסובייטי. ב-2015 הן נפגשו ביניהן בפעם האחרונה, כשבסיום אותה עונה טורפדו נשרה לליגת המשנה.[32][33]
הקבוצות נפגשו ביניהן 145 פעמים, מהם ניצחה ספרטק 52 פעם, טורפדו — 49 פעמים.
הקבוצות נפגשו לראשונה במסגרת אליפות העיר מוסקבה ב-6 באוגוסט 1925 כשספרטק נקראה אז "קרסניה פרסניה" וטורפדו נקראה "חרש הפרולטריון" (RDPK). משחק ראשון במסגרת ליגת העל הסובייטית בכדורגל נערך ביניהן ב-24 במאי 1938 באצטדיון סטאלינץ והסתיים בניצחון טורפדו בתוצאה 3:2.[34]
הקבוצות נפגשו 4 פעמים בגמר הגביע הסובייטי בכדורגל: ב-1947 (ספרטק ניצחה), 1952 (טורפדו ניצחה), 1958 (ספרטק ניצחה) וב-1972 (טורפדו ניצחה בבעיטות עונשין).
הקבוצות נפגשו ביניהן בפעם האחרונה באוטקריטיה ארנה, ב-21 במרץ 2015 במסגרת ליגת העל הרוסית בכדורגל, במשחק שהסתיים בתוצאה 1:0 לספרטק.
סטטיסטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]טורניר | ניצחונות ספרטק | תיקו | ניצחונות טורפדו | יחס שערים |
---|---|---|---|---|
אליפות ברית המועצות | 30 | 31 | 33 | 134—138 |
גביע ברית המועצות | 3 | 2 | 7 | 7—6 |
גביע הפדרציה | 3 | 2 | 2 | 10—8 |
אליפות רוסיה | 16 | 9 | 7 | 51—31 |
סך הכל | 52 | 44 | 49 | 202—183 |
היריבות עם שאר מועדוני מוסקבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקבוצה קיימת יריבות מרה גם עם קבוצת דינמו מוסקבה, לאור העובדה ששתיהן מתקשות לשחזר את הישגיהן מהתקופה הסובייטית. הקבוצות נפגשו ביניהן לראשונה באוגוסט 1938 ובתקופה הסובייטית הן נפגשו ביניהן 115 פעמים, 25 פעמים הן נפרדו בשוויון, דינמו ניצחה 50 פעמים, בעוד טורפדו ניצחה את דינמו 40 פעמים.[35] מאז 1991 המאזן נותר לטובת דינמו, שניצחה 12 משחקים, בעוד טורפדו ניצחה 7 משחקים ו-15 מפגשים נוספים הסתיימו בתיקו.[36] הן נפגשו בפעם האחרונה באוקטובר 2018 בשלב 32 האחרונות במסגרת הגביע הרוסי בכדורגל 2018/2019 ובו טורפדו הפסידה לדינמו בתוצאה 1:0 משער שהובקע בבעיטת עונשין.
במהלך התמודדות טורפדו בליגה הלאומית התפתחה יריבות מתוחה עם חימקי, עמה נפגשה מספר פעמיפ בקרב על צמרת הטבלה. בנוסף, הקבוצה פגשה את חימקי במסגרת שלב רבע גמר הגביע הרוסי בכדורגל 2019/2020, שבו הפסידה והודחה מהמפעל.
לקבוצה הייתה יריבות חזקה עם צסק"א ולוקומוטיב בתקופת ברית המועצות, אך מאז 1991 אומנם כל מפגש של טורפדו עם הקבוצות המוסקבאיות אחרות הוא דרבי עירוני, אך אינו מהווה ליריבות מתוחה.
טורפדו במפעלים האירופיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – טורפדו מוסקבה במפעלים האירופיים
שמות הקבוצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקבוצה החליפה את שמה מספר פעמים לאורך השנים, כאשר שמה כיום, "טורפדו" ניתן לה רק בשנת 1936, 12 שנה לאחר הקמתה. הקבוצה שינתה את שמה ל"טורפדו-לוז'ניקי" עם מכירתה לתאגיד לוז'ניקי ב-1996 אך שינתה את שמה בחזרה ל"טורפדו" עם הפיכת המועדון השני בשם טורפדו מוסקבה ל"מועדון הכדורגל מוסקבה".
שמות הקבוצה לאורך השנים הם:
- חרש הפרולטאריון (1924–1931)
- חברת הרכבים המוסקבאית (1931–1932)
- המפעל על שם סטלין (1933–1935)
- טורפדו (1936–1995, 1998 ואילך)
- טורפדו-לוז'ניקי (1996–1997)
בעלים, יצרני תלבושות וספונסרים ראשיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]המועדון הוקם על ידי מפעל הרכבים זיל, על שרידיו של מועדון ספורט מתקופת הצאר, ZKS, ששיחק בצבעי שחור ואדום. זיל שימשה כספונסר ובעלי הקבוצה במשך 70 שנה, עד להתפרקות ברית המועצות.
בשנות ה-90 של המאה העשרים, מפעל הרכבים חווה קשיים כלכליים והמועדון נרכש על ידי איש העסקים ולדימיר אלשין, שבהמשך מכר את אחזקותיו לחברת לוז'ניקי שהחזיקה גם בבעלות על האצטדיון באותו השם. במהלך העשור הראשון של המאה ה-21, המועדון היה בבעלות עסקן הספורט אלכסנדר טוקמאנוב, עד 2012 עת נרכש המועדון מחדש על ידי מפעל זיל.
בספטמבר 2017, על רקע פשיטת רגל של המפעל, מועדון טורפדו נרכש על ידי איש העסקים רומן אוודייב, הבעלים של חברת Rossium ובנק האשראי המוסקבאי, שהפכו לספונסרים החדשים. אוודייב גם רכש את אצטדיון אדוארד סטרלצוב והחל לקדם תוכניות שיפוץ שלו בכוונה להשלימו עד שנת המאה למועדון (2024). באוגוסט 2024 נרכש המועדון על ידי איש העסקים לאוניד סובולב והתחלפו הספונסרים בקבוצה.
שנים | בעלים | שנים | יצרני תלבושות | שנים | ספונסר |
---|---|---|---|---|---|
1924—1990 | אגודת טורפדו, זיל | ||||
1924—1976 | ללא מלבישה רשמית | 1924—1987 | ללא ספונסר | ||
1976—1990 | אדידס | ||||
1988—1990 | Danieli | ||||
1990—1996 | ולדימיר אלשין | ||||
1990—1996 | יומברו | ||||
1990—1991 | Kodak Copiers | ||||
1991—1996 | Holsten | ||||
1997—1998 | ריבוק | ||||
1997 | ללא ספונסר | ||||
1996—2012 | לוז'ניקי | ||||
1999—2003 | Diadora | 1999 | ללא ספונסר | ||
2000 | רוסנפט | ||||
2001—2003 | ללא ספונסר | ||||
2004 | Le Coq Sportif | 2004 | |||
2005—2009 | יומברו | 2005—2008 | |||
2009 | Energy Consulting | ||||
2010 | אדידס[37] | 2010 | |||
2011—2012 | יומברו | 2011—2012 | פורטל Agent.ru | ||
2012—2018 | זיל | ||||
2012—2013 | אדידס | 2012—2013 | מפעל זיל | ||
2013 | אדידס | 2013 | ללא ספונסר | ||
2013–2018 | Legea | ||||
2014—2015 | Gorenje[38] | ||||
2015—2017 | זיל | ||||
2017 | Rossium | ||||
2018–2024 | רומן אוודייב | ||||
2018–2024 | Ingrad, בנק האשראי המוסקבאי | ||||
2018—2019 | Joma | ||||
2019—2020 | Macron | ||||
2020—2022 | Nike | ||||
2022 | Puma | ||||
2022–2024 | Wildberries | ||||
2024– | לאוניד סובולב | ||||
2024– | Sibpromstroi | ||||
2024– | Puma |
סגל
[עריכת קוד מקור | עריכה]סגל הקבוצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
|
שחקנים בולטים ששיחקו במועדון
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שלווה מטרוולי
- ולרי וורונין
- אדוארד סטרלצוב
- ולנטין קוזמיץ' איבנוב
- אלכסנדר פולוקארוב
- מיכאיל גרשקוביץ'
- ויקטור שוסטיקוב
- דנייל שמקין
- איוואן ינין
- סרגיי שוסטיקוב
- אלכסנדר ריאזנצב
- איגור לבדנקו
- איגור סמשוב
- איליה סאמושניקוב
- קונסטנטין זיריאנוב
- ניקיטה קשאייב
- איוואן סרגייב
- איליה ברקובסקי
- דמיטרי פולוז
- גאורגי גונדגאדזה
- איגור סמולניקוב
- איליה קוטפוב
- דניס בלניוק
- אולכסנדר קופליינקו
- עוז יפרח[39]
מאמנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שם | לאום | תחילת כהונה | סוף כהונה | תארים | הערות |
---|---|---|---|---|---|
ויקטור מאסלוב | ברית המועצות | 1931 | 1931 | — | [40] |
סרגיי בוחטייב | 1932 | 1934 | — | ||
סרגיי טרויצקי | 1932 | 1932 | — | ||
ניקולאי ניקיטין | 1935 | יולי 1937 | — | ||
סרגיי בוחטייב | 1937 | מאי 1939 | — | ||
קונסטנטין קוואשנין | יוני 1939 | 1940 | — | ||
ויקטור מאסלוב | 1944 | אוגוסט 1945 | — | ||
פיודור סלין | ספטמבר 1945 | אוקטובר 1945 | — | ||
ויקטור מאסלוב | 1946 | 30 ביוני 1948 | — | ||
ניקולאי ניקיטין | 1 ביולי 1948 | 31 במאי 1949 | — | ||
קונסטנטין קוואשנין | 1 ביוני 1949 | 1950 | הגביע הסובייטי (1): 1949 | ||
ולדימיר מושקארקין | 1951 | יולי 1951 | — | ||
אנדריי רז'בצב | יולי 1951 | 1951 | — | ||
ויקטור מאסלוב | 1952 | אוגוסט 1953 | הגביע הסובייטי (1): 1952 | ||
ניקולאי מורוזוב | ספטמבר 1953 | אוקטובר 1955 | — | ||
קונסטנטין בסקוב | 1956 | 1956 | — | ||
ויקטור מאסלוב | 1957 | 1961 | אליפות ברית המועצות (1): 1960; הגביע הסובייטי (1): 1959/60 | ||
גאורגי ז'ארקוב | 1962 | 1962 | — | ||
יורי זולוטוב | ינואר 1963 | 24 ביוני 1963 | — | ||
ניקולאי מורוזוב | 2 במאי 1963 | נובמבר 1963 | — | ||
ויקטור מאריינקו | 1964 | 5 בפברואר 1967 | אליפות ברית המועצות (1): 1965 | ||
ניקולאי מורוזוב | ינואר 1967 | יולי 1967 | — | ||
ולנטין איבנוב | אוגוסט 1967 | 1970 | הגביע הסובייטי (1): 1967/68 | ||
ויקטור מאסלוב | 1971 | אוגוסט 1973 | הגביע הסובייטי (1): 1972 | ||
ולנטין איבנוב | ספטמבר 1973 | 1978 | אליפות ברית המועצות (1): 1976 (סתיו) | ||
ולדימיר סאלקוב | 1979 | 31 ביולי 1980 | — | ||
ולנטין איבנוב | 1 באוגוסט 1980 | 31 באוגוסט 1991 | הגביע הסובייטי (1): 1985/86 | ||
יבגני סקומורוחוב | רוסיה | 1 בספטמבר 1991 | 8 באוגוסט 1992 | — | |
יורי מירונוב | 9 באוגוסט 1992 | 1 באוגוסט 1994 | הגביע הרוסי (1): 1992/93 | ||
סרגיי פטרנקו | 2 באוגוסט 1994 | 26 באוגוסט 1994 | — | ||
ולנטין איבנוב | 27 באוגוסט 1994 | 17 בינואר 1997 | — | ||
אלכסנדר טרחאנוב | 18 בינואר 1997 | 24 במאי 1998 | — | ||
ולנטין איבנוב | 25 במאי 1998 | 13 בנובמבר 1998 | — | ||
ויטאלי שבצ'נקו | 23 בנובמבר 1998 | 13 ביולי 2002 | — | ||
סרגיי פטרנקו | 14 ביולי 2002 | 16 בספטמבר 2006 | — | ||
אלכסנדר גוסטנין | 17 בספטמבר 2006 | 31 בדצמבר 2006 | — | ||
גאורגי יארצב | 5 בינואר 2007 | 22 ביוני 2007 | — | ||
ויאצ'סלב דאייב | 22 ביוני 2007 | 31 ביולי 2007 | — | ||
ראוויל סאביטוב | 1 באוגוסט 2007 | 30 במאי 2008 | — | ||
ויאצ'סלב דאייב | 30 במאי 2008 | 8 בדצמבר 2009 | — | ||
סרגיי פאבלוב | 7 בדצמבר 2009 | 16 באוגוסט 2010 | — | ||
איגור צ'וגאיינוב | 17 באוגוסט 2010 | 4 באפריל 2012 | — | ||
מיכאיל בלוב | 5 באפריל 2012 | 14 בנובמבר 2012 | — | ||
ניקולאי סאוויצ'ב | 15 בנובמבר 2012 | 21 בנובמבר 2012 | — | ||
בוריס איגנאטייב | 22 בנובמבר 2012 | 10 ביוני 2013 | — | ||
ולדימיר קזאקוב | 11 ביוני 2013 | 2 באוגוסט 2013 | — | ||
ניקולאי סאוויצ'ב | 3 באוגוסט 2013 | 4 בספטמבר 2013 | — | ||
אלכסנדר בורודיוק | 5 בספטמבר 2013 | 31 במאי 2014 | — | ||
ניקולאי סאוויצ'ב | 1 ביוני 2014 | 3 בנובמבר 2014 | — | ||
ואלרי פטארקוב | 4 בנובמבר 2014 | 12 באפריל 2016 | — | ||
ולדימיר בלואוסוב | 13 באפריל 2016 | 4 במאי 2016 | — | ||
ויקטור בולאטוב | 5 במאי 2016 | 31 במאי 2017 | — | ||
איגור קוליבנוב | 1 ביוני 2017 | 4 ביוני 2019 | — | ||
סרגיי איגנשביץ' | 4 ביוני 2019 | 22 במרץ 2021 | — | ||
אלכסנדר בורודיוק | 22 במרץ 2021 | מרץ 2023 | הליגה הראשונה (1): 2022 | ||
פפ קלוטפ | ספרד | מרץ 2023 | אוקטובר 2023 | — | |
ארטיום גורלוב | רוסיה | אוקטובר 2023 | ינואר 2024 | — | |
אולג קונונוב | ינואר 2024 | מכהן | — |
סמל הקבוצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
2014—2023
-
2023—ואילך
הסמל המזוהה עם הקבוצה הוא האות Т, המייצג את "טורפדו" והגלגל התעשייתי, המייצג את תעשיית הרכב ברוסיה, שליוותה את המועדון ותמכה בו במרבית שנות קיומו בתקופה הסובייטית.
תארים והישגים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ליגת העל הסובייטית / ליגת העל הרוסית:
- הגביע הסובייטי בכדורגל / הגביע הרוסי בכדורגל
- ליגת הכדורגל הלאומית / ליגה 1
- אזור מערב של הליגה הרוסית השנייה
- זכייה: 2010, 2019
- הליגה הרוסית השלישית
- זכייה: 2009
- גביע המחזיקות האירופי:
- גביע אופ"א:
- רבע גמר: 1991
- גביע אינטרטוטו:
- חצי גמר: 1997
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של טורפדו מוסקבה
- טורפדו מוסקבה, ברשת החברתית פייסבוק
- טורפדו מוסקבה, ביישום טלגרם
- טורפדו מוסקבה, ברשת החברתית אינסטגרם
- טורפדו מוסקבה, ברשת החברתית VK
- טורפדו מוסקבה, סרטונים בערוץ היוטיוב
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר Soccerway
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- ערוץ הווידאו של הקבוצה באתר יוטיוב
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מכהן גם כמנכ"ל חברת Ingrad, המשמשת כספונסרית הקבוצה
- ^ https://www.michelremon.com/fr/projet/stade-torpedo-moscou
- ^ ШОТЛАНДСКИЕ КОРНИ «ТОРПЕДО» // השורשים הסקוטיים של טורפדו, כתבה (ברוסית) מהאתר הרשמי של טורפדו מוסקבה
- ^ Миллиардер Авдеев рассказал как будет спасать Торпедо
- ^ Рекордам нет конца
- ^ «Бросить «Торпедо»? Разве похоже, что я могу сойти с ума?» Владелец черно-белых — о выходе в РПЛ, бюджете, Игнашевиче, болельщиках и стадионе
- ^ СТАДИОН «ТОРПЕДО». ВОЗРОЖДЕНИЕ ЛЕГЕНДЫ! (ВИДЕО)
- ^ Стадион «Торпедо». Возрождение Легенды!
- ^ Презентация архитектурной концепции стадиона «Торпедо» им. Э.А. Стрельцова
- ^ База «Торпедо» в Мячкове может быть снесена, sportbox.ru
- ^ בחלק העליון — סטטיסטיקה בשלבים מוקדמים, בחלק התחתון — סטטיסטיקה במשחקים על מקומות 1-6.
- ^ שלב המוקדמות.
- ^ הקבוצה העפילה לליגת העל בשל התרחבות הליגה הבכיר בתחילת עונת 1937
- ^ 18 באליפות.
- ^ 15 בליגה.
- ^ בשנים 1959—1960 נערך גביע אחד
- ^ בחלק העליון — סטטיסטיקה בשלבים המוקדמים (תת-בית I), בחלק התחתון — סטטיסטיקה בשלב הסופי (המשחק על מקומות 1-6)
- ^ בחלק העליון — סטטיסטיקה בשלב המוקדם (תת-בית I), בחלק התחתון — סטטיסטיקה בשלב הסופי (משחק על מקומות 1-10)
- ^ 22 בליגה.
- ^ בחלק העליון — סטטיסטיקה בשלב המוקדם (תת-בית II), בחלק התחתון — סטטיסטיקה בשלב הסופי (משחק על מקומות 1-12).
- ^ בחלק העליון מופיעה הסטטיסטיקה של טורפדו בשלב במוקדם (תת-בית II), בחלק התחתון הסטטיסטיקה שלה בשלב הסופי (משחקים על מקומות 1-14).
- ^ באליפות 1973 משחקים לא הסתיימו בתיקו. אם לאחר הזמן החוקי המשחק הסתיין בשוויון, נערכה סדרת בעיטות עונשין.
- ^ בשל הפרת המגבלה על כמות משחקי השוויון האפשריים, הורדו מטורפדו 3 נקודות.
- ^ הורדה מטורפדו נקודה אחת, בשל הפרת מגבלת מספר השוויונות האפשריים.
- ^ בשל הפרת המגבלה על מספר השוויונות האפשריים הורדו מטורפדו 4 נקודות.
- ^ בשל הפרת המגבלה על מספר השוויונות האפשריים הורדו מטורפדו 2 נקודות.
- ^ לפני פתיחת העונה טורפדו איבדה את מעמדה כקבוצת כדורגל מקצוענית והורדה לליגה החובבנית.
- ^ 23 בליגה.
- ^ התוצאה מתייחסת לעונת 2010/11, בעונה קודם לכן הקבוצה לא נטלה חלק בגביע.
- ^ מאזן המפגשים בתקופה הסובייטית
- ^ מאזן המפגשים מאז 1991
- ^ "Протоколы матчей чемпионатов. Спартак (Москва) - Торпедо (Москва)". fc-dynamo.ru. נבדק ב-2018-05-13.
- ^ Василий Епанчинцев (2010-10-14). "Дерби России". www.sports.ru. נבדק ב-2018-05-10.
- ^ Чемпионаты Чемпионат СССР 1938 24 мая 1938 (вт) Спартак (Москва) - Торпедо (Москва) 2:3, fcdynamo.ru
- ^ מאזן מפגשים בתקופה הסובייטית באתר wildstat.ru
- ^ מאזן המפגשים מאז 1991
- ^ "В следующем сезоне «Торпедо» будет играть в Adidas". onedivision.ru. אורכב מ-המקור ב-2012-06-26. נבדק ב-2018-03-22.
- ^ "Gorenje официальный спонсор ФК Торпедо с 2014 года".
- ^ תומר גנור, דיווח: עוז יפרח חתם בטורפדו מוסקבה, באתר ynet, 29 בינואר 2008
- ^ "Тренеры «Торпедо» Москва". footballfacts.ru.
הליגה הראשונה, עונת 2024/2025 | |
---|---|
|