חופש העיתונות

חופש העיתונות או חופש התקשורת הוא ערך יסוד במדינה דמוקרטית לפיו יש לצמצם את התערבות השלטון בעיתונות ובתקשורת המונים (לרבות אמצעי תקשורת מודפסים ואלקטרוניים) ולהבטיח את אי־תלותה בשלטון. שמירה על חופש העיתונות נעשית על ידי הגנה עליו בחוקה או הגנה חוקית אחרת וכן יש מנהג חוקתי ונורמות נגד פגיעה בחופש העיתונות. מנגד, פגיעה בעצמאות ובחופש של גופי תקשורת או עיתונאים היא אחד מסימני ההיכר הבולטים של שלטון דיקטטורי ואחד השלבים החשובים בתהליכים כמו שחיקה דמוקרטית והפיכה עצמית.

הנימוק המרכזי לחופש העיתונות הוא שהאינטרס של כל שלטון הוא להמשיך ולשלוט ולכן גורמי מפתח בשלטון ירצו למנוע השמעה של ביקורת או פיקוח עליו, ולעודד הפצה של הסברה, מידע מוטה, פייק ניוז או תעמולה בעד השלטון. עיתונות עצמאית עשויה לספק מידע על המתרחש במדינה ובעולם, לחשוף מידע מביך, מקרי צנזורה, שחיתות וכן לְהָזֵם אי-דיוקים או תעמולה מטעם השלטון ובכך היא ממלאת פונקציה של פיקוח על השלטון. בנוסף, עיתונות עצמאית מספקת במה להעלאת דעות, רעיונות והצעות חלופיות לשלטון ולמדיניות, ולחשוף מידע על מחאות נגד השלטון, ובכך היא ממלאת פונקציה של ביקורת. חופש התקשורת הוא אמצעי חשוב כדי להבטיח את חופש הביטוי. כדי שהעיתונות תוכל למלא את תפקידיה ביותר יש להבטיח את עצמאותה. חופש עיתונות בא לידי ביטוי בשני אופנים עיקריים: היכולת לכתוב ביקורת על השלטון ללא חשש מצנזורה או מפני התנכלות לעיתונאי או למערכת העיתון, והחיסיון העיתונאי - אפשרות שמירה על זהותו של מקור מידע חסויה.

בשנת 1993 קבע האו"ם את 3 במאי כיום חופש העיתונות.

חופש העיתונות בעולם

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ברבות ממדינות הדמוקרטיות חופש העיתונות מעוגן בחוקה, ובהן:

בארצות הברית, התיקון הראשון לחוקת ארצות הברית אוסר על חקיקה העלולה לפגוע בין היתר בחופש הדיבור ובחופש העיתונות.

יש מדינות שבהן חופש העיתונות נרמס, למשל באמצעות כליאתם של עיתונאים. בשנת 2022 נכלאו באיראן 62 עיתונאים, בסין 43, במיאנמר 42 ובטורקיה 40. באותה שנה נרשם ברחבי העולם גם מספר שיא של עיתונאים שנהרגו, חלקם נרצחו על רקע תפקידם^[2].

מדד חופש העיתונות

מדד חופש העיתונות הוא מדד שמפרסם מדי שנה ארגון עיתונאים ללא גבולות, המדרג את מדינות העולם. במדד 2024 דורגו במקומות האחרונים אריתריאה, סוריה, אפגניסטן וקוריאה הצפונית. בארבעת המקומות הראשונים דורגו נורווגיה, דנמרק, שוודיה והולנד. ישראל דורגה במקום 101 מתוך 180 - ירידה של 4 מקומות מהשנה הקודמת, עם דירוג של 53.23 מתוך 100^[3]. מחברי הדו"ח כתבו בראש העמוד המתייחס לישראל, כי "התקשורת הישראלית התערערה בעקבות עלייתה לשלטון של ממשלה המאיימת על חופש העיתונות"^[4].

התנגשויות של חופש העיתונות

במדינות רבות קורה לא אחת שזכויות אדם עשויות להיפגע על ידי זכויות אחרות המתנגשות עמן. חופש העיתונות מתנגש לא אחת עם זכויות יסוד וחירויות אחרות שיש המזהים עם דמוקרטיה, למשל במקרים הבאים:

התנגשות חופש העיתונות בביטחון אזרחי המדינה.
חופש העיתונות מול הזכות לפרטיות.
חופש העיתונות מול דיני לשון הרע.
חופש העיתונות מול הזכות להליך הוגן.

חופש העיתונות בישראל

חופש העיתונות בישראל אינו מעוגן בחקיקה ראשית או משנית. בניגוד למדינות דמוקרטיות רבות, בישראל אין חוקה ואין בה גם חוק יסוד ייעודי להגנת חופש העיתונות או חופש הביטוי. ההגנה הרשמית היחידה שיש בישראל היא בפסיקות בית המשפט העליון, למן ההכרעה בבג"ץ קול העם שניתנה בשנת 1953.

עד לשנת 2017, הייתה לממשל בישראל, בניגוד לרבות מהדמוקרטיות האחרות, סמכות לסגור עיתונים. סמכות הסגירה הייתה על פי פקודת העיתונות משנת 1933 אשר חייבה לקבל רישיון ממשלתי לפני הוצאה לאור של עיתון, ואפשרה לסגור עיתונים כמעט ללא התראה. - פקודת העיתונות בוטלה בעקבות עתירה לבג"ץ שהוגשה על ידי האגודה לזכויות האזרח^[5] והחלטת הכנסת מיום 29 במאי 2017^[6].

בנוסף, תקנות ההגנה (שעת חירום) משנת 1945 כוללות, בין היתר, הענקת סמכויות רחבות לצנזורה הצבאית. כדי למנוע חיכוכים בלתי פוסקים בין אמצעי התקשורת לצנזורה, התקבל בשנת 1949 "הסכם הצנזורה" בין נציגי התקשורת לנציגי צה"ל. על פי הסדר זה, כלי התקשורת החתומים על ההסכם ביצעו מעין צנזורה עצמית בנושאים הקשורים לביטחון המדינה. בתמורה הצנזורה הצבאית התחייבה שלא להפעיל את הסמכויות הנרחבות שמקנה לה החוק, אם הדבר לא היה נחוץ. הסכם זה עודכן כמה פעמים, האחרונה שבהן בשנת 1996. בעקבות פרשת "שניצר" בשנת 1988, שבה חידד בג"ץ את מטרתה של הצנזורה למנוע פרסום של ידיעות רק כאשר יש "ודאות קרובה" לפגיעה בביטחון המדינה, נכלל כלל ה"ודאות הקרובה" שקבע בג"ץ גם בהסכם הצנזורה.

בשנת 2023 ישראל ירדה ב 11 מקומות במדד חופש העיתונות ממקם 86 ל 97. צוין בדו"ח כי התקשורת הישראלית התערערה בעקבות עלייתה לשלטון של ממשלה המאיימת על חופש העיתונות^[7]. בשנת 2024, מדינת ישראל ירדה ארבעה שלבים נוספים במדד חופש העיתונות למקום 101 מתוך 180 מדינות. בעקבות הירידה שונתה לרעה הגדרת מעמד חופש העיתונות בישראל מבעייתי לקשה. הירידה במדד הובילה גם לכך שישראל איבדה את תואר מובילת חופש העיתונות באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה. בדו"ח מוזכרים גורמים שהובילו לירידה זו במדד- התגברות הלחץ על עיתונאים הפועלים בישראל, מסעות השפעה על הציבור, חקיקה המגבילה את חופש הביטוי, הסתמכות מרבית התקשורת על מסרי התעמולה של הממשלה והתמעטות קולות ביקורתיים בקרב התקשורת^[8].

חקיקה המגבילה את חופש העיתונות

בדצמבר 2022 הוגשו הצעת חוק להפרטת גלי צה"ל והצעת חוק להפרטת תאגיד השידור הציבורי. השפעת חקיקת חוקים אלה עלולה להיות ביטול גופי השידור הציבורי והממלכתי והפיכתם לתלויים בחסדי בעלי ההון והשלטון^[9]^[10].

באפריל 2024 נחקק חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה המאפשר לראש הממשלה ושר התקשורת להפעיל סנקציות כנגד ערוצים זרים, שלפי חוות דעת פוגעים בביטחון המדינה. ב-5 במאי אותה שנה, נסגר ערוץ אל-ג'זירה בארץ.

ביולי 2024 אושר תיקון בחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו הפוטר את ערוץ 14 התומך בממשלה, מחובות רגולטוריות המוטלות על הערוצים המתחרים ערוץ 12 וערוץ 13^[11].

ביולי 2024 הוגשה הצעת חוק שתאפשר לממשלה לקבוע את התקציב השנתי של תאגיד השידור הציבורי ואף לקצצו^[12].

ביולי 2024 הוגשה הצעת חוק לאחד את רשויות רגולציית השידורים בישראל תחת גוף שמרבית המינויים שבו יהיו פוליטיים. הדבר עלול לגביר את מעורבות הממשלה והדרג הפוליטי ברגולציה ואת יכולת ההשפעה והשליטה שלהם^[13]^[14]^[15].

מינויים בעלי זיקה פוליטית

דירקטוריון "חדשות 13" מינה את יוליה שמאלוב-ברקוביץ׳ לתפקיד מנכ״לית החברה^[16]. כתבי ועורכי חדשות 13 וארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל הביעו חשש רב כי המינוי אדם בעל זיקה פוליטית חזקה לתפקיד יוביל לפוליטיזציה ולפגיעה בחופש העיתונות^[17]^[18].

מינויו של זיו מאור למועצת הרשות השנייה שמפקחת על שידורי הטלוויזיה והרדיו. מאור הצהיר על זיקה אישית לקרעי ועל זיקה פוליטית לראש הממשלה בנימין נתניהו, והוביל קבוצת מתפקדים בליכוד^[19]^[13].

מינוי של השופט בדימוס משה דרורי לתפקיד יו"ר ועדת האיתור למועצת תאגיד השידור הציבורי, הגוף הקובע את תוכניות השידורים ומינויים בכירים ואחראי על הביקורת על תאגיד השידור. דרורי הוא שיבחר את חברי מועצת התאגיד, שרובם מסיימים את כהונתם בשנת 2024. בעקבות המינוי פנה מכון זולת ליועצת המשפטית גלי בהרב מיארה בבקשה לבטל את המינוי כיוון שלדבריהם מדובר במשרת אג'נדה פוליטית מובהקת ובחוסר התאמה קיצוני לתפקיד לאור התבטאויותיו נגד התקשורת^[20]^[21]. התנועה לרגולציה הוגנת ביקשה מוועדת המינויים לבדוק מחדש את נסיבות מינויו של דרורי לתפקיד וציינה כי החוק ותכליותיו אינם מאפשרים לאשר מועמד זה וכי חיוני שהמינוי יבטיח חברי מועצה ראויים ובלתי תלויים^[22].

ראו גם

לקריאה נוספת

רוברט אלבין, כרוניקה של דלדול התבונה: אתיקה בפרקטיקה העיתונאית, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2004.
מתן סטמרי, "זכות הסיקור לדעת", אתר משפט ועסקים (2017).
משה נגבי, חופש העיתונאי וחופש העיתונות בישראל: דיני תקשורת ואתיקה עיתונאית, רעננה: למדא, מהדורה מעודכנת, 2020

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חופש העיתונות בוויקישיתוף

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, יום חופש העיתונות הבינלאומי 2013 (דו"ח מצב, המכון הישראלי לדמוקרטיה)
משה נגבי, ‏גבולות חופש העיתונאי בעת לחימה בראי הסיקור של מערכת "צוק איתן", משפט וצבא 21, 2015, עמ' 157–181
אלון מזרחי, בשביל מה צריך תקשורת חופשית, בעצם?, באתר "שיחה מקומית", 2 באפריל 2017
מדד חופש העיתונות, באתר "עיתונאים ללא גבולות"
חופש העיתונות, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ 2023 World Press Freedom Index
^ Arlene Getz/CPJ Editorial Director, Number of jailed journalists spikes to new global record, Committee to Protect Journalists, ‏14 בדצמבר 2022 (באנגלית)
^ 2024 PRESS FREEDOM INDEX, rsf.org, ‏2024
^ Israel | RSF, באתר RSF, ‏26 באפריל 2023 (באנגלית)
^ האגודה לזכויות האזרח בישראל | ביטול פקודת העיתונות, באתר www.acri.org.il
^ אושר סופית: ביטול פקודת העיתונות, באתר כנסת ישראל, ‏29 במאי 2017
^ בגלל ממשלת נתניהו: מדינת ישראל ירדה 11 מקומות במדד חופש העיתונות לשנת 2023, באתר העין השביעית, ‏2023-05-03
^ 2024: מדינת ישראל ירדה ארבעה שלבים נוספים במדד חופש העיתונות, באתר העין השביעית, ‏2024-05-05
^ כך נראית מהפכה: 141 הצעות החוק לשינוי סדרי השלטון | הרשימה המלאה, באתר ynet, ‏2023-03-25
^ קרעי הגיש הצעת חוק להפרטת התאגיד: "לא צריך להיות שידור ציבורי"
^ וולמן, ישראל (2024-07-25). "אושר סופית: ההקלות לערוץ 14 הוארכו בעוד שנה וחצי". Ynet. נבדק ב-2024-07-28.
^ עוד דרך לסתום פיות: הצעת חוק - הממשלה תוכל לקצץ את תקציב התאגיד | כלכליסט, באתר calcalist, ‏2024-07-15
^ ¹ ² ההשתלטות על התקשורת נמשכת: השר קרעי זומם לקחת לכם את שלט הטלוויזיה
^ הצעת חוק התקשורת יוצרת קרבה פסולה בין רגולציה לפוליטיקה, באתר www.idi.org.il, ‏2023
^ חוות דעת בעניין הצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ג - 2023
^ ״הרפורמה הלא-שקטה״ משתלטת בהדרגה על עבודת הכנסת והממשלה, באתר www.idi.org.il, ‏2024-11
^ עיתונאי חדשות 13 לבג"צ: פסלו את מינוי יוליה שמאלוב-ברקוביץ' - וואלה ברנז'ה, באתר וואלה, ‏2024-06-20
^ דרמה בערוץ 13 - המאבק נגד המנכ"לית עולה שלב: "לא ניתן לזה יד", באתר Ice, ‏2024-06-20
^ ועדת המינויים אישרה את המועמדים של קרעי למועצת הרשות השנייה
^ אושר מינויו של השופט בדימוס משה דרורי לוועדת האיתור של התאגיד
^ פנייה ליועמ"שית: לבטל את מינוי השופט לשעבר דרורי לוועדת האיתור של התאגיד | כלכליסט, באתר calcalist, ‏2024-05-20
^ אחרי חשיפת וואלה!, התנגדות נוספת למינוי השופט דרורי ליו"ר איתור התאגיד - וואלה ברנז'ה, באתר וואלה, ‏2024-03-13

[1] 2023 World Press Freedom Index

[2] Arlene Getz/CPJ Editorial Director, Number of jailed journalists spikes to new global record, Committee to Protect Journalists, ‏14 בדצמבר 2022 (באנגלית)

[3] 2024 PRESS FREEDOM INDEX, rsf.org, ‏2024

[4] Israel | RSF, באתר RSF, ‏26 באפריל 2023 (באנגלית)

[5] האגודה לזכויות האזרח בישראל | ביטול פקודת העיתונות, באתר www.acri.org.il

[6] אושר סופית: ביטול פקודת העיתונות, באתר כנסת ישראל, ‏29 במאי 2017

[7] בגלל ממשלת נתניהו: מדינת ישראל ירדה 11 מקומות במדד חופש העיתונות לשנת 2023, באתר העין השביעית, ‏2023-05-03

[8] 2024: מדינת ישראל ירדה ארבעה שלבים נוספים במדד חופש העיתונות, באתר העין השביעית, ‏2024-05-05

[9] כך נראית מהפכה: 141 הצעות החוק לשינוי סדרי השלטון | הרשימה המלאה, באתר ynet, ‏2023-03-25

[10] קרעי הגיש הצעת חוק להפרטת התאגיד: "לא צריך להיות שידור ציבורי"

[11] וולמן, ישראל (2024-07-25). "אושר סופית: ההקלות לערוץ 14 הוארכו בעוד שנה וחצי". Ynet. נבדק ב-2024-07-28.

[12] עוד דרך לסתום פיות: הצעת חוק - הממשלה תוכל לקצץ את תקציב התאגיד | כלכליסט, באתר calcalist, ‏2024-07-15

[קרעי-13] ¹ ² ההשתלטות על התקשורת נמשכת: השר קרעי זומם לקחת לכם את שלט הטלוויזיה

[14] הצעת חוק התקשורת יוצרת קרבה פסולה בין רגולציה לפוליטיקה, באתר www.idi.org.il, ‏2023

[15] חוות דעת בעניין הצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ג - 2023

[16] ״הרפורמה הלא-שקטה״ משתלטת בהדרגה על עבודת הכנסת והממשלה, באתר www.idi.org.il, ‏2024-11

[17] עיתונאי חדשות 13 לבג"צ: פסלו את מינוי יוליה שמאלוב-ברקוביץ' - וואלה ברנז'ה, באתר וואלה, ‏2024-06-20

[18] דרמה בערוץ 13 - המאבק נגד המנכ"לית עולה שלב: "לא ניתן לזה יד", באתר Ice, ‏2024-06-20

[19] ועדת המינויים אישרה את המועמדים של קרעי למועצת הרשות השנייה

[20] אושר מינויו של השופט בדימוס משה דרורי לוועדת האיתור של התאגיד

[21] פנייה ליועמ"שית: לבטל את מינוי השופט לשעבר דרורי לוועדת האיתור של התאגיד | כלכליסט, באתר calcalist, ‏2024-05-20

[22] אחרי חשיפת וואלה!, התנגדות נוספת למינוי השופט דרורי ליו"ר איתור התאגיד - וואלה ברנז'ה, באתר וואלה, ‏2024-03-13

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

	יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ישראלוצנטריות מוגזמת, היטפלות לזוטות.
	אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.	שכתוב

יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ישראלוצנטריות מוגזמת, היטפלות לזוטות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.