חוסה נסטור פקרמן
.jpg) | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
3 בספטמבר 1949 (בן 75) ויז'ה דומינגס שבארגנטינה | |||
| שם מלא | חוסה נסטור פקרמן קרימן | |||
| גובה | 1.74 מטר | |||
| עמדה | קשר | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
חוסה נסטור פקרמן (בספרדית: José Néstor Pékerman Krimen; נולד ב-3 בספטמבר 1949 בוויז'ה דומינגס שבארגנטינה) הוא מאמן כדורגל ארגנטינאי יהודי, המאמן את נבחרת ונצואלה.
פקרמן אימן את נבחרת ארגנטינה עד גיל 20 בשנים 1994–2001 בהם זכה איתה בחמישה תארים חשובים: 3 זכיות בגביע העולם עד גיל 20 (1995, 1997, 2001) ושתי זכיות באליפות אמריקה הדרומית עד גיל 20 (1997, 1999). הוא אימן גם את הנבחרת הבוגרת במונדיאל 2006. הוביל את קולומביה להישג השיא שלה, רבע גמר במונדיאל 2014 וזכה בתואר מאמן השנה ביבשת אמריקה הדרומית שלוש שנים ברציפות בין 2012-2014[1].
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קריירה כשחקן
[עריכת קוד מקור | עריכה]
פקרמן שיחק במדי ארחנטינוס ג'וניורס בין השנים 1970 ל-1974, לאחר מכן עבר לקבוצת אינדפנדיינטה מדיין מקולומביה בה שיחק 3 עונות נוספות לפני שפרש מפעילות כתוצאה מפציעה שעבר בברכו.
קריירה כמאמן
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר פרישתו עסק פקרמן בעבודות מזדמנות ולתקופה קצרה אף היה נהג מונית. הוא החל את קריירת האימון שלו עם מינויו כמאמן קבוצת הנוער של צ'קריטה ג'וניורס הארגנטינאית, לאחר מכן עבר פקרמן לארחנטינוס ג'וניורס ואימן את קבוצת הנוער שלה 10 שנים (1982–1992). פקרמן עוד הספיק לאמן את קבוצת הנוער של קולו-קולו מצ'ילה לשנתיים לפני שקיבל הצעה מפתיעה מההתאחדות הארגנטינאית לאמן את הנבחרות הצעירות של ארגנטינה.
מינויו של פקרמן גרם לאנשי עולם הכדורגל בארגנטינה להרים גבה אך הזכייה של ארגנטינה הצעירה באליפות העולם לנוער שנערכה בקטר ב-1995 הצדיקה את מינויו. שנתיים מאוחר יותר (1997) פקרמן הוליך את ארגנטינה לזכייה שנייה רצופה, הפעם באליפות העולם לנוער שנערכה במלזיה. באותה שנה פקרמן הוביל את ארגנטינה גם לזכייה באליפות אמריקה הדרומית לנבחרות עד גיל 20 ולזכייה נוספת בתואר ב-1999.
ב-2001 הוא הוביל את ארגנטינה לזכייה שלישית באליפות העולם לנוער שנערכה הפעם בארגנטינה, ארגנטינה הציגה בטורניר את הנבחרת המרשימה ביותר בתולדות אליפויות העולם לנוער עם כוכבים כדוגמת חבייר סביולה, פבריסיו קולוצ'יני, אנדרס ד'אלסנדרו, ניקולס בורדיסו ומאקסי רודריגס.
פקרמן החליט לפרוש מאימון לאחר הזכייה, וב-2003 התמנה למנג'ר לגאנס מהליגה השנייה בספרד, כחלק מפרויקט של איש עסקים ארגנטינאי, אך התפטר מתפקידו עם כישלון הפרויקט.
ההתאחדות הארגנטינאית הציעה את משרת מאמן הנבחרת לפקרמן אחרי מונדיאל 1998 ואחרי מונדיאל 2002, בשתי ההזדמנויות סירב פקרמן להצעה. אחרי התפטרותו המפתיעה של מרסלו בייאלסה הציעה ההתאחדות הארגנטינאית פעם נוספת את התפקיד לפקרמן שהסכים (ספטמבר 2004). ההחלטה למנות את פקרמן, מאמן חסר ניסיון באימון קבוצות ונבחרות בוגרות, התקבלה ברגשות מעורבים בארגנטינה, בין אלו שיצאו נגד ההחלטה למנותו היו דייגו מראדונה ומאמני הנבחרת לשעבר, ססאר לואיס מנוטי וקרלוס בילארדו. בין השינויים הראשונים של פקרמן היו החזרתו של חואן רומן ריקלמה לנבחרת והפיכתו לשחקן המרכזי של הנבחרת, מינויו של חואן פבלו סורין לקפטן ושיטת משחק המאפשרת יצירתיות וחופש לשחקנים. משחק הבכורה היה מול היריבה הוותיקה אורוגוואי בבואנוס איירס שהסתיים בניצחון ארגנטינאי מרשים 2:4. לצד המשחק ההתקפי והיפה לעין, הנבחרת תחת הדרכתו סבלה ממספר בעיות כגון חילופים לא מוצלחים, ספיגת שערים קלה וקושי במשחקי החוץ, למרות זאת פקרמן הוביל את הנבחרת למקום השני עם אותו מספר נקודות כמו לברזיל.
מונדיאל 2006
[עריכת קוד מקור | עריכה]פקרמן עורר ביקורת רבה כלפיו כאשר החליט להשאיר שחקנים כמו חבייר זאנטי, וולטר סמואל, מרטין דמיצ'ליס והצעירים פרננדו גאגו וסרחיו אגוארו מחוץ לסגל. הציפיות מהנבחרת היו גדולות והנבחרת נפרדה מהקהל הביתי במפגן מרשים שכלל הצגת סגל השחקנים ומשחק ראווה מול הנבחרת הצעירה. הנבחרת, עדיין שרויה תחת השפעות טראומת מונדיאל 2002, שובצה גם הפעם בבית הכי קשה שזכה לכינוי "בית המוות" יחד עם נבחרות הולנד, סרביה וחוף השנהב.
במשחק הראשון התמודדה ארגנטינה מול חוף השנהב, שערים של הרנן קרספו וחבייר סביולה העניקו יתרון מבטיח לארגנטינה אך חילופים לא מוצלחים גרמו לארגנטינה לסגת ואף לספוג שער בדקה ה-82 מרגלי דידייה דרוגבה. במשחק השני התמודדה ארגנטינה מול נבחרת סרביה וניצחה אותה בתוצאה 0:6 משערים של מאקסי רודריגס (צמד), אסטבן קמביאסו, הרנן קרספו, קרלוס טבס וליונל מסי. שערו של קמביאסו הובקע לאחר שהנבחרת השלימה 23 מסירות רצופות ונבחר לשער היפה ביותר בטורניר. במשחק השלישי התמודדה ארגנטינה מול הולנד במשחק על המקום הראשון לאחר ששתי הנבחרות הבטיחו את עלייתן לשלב הבא, המשחק לא התעלה לרמה גבוהה והסתיים בתיקו 0:0.
בשמינית הגמר פגשה ארגנטינה את מקסיקו, ארגנטינה התקשתה להתמודד מול ההתלהבות המקסיקנית אך הצליחה לבסוף לנצח 1:2 משער ניצחון של מאקסי רודריגס בתוך ההארכה. ברבע הגמר התמודדה הנבחרת מול הנבחרת המארחת, גרמניה, רוברטו אז'אלה העניק יתרון לארגנטינה בדקה ה-49 לאחר שנגח כדור קרן שהגביה חואן רומן ריקלמה, בהמשך נפצע שוער הנבחרת רוברטו אבונדנסיירי ארגנטינה ספגה שער שוויון בדקה ה-80 והודחה בתום בעיטת ההכרעה מ-11 מטר.
לאחר תום הטורניר החליט פקרמן להתפטר מתפקידו למרות ההערכה העצומה לה זכה מההתאחדות הארגנטינאית, מהקהל הארגנטינאי ומהתקשורת העולמית. במקומו מונה אלפיו באסילה.
2007 ואילך
[עריכת קוד מקור | עריכה]פקרמן אימן את קבוצת טולוקה מליגת העל המקסיקנית בעונה 2007/2008, וזאת לאחר שדחה הצעות לאמן את קולומביה וצ'ילה.
ב-2009 אימן את טיגרס מליגת העל המקסיקנית.
המינוי כמאמן נבחרת קולומביה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שנבחרת קולומביה פתחה את מוקדמות מונדיאל 2014 בהיסוס רב, החליטו בהתאחדות לפטר את המאמן דאז, לאונל אלברס ולמנות במקומו את פקרמן שנכנס לתפקידו ב-1 בפברואר 2012. הוא היה בין המאמנים המשתכרים ביותר ביבשת. הצליח להחזיר את קולומביה לימיה המוצלחים משנות התשעים והחזיר אותה לטורניר גביע העולם לראשונה מאז 1998. באותו טורניר שנערך בברזיל, הציגה קולומביה את טורניר השיא שלה וסיימה במקום החמישי כשהיא מפסידה ברבע הגמר למארחת. בעקבות הקדנציה המוצלחת עם הנבחרת, נבחר פקרמן למאמן השנה ביבשת במשך שלוש שנים ברציפות בין 2012–2014. לאחר המונדיאל בברזיל הוחלט בהתאחדות הקולומביאנית להאריך את מינויו בארבע שנים נוספות.
המשימה הבאה הייתה טורניר הקופה אמריקה 2015 שנערך בצ'ילה, טורניר בו קולומביה הייתה רחוקה מלהציג את היכולת שהציגה שנה קודם לכן. היא כבש שער אחד בארבעה משחקים והודחה ברבע הגמר על ידי ארגנטינה לאחר דו-קרב פנדלים. כבר אז החלו להשמע דברי ביקורת נגד פקרמן, שהיה קונצנזוס מוחלט רק שנה קודם לכן. גם במהלך משחקי מוקדמות מונדיאל 2018 הציגה קולומביה יכולת בינונית וסבלה מאי יציבות כמעט לאורך כל המוקדמות. אבל בניגוד למקרי עבר, הפעם ידעה גם לנצח כשלא שיחקה טוב. בקופה אמריקה 2016 שנערך בארצות הברית, הנבחרת כבר נראתה טוב יותר וסיימה במקום הראשון את הבית שלה והגיעה עד לחצי הגמר מול האלופה, צ'ילה. אבל גם הפעם ברגע האמת לא הצליחה לעשות את הצעד המיוחל והודחה לאחר הפסד 0–2, אך כן סיימה במקום השלישי. למרות הביקורות על פקרמן, הוא הצליח להוליך את קולומביה להעפלה שנייה ברציפות לטורניר גביע העולם, הראשון לעשות זאת מאז פרנסיסקו מטוראנה ב-1993 וגם הראשון מאז מטוראנה להישאר שנים רבות בתפקיד המאמן. במונדיאל ברוסיה הפגינה קולומביה יכולת סבירה שהספיקה לה לסיים במקום הראשון בביתה וזאת על אף שחסרה את כוכבה הגדול, חאמס רודריגס, ברוב חלקי הטורניר עקב פציעה. לבסוף הודחה בשמינית הגמר על ידי אנגליה בדו-קרב פנדלים, אך גם הפעם האוהדים הקולומביאנים לא חסכו בביקורת על פקרמן שלטענתם השתמש בהרכב הגנתי מדי מול האנגלים. בסך הכל רשם פקרמן ב-6 שנותיו כמאמן הנבחרת 74 משחקים רשמיים, 41 ניצחונות, 17 תוצאות תיקו ו-16 הפסדים.
נבחרת ונצואלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-30 בנובמבר 2021 מונה למאמנה של נבחרת ונצואלה, במטרה לנסות להעפיל למונדיאל 2022 בקטר.
תארים והישגים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נבחרת ארגנטינה עד גיל 20
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אלופת העולם (2001, 1997, 1995)
- אלופת אמריקה הדרומית (1999, 1997)
- מדליית זהב במשחקי פאנאמריקה (1995)
נבחרת קולומביה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מאמן השנה באמריקה הדרומית (2014, 2013, 2012)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חוסה נסטור פקרמן, באתר Transfermarkt
- חוסה נסטור פקרמן, באתר Soccerway
- חוסה נסטור פקרמן, באתר WorldFootball.net
- חוסה נסטור פקרמן, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
- תומר גנור, חוסה פקרמן - היהודי הבכיר במונדיאל, באתר ynet, 24 ביוני 2014
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Colombia's Gutierrez voted South American player of year. Reuters Sports News. December 31, 2014
| נבחרת ארגנטינה – מונדיאל 2006 | ||
|---|---|---|
|
1 אבונדנסיירי • 2 אז'אלה • 3 סורין • 4 קולוצ'יני • 5 קמביאסו • 6 היינצה • 7 סביולה • 8 מסצ'ראנו • 9 קרספו • 10 ריקלמה • 11 טבס • 12 פרנקו • 13 סקאלוני • 14 פלאסיו • 15 מיליטו • 16 איימר • 17 קופרה • 18 רודריגס • 19 מסי • 20 קרוס • 21 בורדיסו • 22 לוצ'ו גונזאלס • 23 אוסטארי • מאמן: פקרמן |
| |
| נבחרת קולומביה – מונדיאל 2014 | ||
|---|---|---|
|
1 אוספינה • 2 ספאטה • 3 יפס • 4 אריאס • 5 קרבונרו • 6 סאנצ'ס • 7 ארמרו • 8 אגילאר • 9 גוטיירס • 10 חאמס • 11 קוואדראדו • 12 ורגאס • 13 גוארין • 14 איברבו • 15 מחייה • 16 אלברס • 17 באקה • 18 סונייגה • 19 ראמוס • 20 קינטרו • 21 מרטינס • 22 מונדראגון • 23 ואלדס • מאמן: פקרמן |
| |
| נבחרת קולומביה – קופה אמריקה 2015 | ||
|---|---|---|
|
1 אוספינה • 2 ספאטה • 3 פרנקו • 4 אריאס • 5 ולנסיה • 6 סאנצ'ס • 7 ארמרו • 8 קרדונה • 9 פלקאו • 10 חאמס • 11 קוואדראדו • 12 ורגאס • 13 אנדרדה • 14 ואלדס • 15 מחייה • 16 איברבו • 17 באקה • 18 סונייגה • 19 גוטיירס • 20 מוריאל • 21 מרטינס • 22 מוריו • 23 בוניה • מאמן: פקרמן |
| |
| נבחרת קולומביה – קופה אמריקה 2016 (מקום שלישי) | ||
|---|---|---|
|
1 אוספינה • 2 כ. ספאטה • 3 מינה • 4 אריאס • 5 סליס • 6 סאנצ'ס • 7 באקה • 8 קרדונה • 9 מרטינס • 10 חאמס • 11 קוואדראדו • 12 ר. ספאטה • 13 פרס • 14 מדינה • 15 אגילאר • 16 טורס • 17 מורנו • 18 פברה • 19 דיאס • 20 רואה • 21 מורנו • 22 ג'. מוריו • 23 בונייה • מאמן: פקרמן |
| |
| נבחרת קולומביה – מונדיאל 2018 | ||
|---|---|---|
|
1 אוספינה • 2 ספאטה • 3 מוריו • 4 אריאס • 5 בריוס • 6 ק. סאנצ'ס • 7 באקה • 8 אגילאר • 9 פלקאו • 10 חאמס • 11 ח. ג. קוואדראדו • 12 ורגאס • 13 מינה • 14 מוריאל • 15 אוריבה • 16 לרמה • 17 מוחיקה • 18 דיאס • 19 בורחה • 20 קינטרו • 21 איסקיירדו • 22 ח. פ. קוואדראדו • 23 ד. סאנצ'ס • מאמן: פקרמן |
| |
| מאמני נבחרת ארגנטינה בכדורגל | |
|---|---|
|