חוה אלברשטיין

חוה אלברשטיין
Ewa Alberstein

חוה אלברשטיין בהופעה ב-2007
לידה	8 בדצמבר 1946 (בת 78) ט"ו בכסלו ה'תש"ז שצ'צ'ין, הרפובליקה העממית הפולנית
שם לידה	אווה אלברשטָיין
תאריך עלייה	1951
מוקד פעילות
תקופת הפעילות	מ-1964
עיסוק	זמרת
סוגה	זמר עברי זמר יידיש פולק רוק רוק פופ שירי ילדים
סוג קול	אלט
שפה מועדפת	יידיש, עברית
כלי נגינה	גיטרה
חברת תקליטים	סי בי אס אן אם סי ראונדר רקורדס Auvidis EMI Shanachie מדיה דיירקט
פרסים והוקרה	פרס איציק מאנגר ליצירה ספרותית ביידיש (1999) דוקטור לשם כבוד ממכון ויצמן למדע (2011) דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת תל אביב (2005) עיטור נשיא מדינת ישראל (2023) פרס אקו"ם
aviv2.com/chava/
פרופיל ב-IMDb

חוה אלברשטיין מופיעה בפני חיילים פצועים, 1969. אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית

חוה אלברשטיין באירוע שלוש שנים לבית התפוצות, 1981. אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית

חוה אלברשטיין (נולדה ב-8 בדצמבר 1946) היא זמרת-יוצרת, פזמונאית, מלחינה, מוזיקאית, סופרת ושחקנית ישראלית, הפעילה מאז שנות ה-60 של המאה ה-20.

אלברשטיין הוציאה לאור מעל לשבעים אלבומים, יותר מכל זמר או זמרת אחרים בישראל, כאשר שמונה מהם על טהרת היידיש ואחד מהם באנגלית. אלבומיה כוללים בין השאר שירים שהפכו קלאסיים בזמר העברי ("מרדף", "משירי ארץ אהבתי", "פרח הלילך", "שיר תשרי"), שירי ילדים ("אליק בליק בום", "מקהלה עליזה", "עץ הכוכבים", "חנות הצעצועים", "דלת הקסמים"), שירי מחאה חברתית ("לונדון", "צל") ופוליטית ("חד גדיא", "הקוסם", "שחמט"), וכן שירים אישיים. יצירתה זוכה להערכה מתמשכת ולהצלחה בישראל, וכן להצלחה בינלאומית גדולה החל מראשית המאה ה-21. אלברשטיין נחשבת ליוצרת בלתי מתפשרת שיצירתה נשארת עדכנית לאורך שנים רבות של פעילות.

ביוגרפיה

אלברשטיין נולדה בשנת 1946, בשצ'צ'ין שבפולין בשם אווה אלברשטָיין. שם אימה היה מינה (רות) אלברשטיין. בשנת 1951, כשהייתה בת ארבע, עלתה לישראל עם הוריה, למעברת "שער העלייה" שבחיפה. את אנשי המקום, אשר רובם פליטים ניצולי שואה מאירופה, היא תתאר לאחר שנים בשיר "שרליה" כ"אנשים מקצה הזמן, מקצה האור והחיים". הוריה דיברו פולנית, יידיש ועברית. משפחתה עברה בהמשך להתגורר בקריית חיים, והיא למדה בבית הספר תיכון קריית חיים. בספרה הראשון "שיר במתנה" שיצא ב-1979 סיפרה אלברשטיין כי את שמה העברי חוה נתנה לה הגננת בגן הילדים.

בשנות ילדותה החלה חוה הצעירה לשיר ולנגן בגיטרה, ואף למדה פיתוח קול, לאחר שזכתה במלגה מיוחדת של כישרונות צעירים בתחרות של מרכז ההסברה. בשנת 1964, בטרם מלאו לה 17, הופיעה לראשונה במועדון החמאם ביפו, כשהיא שרה ומלווה את עצמה בגיטרה, כלי נגינה שעתיד ללוות אותה בכל הופעותיה בתחילת הקריירה. היא הצטרפה ל"מועדון זמר" של מאיר הרניק, ושם התגלתה על ידי המלחין נחום היימן, שפתח לה דלתות בשוק המוזיקה בארץ. היימן המליץ על חוה אלברשטיין לסיימון שמידט, שפתח שנה קודם לכן סניף ישראלי של חברת התקליטים CBS. בשנת 1965 יצא לאלברשטיין תקליטון ראשון בחברת CBS (לימים NMC), שבה הוחתמה. לאחר שירותה בצה"ל, שבו הופיעה בתחילה ב"צוות הווי גולני" וב"שלישיית פיקוד צפון" ואחר כך כזמרת סולו, הוציאה אלברשטיין בשנת 1967 את תקליטה השני (והראשון בעברית), "חוה אלברשטיין בשירים עבריים". זמן מה לאחר מכן, יצא תקליט זה בהוצאה מחודשת בשם "פרח הלילך". האלבום כלל את השירים "פרח הלילך", "מקהלה עליזה" ו"פנס בודד", שהפכו לנכסי צאן ברזל בזמר העברי. באותה שנה אף הוציאה אלבום ביידיש ואלבום שירי ילדים.

ב-1969 הקליטה אלברשטיין עם דני גרנות את התקליט "שירי רחל", שכלל משירי רחל המשוררת, בעיבוד אוונגרדי יחסית לאותם ימים, כאשר חלק מהשירים (בפרט "אשתו") מלווים בכלי הקשה בלבד. שירי התקליט היו מתוך מופע ערב שירי רחל המשוררת שהועלה לאורך אותה שנה. הלחנים נכתבו על ידי דרורה חבקין, דני ליטני, אלברט פיאמנטה ומוני אמריליו. על העיבוד המוזיקלי היה אחראי זהר לוי. אלברשטיין מכנה את האלבום "הדבר הכי אוונגרדי שעשיתי בחיים".

שנות השישים והשבעים

בשנות ה-60 וה-70 נעה אלברשטיין בשני מסלולים: שירי ארץ ישראל והקלטת אלבומים עם שירים מוכרים ביידיש מאת מיטב יוצרי היידיש בעבר. לכאורה, היה זה צעד מפתיע לזמרת צעירה שגדלה בארץ לשיר שירים ביידיש. בראיונות שנערכו עמה סיפרה שבילדותה שמעה יידיש בבית, כאשר נהגה להאזין להוריה ולחבריהם. כך התחברה לשפת היידיש, שאותה תיארה כעושר תרבותי קסום ובלתי נדלה. באחד מראיונותיה הראשונים אמרה:

יידיש ישר עושה לי השראה. אני רואה צבעים, ריחות וישר אני רוצה לשיר.

אולם, לעיקר הצלחתה בשנים אלה זכתה הודות לאלבומים שהוציאה בסגנון פולק ושירי ארץ ישראל מאת יוצרים נודעים וגדולים, כמו סשה ארגוב, משה וילנסקי, תרצה אתר, דפנה אילת, נעמי שמר, נחום היימן, נורית הירש, אהוד מנור, נתן יונתן, רחל שפירא, מוני אמריליו, מתי כספי, חנן יובל, לאה נאור, יורם טהרלב ועוד, ועם עיבודים של אלכס וייס ואחרים. שירים כמו "אליעזר בן-יהודה" "חיוכים", "ויויו גם", "את חרותי", "שיר ארץ", "שיר סיום", "כמו עשב בניסן", "את תלכי בשדה", "נחל התנינים", "כפל", "שיר משמר" (שכתב נתן אלתרמן לבתו תרצה אתר) ועוד רבים היו ללהיטים גדולים, והפכו את אלברשטיין לזמרת מצליחה.

כמה מהבלדות הידועות ביותר שהקליטה בתקופה זו קשורות להיסטוריה של מדינת ישראל, חלקם למלחמות ולשכול. השיר "מרדף" (מילים: ירון לונדון), שנכתב על המרדפים בבקעה בזמן מלחמת ההתשה, "בשביל אל הבריכות" (מילים: יורם טהרלב) המדבר על אהבה של זוג צעירים הנגדעת במלחמה והשיר "לו יהי" של נעמי שמר, שנכתב ובוצע בעת מלחמת יום הכיפורים והפך לשיר המזוהה ביותר עם המלחמה. השיר "החיטה צומחת שוב" נכתב על חללי אותה מלחמה מקיבוץ בית השיטה והוקלט על ידי אלברשטיין לאלבומה "נמל בית" בשנת 1983, תקופת מלחמת לבנון הראשונה. הביצוע של אלברשטיין לשיר "לכל איש יש שם" של זלדה (מתוך האלבום "כמו צמח בר", שיצא בשנת 1975) מזוהה עם טקס קריאת שמות הנספים בשואה. עוד משיריה המפורסמים הם "החול יזכור" של נתן יונתן, המבכה את "הנעורים שבאו פתע אל סופם" והפך עם השנים להיות מזוהה עם שכול. לצד שירי המולדת, ביצעה אלברשטיין גם שירים אישיים יותר המבטאים את נפש האדם ובעיקר את נפש האישה. הדבר בא לידי ביטוי בולט בתוכנית היחיד הראשונה שלה בשנת 1971, וכן באלבום "כמו צמח בר" משנת 1975, ששיקף את הלך הרוח במדינה אחרי מלחמת יום הכיפורים. זה אחד האלבומים החשובים בקריירה שלה והמצליח ביותר מביניהם, עם השירים "כמו צמח בר" המדבר על כאב בעקבות דחייה חברתית והשיר "אדבר איתך" ("כשאתה חיוור מצער, מתחפר בשתיקתך...") המבטא אהבה של אישה לגבר (שניהם למילותיה של רחל שפירא). בשנת 1978 הקליטה אלברשטיין אלבום משיריה של שפירא בשם "התבהרות", שכלל את השירים "שיר תשרי", "התבהרות חלקית", וכן את "פרח משוגע" בלחנו של מוני אמריליו.

אלברשטיין הוציאה במהלך שנים אלה גם אלבומים של שירי ילדים, ובכך הייתה לאחת הזמרות הראשונות שהקליטה שירים לילדים. היא החלה זאת כבר באלבומה הראשון, שבו נכלל השיר "מקהלה עליזה" (נאור - הירש) שהפך ללהיט ילדים גדול. אלבומה השני, "צעצועיה של אסנת", כבר הוקדש כולו לשירי ילדים וכך גם אלבומים נוספים שהוציאה. באמצע שנות השבעים השתתפה אלברשטיין בתוכנית הטלוויזיה לילדים "קרוסלה", בעקבותיה הוציאה שלושה אלבומי ילדים עם שירים מהתוכנית.

שנות השמונים והתשעים

בשנות ה-80 המשיכה אלברשטיין להקליט ברציפות ולהוציא מדי שנה אלבום ואף שניים. ב-1980 הוציאה את האלבומים אני הולכת אלי ושיר במתנה, כשהראשון הורכב כולו מלחניו של נחום היימן. אלברשטיין נסעה ללונדון ושם הקליטה בהפקתו של היימן ומוזיקאים מקומיים את האלבום הכולל שירים שכתבו נתן יונתן, נתן אלתרמן, אהוד מנור, רחל ולאה גולדברג. בהמשך העשור החלה אלברשטיין לבצע יותר שירים שכתבה והלחינה בעצמה ופחות של יוצרים אחרים. היא עברה משירי ארץ ישראל היפה לשירי מחאה אישיים, כיוון שהרחיק אותה מחלק מקהלה הישן, שהסתייג מביטויים של מחאה חברתית ופוליטית. השינוי חל גם בסגנון המוזיקלי: מבלדות לשירים בגוון מחוספס יותר של רוק רך ופופ.

בשנת 1981 גילמה את לאה בסרטו של נדב לויתן, "סיפור אינטימי" בתפקיד הראשי. במהלך צילומי הסרט הכירו אלברשטיין ונדב לויתן, ונישאו לאחר זמן קצר. כמו כן, שיחקה בתפקיד אורח בסרט נוסף של לויתן, "אין שמות על הדלתות" (1997).

בשנת 1982 השתתפה בערב הוקרה למלחין משה וילנסקי שנקרא זר כלניות למשה וילנסקי (ויצא כאלבום לאחר מכן). אלברשטיין שרה באירוע את השיר "תפילת יום הולדת" (מילים: תרצה אתר).

בספטמבר 1983 הוציאה את האלבום "נמל בית", שמרבית שיריו והופקו מוזיקלית על ידי מנחם ויזנברג ואלברט פיאמנטה. שיר אחד אחד עובד על ידי משה וילנסקי. בין שירי האלבום בלטו: "החיטה צומחת שוב" (שהפך לשיר זיכרון בולט), "בגלל הלילה" והדואט "שוב" עם אריק סיני (שיר שבוצע במקור על ידי שמוליק קראוס וג'וזי כץ). בסוף שנת 1983 הנחתה אלברשטיין לצד יהורם גאון את פסטיבל שירי הילדים והתחרתה בו עם השיר "עולם קטן". בספטמבר 1984 הוציאה את האלבום "אבק של כוכבים", בו דואט נוסף עם אריק סיני, השיר "תן לי יד" (מילים: עלי מוהר, לחן: יוני רכטר).

התקליט "מהגרים" משנת 1986, שבו כתבה לראשונה את מרבית השירים, עסק בתחושות ורגשות של מהגרים לארץ מתקופות שונות, כפי שהיא והוריה היו בעבר. שירי האלבום הופקו מוזיקלית על ידי יהודה עדר. האלבום כלל את השיר "שרליה" העוסק בשוכני מעברת שער העלייה שבה גרה אלברשטיין כשעלתה לארץ ובזכות הצלחת השיר המנציח את המעברות, נבחרה אלברשטיין להדליק משואה בטקס יום העצמאות. באותה שנה ביצעה יחד עם ריימונד אבקסיס את השיר "מה שלומך אחות" שכתבה עבורן נעמי שמר.

מגמת השינוי המוזיקלי בולטת ביותר באה באלבומה המצליח "לונדון" שיצא ביולי 1989, שהיה גם אלבומה הרוקיסטי ביותר, בו נכללו שירי מחאה כמו "לונדון" של חנוך לוין (מתוך המחזה "אורזי מזוודות"), המתאר סיבות אישיות לעזיבת הארץ לטובת לונדון ("שם היאוש נעשה יותר נוח"), ו"חד גדיא", שיר מחאה פוליטי לנוכח האינתיפאדה הראשונה וכנגד השליטה הישראלית בשטחים. שיר זה, המתאר מחזור דמים כפרפרזה על השיר הידוע מההגדה של פסח, נפסל לשידור בתחנות הרדיו וגרר תגובות סוערות נגדה. ירוסלב יעקובוביץ' הפיק מוזיקלית את שירי האלבום.

ביוני 1991 הוציאה את האלבום "האהבה מאלתרת", שהופק מוזיקלית על ידי עובד אפרת. בין שירי האלבום בלטו "שיר מגרש את החושך" (מילים של אלברשטיין ללחן גאורגי) שעוסק בהעצמה נשית ושיר הנושא. עוד בשנת 1991 כתבה ליהודית תמיר את "שיר ערש".

בשנת 1992 כתבה לאורנה ומשה דץ את "חללית".

בשנת 1992 השתתפה אלברשטיין במחזמר "יוסף וכתונת הפסים המשגעת" בתפקיד המספרת. מפיק המחזמר היה אברהם דשא (פשנל) והבמאי היה צדי צרפתי. במחזמר השתתפו גם שי זורניצר בתפקיד יוסף ומקסים לאונידוב בתפקיד פרעה. באותה שנה כתבה לדורון מזר את השיר "טוב שצלצלת הבוקר", שהלחין מיקיאגי. השיר זכה להצלחה והופיע באלבומו של מזר "קול". עוד באותה תקופה שירה "נוסע סמוי", אשר הולחן במקור על ידי גדעון כפן למילותיה, הולחן מחדש על ידי יהודית רביץ ויצא בשנת 1993 באלבומה של רביץ "ומאוד לא פשוט לחכות".

בשנת 1994 כתבה אלברשטיין ספר ילדים בשם "אני לא מושלם!", אותו אייר איקו אביטל.

באפריל 1995 הוציאה את האלבום "דרך אחת", שהפיק מוזיקלית אילן וירצברג. בין שירי האלבום בלטו "יש לי זמן" או "כמעט שנתיים", שעסקו בחייה האישיים. עוד בשנת 1995 צילמה אלברשטיין עם בן זוגה הבמאי נדב לויתן את סרט התיעודי "מוקדם מדי לשתוק, מאוחר מדי לשיר". השניים התחקו אחר משוררי היידיש האחרונים שחיו בארץ. רבים מן היוצרים שהופיעו בסרט נפטרו זמן מה לאחר הצילומים, והסרט מהווה מעין מחווה של הנצחה לדור שלם של יוצרי יידיש. בסרט שרה אלברשטיין בביצוע חי כמה שירים ביידיש. הדסה קסטין, אשתו של אחד המשוררים המופיעים בסרט, בינעם הלר, מקריאה את שירו "מיין שוועסטער חיה", בשנת 1998 הלחינה והקליטה חוה את השיר באלבומה "די קרעניצע - הבאר" עם להקת הקלזמטיקס.

באפריל 1999 הוציאה את האלבום "תיכף אשוב", שכלל שירי מחאה חברתית ופוליטית כמו "שלום רב" שכוון כנגד הכפייה הדתית, "הקוסם" שביקר את ראש הממשלה בנימין נתניהו וגרר שיח ציבורי, ו"רבקה" למילותיה של רחל שפירא שביקר את יחס החברה הישראלית לעובדים הזרים (אף על פי שבו מתוארת הגיבורה דווקא כרבקה מהתנ"ך).

החל ממחצית שנות התשעים ועד לשנת 2007 קיימה אלברשטיין את הופעותיה מחוץ לישראל, אף על פי שהמשיכה לגור בה. ההופעות הראשונות שקיימה לאחר ההפסקה הארוכה זכו לתשומת לב רבה ולהד תקשורתי רחב. בסוף שנות התשעים ובתחילת המאה ה-21 היא הוציאה אלבום יידי בשם "The Well" ("הבאר") עם להקת הקלזמטיקס, איתה גם הופיעה בארצות הברית, את האלבום "Foreign Letters" ("אותיות זרות") שכלל שירים חדשים בעברית וביידיש, ואוסף משיריה העבריים עבור הקהל הבינלאומי בשם "Crazy Flower: A Collection" ("פרח משוגע: אוסף"). אלברשטיין זוכה החל מראשית המאה ה-21 להצלחה יפה בשוק המוזיקה הבינלאומי, שם היא מקוטלגת בדרך כלל כאמנית מוזיקת עולם.

העשור הראשון של המאה ה-21

אלברשטיין זכתה להצלחה מחודשת בארץ עם האלבום "מוצאי חג" משנת 2003. באלבום זה בולטת שוב מחאה חברתית, בעיקר היחס לעובדים הזרים ונושא איכות הסביבה, כמו בשירים "מוצאי חג", "וורה מבוקרשט", "צל", "נדל"ן", "נחל גוסס" ועוד. אלבומה הבא, "קוקוס", שיצא בשנת 2005, היה קליל ומחוייך יותר, עם השירים "קוקוס", "כל שעה נשיקה" ו"גבר כלבבי".

בשנת 2004 זכתה אלברשטיין בפרס אקו"ם על ביצוע, הפצה וקידום הפזמון הישראלי. בשנת 2005 זכתה בתואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת תל אביב.

בשנת 2006 יצא בהפקה בינלאומית אלבום יידי בשם "לעמעלע" ("כבש קטן"), שהכיל שירים של משוררי יידיש ידועים כמו איציק מאנגר, שאותם הלחינה אלברשטיין בעצמה. אלבום זה זכה בישראל לתשומת לב גדולה יותר מאשר אלבומיה הקודמים ביידיש. בראיון שנערך לשם קידום האלבום בעיתון ידיעות אחרונות התבטאה אלברשטיין כנגד תחרות הזמר הטלוויזיונית "כוכב נולד". בשנה זאת, הוענק לאלברשטיין פרס הופשטיין על הישגיה המוזיקליים ביידיש ועל אומץ ליבה בהעניקה לשיר יידיש מקום מכובד ואמוציונלי, גם בזמנים בהם היידיש לא הייתה פופולרית בפומביי.

באותה השנה, יצאה לאור מהדורה חדשה של אלבומה משנת 1975 "כמו צמח בר". הוצאה זו כללה כרצועות בונוס את הביצוע המקורי לשיר הנושא "כמו צמח בר" מתוך הסרט "דודי ורעי", וכן דיסק בונוס עם שישה קטעים מהופעה חיה באולם צוותא משנת 1976 וקטע וידאו מאותה הופעה. בפתח החוברת המתלווה לאלבום, הוסיפה אלברשטיין מספר מילים למהדורה החדשה, בה היא תוהה על התמימות והנאיביות שאפפו את מילות שירי האלבום המקורי:

האמנם - "מלחמה שאף פעם לא די לה היא עכשיו במקום אחר"? האמנם - "הזמן ישקיט הכל"? ... האמנם למדנו מה שהבטחנו לעצמנו?

ב-1 בינואר 2007 פתחה אלברשטיין בסיבוב הופעות בישראל לראשונה מאז 2000. ההופעות זכו להצלחה גדולה ולשבחי הביקורת. בהמשך השנה היא הוציאה את אלבום שירי הערש "שביל החלב - שירי ערש", למילותיהן של עדולה, נאוה סמל, רחל שפירא, צרויה להב ואלברשטיין עצמה, וכמו כן השתתפה בהקלטת השיר "נפשי" של שאנן סטריט. באפריל 2008 יצא אלבומה "טבע האדם", שנוצר בשיתוף פעולה עם מוזיקאי הג'אז אבי ליבוביץ', אותו פגשה תוך כדי עבודתה עם סטריט. האלבום הולחן ברובו בידי ליבוביץ' והחזיר את אלברשטיין לעמדת "הזמרת המבצעת" לראשונה מאז שנות השמונים. באוקטובר 2008 יצא האלבום הכפול "חוה אלברשטיין בהופעה", שהוא תיעוד של סיבוב ההופעות המצליח. ההופעה הוקלטה באולם "נגה" ביפו, שם גם התקיימה ההופעה הראשונה בסיבוב הקאמבק בשנת 2007.

העשור השני והעשור השלישי של המאה ה-21

בשנת 2010 הוציאה אלברשטיין את אלבומה ה-58 במספר "ברוך הבא", שזכה לתשבחות המבקרים.

בינואר 2011 הוכרז כי אלברשטיין תקבל את פרס אקו"ם על מפעל חיים בתחום הזמר העברי. ועדת השופטים קבעה כי

אי אפשר להסתכל על עולם התרבות הישראלי ולא לראות שם את חוה אלברשטיין במקום מרכזי.

—

ב-15 באוגוסט 2011 הוציאה אלברשטיין את אלבומה ה-59 במספר "ילדת טבע", הכולל דיסק המצורף לספר עם המילים. האלבום ממשיך בצורה דומה את "מסורת" האלבום "שביל החלב - שירי ערש", והוא מורכב משירים ומקטעי קריאה קצרים שכתבה עדולה (סבינה מסג) לילדים ומבוגרים כאחד. בחלק מהשירים משתתף בשירה גם נכדה של אלברשטיין, איתי אנגל. שיר הנושא הוא הסינגל הראשון שיצא לרדיו.

בנובמבר 2011 קיבלה אלברשטיין את תואר דוקטור לשם כבוד ממכון ויצמן למדע. במאגדת שהוציא המכון של המושב השנתי השישים ושלושה של המועצה הבינלאומית נכתב:

בהוקרה על המגוון המרשים של כישרונותיה כמלחינה, מחברת שירים ובמיוחד כזמרת בעלת קול מענג ורפרטואר רחב ברב גוניותו ובמסריו האוניברסליים, שהעשיר את חיי התרבות בישראל למעלה מארבעה עשורים וריתק קהלים ברחבי העולם; על פרשנותה רבת הכיסופים והרגש לשיר היידי ועל פועלה הסגולי בשימור והחייאת המוזיקה היידית כחלק מהמורשת התרבותית של ישראל ושל העם היהודי; ועל מחויבותה הבלתי נלאית לשאת על נס את ערכי הצדק וכבוד האדם, ולקדמם באומץ לב.

באפריל 2013 הוציאה אלברשטיין את האלבום "ואיך אצלך". האלבום, בהפקתו המוזיקלית של תמיר מוסקט, זכה לשבחים רבים ואף הגיע למעמד אלבום זהב תוך שלושה שבועות מצאתו. שירי האלבום עסקו, בין השאר, בהתמודדותה של אלברשטיין עם פטירתו של בעלה נדב לויתן שלוש שנים קודם לכן.

בשנת 2014 יצא במסגרת פרויקט "עבודה עברית" האלבום "שרות חוה אלברשטיין" ובו גרסאות כיסוי של זמרות צעירות לשיריה מתקופות שונות. האלבום התבסס על מופע משנת 2009 בשם "בנות חוה" בו הצדיעו הזמרות, רובן מסצנת האינדי הישראלית, ליצירתה רבת השנים של אלברשטיין ולתרומתה למוזיקה הישראלית. בשנה זו שיתפה פעולה עם היוצר שלומי שבן, והקליטה עמו את השיר "תרגיל בהתעוררות", שיצא באלבום באותו השם והגיע לראש המצעד השנתי של רשת ג' לשנת תשע"ד. כמו כן הלחינה את השיר "July" לאלבום "הכל לטובה" של שאנן סטריט, עמו שיתפה פעולה גם באלבומו הראשון.

בשנת 2015 הוציאה את האלבום "סרנדה", בו חזרה לסגנון מוזיקלי המבוסס על שירה וגיטרה אקוסטית. בשנת 2016 יצא האוסף "סיפור חיים", המוגדר כ"אנתולוגיית שירי משוררים". באותה השנה הוציאה את האלבום "בוא המורה".

ב-2017 החלה אלברשטיין בסדרת הופעות בשיתוף שלומי שבן. בהופעה זו מבצעת הזמרת שירים משלל תקופות ומבצעת לראשונה על הבמה שירים שמעולם לא ביצעה בצורה חיה. בנוסף הפתיעה וביצעה בהופעות אלה גרסת כיסוי לשיר שקיעתה של הזריחה של רמי פורטיס. הפרמיירה לסדרת הופעות זו בוצעה ב-23 בספטמבר של אותה השנה.

בשנת 2019 השתתפה לראשונה בפרסומת, לחברת הכבלים yes, שהתבססה על שירה "לונדון".

בשנת 2020 השתתפה בהקלטת גרסה של המוזיקאי גוסטו לשירה "לא צריך הרבה" (מתוך האלבום "האהבה מאלתרת"), ושרה בו את הבית האחרון.

בשנת 2021 הוציאה את אלבומה ה-63 במספר, "ערב אחר", הכולל את השירים: "איפה כואב", "ערב אחר", "כשיבוא הבוקר" ו"הייתה לה ארובה לבנה", אותו שרה ביחד עם אבי קושניר (למילים של חנוך לוין).

בשנת 2024 התארחה בשירו של שלומי שבן "יש אישה ברקע (תצלום)" במיני-אלבום שלו "בית פתוח חלק ב'" שיצא לאור ב-30 בינואר 2024. ב-5 בפברואר 2024 הוציאה את השיר "תפילה ראשונה" כסינגל הראשון מאלבומה הבא, אותו כתב יהונתן גפן. באותה השנה השתתפה בשיר "שיר כוכבים" של להקת ג'יין בורדו שהופיע באלבום האולפן הרביעי שלהם, "כישוף". ב-1 באוגוסט אלברשטיין הוציאה שיר בשם "אבא חטוף". השיר יצא לציון 300 ימי שבי של 115 חטופים בעזה. המילים של השיר נכתבו על ידי הרב ליאור אנגלמן. אלברשטיין קיבלה השראה לבצע את השיר לאחר שנודע על מותו של יוסי ג'אן, אביו של אלמוג מאיר ג'אן, שנפטר יום לפני שבנו חזר מהשבי.

הוקרה

אלברשטיין זכתה לתיאורים כגון: "הזמרת הישראלית הגדולה מכולן" ו"סמל ומופת לזמר העברי".

בפברואר 2011 קיבלה את פרס אקו"ם על מפעל חיים.

במאי 2018 קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת ברנדייס. באותה השנה קיבלה את פרס מפעל חיים של הרשות הלאומית לתרבות היידיש לשנת ה'תשע"ט בטקס שנערך בבית הנשיא בירושלים.

בשנת 2022 הוענק לה תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת בר-אילן, וכן הוענק לה פרס אמ"י על מפעל חיים.

בשנת 2023 הוענק לה עיטור נשיא מדינת ישראל.

חיים אישיים

אלברשטיין הייתה נשואה לאמרגן והמפיק המוזיקלי עמירם טננבוים, ולהם שני ילדים.

בעלה השני היה הבמאי נדב לויתן, אותו הכירה בשנת 1981 במהלך צילומי סרטו "סיפור אינטימי", בו שיחקה בתפקיד הראשי. אלברשטיין שיחקה בסרטו "אין שמות על הדלתות" (1997) והלחינה את הפסקול לסרטיו "ילדי סטלין" ו"גרופי". לויתן כתב את כל שירי האלבומים "מוצאי חג" ו"טבע האדם" וכן חלק משירי האלבום "קוקוס".

אלברשטיין חברת המועצה הציבורית של ארגון "בצלם".

אלברשטיין מתגוררת ברמת השרון.

דיסקוגרפיה

אלבומי אולפן 1967: "האבן מיר א ניגונדל" 1967: "שירי עם ביידיש" (בהשתתפות מייק בורשטיין) 1967: "בשירים עבריים" 1967: "צעצועיה של אסנת" 1968: "מות הפרפר" 1968: "שירי רחל" (בהשתתפות דני גרנות) 1969: "אנדנדינו" 1969: "מארגאריטקעלעך" 1970: "מירדף" 1970: "משירי ארץ אהבתי" 1973: "לאט, לאט, לאט..." (יצא ב-1974 מחדש בשם "אישה באבטיח") 1973: "חוה ועודד בארץ הקסמים" (בהשתתפות עודד תאומי) 1973: "לו יהי" 1974: "חוה אלברשטיין והפלטינה" 1975: "כמו צמח בר" 1976: "טיקיליטון" 1976: "צוללת צברית" 1977: "הלילה הוא שירים" 1978: "קרוסלה" 1978: "התבהרות" 1979: "קרוסלה 2" 1979: "קרסולה לחגים" 1979: "מה קרה בארץ מי" (בהשתתפות אברהם מור) 1979: "אני הולכת אליי" 1979: "חוה זינגט יידיש" 1980: "שיר במתנה" 1982: "קולות" 1982: "שירו אחרי" 1983: "נמל בית" 1984: "אבק של כוכבים" 1986: "מהגרים" 1987: "עוד שירים ביידיש" 1988: "הצורך במילה, הצורך בשתיקה" 1989: "לונדון" 1991: "האהבה מאלתרת" 1992: The Man I Love 1994: "מארגאריטקעלעך" 1995: "דירה אחת" 1996: "יונת האהבה" 1998: The Well (בהשתתפות הקלזמטיקס) 2001: Foreign letters 2003: "מוצאי חג" 2005: "קוקוס" 2006: "לעמעלע" 2007: "שביל החלב – שירי ערש" 2008: "טבע האדם" 2010: "ברוך הבא" 2011: "ילדת טבע" 2013: "ואיך אצלך" 2015: "סרנדה" 2016: "בוא המורה" 2021: "ערב אחר"

מיני-אלבומים 1965: "חוה אלברשטיין בשירי נחום היימן" 1966: "אין יידישע פאלקס-לידער" 1966: "צעצועיה של אסנת" 1967: "ירושלים של זהב" (בהשתתפות הפרברים) 1968: "טוביה ושבע בנותיו" 1970: "הבובה ימימה" אלבומי הופעה 1971: "בתוכנית יחיד – חלק א'" 1971: "בתוכנית יחיד – חלק ב'" 1979: "חוה והגיטרה – הופעה חיה בצוותא" 1995: "בהופעה חיה – מבחר שירים מתוך המופע "לונדון"" 2008: "בהופעה" 2019: "חוה שרה ושלומי מנגן – בהופעה (Live)" אלבומי אוסף 1975: "להיטי זהב" 1990: "משירי ארץ אהבתי – האוסף הראשון" 1992: "החיטה צומחת שוב – האוסף השני" 1997: "אדבר איתך" 1998: Crazy Flower: A Collection 1999: Yiddish Songs 1999: "תיכף אשוב" 2012: "סיפור אינטימי" 2014: "עץ הכוכבים" 2016: "סיפור חיים – אנתולוגיית שירי משוררים" מארזי תקליטורים 1998: "האוסף" 2000: "חוה אלברשטיין שרה לילדים" 2003: "השנים הראשונות"

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של חוה אלברשטיין (באנגלית)

• חוה אלברשטיין, ברשת החברתית פייסבוק
• חוה אלברשטיין, סרטונים בערוץ היוטיוב
• חוה אלברשטיין, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• חוה אלברשטיין, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• חוה אלברשטיין, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• חוה אלברשטיין, באתר ספר הקולנוע הישראלי
• חוה אלברשטיין, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
• חוה אלברשטיין, באתר שירונט
• חוה אלברשטיין, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• חוה אלברשטיין, באתר Yandex.Music (ברוסית)
• חוה אלברשטיין, באתר Discogs (באנגלית)
• חוה אלברשטיין, באתר Tab4u
• חוה אלברשטיין, באתר סטריאו ומונו
• חוה אלברשטיין, דף שער בספרייה הלאומית
• חוה אלברשטיין, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
• חוה אלברשטיין, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
• Chava Alberstein, דף הבית של חוה אלברשטיין באתר של "Aviv Productions" (באנגלית)
• הספרים של חוה אלברשטיין, באתר "סימניה"
• חוה אלברשטיין, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
• נתן שחר, חוה אלברשטיין, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
• מידע על חוה אלברשטיין בקטלוג הספרייה הלאומית
• כתבות וסיפורים על חוה אלברשטיין ושיריה, מתוך בלוג "הספרנים" באתר הספרייה הלאומית.

ראיונות

• נדב הולנדר, כה רחוקה, באתר nrg‏, 19 בינואר 2006
• אור ברנע, הכל אודות חוה, באתר ynet, 18 בפברואר 2008
• חוה אלברשטיין, בוא שיר עברי: הייקו יהודי, באתר הארץ, 10 באפריל 2009
• שחר סגל ורועי בר נתן, ‏חוה אלברשטיין ב"ציפורי לילה מתגעגעות", באתר iCast‏, גלי צה"ל, 27 בנובמבר 2011
• אור ברנע, חוה אלברשטיין: "אינטימי זו מילה שאני אוהבת", באתר ynet, 23 במרץ 2012
• בן שלו, ואיך אצל חוה אלברשטיין?, באתר הארץ, 21 במרץ 2013
• קובי מידן, ‏"אנשים בלילה" עם חוה אלברשטיין, באתר iCast‏, 11 במרץ 2014
• בן שלו, חוה אלברשטיין חוזרת לילדות, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2014
• קובי מידן, היום יש מה לפחד: ריאיון נדיר עם חוה אלברשטיין, באתר nrg‏, 9 ביוני 2016
• יהודה נוריאל, פגישה לאין קץ, באתר "ידיעות אחרונות", 28 בנובמבר 2017
• דנית צמית, חוה אלברשטיין: "עולם המוזיקה עדיין מאוד גברי", באתר "ידיעות אחרונות", 29 במאי 2019
• סמדר שיר, "אני חיה בשלום עם הגיל שלי! מה אני יכולה לעשות? לריב איתו?", באתר "ידיעות אחרונות", 16 ביולי 2019
• בן שלו, "מי היה מאמין שבגילי אני עוד אעשה תקליטים ואצא להופעות. ברכה גדולה", באתר הארץ, 13 במאי 2021
• חוה אלברשטיין בשיחה עם נתנאל סמריק | חלק א' | חלק ב' | ב-ערוץ גל"ץ, ספטמבר 2022

על יצירתה

• אלעד ברגיא, עכבר העיר אונליין, חוה ממשיכה למלא אולמות, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2007
• 'עשרה שצריך' - חוה אלברשטיין, באתר "צפן חדש בעברך"
• תימורה לסינגר, חוות החיים, באתר ynet, 18 במרץ 2010
• עינב שיף‏, עזר כנגדה, באתר וואלה, 22 במרץ 2010
• בן שלו, האלבום החדש של חוה אלברשטיין מצליח לשמר את הרעננות היצירתית, באתר הארץ, 6 באפריל 2010
• בן שלו, מוסיקה עברית, צאו מהמרפסת, שחקו תופסת, באתר הארץ, 9 בספטמבר 2011
• רז ישראלי, ונוס בעברית: חוה אלברשטיין רלוונטית כמו לפני 40 שנה, באתר nrg‏, 22 במרץ 2012
• בן שלו, ההמולה האינטימית של חוה אלברשטיין, באתר הארץ, 14 במרץ 2013
• נדב מנוחין‏, החדש של חוה אלברשטיין: אלבום פרידה מופתי, באתר וואלה, 29 במרץ 2013
• שי להב, חוה אלברשטיין באלבום שמרגיש כמו בית, באתר ynet, 16 בדצמבר 2016
• נדב מנוחין‏, חוה אלברשטיין ממציאה את עצמה מחדש באלבום יוצא דופן, באתר וואלה, 27 בדצמבר 2016
• גיבור תרבות: תוכנית רדיו המוקדשת כולה לחוה אלברשטיין, בהגשת ד"ר דן ערב, ד"ר דוד גורביץ' ויונתן גת
• חוה אלברשטיין‏, האלבום הנשי הטוב בישראל: חוה אלברשטיין מספרת את סיפורו, באתר וואלה, 29 במרץ 2018
• חווה אלברשטיין, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי פודקאסט היסטוריה לילדים