ויקרס סימן 6 (טנק)
 | |
| ויקרס סימן VIA, מוזיאון הטנקים, ויקטוריה, אוסטרליה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
דגם רכב קרבי  |
| מדינה מייצרת | בריטניה |
| יצרן |
ויקרס-ארמסטרונג |
| משתמשים עיקריים |
הצבא הבריטי |
| שנת ייצור | 1936 |
| תקופת השימוש |
1936–1942 (כ־6 שנים) |
| דגם קודם | סימן 5 |
| דגם עוקב | מטילדה סימן 1 |
| מערכה מרכזית | מלחמת העולם השנייה - המערכה על צרפת |
| יחידות שיוצרו |
1,682 |
| מידע טכני | |
| אורך | 4.08 מטרים |
| רוחב | 2.08 מטרים |
| גובה | 2.26 מטרים |
| משקל | 4.8 טון |
| מהירות | 56 קמ"ש על כביש, 40 קמ"ש בשטח |
| טווח פעולה | 260 קילומטר |
| מנוע | Meadows בנזין 6 צילינדרים, 88 כ"ס |
| שריון | 15 - 4 מילימטר |
| צוות | 3 |
| מערכות נשק | |
| חימוש עיקרי | מכונת ירייה כבדה ויקרס 0.5 אינץ' (12.7 מילימטר), |
| חימוש משני | מקלע ויקרס 0.303 אינץ' |
  | |
ויקרס סימן 6 הוא טנק קל מתוצרת בריטית שיוצר בתקופה שבין שתי מלחמות העולם על ידי חברת ויקרס ארמסטרונג.
טנק זה היה השישי (Mk VI) בסדרה של טנקים קלים. הדגם השישי דמה מאוד לדגמים הקודמים פרט למספר שיפורים: הצריח הוגדל על מנת לאפשר התקנת מכשיר קשר, הצוות הוגדל ל שלושה, משקל הטנק עלה ל-4.9 טון דבר שסייע בניהוג הטנק, המנוע הוחלף למנוע חזק יותר עם 88 כ"ס (66 kw), ובכך עלתה מהירותו ל-56 קמ"ש.
הצוות מנה שלושה לוחמים: נהג, מקלען ומפקד שהיה גם הקשר.
עובי השריון היה בין 4 מ"מ ל-15 מ"מ[1]. שריון זה סיפק הגנה כנגד כדורי מכונת ירייה בלבד.
החימוש כלל מכונת ירייה בעלת קירור מים בקוטר "0.303 וכן מכונת ירייה בקוטר " 0.50 בצריח, שתיהן מתוצרת ויקרס.
הייצור החל בשנת 1936 והסתיים ב-1940. בסך הכול יוצרו כ- 1000 יחידות. ברבים מטנקים אלה הוכנסו שיפורים נוספים שהוגדרו במיספור של שלוש רמות שונות: MK VIC ,MK VIB ,MK VIA . הדגם האחרון - Mk VIC כלל מספר פיתוחים כמו למשל הגדלת עוצמת המנוע על ידי התקנת שלושה קרבורטורים, וכן החלפת המקלע שבצריח בקוטר "0.50, במקלע כבד יותר מסוג "בזה" בקוטר 15 מ"מ ("0.59).
התפישה השגויה של ראיית הטנק כמחליפו המודרני של סוס הרכיבה ממלחמות עתיקות הייתה נחלתם של רוב מתכנני הטנקים הבריטים בתקופה שבין שתי מלחמות העולם. התוצאה הייתה טנקים בעלי שריון קל, תותח קטן קוטר אם בכלל. הטנקים האלה סבלו מבעיות טכניות רבות.
לאחר הקרב על צרפת בקיץ 1940, ייוצר דגם נוסף נגד מטוסים בו הותקנו בצריח במקביל ארבעה מקלעי בזה בקוטר 7.92 מ"מ. דגם זה נקרא AA MkI.
10 טנקים מסוג Mk-VIA נשלחו ב-1940 לאוסטרליה למטרות אימון.
בשנת 1941 היו לצבא הטורקי 13 טנקים מסוג Mk-IVb.
פעילות מבצעית
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאשר ייוצר הטנק הראשון מדגם MK-VI ב-1936, ראו בו אנשי המטכ"ל הבריטי את הטנק הקל הטוב ביותר שעלה באיכותו על כל טנק קל אחר בעולם. כמו כן הם חשבו שהוא מתאים ביותר לתפקידי סיור ושיטור ברחבי האימפריה הבריטית והקולוניות השונות. הטנק שימש היטב לסיור ושיטור בהודו הבריטית ובשאר הקולוניות דאז.
כאשר החלה הממשלה הבריטית להתחמש ב-1937, זה היה הטנק היחידי שכל תוכניות הפיתוח שלו הסתיימו והיה מוכן לייצור מיידי. מספר שנים קודם לכן בשנת 1932 בוטלה תוכנית הצטיידות בטנק בינוני במשקל של 16 טון עקב בעיות תקציביות. כתוצאה מכך כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה בספטמבר 1939, רוב הטנקים של הצבא הבריטי היו מסוג ויקרס MK-VI. בסך הכל היו אז לצבא הבריטי 1,002 טנקי סימן 6, 79 טנקי שיוט סימן 1 וסימן 2, ו-67 טנקי חי"ר מטילדה סימן 1.
כאשר החל הקרב על צרפת במאי 1940, מרבית כוח הטנקים של חיל המשלוח הבריטי בצרפת היה מורכב מגרסאות שונות של הוויקרס סימן 6:
- לדיוויזיה המשוריינת היו 2 גדודי טנקים כל אחד עם 28 טנקים קלים סימן VI.
- לדיוויזיה המשוריינת הראשונה שנחתה בצרפת באפריל היו 257 טנקים, רובם מסוג Mk-VIB וכן Mk-VIC .
- לגדוד הטנקים השלישי שהשתייך לדיוויזיה השלישית היו 21 טנקים מסוג זה.
לפי אחד המקורות (בני ניכלסון) השתתפו במערכה על צרפת 189 טנקים מסוג ויקרס MK-6[2].
רוב הטנקים האלה אבדו לבריטים בשדות הקרב של צרפת. הם סבלו מנחיתות מלאה לעומת הטנקים הגרמניים מכל הבחינות: כוח אש, עובי שריון, עבירות, מהירות, טווח נסיעה ועוד. עקב נחיתות זאת מעטים נשלחו לצפון אפריקה.
מספר מסוים של טנקים אלה שמשו לאימוני שריון במצרים עד שנת 1942. חלק קטן השתתפו בקרבות המדבר המערבי וחלק בקרבות באביסיניה.
מלחמת העצמאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיימות מספר גרסאות להערכת כמות הטנקים מסוג זה שהיו בצבא המצרי בתש"ח. גרסה אחת מדברת על גדוד עם כ- 20 טנקים וגרסה אחרת מדברת על כוח מצומצם יותר שכלל 2 - 3 פלוגות.
- הקרב הראשון בו מוזכר השתתפות טנקים מסוג זה היה קרב יד מרדכי. ביום החמישי לקרבות ב-23 במאי 1948 הפעילו המצרים מחלקת טנקים קלים מסוג זה.[3].
- הקרב השני בו הפעילו המצרים טנקים אלה היה ב-2 ביוני. באותו יום תקפו המצרים את נגבה ממספר כיוונים. מכיוון משטרת עיראק סויידאן ירדו שלושה טורים משוריינים: הטור המרכזי כלל 7 טנקים קלים רובם מסוג ויקרס סימן 6. הטור השני נע ממערב לו כ- 300 מטר דרומה. טור זה כלל 4 שריוניות. הטור השלישי שנע ממזרח לו כלל 8 שריוניות.
לפתע כאשר טור הטנקים היה די קרוב לגדרות הקיבוץ הוא סבב והחל בנסיגה. המצרים שהבחינו באותו שלב ביחידת הג'יפים של "חיות הנגב " שהגיעה מצפון מכיוון ג'וליס, נטו לחשוב שמדובר בכוח גדול. פלוגת הג'יפים בפיקודו של כרמי פתחה באש על המצרים מכל הכלים והרושם שנוצר היה רב, דבר שגרם בסופו של דבר להחלטה מיידית על נסיגת הכוחות המצריים.
תצוגה מוזיאלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]כיום נותרו כזיכרון מוזיאלי בעולם כולו ארבעה טנקים בלבד: אחד במוזיאון הטנקים הבריטי בבווינגטון (Bovington), אחד במוזיאון הטנקים הרוסי (Kubinka), אחד במוזיאון הטנקים באוסטרליה ורביעי במוזיאון יד לשריון בלטרון.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
Light Tank Mk.VIA of the 3rd King's Own Hussars. -
Light Tank AA Mk I. -
Light Tank Mk VIB -
Vickers Light Tank Mk VIC knocked out during an engagement on 27 May 1940 in the Somme sector.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אברהם איילון, חטיבת גבעתי מול הפולש המצרי, מערכות, מאי 1963.
- העורכים: חיילי גבעתי, גדוד 53 הפרברים בחטיבת גבעתי תש"ח, ירון גולן, 2006.
- אריה חשביה, עד הלום, משרד הביטחון, 2005.
- מרגרט לארקין, השמש לא עמד דום, מערכות, אוקטובר 1963.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]