עדכון הסטטוס בדף זה נעשה על ידי החלפת הפרמטר "חדש" שמופיע בתבנית המצב ({{מצב|חדש}}) באחד הערכים הבאים:
החלפה זו תשנה את צבע ותוכן תיבת הסטטוס המופיעה ליד הדיווח:
הנציב העליון היה תמיד בן למשפחת אצולה ואיש צבא בכיר. אבל הוא מונה על ידי משרד המושבות הבריטי והיה כפוף לשר המושבות. איך הדבר מסתדר עם דגרה צבאית? הרי שר המושבות אינו כפוף לרמטכ"ל, והרמטכ"ל אינו כפוף למשרד המושבות. איך בדיוק איש צבא במדים היה ממונה על ידי משרד אזרחי? האם היו לו שני מפקדים: גם השר וגם אכישהו גנרל מעליו? למשרד ממשלתי היתה סמכות למנות ולתת פקודות לאנשי צבא? Corvus,(Nevermore) 14:06, 12 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
בשנות ה-40 לא היו שיטות גנטיות לריצוף וכו' שאיפשרו לענות על שאלה כזו. המבנה של הדנ"א פוענח רק בשנות ה-50, ויכולת ריצוף מיליוני בסיסים באלפי אנשים לקח כ-50 שנים נוספות. ולמען האמת, אפילו כיום אני ממש לא בטוח שהרזולוציה של ריצוף גנטי מספיק חזקה בשביל לראות הבדלים כלשהם בין ערביי הגדה המערבית והגדה המזרחית, גם אם ישנם.
לגבי תרבות אני פחות מתמצא, אבל שוב תוהה כמה אנתרופולוגים, סוציולוגים וכדומה הסתובבו בשנות ה-40 באזורים אלו וערכו בדיקות שרלוונטיות לשאלה. H. sapiens • שיחה08:35, 13 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
האם היו מקרים בהם בעלי אזרחות ישראלית שנשפטו על עבירות כאלו או אחרות גורשו לחו"ל?
התסריט שאני מדבר עליו זה בעיקר מי שנשפט על סיוע לאויב ואז מגורש למדינה זרה תמורת סוכן ישראלי (כמו שקרה לפעמים במלחמה הקרה בין ברה"מ לארה"ב כשהחליפו מרגלים). 192.114.1.82 14:54, 14 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
אני חושב שלא נכון להשוות את שנות האלפיים ובמיוחד החל משנת 2025 לתקופת המלחמה הקרה כי מאז נכנסו דברים כמו מחשבים ביתיים, אינטרנט ו"סמארטפונים" ששינו לגמרי סוגיות בהגירה והכנסת אנשים למדינה. מה גם שהמון גדרות גבול נבנו מאז. הרבה יותר מסובך להפוך אזרח לחסר אזרחות היום. יש אנשים כאלה אבל הם נדירים ביותר סטטיסטית, אולי 0.01% מאוכלוסיות העולם כיום. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה
איך בדיוק שנות האלפיים רלוונטי לשאלה?
החל משנות ה 2000 התחילו להיכנס כל הנושאים של ויזה אלקטרונית שבלעדיה לא ניתן לטוס למדינות מסוימות כתייר. אני לא מכיר אף מדינה שדרשה את זה לפני שנות האלפיים. אולי יש ואני לא מכיר. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה
אני חושב שאולי לא הייתי ברור בשאלה. הכוונה שלי היתה לא שישראלי שעשה עבירה פלילית בחו"ל מגורש לתוך ישראל. אלא שישראלי שעשה עבירה בישראל מגורש מחוץ לישראל. למדינה זרה שבה הוא לא יהיה עבריין, אלא יקבל מקלט מדיני. יותר לכיוון של "החלפת שבויים", מאשר הסכם הסגרה.
האם יש עיקרון כלשהו מוגדר בדמוקרטיות (מערביות) שלפיו אי אפשר להעניש אדם על פשע שהוא לא ביצע? אני מדבר על ענישה קולקטיבית: האם קיים עיקרון דמוקרטי שמופר על ידי חוק שמעניש קובצה שרק חלק ממה ביצע עבירה? 192.114.1.82 15:15, 14 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
אין זה קשור לדמוקרטיה אלא לעקרונות החוק. כדי להעניש אדם צריך שיהיה חוק על פיו האדם עבר עבירה. עבר עבירה, צריך הליך פלילי על מנת להרשיעו ולהענישו. "ענישה קולקטיבית", קרי הענשת חפים מפשע במעשה של אחרים נוגדת את החוק ואת הצדק. שנילי • שיחה15:48, 14 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
דמוקרטיה כשיטה מאפשרת שינוי חוקים תדיר. כלומר גם אם כרגע זה "לא חוקי", אז אפשר לשנות. השאלה היא האם יש איזהו עקרון דמוקרטי מנחה (כדגומת הזכות לשוויון, חופש המצפון או חופש העיסוק. כלומר מין עקרון-על) שאמור למנוע מהרשות המחוקקת לחוקק חוק לפיו הלכה למעשה לא רק העבריין נשפט, אלא גם סביבתו הקרובה.
ניקח דגומה קיצונית: מח'תאראן ביבי. אח שלה ביצע עבירה באחת מבנות המשפחה היריבה. ובתור עונש, המשפחה היריבה אנסה את אחותו. כלומר האחות עצמה היא לא יותר מכלי להעניש את העבריין, לפי עקרון של עין תחת עין. אז מה שאני רוצה לשאול הוא איזה עקרון דמוקרטי היה נפגע אילו המדינה היתה מנסה לחוקק חוק שלפיו משתמשים באדם חף מפשע בשביל להעניש עבריין?
אין עקרונות בדמוקרטיה; יש עיקרון אחד שהוא דמו-קרטיה ובעברית שלטון-העם. זה "הרוב קובע" (הרוב עריץ) רק בהקשר פוליטי. אתה לא יכול להשיג שום עקרונות נצחיים מאנשים כאלה כי הרוב שלהם משתנה לפי מקום וזמן. אפילו אם פרדוקסלית יש שלטון שאיננו העם שנקרא לצורך העניין בג"צ ויש לו עילת סבירות אז גם בה, ככלל, הרוב קובע. לא נכון לחפש יציבות איפה שיש רק עיקרון אחד שנתון לאין ספור פרשנויות ודיונים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה
בהנחה שאתה השואל האלמוני הראשון: למה הכוונה ב"דמוקרטיה"? אם זו השיטה של הפוליס היוונית לפני 2500 שנה אז כן, העיקרון האחד היה שלטון העם (ליתר דיוק, שלטון בעלי זכות הבחירה). אם הכוונה לדמוקרטיה המודרנית, שהתפתחה בהדרגה בבריטניה ובאופן פתאומי יותר בארצות הברית, אז יש בהחלט עקרונות יסודיים חוץ מזה שהעם בחור את נציגיו. עקרון השיוון בפני החוק, כיבוד זכויות האדם ובכלל זה הליך משפטי נאות, ועוד. בלי זה אין דמוקרטיה במובן המודרני שלה. בחירות למנהיג יש גם בסוריה, רוסיה ואיראן. Reuveny • שיחה20:25, 14 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
„דמו״ בדמוקרטיה מתייחס לדמוס (חסר ערך על דמוס (יוון העתיקה)). זו הייתה האספה הכללית של אזרחי העיר (הפוליס) – רק גברים, ורק חופשיים (לא עבדים). הדמוקרטיה האתונאית התגבשה בעקבות שלטון של טיראנים בעיר. אספת התושבים נטלה את הכוח מהטיראנים. אולם הם חיפשו דרך למנוע הצטברות רבה מדי של כוח אצל בודדים. מעבר לקבלת החלטות באספה (אגב: גם משפטים נדונו באספה), הם הסתמכו במידה רבה על הגרלות. הרבה תפקידים שנראים לנו מקצועיים הופלו שם בגורל. לדוגמה: על הצבא פיקדו עשרה מפקדים, וכל יום היה הפיקוד בידי מפקד שונה שעלה בגורל בערב שלפני כן (תחשבו כמה זה מסבך את חייו של יריב שרוצה לשחד את מפקד הצבא). ההגרלות היו חלק חשוב מאוד מהשיטה שם. הן אמנם לא חלק מהשם. אבל הן חלק מהמהות של דמוקרטיה אתונאית. Tzafrir • שיחה23:17, 14 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
עקרונות זה יפה. אבל אנחנו מענישים אנשים על פשעים שלא ביצעו כל הזמן. מכניסים לכלא הורה לילדים חפים מפשע, סוגרים את הכיכר בקצה הרחוב, מעלים את מס הכנסה, מטילים מצור על בני ברק בשעת הקורונה, וכו'. כדי שלא להפר את העקרון לוחשים בשעת מעשה "זה בכלל לא עונש" והבעיה נעלמת. עוזי ו. • שיחה00:16, 15 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
איו קשר ישיר בין מערכת השיפוט ובין עקרונות הדמוקרטיה, אך יש קשרים עקיפים. עיקרון הפרדת הרשויות דואג לכך המחוקקים לא יעסקו בהעמדה לדין והמעמידים לדין לא ישפטו את הנאשמים. הפרדה זו מבדיל הבדל בסיסי בין הדמוקרטיות ובין האחרים. יש סוגים רבים של דמוקרטיה ולא פעם נושאים את שם הדמוקרטיה לשווא, כמו בדמוקרטיות העממיות. משטר דמוקרטי נמצא בשינוי מתמיד, גם באנגליה ובארצות הברית. בארצות הברית הודות לשיטת בחירות אזורית נבחרו נשיאים, שלא זכו לרוב הקולות ומתחריהם, הזוכים ברוב, לא נבחרו. לא פעם בארצות דמוקרטיות מפלים בין ציבורים שונים, אוכלוסיות שלמות לא מקבלות זכות הצבעה או שמונעים מהם לגשת להצבעה. בקיצור הסיפור מורכב ויש הרבה מה ללמוד. בברכה. ליש • שיחה06:33, 15 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
העיקרון הזה אינו קיים בישראל וקבוע יש הצבעות חוק לגרש את משפחות המחבלים. זאת דוגמה ברורה שגם אם יש חוק ומשפט שנבחרים על ידי הציבור, זה לא אומר ש"מותר להעניש רק מי שנמצא אשם". אלא פשוט - מבחינה ציבורית יש הסכמה (חלקית, אבל יחסית רחבה) שגם אנשים שלא נשפטו בעצמם יכולים לקבל עונש. או ליתר דיוק כמו שעוזי ו. אמר זה לא יחשב לעונש עבורם, אלא עונש למי שביצע את הפיגוע. והם עצמם לא הורשעו בדין ומקבלים שלילית זכויות, שלא מהווה עונש. 2A06:C701:7090:AE00:40E3:BDEF:710:F6C1 13:10, 15 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
ביצוע שאילתות על הדאטא בייס של ויקיפדיה (שפת query)
שלום,
אני סקרן לגבי הצלבת משתנים שונים בערכים בויקיפדיה והבנתי שקיימת דרך
לבצע שאילתות על הדאטא של הערכים. האם יש מישהו שיודע להפנות אותי למידע נוסף שיאפשר לי להבין איך לבצע את השאילתות האלה?
אשמח להסבר כמה שיותר מפורט.
SocialTechWorker • שיחה09:08, 15 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
@Galzigler הכוונה שלי היא, לדוגמה, לבדוק כמה פעמים מילה מסוימת מופיעה בקבוצת ערכים אחת (למשל ערכי נשים) לעומת קבוצת ערכים אחרת (למשל ערכי גברים). האם השיטה לעשות זאת היא בעזרת SPARQL על גבי ויקינתונים? SocialTechWorker • שיחה12:46, 15 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
נניח שיש לי מצלמה שמסריטה וידאו באיכות של 4K בקצב של 60 פריימים בשנייה, ונניח שיש לי גישה ל-API של החומרה של המצלמה (כלומר אני עוקף את התוכנה של המצלמה), האם אני יכול להקטין את הרזולוציה פי x ובכך להגדיל את ה-fps פי x ? נניח לרדת ל- FHD עם 240fps , או להסריט רק פיקסל בודד עם 497664000fps ? האם זה אפשרי למשל עם חומרה של מצלמה של טלפון? 89.138.155.133 13:34, 15 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
אבל צריך לעקוף לא רק את התוכנה של המצלמה אלא גם את החומרה שצמודה אליה. מהמעט שאני מבין, חלק בסיסי מהעיבוד נעשה בשבב שצמוד למצלמה. אפשר לחפש מפרטים של שבבים כאלו. Tzafrir • שיחה21:36, 4 בספטמבר 2024 (IDT)תגובה
למה מלמדים את הטירונים תמיד לצעוק כשהם מתקשרים עם המפקדים?
למדו מהסרטים האמריקאים.בזמני לא היה דבר כזה. שנילי • שיחה
אני לא בטוח למה הכוונה. כשהייתי בטירונות חי"ר לפני כ16 שנים לא לימדו אותנו לצעוק. למעשה לפעמים כעסו אם צעקנו כי זה הרגל לא טוב (רעש יכול לחשוף את מיקומך). לעיתים המפקדים צעקו על הטירונים. זה נבע אולי מהרגל או מקושי שלהם להתמודד עם הלחץ שהיו בו.
ממש מוזר מה שאתם מספרים. בטירונות שלי שהיתה לפני כ-10 שנים המפקדים דרשו לענות להם בצעקה. כשפשוט אמרו "הקשב המפקדת" אז המפקדות ענו "לא שומעים!!" ודרשו להרים את הקול. כשפתחו שעונים ודרשו לעשות תרגילים כלשהם בזמן קצוב אז נדרש כל כמה שניות לצעוק בקול כמה זמן נשאר. כעמדנו בח' היה צריך לצעוק חזק "לקבת המפקדת המסדר ימתח להקשב". כשתירגלנו עם נשק היינו צריכים לצעוק בקול כל פעולה שעושים כמו "נשק 60 מעלות!". ואם מישהו לא צעק אלא סתם אמר, אז אפשר היה לקבל עונש. היו סיסמאות כמו "זכור! הפקודות האלו נכתבו בדם" שהיינו צריכים לצעוק כולם ביחד. כל הטירונות היתה צעקות וגרון צרוד. הייתי בטוח שזה חלק ממה שחיילים צריכים ללמוד: לצרוח. 2A06:C701:7090:AE00:115:4640:D5FA:926C 23:38, 15 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
ככה זה גם נהוג בתנועות נוער מסוימות. זו כנראה דרך של מפקדים להשליט מרות ומשמעת על החניכים / חיילים ולהיכנס לאווירה של ""ראבק בעיינים"", כלומר לבצע משימות בזריזות ויעילות ולהיות חדורי מטרה. 109.186.99.131 00:05, 16 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
יש לי הרבה ביקורת על התרבות הצבאית הישראלית ובהכשרות בפרט, אך דווקא תרבות התקשורת בצעקות היא חשובה ביותר בזמן פעילויות מבצעיות מסוימות, ולדעתי יש טעם להרגיל את החייל לתקשר בצעקות כשאין דרישה מבצעית לשקט. אסף השני - תשוחרר סופי! לדף הסיכה. 11:23, 16 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
בערך סאטירה כלל לא מצוינות הגבלות כלשהן מצד החוק. האם תוכנית סאטירית יכולה ללמד אנשים, באופן מעשי, לבצע פשעים? למשל סרטון סאטירי על "איך להכין חומרי נפץ", אבל באמת לפרוט את כל השלבים החל מרכישת חומרים ועד ההטמנה של חומר הנפץ. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה
זה לאו דווקא ייחודי לסאטירה. ישנן הגבלות על שידור תכנים אלימים ומזיקים וזה משתנה בין מדינה למדינה. ראה סקירה משווה בנושא "הגבלת השידור של תכנים מזיקים בטלוויזיה" משנת 2010 של הממ"מ אגף המחקר של הכנסת.[1]
בתמצית, בישראל ההנחיות נשענות על מסמך נקדי וקיימות הגבלות בחוק על תכנים לשידור וטלוויזיה. ישנו בפרט איסור על שידור של תכנים פלילים וכאלו שמעודדים אלימות או יכול לגרום לחיקוי - ראה כללי אתיקה של הרשות השנייה לשידור - סעיף 15[2]
יש לי מאמר טוב, אבל אין לי אפשרות להגיע למאמר המלא, האם מישהו שיש לו גישה יכול להוריד גרסת PDF כדי שאוכל להשתמש בו בערך? תודה רבה!HelenaGZ - 18:20, 16 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
Zhao M, Feng R, Ben-Horin S, Zhuang X, Tian Z, Li X, Ma R, Mao R, Qiu Y, Chen M. Systematic review with meta-analysis: environmental and dietary differences of inflammatory bowel disease in Eastern and Western populations. Aliment Pharmacol Ther. 2022 Feb;55(3):266-276. doi: 10.1111/apt.16703. Epub 2021 Nov 24. PMID: 34820868.
אם את סטודנטית או חברת סגל באחת ממוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל, תוכלי לגשת למאמר דרך המוסד האקדמי עצמו. לכל מקרה מכיוון שאני סטודנט יש לי גישה למאמר המלא, מוזמנת לשלוח מייל. HiyoriX • שיחה • חציל-צילון • 16:37, 18 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
האם יש מוסדות בישראל או בעולם שמאפשרים לעשות תארים כאלה שזה הטייטל שלהם ובזה הם מתמקדים ולכן מי שמשלים בהם תואר לא יוכל להמשיך לתואר שני במתמטיקה על בסיס אחד מהם? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה
לא. תוכניות בפילוסופיה מציעות לכל היותר קורס אחד או שניים בפילוסופיה של המדע ושל המתמטיקה. תוכניות במתמטיקה מציעות לכל היותר 2-3 קורסים ביסודות המתמטיקה (תורת הקבוצות, לוגיקה מתמטית, תורת המודלים). עוזי ו. • שיחה23:27, 17 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
ברשותכם, מספר שאלות:
1. לדעתי בעלי תארים כאלה היו הופכים את המתמטיקה להרבה יותר פופולרית ונגישה לציבור הרחב אז זה לא קצת חבל שאין תוכנית כזו?
1. דיברת פעם עם פילוסוף של המתמטיקה על המקצוע שלו? הם לא בדיוק עוסקים באמנות ההנגשה.
2. אני לא מבין את הצירוף "גמיש מספיק כדי לשלב רק". לשלב זה בדרך כלל לשלב גם, ולא לשלב רק.
3. לא, תואר ראשון בהוראת מתמטיקה עוסק בעיקר בהוראה ובמתמטיקה יסודית ותיכונית, מעט במתמטיקה קצת יותר מתקדמת, ובכלל לא בפילוסופיה או ביסודות המתמטיקה. עוזי ו. • שיחה22:14, 21 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
לא דיברתי.
התכוונתי "לשלב קורסים רק משני הנושאים הללו" אבל אני מסיק שלא כי מה 4-6 קורסים הקיימים כיום לא יהיו מספיק נקודות זכות לתואר.
לגבי שאלה 3, אני מבין את דבריך ואני חושב שלגבי ישראל לפחות התשובה היא בעיקרון לא כבר מכך שמורים למתמטיקה אלמנטרית של בית ספר תת אוניברסיטאי לא מלמדים אפילו חלק מתמטיקה אלמנטרית בטרמינולוגיה של תורת הקבוצות (למורת רוחי). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה
עברתי על מסלולי לימוד של כמה אוניברסיטאות ישראליות ולא מצאתי אפילו מסלול אחד שמתמקד רק בערבית קוראנית או במערכת הכתב הקוראנית המזכירה את מערכת הכתב הארמית-סורית.
כל מה שמצאתי זה תארים בנושא השפה הערבית כולל קלאסית, ספרותית ומדוברת, לימודי המזרח התיכון וערבית בכללי ודברים שאינם ממוקדים בקוראן עצמו (או בקוראן ובסירה עצמם) ובשפות ערביות קדומות.
איפה אפשר לעשות תואר ראשון בערבית קוראנית בו לומדים את הקוראן בצורה ביקורתית עם דגש על שפה ועל הקשר לארמית ועברית? תודה.
תואר ראשון הוא בד"כ מבוא רחב, שמורכב מקורסי חובה\ליבה וקורסי בחירה. ייתכן שישנו מוסד מסוים עם קורס בחירה בנושא הספציפי הזה. ההתמחות מגיעה בד"כ בתארים המתקדמים (ולעיתים קורסי הבחירה מוגבלים לתלמידי התארים המתקדמים). (יש לציין שתוכניות הלימודים בישראל מאושרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה, שבסמכותה לאשר את התכנים הנלמדים. כלומר, לא כל מוסד יכול לפתוח איזה מסלול לימוד שבא לו).
שאלתי בזהירות עובד אלילים שעובד איתי אם הם באמת מאמינים שהפסלים הם קדושים. הוא צחק ואמר שברור שלא, הפסל הוא לא יותר מאינטרפרטציה של האמן מתקופה זו או אחרת לאחד האלים. והאלים עצמם מבחינתו הם פרסוניפיקציה של תופעות טבע, לא אנשים עם רצונות ומחשבות. מצד אחד, מודבר בכל זאת ההינדי מהמאה ה21 ככה שזה לא דווקא מייצג, אבל מצד שני: אולי גם עובדי אלילים מלפני אלפיים שנה ראו את זה ככה?
ברור שלא. אלה מונומנטים למען אותם אלים. מניח שכדי לכבד אותם, לתעד אותם, להזכיר אותם למי שעובר. כנראה היהדות רצתה להגחיך את זה, בטענה שרואים בפסלים אלים. כפי שיש כיום פסלים שמתעדים אנשים בעלי חשיבות היסטורית, או אירועים היסטוריים. (¯`gal´¯) • שיחה11:13, 19 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
אותו "עובד אלילים" ששאלת לא נשמע לי כעובד אלילים כלל, אלא כאתאיסט ממוצא הינדי (כמו שיש אתאיסט ממוצא יהודי, נוצרי, מוסלמי, שניסטי וכדומה). לגבי עובדי אלילים בעת העתיקה, זה כבר הרבה יותר מורכב ולדעתי זו שאלה רצינית למדען דתות ברמת ד"ר ומעלה. ידוע שכבר בעת העתיקה היו מה שמכונה היום "אגנוסטיקנים" או "אתאיסטים בכללי, לא באופן מוחלט" או "סקפטים כלפי רעיונות אלוהיים בכללי" או כל מיני הגדרות דומות וייתכן בהחלט שהיו אנשים כאלה שכיבדו פסלים אבל לא השתחוו אליהם באמונה שהם עצמם אלוהים או שהם עצמם ישות בעלת תודעה עם השפעה על הטבע כל שהיא -- בין אם הפסל שפיסל אותם עשה זאת על בסיס נבואה כדבריו או כפי דברי עמיתו או סתם מדמיון פורה אישי שלו או כייצוג של אדם שמת אך הוחשב כאל עוד בחייו או לאחר מותו.
אתה שואל: האם היוונים הקדמונים האמינו שהפסלים שהם הם קדושים? האם הכנעניים האמינו שהאל באמת נמצא בפסל ומסיכה? אני שואל: האם יהודים בני ימינו באמת מאמינים שהכותל, מתחם הר הבית או ארון הקודש בבית הכנסת - הם קדושים? לדעתי הדברים דומים - הם ייחסו חשיבות לייצוג, לא האמינו שהפסל יכול לעשות דברים אלא שהוא מייצג כוח שמסוגל לעשות דברים. NilsHolgersson2 • שיחה11:46, 20 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
"עבודת אלילים", פוליתאיזם ופולחן פסלים וחפצים אחרים, לא כוללים דוקטרינה אחת ויחידה. היו כאלה שהאמינו שהפסל הוא קדוש, ברמה שהאל צריך להתגלות למלך ולהסביר לו את פרטי הפרטים של צורת הפסל (כך קרה במסופוטמיה עם האל שַמַש ואחד המלכים, אינני זוכר איזה); היו כאלה שהאמינו שהפסל רק מייצג, עוזר לתווך, אל שקיים במציאות כגוף גשמי במקום מסוים; פסלים מסוימים היו קדושים במיוחד מתוך אמונה שהאלים יצרו אותם בימי קדם; וגם בעת העתיקה היו כאלה שהאמינו שהאלים הם סיפורים, וכשעובדים אל מסוים למעשה מוקירים את תופעת הטבע שהוא מייצג.
היהדות המודרנית כוללת הרבה מאוד פולחן חפצים פוליתאיסטי – אמונה בקדושה של מקומות כמו הכותל וקברי צדיקים, תליית תמונות של רבנים גדולים, חפצי פולחן מקודשים כמו נרות, כיפה, טלית ומגילות וכו'. אין בכך כל פסול, מה שפסול הוא שהיהודים שמתייחסים לחפצים כקדושים ומתפללים בקברים המשמשים כמקדש לנקבר לא מכירים בכך שהם לוקחים חלק בפולחן חפצים ובפוליתאיזם (גם אם יש אל אחד מרכזי בפנתאון, קיומם של ישויות רוחניות זוטרות שאפשר להתפלל אליהן, מלאכים שונים ועוד, הוא פוליתאיסטי). פעמי-עליון • שיחה13:05, 20 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
@פעמי-עליון, אין שום פולחן חפצים ביהדות. ביהדות ישנו כבוד לחפצים שונים בגלל הטקסטים שכתובים עליהם, ולעיתים בגלל שהם משמשים לקיום מצוות (אגב, הזכרת כאן טלית - אז לידיעתך ההלכה היא ש"תשמישי מצווה נזרקים"). קברים יהודיים אינם משמשים כמקדש(?!), אלא רק נחשבים בעיני חלק מהיהודים כמקום בו התפלות מתקבלות יותר - בדומה לבית הכנסת, תפילה בציבור וכד'. ההיגד בדבר תמונות רבנים בכלל מעלה תהיות - האם גם תליית תמונות של בני משפחה תחשב לפוליתאיזם?! לסיכום, אין שום פסול בבורות, אך יש פסול בתקיפת אחרים מתוך בורות. שמש מרפא • שיחה00:32, 3 בספטמבר 2024 (IDT)תגובה
לתמונות של בני משפחה או זמרים אף אחד לא מייחס קדושה או סגולות על טבעיות, לתמונות של רבנים כן. יש להבהיר שני דברים:
הראשון, שיש פה עניין של מהות – אם אדם תולה תמונה של רב שהוא מעריץ כדי להוות תזכורת יום־יומית לערכים מסוימים שאותה דמות מייצגת, בלי לייחס אילושהן סגולות על־טבעיות או לראות באותו רב ישות על־טבעית בעלת כוחות בפני עצמה, אין פה כל פולחן. הפולחן הוא בייחוס כוח מגן לתמונה של הרב שתלויה בבית, או להתפלל על קבר הרב כמקום קדוש שמתווך מול אלוהות גדולה יותר (אלוהים עצמו), וזה ללא ספק פולחן חפצים (שוב, אין בכך שום דבר פסול). אגב, גם תליית תמונות זמרים, כאשר היא מלווה בהערצה קיצונית רגשית, לעתים כוללת מאפיינים רבים של פולחן.
שנית, התשובה לשאלה אם מדובר בפוליתאיזם או לא תלוי בעיקר באיך השואל מגדיר פוליתאיזם. יש מי שחושב שאמונה באלוהות ראשית אחת, יחד עם ישויות על־טבעיות רוחניות קדושות משניות בכוחן ובמעמדן, הוא מונותאיזם; אני לא מבין איך אמונה בכמה ישויות על טבעיות רוחניות קדושות איננו ריבוי אלים, גם אם בין האלים השונים יש מעמדות שונים. גם לכנענים היה אל ראשי אחד מעל האלים האחרים, וגם אצלם הראשי אחראי על העולם בכללי והמשניים אחראים כל אחד על תחום אחר בעולם (כמו המלאכים ביהדות, בינהם יש למשל שר של ים)... פעמי-עליון • שיחה19:01, 3 בספטמבר 2024 (IDT)תגובה
אישית אני לא מכירה אף אחד שמייחס לתמונה של רב שתלויה לו בסלון סגולות על-טבעיות. הדבר הכי קרוב שאני יכולה לחשוב עליו הוא הסגולה עם ר' ישעיה'לה מקרסטיר והעכברים, אבל הייתי אומרת שזה יותר פולקלור יהודי מאשר תכונה של היהדות כדת. לאן - שיחה21:18, 4 בספטמבר 2024 (IDT)תגובה
זהו, שאף אחד לא מייחס לכך כח מגן. גם תפילה על קברים לא נעשית כמתווך אלא כמקום קדוש. לפי רוב הדעות, התפילה צריכה להיעשות ללא פנייה אל הנקברים כלל אלא רק כהסתמכות על זכותו של הצדיק שמשפיעה על המקום וקבלת התפילות בו, כדי להמנע מאיסור דרישה אל המתים . גם הדעות שכן מתירות פנייה אל הצדיקים זה לא כבעלי כח עצמי אלא ככאלה ש'מעמדם' אצל הקב"ה גבוה יותר ומכח כך תתקבל התפילה, ממש כמו פנייה אל צדיקים חיים. בכל מקרה בוודאי שהקבר לא נתפס כ"אלוקות" או קרוב לכך ואפילו לא האדם שקבור בו.
ייחוד השם הוא אחד מאמונות היסוד ביהדות, ומעטות האמונות שהתורה שוללת כמו זו שאתה מתאר (”אתה הראת לדעת כי ה' הוא הא-להים אין עוד מלבדו”, ”וידעת היום והשבת אל לבבך כי ה' הוא הא-להים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד”, ועוד רבים). אין שום מעמד כזה של ישויות משניות. יש מלאכים שממלאים פקודות, כפי שעושים המלאכים במעשה הפיכת סדום ועמורה ועוד, אבל אין להם שום כח עצמי ופולחנם הוא עבודה זרה לכל דבר; לא זו בלבד, לדעת הרמב"ן ואחרים התייחדה אחת מעשרת הדברות (לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני) לאיסור על פולחן או אמונה מסוג זה. מלאך הים, הגשם והאש הם שליחי ה' ותו לא מידי (זו אגב גם המשמעות האטימולוגית של המילה מלאך - שליח). שמש מרפא • שיחה22:02, 4 בספטמבר 2024 (IDT)תגובה
אני רוצה להבין מה המסרים שמנסים להעביר סיפורי מעשיות אירופה הקלסית. מה אנחנו לומדים מהמוזיקאים מברמן, הנזל וגרטל, כחול הזקן, הסנדק מוות, היפהפייה הנרדמת, כיפה אדומה, שלגיה וכד'? במקור האגדות מלאות בפרטי מזעזעים על רצח, קניבליזם, מפלצות וכד' ותמיד לא ברור מה המסר. הם מזכירים במידה רבה גרסאות ממש לא מצונזרות ומוקצנות של ספרות אימה כמו של סטיבן קינג ולאבקראפט, אבל על ספידים. כאילו שכל המטרה זה לגרום לשומעים להפרעות שינה.
מה היתה באמת המטרה? למה כל הgore זה? ספרות אימה כלשונה, או שיש מטרה כלשהי מעבר ללזרוע פחד?
לעניות דעתי באותם ימים סיפורים אלו לא נתפסו כסיפורי אימה באותה מידה שהם היום. המוות היה הרבה יותר נוכח בחיי היום יום, אם רצית לאכול עוף היית לרוב הורג אותו בעצמך- למשל. הסיפורים הם סיפורי מוסר וחינוך בבחינת "הרשע בא על עונשו" וכד'. אליבאבא • שיחה22:33, 19 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
יש ערך פסיכולוגי תרפויטי לאגדות ילדים. זה מוסבר בספר קסמן של אגדות של ברונו בטלהיים. אני רואה שאין על זה עדיין ערך ויקיפדי. נראה לי שאסתער על זה. כלנית • שיחה12:01, 20 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
לפעמים נאמרים משפטים כמו "ביבי שולט כבר משנת 96" או "ביבי שולט כבר משנת 99" אבל כמה שנים במצטבר הוא משפיע משמעותית על הפוליטיקה הישראלית בכלל, לא רק כראש ממשלה?
אם אני לא טועה, אריה דרעי משפיע משמעותית כבר משנת 1985 אבל נתניהו? תודה.
השאלה היא על השפעה משמעותית. השפעתו המשמעותית החלה בהיבחרו לראשות הליכוד (והאופוזיציה) בשנת 1993 ועד פרישתו לאחר ההפסד לאהוד ברק ב 1999 בבחירות לראשות הממשלה. השפעה פחות משמעותית כשר אוצר בממשלת אריאל שרון. המשך השפעה פחות משמעותית לאחר היבחרו לראשות הליכוד בסוף 2005. חזר להשפעה משמעותית לאחר פרישתו של אהוד אולמרט מראשות הממשלה ב 2008 וכהונתו החוזרת כראש ממשלה ב 2009 ומאז הוא משפיע משמעותית על הפוליטיקה הישראלית ועל עם ישראל ומדינת ישראל עד היום.
בישראל מתייחסים לתחומי האזור בתקופת המנדט כ"פלשתינה-א"י" ואם שואלים איפה נולדו אומרים "פלשתינה" או ארץ ישראל. המונח "פלסטין" (עם ס' ו-ט') הוא מאוחר יותר ומתייחס לערביי המנדט שדרשו להקים לעצמם מדינה בשם "פלסטין". אני לא יודע מתי הוא נהייה נפוץ בשיח הישראלי ככזה. – ד"ר MathKnight✡ (שיחה) 22:46, 20 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
המילה היא אותה מילה. ההבדל הוא בידול ישראלי מאוחר, בתגובה לבידול במשמעות שנוצר (שרואה רק בערביי פלסטינה (כולל לשעברים) פלסטינים, כי יהודי פלסטינה כבר רואים בעצמם ישראלים, וכי רוב הישראלים אינם תושבי המנדט לשעבר אלא מי שהגיעו לאחר קום מדינת ישראל). Tzafrir • שיחה00:18, 21 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
הבידול הוא בין "אנשים שחיים באיזור שבשפות אירופה רבות נקרא פלסטינה" לבין "צאצאי ערבים שחיו בשטחי המנדט הבריטי על פלשתינה א"י ". שתי האוכלוסיות שונות ולכן הגיוני שיהיה גם הבדל סמנטי. Corvus,(Nevermore) 10:38, 21 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
גם כללי התעתוק שלכם אינם קדושים וייתכנו להם סייגים. הביטוי פלסטינה הוא עיוות של השורש פלשת ממנו נובעים כל המינוחים השונים כולל פלשתינה המדויק. אני מציע שאם מי שהמציא את הביטויים פלסטינה או פלסטין הוא טרוריסט אסלאמי אז תדחו בכוונה את העיוות שלו ותכתבו פלשתינה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה
מלבד ההיגוי המקורי פלשת עם שׁ ולא עם שׂ אני לא מכיר יוונית ורומאית כדי לדעת אם מלבד החלפת ה שׁ ל שׂ היוונים והרומאים גם החליפו את ה ת' ל ט' ולכן אני לא יודע אם הכובשים הערבים-מוסלמים החליפו את ה שׂ ל ס (س) בג'ונוד פלסטין על בסיס עיוות ביניים יווני-רומאי כמו פלשׂתין/פלשׂתינה או פלשׂטין/פלשׂטינה או על בסיס דעתם בלבד. אישית אשמח להבהרה בנושא. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה
מעניין מאוד להסתכל בדו"ח ועדת פיל ולראות את המונחים שם. מהשימוש במונח Palestinian ברור שהוא גאוגרפי ולא אתני, ומתייחס ליהודים יושבי הארץ באותה מידה שהוא מתייחס לערבים יושבי הארץ. גם בהחלטת החלוקה של 1947 יש שימוש דומה במונח, והשיא הוא "the mutual relations between the two Palestinian peoples throughout the Holy Land". פעמי-עליון • שיחה22:21, 21 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
מקובל להניח שגם בעברית זה היה כך עד שהגיעו השפעות יווניות ורומאיות בעיקרן ומאוחר יותר גם אירופאיות אחרות שהפכו חלק מה fei ל pei. הצורה השמית העתיקה היא f אז בזה הם צודקים אבל ס' וט' זה פשוט שגוי ועצוב שויקיפדיה "העברית" משתפת פעולה עם העיוות הזה.
לא נכון? סלח לי אבל איזה ראיה\ראיות יש לך שהקונספט של בג"ד כפ"ת בכלל היה קיים בקרב דוברי עברית לפני פיתוח הכתב העברי המרובע או לפני גלות בבל (כאשר דוברי עברית השתמשו בכתב עברי קדום ועוד לפניכן בכתב פרוטו-סינאי)?
ליתר דיוק, הניקוד ותיאור הדקדוק העברי מתארים את העברית, ובפרט התנך, כפי שנהגה בתקופת התלמוד ואלך. הערך בג"ד כפ"ת מתאר את התהליך: ההגייה הייתה במקור של מה שאנו קוראים לו פ’ דגושה. בהרבה מקרים הצליל הזה השתנה למה שאנו קוראים לו היום פ’ רפויה. ההגייה השתנתה, אך הכתיב נשאר זהה כי הייתה כבר מערכת כתב מוסכמת. בתחילה הכותבים פשוט ידעו איך לקרוא כל פ’ שנכתבה. עם השנים, כשעברית הפסיקה להיות שפה מדוברת, היו צריכים להציא דרכים לסמן את זה (ודברים נוספים), ואז נוצר הניקוד. אז גם נהגו הכללים שנועדו להגיד מתי זה קורה (דגש חזק: אות שהוכפלה, ומקרים שאינם דגש חזק שבהם זה קורה קיבלו את השם „דגש קל״).
אבל מאיפה הגיעו ס’ ו־ט’? השם עבר דרך יוונית ולטינית. היוונים הפכו כל ש’ ל־ס. הם תיעתקו את ת’ עם המקבילה שלהם באלפא בתא לת’: האות טאו. לא הייתה להם מקבילה לאות ט’. אז מכאן הגיע ה־ס’. ה־ט’ הגיע מהתעתיק המקובל של אנגלית לעברית. בעברית רצו בתחילה לתעתק מ„פלשת״ (אבל: עם שין שמאלית, כי מה אכפת לנו איזו שין? אנחנו כבר לא מבדילים ביניהן. בתקופת התנך הן היו שתי אותיות שונות לחלוטין). התעתיק הזה נעלם בהדרגה. ―Tzafrir (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה
זה לא אומר כלום, כי פ’ דגושה הייתה קיימת גם בהגיה המקובלת בארץ (הן בעברית והן בארמית) וגם בהגיה המקובלת ביוונית ולטינית. כלומר: מתישהו השם הזה הפך בערבית לשם בפ’ רפויה. אז מה? האם לעובדה שהגיית שמה של העיר עזה בערבית היא יותר קרובה „למקור״ (ההגייה בערבית משמרת את הצליל ע’) יש איזו משמעות? Tzafrir • שיחה10:55, 23 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
מה לא אומר כלום? המשמעות כאן היא דיוק. דיוק בלשני-ארכאולוגי ברובו.
הדיון סטה מהנושא, אבל נראה לי שכדאי לציין כאן את משה שרת, שגדל בכפר הערבי עין סיניא, שם ניסה אביו יעקב שרתוק להקים התיישבות יהודית. בפועל אף משפחה לא הצטרפה אליו, וכך יצא שהוא גדל בקרב ערבים, רעה עיזים כמו שאר בני הכפר, ואפילו למד בבתי ספר ערביים. הם חזרו אמנם לתל אביב ב-1908 למען שיפור חינוך הילדים, ואף אחד מהם לא הגדיר עצמו כפלסטיני, אבל לאחר מלחמת ששת הימים המשפחה חזרה לבקר בכפר והעלתה זיכרונות עם תושביו, כך שזיקה בין האוכלוסיות נותרה. Shimon.tre • שיחה16:40, 23 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
אף אחד מהם לא הגדיר עצמו כפלשתיני אי פעם? אי אפשר להוכיח טענה כזאת. אפשר לנקוט גישה אגנוסטית כמו "לא ידוע אם מי מהם אי פעם הגדיר עצמו פלשתיני" או להוכיח שמי מהם אמר "אני לא פלשתיני".
מה זה בעצם משנה, אם פלוני יגיד "אני פלסטיני"? מה אם אני אגיד "אני סודני", זה ישנה שהעור שלי לבן ואין לי שום זיקה לארץ סודן ולתרבות הסודנית? זהות זה דבר מורכב, יש לה המון מאפיינים. לצורך העניין, יהודים ופלסטינים רבים חיו בשכנות, בעיקר מבני היישוב הישן, יהודים רבים דיברו בערבית, זכור לי סיפור אפילו על זה שבסביבות שנת 1900 הרב הראשי של עזה כתב יחד עם המופתי של העיר ספר שנועד לענות לטיעונים של אוייב משותף, הנוצרים. לא צריך לחפש את הזהות במקומות שבהם היא מוצהרת במפורש, כי הרבה פעמים היא דינמית ומורכבת. Shimon.tre • שיחה14:14, 24 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
בסיום מלחמת העולם הראשונה, בעיקרון שהתקבל בעקבות 14 הנקודות של וילסון, התקבל העקרון של הגדרה עצמית לעמים. על הבסיס הזה התקבלה גם ההגדרה של המדינה היהודית. זו שאלה טובה ממתי בדיוק, אבל די קשה להכחיש שיש היום קבוצה גדולה של מליוני אנשים שקוראת לעצמה פלסטינים ומוכרת ככזו על ידי העולם. Tzafrir • שיחה17:25, 24 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
אני רואה שהשאלה פה הגיע לסמנטיקה וכתיב.
שאלה בלשנית: מתי התעתיק "פלשתינה" הגיע לשפה העברית, כלומר מה המקור הראשון שבו משתמשים דווקא בתעתיק זה? אני מנחש שה-"ש" בשם מגיע מהמילה פלישתים, וה"ה" בסוף הוא מגיע מהלטינית. אז מה המקור העברי הראשון שמשתמש בתעתיק זה? Corvus,(Nevermore) 14:34, 22 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
”ייעוץ מקצועי: ד"ר חגי משגב, חוקר כתובות וכתבים עתיקים, האוניברסיטה העברית”. מספיק אקדמי בשבילך? זה לא ברור שיש תחקיר בסרטונים האינפורמטיביים שלהם? הם לא שמים רשימת מקורות כמו ערוצי מדע מסויימים, אבל הם כן עושים עבודה רצינית. (¯`gal´¯) • שיחה11:28, 21 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
בניגוד לאחרים אני אישית בכללי לא מסתמך על תוכן מצד כאן 11 כי מספיק פעמים התרשמתי שהם ערוץ פרוגרסיבי-פמיניסטי דמגוגי ולגבי השפה העברית לא אתפלא אם רוב עובדיהם תומכים בעברית רב מגדרית, לה אני מתנגד בתוקף. תודה. ―223.24.171.142 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה
אפשר לקרוא כאן בעמוד 193 (7) על השימוש באותיות סופיות במגילות מדבר יהודה. חיפשתי דוגמאות שתוכל לראות בעיניך - בצד ימין למטה של מקטע המגילה הזאת אפשר לראות שהמילה "קולם" נכתבה בתור "קולמ" (מדובר בישעיה, כד יד). כאן אפשר לראות את המילה "כסף" מופיעה כ"כספ" (מדובר בישעיה נה א). ר' גם במאמר הזה, שמציין באילו טקסטים ומילים מהמגילות התופעה קיימת (ולפיו חיפשתי במאגר המגילות דוגמאות). הנה דוגמא לטקסט שאינו מקראי ממגילות מדבר יהודה, שבו אין שימוש באותיות סופיות.
אין לי מושג למה כוונתך ב"ספרות מפורסמת מאוד", אך בעברית המודרנית, כפי שכתוב בפתיח הערך אותיות סופיות, ישנו שימוש באותיות רגילות בסוף מילה: " במקרים מועטים משמרות האותיות פ״א וכ״ף את צורתן גם בסוף מילה: פ״א דגושה בסוף מילים ושמות לועזיים (מיקרוסקופ, פִילִיפּ), כ״ף בתעתיק האות הערבית ك (מובארכ), או בסלנג (חָרַפּ).
הידע שלי לא מספיק בשביל להרחיב את הערך אותיות סופיות (ששם נראה לי המקום, ולא בערך חדש. זה גם לא נראה לי התנגדות, אלא שלב התפתחותי של הכתב), ואין לי את הזמן הנדרש כדי לקרוא ולהרחיב. אם זה מעניין אותך, אולי תפנה לספרות המקצועית, זרקתי כאן כמה קצוות חוטים שמהם ניתן להתחיל. התמונות באות להוסיף, לא במקום הטקסט - בעיני יש משהו יפה בזה שכל קורא עברית מודרני מסוגל לקרוא את כתבי מגילות מדבר יהודה, ולראות שמדובר בתופעה ברורה ובולטת (לעומת ממצאים אפיגרפיים אחרים, שבהם צריך להיות ממש מומחה כדי לפענח).
האותיות הסופיות בעברית הן יצור מוזר. באחד הטלפונים הניידים הראשונים שקיבלתי (אולי משהו של סמסונג, עוד לפני דורות החכמים) הייתה תכונה מעניינת בתמיכה בעברית: הוא ידע להפוך אוטומטית אותיות בסוף מילה לסופיות. זה חסך להם מקום מיותר במקלדת. אולי אותה קבוצה כתבה את התמיכה לעברית ולערבית. ואולי הם סתם חשבו על זה לבד ולא בדקו כמו שצריך עם כותבי עברית. רעיון כזה עובד לא רע בערבית, אבל לא בעברית. בעברית יש לאותיות הסופיות חיים משלהן. הן סתם מסבכות את החיים של הכותבים.
הערך על האותיות הסופיות מסביר איך הן נוצרו (או ליתר דיוק: איך נוצרו הגרסאות הלא סופיות שלהן). פעם כתב היה משהו הרבה פחות סטנדרטי מהיום. אנשים היו כותבים הרבה פחות. ומה שהם כתבו שימש, לרוב, בתפוצה הרבה פחות רחבה. עם השנים הכתב השתנה, והתפתחו לו גם לפעמים כל מיני גרסאות מקומיות. במקרה הזה מדובר על קיצור דרך של כותבים: האותיות הללו לא היו נוחות לכתיבה, אז יצרו גרסה יותר נוחה שלהן לכתיבה. אבל בסופי מילה לא הייתה בעיה, ולכן (משיקולי שמרנות) הגרסה המקורית שרדה.
בסופו של דבר שיקולים כאלו גרמו ליצירת מערכת כתב נפרדת ויותר נוחה לשימוש: כתב רהוט. בעברית יש לנו שתיים כאלו: בתחילה התפתח הכתב שנקרא מאוחר יותר כתב רש"י (אבל זה כבר בגלל שהחלו להשתמש בו בדפוס. במקור הוא נועד לשימוש ככתב יד לא רשמי. קרובי משפחה שלי השתמשו בו למטרה הזו עדיין במאה העשרים). מאוחר יותר נוצר (ושוב, בהדרגה) „כתב יד״. Tzafrir • שיחה11:09, 23 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
אני מבין את הבדיחה אבל אם הייתה התנגדות מפורשת ומתועדת למגמה להוסיף אותיות סופיות לעברית כבר כאשר הומצא הכתב העברי המרובע אז דווקא הדבר שווה קצרמר ואם תהיה תופעה רחבה כזו בעתיד אז בוודאי יהיה מקום לערך על כך אז.
פעם אמר לי איזה חבדניק משיחי ממש חביב "הרבה היה מאד ציוני" (ha-rebbe).
מכיוון שחבדניקים משיחיים הם חרדים, האם הם חרדים לאומיים? תודה.
כדי לחסוך זמן אני מציע שכל מי שדן בשאלה האם X ציוני יקדים לדבריו את ההגדרה (מבחינתי ציוני הוא מי ש-). העצה טובה גם לדברים אחרים. עוזי ו. • שיחה22:07, 21 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
החב"דניק המשיחי החביב כנראה לא היה בקיא בתורת חב"ד. ציטוטים מתוך הערך חסידות חב"ד#יחסה לציונות ולמדינת ישראל: "המנהיג החמישי של חב"ד, רבי שלום דובער שניאורסון, היה מתנגד חריף לציונות... בקו זה המשיך גם ממלא מקומו, רבי יוסף יצחק שניאורסון... האדמו"ר השביעי, רבי מנחם מנדל שניאורסון*, גם התנגד נמרצות לציונות האידאולוגית ולגישה הציונית דתית שלפיה המדינה היא אתחלתא דגאולה, אך מיעט לעסוק בכך." (*שהוא הרב'ה המדובר), ור' בערך בפירוט. מעבר לכך, צריך להגדיר מהו "חרדי לאומי" - האם הוא אדם שמשתייך לחברה החרדית אך גם ציוני? במה נמדדת הציונות?
מה שהיה חסר זה בדיקת העובדות הללו במהלך הראיון והצגתן מולו. או אפילו בדיקת העובדות עד זמן הדפסת הראיון. האם זה נחשב בעיניך ביזוי המרואיין? בישראל בדיקת עובדות אינה מסורת מקובלת. Tzafrir • שיחה08:46, 22 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
לא רק בישראל. אני קורא עכשיו ספר מאלף בשם "מדע רע" מאת בן גולדייקר. הכותב הוא רופא בעל טור בריטי, ובין השאר הוא מציג את הפרסומים הלא בדוקים (במקרה הטוב) או המוטים בעליל (במקרה הפחות טוב) של מיטב כלי התקשורת בבריטניה, מה-BBC ועד אחרון העיתונים, בלי לחשוך ביקורת גם מהגרדיאן בו הוא כותב. אז אם בנושאים "נייטרליים" כמו תוספי מזון ודיאטות נפלה שלהבת - מה בכלל אפשר להלין על ראיון עם פוליטיקאי שנוא. עמית - שיחה09:58, 22 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
אני לא בטוח שהיום יש לזה את האפקט שכלי התקשורת רוצה להשיג. כאשר יש "ביזוי בררני" כלי התקשורת המבזה נתפש כמוטה ולא אובייקטיבי ומאבד את אמינותו על ידי הצרכן, ומכאן לא רחוקה הדרך לקיטוב תקשורתי-פוליטי בו לכל מחנה פוליטי יש כלי תקשורת משלו - דבר שפוגע ביכולת להידברות בין המחנות הפוליטיים. יש שיעירו שבעבר לכל מגזר או מפלגה היו כלי תקשורת משלהם - ביטאונים - אבל אני לא בטוח שהם החליפו לגמרי את העיתונות הכללית, ופעם זה היה מוגבל לעיתונים, ואילו היום יש גם תקשורת אלקטרונית (טלוויזיה, אינטרנט, רשתות חברתיות). – ד"ר MathKnight✡ (שיחה) 20:36, 26 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
יש בעיה בסיסית עם נתניהו: הוא לא מתראיין לכלי תקשורת ישראליים שיכולים לאתגר אותו (ראיונות בערוץ 14 לא מנסים לאתגר אותו. בשנה האחרונה היו כמה מסיבות עיתונאים, אבל שם יש לכל משתתף יכולת לשאול שאלה בודדת, ולכן אין אפשרות לשאול שאלות המשך לשאלות שנשאלו. ובכל מסיבת עיתונאים יש בין 5 לעשר שאלות בסך הכל). כלי התקשורת הזרים הצליחו לפספס בזמן הראיון שגיאות מאוד בסיסיות. יכול להיות שהפרסום החריג הנוסף הגיע בעקבות משוב שהטיימס קיבל לאחר פרסום הראיון. Tzafrir • שיחה09:52, 27 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
זה מה שקורה כאשר נוצרות שתי מערכות תקשורת (מערכת = אוסף כלי תקשורת בעלי אידאולוגיה משותפת ואינטרסים משותפים, ולפעמים גם חולקות בעיתונאים) - אחת לכל מחנה פוליטי גדול. אז ברור שכל פוליטיקאי מעדיף להתראיין במגרש הביתי שלו. – ד"ר MathKnight✡ (שיחה) 23:33, 30 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
יש לי בבית ספר בשם פאשות, פלחים ופיראטים על ארץ ישראל במאות ה־16–18. יש שם לא מעט חומר מעניין (בעיקר בתחומים היותר יום יומיים ופחות „היסטוריים״). לא לגמרי ברור לי אם אני יכול להסתמך עליו ישירות כמקור. יש כל מיני נקודות שבהן הוא מצטט כתב יד של חיים ויטאל שבו מתוארות מלאכות רבות מאותה תקופה (הכנת גבינה, כיבוש זיתים, צביעת בדים(?), ועוד). לפי הספר, המקור הוא „ר’ חיים ויטאל, כתב יד מוסאיוף מס’ 228, מכון יד יצחק בן צבי, סרט 2675״. האתר של יד יצחק בן צבימפנה לספריה הלאומית. חיפשתי שם ולא מצאתי. יש למישהו מושג איפה אני יכול למצוא את זה? Tzafrir • שיחה01:01, 24 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
שאלת ויקיפדיה: לפעמים אני מקבלת הודעה (דרך האיקון של "ההודעות שלך" בפינה השמאלית העליונה של המסך) על דיונים שלא עשיתי להם מינוי. היום למשל קיבלתי הודעה כזו, וכשעברתי על כל הדף ראיתי שאני מנוייה לעוד דיונים ב-"הכה את המומחה" (כי איקון הפעמון "דלק" והכיתוב אמר "ביטול מינוי") - כולם דיונים שלא ידעתי על קיומם ובוודאי לא עשיתי "מינוי" במודע. אני זוכרת שזה קרה לי גם עם הדף העברת דפי טיוטה. מה גורם לזה ואיך מונעים מינוי לדיון שנעשה שלא ברצוני? תודה, Pixie.ca • שיחה🎗18:22, 24 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
דעתי - תשתמשי בויקיפדיה רק כאלמונית, ככה הרבה פחות קהילת ויקימדיה או הויקיפדיה הרלוונטית (עברית/אנגלית וכו') תדחוף לפנים שלך כל מיני מכניקות שאינך מעוניינת בהן. זה קצת מזכיר כסף מזומן בחנות רגילה, אף אחד לא מתעד כל דבר קטן ובר חלוף שאת קונה וצילום ממצלמות אבטחה במעגל סגור זה לא כזה נורא. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה
לאדם אחד ייתכנו אין ספור כתובות אי פי עם VPN או בלי VPN ובד"כ כתובות אי פי מתחלפות כל כמה דקות או כל ריסטרט (אלא אם מבקשים קביעות) ובכל מקרה אם אני לא טועה יש שיח בעמותת ויקיפדיה העולמית או בויקיפדיה האנגלית לפחות על לשמור יותר על פרטיות האנונימים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה
בקצרה לפי ההסבר שניתן שם, מאוד הגיוני שזה קורה לך כאן ב"הכה את המומחה", כיוון שרבות מהשאלות נשאלות על ידי אנונימיים שלא חותמים על הדיון ואז מוסיפים להם את התבנית "לא חתם" שככל הנראה היא הגורם לתקלה. Idoiz • שיחה20:27, 24 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
התגלגל לידי קובץ מאמרים של הסוציולוג שלמה דשן בשם חכמה לשלמה ובמאמר על יהודי בגדד, עמ' 272 (התפרסם לראשונה בכתב העת זמנים 73, עמ' 44-30), הוא מספר על בית דין וולונטרי בשם 'בית שרעי' (בית שיפוט) שהיה אמון על תיווך והבאת שלום בין איש לאשתו בקרב יהודי בגדד בתחילת המאה העשרים כך:
בית הדין היה נוהג למנות כמה אנשים מכובדים, בעלי דירות מרווחות, האמונים עליו, כדי שיפנו חדרים לשימוש בית הדין. במקרים של מריבות בין בני זוג, כאשר הגיעו לסף גירושין, נזקק בית הדין לשירות של בעל דירה כזה. בית הדין ציווה על בני הזוג היריבים שיגורו חצי שנה בבית שרעי, תחת עינם הבולשת של בעלי הבית, הנאמנים על בית הדין. השיקול היה, שבמצב כזה בני הזוג עשויים לשקול את צעדיהם ביתר זהירות ולתקן את נישואיהם.
במקרה של הליכים לקראת גירושין, כאשר בית הדין התלבט בדבר חיוב או פטור הבעל מתשלום דמי כתובה, היה הנאמן מוסר עדות לבית הדין על אודות היחסים בין בני הזוג, ובית הדין היה מסתייע בזה בקביעת אחריות בקשר לשיבוש הנישואין.
בקובץ זה מלבד ביבליוגרפיה כללית לכל מאמר אין הפניות למקורות. חיפש ראשוני בגוגל לא העלה דבר. אשמח לקרוא יותר על תופעה מעניינת זו. שבוע טוב ומבורך טל ומטר • שיחה21:44, 24 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
עיינתי עתה בזמנים, 37, עמ' 38 שם מובא הקטע המצוטט, אבל גם במקור לא נוספו בסיום המאמר אלא הפניות כלליות בלבד ומראה מקום מדויק לפרקטיקה זו של 'האח הגדול' אין. כאמור, אשמח לקרוא יותר על תופעה זו. שבוע טוב ובשורות טובות. טל ומטר • שיחה12:54, 25 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
בכתבה זו מופיע תצלום, שמקורו בדובר צה"ל, עם הכיתוב "תדלוק אווירי של מטוסי אדיר מעל לבנון". שאלתי: לבנון גובלת בישראל והיא מדינה קטנה מאוד, מדוע נחוץ תדלוק אווירי לשם תקיפה בשטחה? דוד שי • שיחה22:15, 25 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
אתה מניח שזה נחוץ. אני הבנתי שזה סוג של "לעשות שרירים" ולהראות לחזבאללה ששמי לבנון פתוחים לגמרי בפני חיל האוויר - אפילו למטוסי התדלוק הפגיעים וחסרי ההגנה, ואפילו לפעולת התדלוק עצמה – שלא מקובל לעשותה מעל שטח עוין. שמיה רבה • שיחה • כ"ב באב ה'תשפ"ד • 10:01, 26 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
לא יודע מה הייתה מטרת התדלוק. אבל, לפעמים דאווין יכול להיות אינטרס בטחוני מובהק שעשוי להצדיק לקיחת סיכונים. לדוגמא, אם בישראל מניחים שפעולה כזו תשכנע את איראן שבישראל לא חוששים מתדלוק אווירי מעל עיראק/סוריה לצורך תקיפה באיראן, ותגרום לה להימנע מפעולות מסויימות נגד ישראל. 2A01:6500:A044:AD97:C047:CD15:1997:E6B0 09:50, 27 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
נניח שאני מסכים - בערך שבועיים לפניכן הם הראו תדלוק אווירי בדרך לתקיפה בתימן שהיא יעד די רחוק בהשוואה, אז מה ההיגיון להראות את זה שוב לגבי יעד צמוד? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה
דוד שי: שבת שלום, לגמרי במקרה ראיתי את שאלתך. לגבי למה צילמו, הראו והציגו, אפשר רק לשער שזו לוחמה פסיכולוגית. לגבי הסיבה הטכנית לתדלוק מעל לבנון: כל מטוס, יכול להמריא, כלומר להתרומם מעל הקרקע למצב טיסה יציב, כשהוא מוגבל במשקל המראה מירבי. מעבר למשקל הזה, מטוס לא יוכל להמריא, גם אם ינתן לו מסלול ארוך יותר, וגם אם מצערות המטוס ילקחו למקסימום. כשרוצים להפציץ שלל מטרות, עם מטען פצצות מקסימלי, אזי מחמשים את המטוס עם כל מה שאפשר להתקין עליו, ומתדלקים אותו בכמות דלק פחותה, כדי להוריד את משקלו הכללי. כשהמטוס כבר באוויר במצב טיסה, בגובה שיוט, ניתן להשלים את תידלוקו, ככל שצריך. מעבר לכך, מטוסים פיטרלו במשך שעות וחיכו לרגע המתאים שבו יוטלו הפצצות. גם מסיבה זו, חלקם תודלק באוויר. למה חיכו באוויר?... יש כמה סיבות, אחת מהן היא שהחיזבלונים חיים במנהרות כמו עכברושים, אבל הם לא משתמשים בכל המנהרות ופתחייהן. אם יצא לכולכם לראות את צילומי ההפצצות, הן צולמו במצלמות רגישות לאור ולטמפרטורה, ומכך ניתן להבין את הסנריו הבא: מגיעה משאית עם משגר חמוש בטילים לפתח מנהרה "מוסווה" וסגור. אבל המשאית מייצרת חום – גזי הפליטה, חום המנוע, מנגנוני חימוש. מטוס חמוש מחכה בהמתנה לפתח שכזה ש"נדלק", ושולח לו מתנה יפה של פצצת "ברד כבד", וכל הכבודה שם למטה, נשלחת לאללה. כלום לא נשאר מהפיצוץ האדיר הזה, שיוזם גם את ראשי הקרב של הרקטות/טילים במשגר. יש ברשת המון תמונות יפות שצולמו ע"י לבנונים "אוהבי חיזבאללה". ירונש • שיחה21:31, 30 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
תוספת מאוחרת: הנושא הזכיר לי את מקרה הפשיטה של דוליטל שבה הופשטו מפציצי ה-B-25 מיטשל, מכל פריט שרק היה ניתן לקלף מהם ומהטייסים. אף גרם אחד עודף לא הוּשאר. המטוסים חומשו בפצצות ותודלקו ככל שניתן היה במסגרת "משקל ההמראה המירבי" שלהם ובהינתן המסלול המוגבל של נושאת המטוסים הורנט. אם היה קיים תדלוק אווירי בעת מלחמת העולם השנייה, כל המטוסים היו נוחתים בשלום במקומות חברותיים לאמריקאים. ירונש • שיחה22:53, 30 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
הערבית הפוצחה (ה"צחה") שנקראת גם ערבית קוראנית או ערבית קלאסית היא ערבית מאד עתיקה ומדויקת.
למה העולם הערבי הלך ופיתח טבעית בנוסף לה גם "ערבית ספרותית" או "ערבית חילונית"?
מילא היו מפתחים פה ושם רק גרסאות שונות של ערבית מדוברת מסיבות טכניות של דברים כמו נגישות, מסחר ומודרניזציה וכו' אבל למה היה צריך גם את השלב מעבר הזה בין ערבית פוצחה\קוראנית\קלאסית לבין ערבית ספרותית ורק אז למדוברת? למה לא עברו ישר מפוצחה למדוברת? או שכן היה מעבר ישיר במקומות מסוימים כמו ירדן וסעודיה?
תגדיר "משתנה". ברור שמילים חדשות מתווספות מדי פעם, אבל מי שמדבר ערבית קוראנית למשל רק יוסיף מילים חדשות, זה שינוי לא משמעותי מבחינתי.
משמעותי זה מתי שכבר לא מבינים מה שדיברו פעם וזה קורה בכל שפות! מספיק זמן ואז מילים משנות משמעות נעלמות ובאות מילים חדשות וגם דיקדוק מישתנה עד שאי אפשר להבין וזה קורה בכל שפות עם שינויים של אלף שנה אין סיבה לחשוב שערבית מיוחדת בזה זה קורה לכולם אני לא חושב שהשאלה שלך נכונה ביגלל שאתה שואל על ערבית ומיטעלם שזה ככה בכל שפות מופלטה לרעה • שיחה17:22, 28 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
מן הסתם, בקוראן ובכתבים הנילווים אליו חסרות הרבה מילים שהאדם צריך להשתמש בהם. בנוסף, כאשר משתמשים בשפה מאות שנים, לאט לאט נוצרים שינויים, גם אם זה בכתב. נסה להשוות ספרות מתקופת היישוב, לספרות מודרנית (בעברית). יש מגמות של פישוט, חידוש מילים ואובדן מילים, השאלה משפות אחרות ועוד. למשל המשפט הראשון בפו הדוב בתרגום ורה ישראלית וא. ד. שפירא משנת 1964 מתחיל כך: אם קרא לך וקראת ספר אחר על כריסטוף רובין, זכר תזכור בודאי כי היה לו פעם ברבור". לעומת זאת, בתרגום של אותה שורה בדיוק על ידי אבירמה גולן, משנת 2004, נכתב: "אם קראתם במקרה ספר אחר על כריסטופר רובין, אתם אולי זוכרים שהיה לו פעם ברבור". אם שינויים כאלה מתרחשים בסך הכל תוך 40 שנים, רק תחשוב כמה הערבית השתנתה ב1600 שנים. ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין18:05, 27 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
כמוכן, ערבית מדוברת אינה שפה אחת. בדומה ללטינית וולגרית. בנוסף, ערבית קוראנית (ערבית קלאסית, ערבית) היא שפה טהורה ומדויקת, כמו לטינית, סנסקריט ועברית מקראית, בדיוק בגלל שהיא שפה עתיקה שהתקדשה. אנחנו יודעים מה התקלקל מאז. אנחנו מתייחסים אליה כחלק מהתקן. בספר [איזה בדיוק?] (של גלעד צוקרמן?) יש תיאור נפלא: סדרה של כותבים (צרפתים, במקרה הזה) שכל אחד מלין כמה השפה של ימיו מקולקלת וכמה השפה של הדורות הקודמים הייתה צחה וטהורה. אלא מאי, כל אחד (חוץ מהראשון) נמצא באותה תקופה שעליה העיד הכותב הקודם שבה הייתה השפה כה טובה. Tzafrir • שיחה11:12, 28 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
Tzafrir: הוצאת לי את המילים, ישירות ממחשבותיי על השאלה הראשונית של האלמוני. מיד חשבתי על שיחה בעניין שהייתה לי היום עם בני, בה נתתי לו דוגמאות על צרפתית עכשווית מדוברת, שדובריה כבר כל כך מתעצלים לדבר, שלעיתים לא קוראים רבע ממה שכתוב, אפילו לא שמות של אנשים או מקומות. גם הדוגמה של הלטינית – בול פגיעה. לאלמוני השואל: בנוסף להסברים שלעיל, ניתן לתת כדוגמא נוספת, את האנגלית העכשווית, ש"הושחתה" ע"י הצרפתית והלטינית. בכדי לדעת לעיתים מה הייתה המילה האנגלית המקורית, אי שם בנבכי הזמן, מאות שנים אחורה, ניתן לעיתים לגשת לבדוק אצל אחיותיה הקרובות במשפחת השפות הגרמאניות, הפריזית וההולנדית ואפילו בגרמנית. כל שפה עוברת שינויים, ועדיין, העברית היא המקרה היחיד והמיוחד ככל הידוע לי, שבו אנשים יכולים לקרוא את שפת אבותיהם מלפני 3,000 שנה, ועדיין להבין את רוב מה שנכתב ונאמר. וגם... ראה כיצד רשמתי את המילה "דוגמא", שניתן גם לרשום עם "ה" – דוגמה, כי כך החליטה האקדמיה ללשון העברית, והינה לך שינוי אחד מתוך אין־ספור, שהתרחשו מאז שנת 2010. ירונש • שיחה22:05, 30 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
אני לא מסכים עם ירונש שדוברי עברית מודרנית יכולים "להבין את רוב מה שנכתב ונאמר (בתנ"ך)". העברית של התנ"ך שונה פלאים מהעברית המודרנית ואפילו בתקופת המשנה בה דוברי העברית דיברו בעברית משנאית, לא הפסיקו להתדיין על חלקים שונים של התנ"ך כי גם אז לא ממש הבינו אותה. חלקים מסוימים בתנ"ך אולי עתיקים ממה שנדמה לנו. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה
אני דובר עברית מודרנית ויכול להבין את רוב התנך (אולי חוץ מחלקים מסויימים באיוב).כ85% מהמילים בתנך משמשים בעברית המודרנית ו90% מהשורשים המקראיים משמשים כיום. (לפי רוביק רוזנטל) חכמי המשנה הבינו את התנך אבל בכוונה פירשו אותו בצורות יצירתיות לצרכיהם ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין11:42, 3 בספטמבר 2024 (IDT)תגובה
האם יש מדינות ערב בהם אסרו לגמרי שימוש בערבית ספרותית\חילונית ודורשים מהתקשורת לדבר רק בערבית פוצחה\קוראנית\קלאסית או לחלופין רק בערבית פוצחה עם מינוח מודרני מתי שהדבר נדרש? תודה. 223.24.170.11 12:52, 27 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
אני מניח שזה לא בהכרח מוזר כלל ושבמדינה אסלאמית בה מתנגדים למה שנקרא בערבית בידעה (بدعة) ניב חילוני ייתפש כמנוון והרסני ותהיה מגמה לחזור לפוצחה, אבל לא אאריך על כך כי זה דיון צדדי ולא השאלה המקורית. מי שיש לו תשובה לשאלה המקורית מוזמן לענות אותה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה
קראתי את מלחמת עיראק ולא הבנתי בכלל מה היתה הסיבה למלחמה. אמריקאים חששו מכך שיש נשק להשמדה המונית למרות שבמציאות לא היה? נשמע כמו תירוץ ולא יותר מזה (כי אחרת היו פולשים גם לרוסיה, צפון קוראיה, סין, איראן).
בתור מי שגר באותה תקופה בארה"ב: מתקפת האנתרקס. בהתחשב שזה התחיל זמן לא רב אחרי 11 בספטמבר, בשיא ההיסטריה בארה"ב, ולמיטב זכרוני זו הייתה תופעה נרחבת הרבה יותר ממה שמצויין בערך. חלק מזה היו שמועות פראיות באינטרנט (משהו די חדש באותה תקופה) שארה"ב נמצאת תחת מתקפה של נשק ביולוגי, ומן הסתם הרבה אנשים שרק רכבו על הגל. אם היה מישהו ששנאת במיוחד באותה תקופה, כל מה שהיית צריך זה לשלוח לו בדואר מעטפה עם טיפה אבק או חול בפנים, וכשהוא היה פותח את זה הוא כבר היה מת מהתקף-לב או התקף חרדה... הנשיא בוש היה צריך להפנות את כל עוצמת הרגשות הזו לאנשהו, ועם סדאם היה לאבא שלו חשבון פתוח. H. sapiens • שיחה07:54, 28 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
מה לא ברור במשפט המופיע בתחילת הערך "במטרה להפיל את משטרו של סדאם חוסיין. בכמה מובנים, היה זה המשכה של מלחמת המפרץ שהתרחשה ב-1991"? מה אתה מחפש, עילה למלחמה? העילה ניתנה כבר בפלישת עיראק לכווית ב-91'. מבחינת ארצות הברית, סדאם היה שור נגח. עמית - שיחה08:36, 28 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
למה ארצות הברית היתה מעוניינת להפיל את משטרו של סאדם חוסיין? מלחמת המפרץ הסתיימה כבר מזמן, זה היה נשיא אחר ותקופה אחרת. "עילה למלחמה" הרבה פעמים זה תירוץ. השאלה האמתית היא מה האינטרס. כלומר למה שווה להשקיע משאבים גדולים בהפלת שלטון דיקטטורי (אחד מתוך עשרות) של איזה נבל משופם במזרח התיכון? וזה במחיר פוליטי קשה עבור בוש, כסף רב מאוד וחיילים רבים שנפלו בקרב ואזרחים ערבים רבים שנהרגו. 192.114.1.82 11:31, 28 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
יש מי שטוענים שחלק מהבעיה זה שעיראק התנהגה כאילו יש לה נשק להשמדה המונית (כדי להרתיע את איראן). ואגב, בבסיס המלחמה עמד עוד זוג טענות: שעיראק היא חלק מ„ציר הרשע״ ושמדינות ציר הרשע הזה היו קשורות לפיגועי ה־11 בספטמבר. שתי טענות מפוקפקות במקרה הטוב. Tzafrir • שיחה11:36, 28 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
פתח את התמונה. לפני היושבים יש שמות. הידע שלי ברוסית הוא 0, עם מקלדת וירטואלית הקלדתי את שמו של מי שיושב סמוך להנייה - "махер салах", שלפי גוגל תרגום זה "מאהר סלאח". את מי שלידו קשה לי יותר בגלל ההשתקפות, אך אאלט צריך לקרוא שם "дбу иссам..." שזה ..דבו עיסאם לפי טרנסלייט. מצאתי כמה מקורות אחרים על אותה הפגישה, אבל לא נראה שהאדם הנוסף נזכר בהם. [6], [7], [8]. דוברי ערבית\רוסית יוכלו כנראה להגיע למקורות עם יותר מידע, יש מספיק פרטים שאפשר לדלות ידיעות חדשותיות מאז.תבנית:אנונמי
אתה שואל בעצם כמה מרוויחה חברת תעופה על טיסה. אבל זאת שאלה לא פיירית, כי לחברה יש עוד עלויות. למשל מימון לקניית מטוסים, אחזקה, קיזוז הפסדים בגין טיסות לא רוויחיות, תשלום הדרכה וכיוצ"ב. רבות מחברות התעופה בעולם פשטו את הרגל עם השנים (נדמה לי שקלמ היא החברה הוותיקה בעולם) כך שלא בטוח שזה עולם מאוד רווחי. Shannen • שיחה15:12, 30 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
תשובה נכונה לשאלה זו בולטת במיוחד בהקשר של מטוס "כנף ציון". בהתייחס לטיסתו הרשמית הראשונה (ובשלב זה האחרונה) לארצות הברית, אפשר להתייחס לעלות המצומצמת של הוצאות דלק, צוות אוויר, מגדל פיקוח וכו' בשבוע שבו נערכה טיסה זו, אבל תשובה נכונה יותר תעמיס על טיסה זו גם את כל ההוצאות מסוג זה עד לטיסה הרשמית הבאה שלו (או מאז הכרזתו ככשיר לטיסה), מה שיהפוך את הטיסות במטוס זה ליקרות ביותר, אם כי מובן שאין עלות שהיא גבוהה מדי כאשר מדובר ברווחתם של ראש הממשלה ורעייתו. דוד שי • שיחה04:52, 31 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
בשנת 2019 איראן תקפה את סעודיה; היא פיצצה לה מפעל או כמה מפעלים. לא ידוע לי שסעודיה אי פעם הגיבה על התקיפה הזאת בשטח איראן. איך זה ייתכן? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה
כי זה איום לא אמין וכולם יודעים את זה. האיראנים יודעים שסעודיה מפחדת מהם ולא תתקוף אותם. הסעודים בונים על זה שישראל וארצות הברית יילחמו באיראן במקומה. ישראל כבר תקפה באיראן וטראמפ חיסל את קאסם סולימאני - כך שהם מהווים הרתעה אמינה יותר מול איראן. – ד"ר MathKnight✡ (שיחה) 13:54, 31 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
יותר ויותר מוסלמים מכירים בכך שהקרא'את (סגנונות הקריאה) השונים של הקוראן שאפילו נכתבים שונה לפעמים מבחינת חט' או חרכאת כמו הסגנונות חאפס, דורי, ווארש, סוסי, קאלון ואחרים, אינם האחרף.
אם הקרא'ת אינם האחרף אז מה זה האחרף הזה ואיזה אחראף כתוב, לפי ראשוני המוסלמים, על אללוח אלמחפוז בגן עדן?
אפשר לשאול אותה שאלה על מיראז' 5, נשר וכפיר. בכל המקרים הללו תכנון הדור הבא לא התחיל מלוח חלק אלא התבסס במידה רבה על התכנון הקודם, ובכל זאת נחשב למטוס נפרד ולא לדגם של הטוס הבסיסי. לפני שנחבט יותר מדי בשאלה זו, יש לי שאלה מקדימה: למה זה חשוב? דוד שי • שיחה04:41, 31 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
בכפיר גם ביצעו החלפת מנוע והתאמות לכך. הנשר הוא העתק "לא מורשה" ומשופר של המיראז' 5. למה זה חשוב? בעיקר להיסטוריה של התעופה ולמורשת הקרב. ההרקולס מתגאה בכך שהוא המטוס הוותיק ביותר שנמצא עדיין בייצור שוטף. אני משער שלוקהיד מרטין הפסיקה לייצר את הדגמים הרגילים ועברה לייצר רק את דגמי הסופר-הרקולס. אם הם מטוסים נפרדים אז ההרקולס כבר לא מיוצר יותר, אם הם אותו מטוס אבל דגמים שונים שלו אז ההרקולס עדיין בייצור שוטף ויכול לשבור עוד ועוד שיאים. – ד"ר MathKnight✡ (שיחה) 13:48, 31 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
הסופר-הרקולס C-130J הוא אינו "אותו מטוס" כמו הדגם המקורי או כמו הדגם המיושן C-130H, בדיוק כמו שה-F-15IA הוא אינו "אותו מטוס" כמו ה-F-15A. מבחינת צורה כללית הם דומים, אבל השוני בין הדגמים הוא גדול מאוד – מערכות האוויוניקה שונות לחלוטין, מנועים שונים, מדחפים שונים ועוד. מכך שניתן לראות את ה C-130J כדגם משודרג מאוד של ההרקולס, שאפילו משודרג עוד יותר אצלנו, כשהוא מגיע ומקבל עוד כמה שיפורים. מי שלמד להטיס C-130H, לא יכול להתיישב ב C-130J ולהטיס אותו. הוא חייב לעבור הכשרה מקיפה והסמכה כטייס שמשון. לוקהיד מרטין אוהבים להגיד: Always evolving, continually innovating, and ready for what’s next, אז לא אופתע אם המטוס הזה (בדגם משודרג עתידני) יגיע לשנת ה-100 לייצורו, ומעבר לכך. אגב, גם ה-C-130H המקורי שהגיע אלינו, הוא גם לא "אותו המטוס". אלה שעדיין בשימוש, עברו אין־ספור השבחות ושידרוגים נרחבים מאוד, לדגם C-130HI שמכונה בחיל האוויר "קרנף אוויוני". אהה, כמעט שכחתי... כבר לא מייצרים את הדגמים הישנים. ירונש • שיחה17:17, 31 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
אם הבנתי את תשובתך נכון, מבחינת הפרוטוקול של לוקהיד ודפי ההיסטוריה, הסופר-הרקולס נחשב לדגם מאוד מתקדם ומשופר של ההרקולס, אבל עדיין כדגם של הרקולס ולא כמטוס חדש לגמרי או מטוס נפרד לחלוטין. – ד"ר MathKnight✡ (שיחה) 21:08, 31 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
MathKnight: הבנת נכון. מבחינת הפרוטוקול של לוקהיד מרטין ודפי ההיסטוריה, זהו דגם מתקדם, מודרני ומשופר של ההרקולס, אבל בוא נעזוב רגע את לוקהיד מרטין ונסתכל על העולם ועל ראייתו את המטוס... אני תמיד אוהב להציץ בויקי-אנגלית ומעדיף יותר את המבנה שלה, שהרי היא נערכת ע"י מליונים רבים של ויקיפדים מכל רחבי העולם, ומכך שאפקט חוכמת ההמונים יותר משמעותי כאן ולכן יותר מדייק (בדר"כ). אם תיגש לערך C-130 Hercules בויקי-אנגלית, תראה בתיבת המידע שה-C-130J Super Hercules מופיע כ-וריאנט, כלומר גרסה אחרת של אותו הדבר. יש לפניו גרסאות, ובטוחני שתהיינה עוד גרסאות אחריו, וזאת על אף השינויים הנרחבים שהמטוס עבר בכל מערכותיו ואף בשלדתו. אם תגלול לפסקת ה-Variants, שם, זה כבר אין־ספור גרסאות. ואם נדבר על השמשון של חיל האוויר, שהוא בכלל דגם מוארך IC-130J-30 "ישראלי", אז בכלל אפשר לטעון שזה מטוס אחר, אבל הוא עדיין נחשב וריאנט. מעניין איך יקראו לדגם הסופר־סופר משודרג העתידי, ובאיזו חברה הוא ייוצר. אולי באיזשהו תאגיד־על שיבלע את לוקהיד מרטין ובואינג גם יחד, ויחליט לקרוא לו זאוס. ירונש • שיחה22:43, 31 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
זה דומה לפרדוקסהספינה של תסאוס אבל קצת שונה. אפשר לתת הקבלה מתחום הביולוגיה: נניח שיש מין של בעל חיים X, כל דור הוא משתנה קצת מהדור הקודם (מוטציות וכו'). מתי הוא מפסיק להיות שייך למין המקורי ומוגדר כמין חדש? לבודהיזם יש פתרון לפרדוקסים האלו: אין ישויות מוגדרות, אין קטגוריות, הדברים קיימים כשלעצמם וזהו. – ד"ר MathKnight✡ (שיחה) 21:46, 31 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
עוזי ו.: הצלחת להצחיק אותי. זו אמנם רק בדיחה, אבל יש בה משהו שכן נוגע במציאות. מטוס מגיע, לאחר מספר שעות טיסה מסויים או מספר נחיתות (שנקבע ע"י היצרן או המפעיל), למועד ביקורת האחזקה הרבתית שלו, ואז בודקים בו את הכל, ממש הכל, בבדיקות מאוד יסודיות. עד לרמת הברגים ועייפות החומר במשטחי הטיסה ובשלדה. אם מגיעים למסקנה שהמטוס כבר יקר מידי להשמשה, משביתים אותו ומציעים אותו למכירה כמטוס שלם או כמטוס לגריטה או מפשיטים ממנו את כל מה שעדיין ניתן להשתמש בו, כך שישנם מטוסים בחיל האוויר, שמורכבים מהמון חלקי מטוסים אחרים ומחלקים חדשים,
לגבי הנקודה המקורית, לדעתי תמיד יש להיצמד לשני דברים עיקריים – הגדרת היצרן, והגדרת הלקוח, שכן שני אלה הם המקורות שדרכם יתחכו אחר ההיסטוריה של דגם ה-C-130J. אני אישית לא נכנסתי ולא מכיר לעומק את הגדרת היצרן לדגם זה, אבל למיטב הבנתי חיל האוויר לא מתייחס לזה כדגם חדשב לגמרי, אלא כנגזרת, בדומה לדגמי ה-F-15 וה-F-16 למיניהם. ה-F/A-18 הורנט ו-F/A-18E/F סופר הורנט לדוגמה, למרות שהם כוללים את אותו מספר דגם, הן היצרן (בואינג) והן הלקוח (צי ארה"ב) מתיחסים אליהם כדגמים נפרדים. בגדול אבל, אם יש מספיק תוכן לערך נפרד ל-C-130J, שווה לשקול הפרדה. Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית12:40, 1 בספטמבר 2024 (IDT)תגובה
א. חבל מאוד שאינך מזוהה כמקובל. קשה מאוד להתכתב עם כותבים לא מזוהים.
ב. הקישור שצירפת אינו מוביל למאמר המלא, אלא לעמוד הראשון שלו בלבד (תוכל לשלוח אותו אלי בדוא"ל, אם אפשר). האם מאמר זה כולל רשימה של רבנים שכיהנו שם ? בנצי • שיחה22:35, 31 באוגוסט 2024 (IDT)תגובה
סליחה, ניגשתי למאמר מתוך הרישיון האקדמי שלי. הנה המאמר בחינם מאתר יד בן צבי. הוא כולל רשימה שמית ומידע נוסף. בנוסף, אולי תמצא עניין ברשימה זו.
שלום משתמש:מופלטה לרעה, אין לי חשבון יוטיוב אז אני לא יכול לצפות בסרטון (צריך שם age confirmation לרשומים בלבד). אפשר שתגיד לי מה דגם הרחפן שנזכר שם בכותרת ואני כבר אחפש תמונות? תודה.
פתחתי שוב את הסרטון וראיתי שבכותרת מופיע הדגם DJI AGRAS T40 אבל מחיפוש בגוגל תמונות עליו הבנתי שהוא משמש בעיקר לחקלאות וכל שימוש אחר בו מסוכן ובכלל קרבת אדם אליו מסוכנת ביותר (גם פיענחתי מכותרת הסרטון, שמישהו ניסה לרחף עליו ונחתך).
בכל מקרה, אני חושב שבשאלה התכוונתי למשהו קטן בהרבה, משהו שאפשר להחזיק ביד אחת עם מנוע של מכסחת דשא או מנוע דומה שרק ישגר את האדם 10 מטר בערך לאוויר באלכסון ואז יפסיק לעבוד ואז ייפתח מצנח או מהכלי עצמו או מצנח רזרבי של האדם המשוגר או מצנח אחר.
איפה יש יותר ויטמינים: 100 גרם במבה או סלט עם עגבניה אחת, תרד, לימון ומלפפון אחד, עם כפית שמן זית?
בסלט יש בערך פי 3 יותר ויטמנים (וכמובן שלא דיברנו על איכות הספיגה). להלן החישוב:
נתוני הוויטמנים של הבמבה נלקחו מכאן. נתוני הוויטמינים של הירקות נלקחו מתוך הערכים בוויקיפדיה. מבחינת המשקל, הערכתי שהעגבניה היא במשקל 100 גרם, המלפפון (עם קליפה) - 200 גרם, תרד - 100 גרם, 30 מ"ל מיץ לימון (שמן זית לא תורם ויטמינים). בסה"כ בסלט יצא לי 80.245 מ"ג ויטמינים (יש לחבר את הנתונים בשורה האחרונה בטבלה), בעוד שבבמבה יצא 27.6 מ"ג ויטמינים.
אני מניח שאזרח תוניסיה (רצוי שיהיה דובר ערבית תוניסאית ובעל רישום אזרחות במערכות המחשוב של תוניסיה) יצטרך להגיע לכל קונסוליה של תוניסיה במדינה המועדפת עליו ושם יוציא את הדרכון, אחרת, זה רק להיכנס לתוניסיה עצמה עם דרכון אחר או דרכון תוניסאי שפג התוקף שלו עצמו וללכת למשרד הגירה מקומי ולהתחיל תהליך שם. ככלל, מסמכים שיוכיחו קשר לתוניסיה של קרוב משפחה כמו אבא או סבא יעזרו להנפיק אזרחות תוניסאית. אני מעריך שהכרת השפה הג'רבית (لهجة جربة) והכרת מערכת הכתב הברברית (אנ') תוכל להרשים את המראיינים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה
תודה על תשובתך המעניינת.
המשפט המתחיל במילים "או דרכון תוניסאי..." אינו ברור, והוא כנראה משובש מבחינה תחבירית. הכוונה היא, קרוב לודאי, ל"דרכון תוניסאי שפג התוקף שלו" ("פג תוקפו" הוא משפט שלם, ולא כינוי, שכן 'פג' הוא שורש עבר). תוקן במקור. מעניין איך אומרים זאת בערבית.
דקדקנות תחבירית ונורמות ההזדהות של ויקיפדיה (המיותרות להפליא רוב הזמן, לדעתי) בצד, נדמה לי שהבנת אותי מצוין ואם יש לך עוד שאלות אנא תרגיש חופשי לשאול אותן.
לא ממש ברור לאיזה איזור אתה מתכוון. הטמפרטורה הולכת ויורדת באופן מאוד לא מונוטוני עם הגובה (ראה תרשים מצורף), עם נקודת קיצון מקומית בסטרטופאוזה (בצלזיוס יש גרסה פה). אני מניח שהכוונה שלך לאיזור הזה. אז בו הטמפרטורה של האוויר היא מינוס 2.5 מעלות צלזיוס, והלחץ הוא כאלפית אטמוספרה (0.1kPa). בלחצים כה נמוכים מים רותחים במינוס 40 מעלות בלי בעיה. דם האדם מתחיל לרתוח במשמעותית פחות: לחץ של 6.3 kPa שמשיגים בגובה של 22 ק"מ. לצורך השוואה מטוסי נוסעים טסים בגובה של כ-12 ק"מ. מטוס צריך להיות מספיק עמיד בשביל להיות ממוגן מהלחץ, לא מ"חום שלו יכול להישרף בו חלילה", כי מדובר בטמפרטורות נמוכות. Corvus,(Nevermore) 13:40, 3 בספטמבר 2024 (IDT)תגובה
אז רגע
אין חלק רותח באטמוספירת כדור הארץ כלל אבל יש חלק בו הלחץ האטמוספירי כל כך חזק ("נמוך") שהוא גורם לחומר לרתוח כל עוד אין מיגון מתאים מכך.
החלק הזה מתחיל מן הסטרטוספירה שמרחקה מפני הים הוא בערך 20 קילומטר, ונגמר בסוף האטמוספירה.
התשובה הקצרה היא דיאגרמת פאזות. אבל סביר להניח שזה לא תשובה ברורה. אז נפשט ונפרט: מים רותחים (כלומר עוברים ממצב נוזל למצב גז) בטמפרטורה משתנה ולא ב100 צלזיוס כמו שאולי חשבתם: טמפרטורת רתיחה תלויה מאוד מאוד בלחץ. ככל שהלחץ יורד, ככה טמפרטורת הרתיחה יורדת. כלומר נדרש פחות חום בשביל להרתיח כוס מים. ככה אם עכשיו בא לך להרתיח מים יש לך שתי אופציות: להעלות את הטמפרטורה (האופציה המקובלת) או להוריד את הלחץ (קצת פחות פרקטי). האטמוספירה שלנו (ושל כל של פלנטה) הולכת והופכת ליותר דלילה ככל שמרחקים מפני השטח לכיוון החלל החיצון. במילים אחרות, הלחץ הולך ויורד עם הגובה. ככה למעשה יוצא שככל שעולים בגובה, ככה טמפרטורת הרתיחה של המים הולכת ויורדת. בגובה כלשהו מגיעים לנקודה בה המים רותחים בטמפרטורת הגוף וזה גובה קטלני לאדם (הגוף רותח, נוצרות בועות מים בדם ראה: Armstrong limit(Armstrong limit) ו Ebullism (Ebullism)). כל זה מתרחש כאשר טמפרטורת האוויר היא מאוד נמוכה ביחס לפני הקרקע. בגובה זה האטמוספרה עצמה לא מכילה מים במצב נוזלי, ככה שהיא עצמה לא רותחת.
אין גובה ספציפי שבו אפשר להגדיר תופעה מיוחדת. פשוט ככל שעולים בגובה ככה יותר קל להרתיח מים. הסטרטופאוזה שהזכרתי היא גובה בו יש נקודת קיצון מקומית של טמפרטורת אוויר: גובה "חם" (מינוס 2.5 מעלות) שהחל ממנו האוויר הולך ומתקרר ככל שעולים או ככל שיורדים. עד לקיצון הבא. Corvus,(Nevermore) 10:53, 4 בספטמבר 2024 (IDT)תגובה
האם יש דרך להוריד מיזם ויקי בשלמותו אוף ליין? אפשר להוריד את ויקיפדיה אוף ליין לטלפון דרך האפליקציה שלה אבל אם זה מיזם ויקי אחר לגמרי לדוגמה שאני מפחד שיימחק בקרוב כי הקהילה שלו תתפזר ואני רוצה לגבות אותו (בלי להפיץ כמובן, רק לצורך קריאה אישית). האם יש תוכנה שעושה את זה? אולי אפשר להוריד את כל האתר ב HTML?
התשובה הראשונה, שמתייחסת לקובצי dump, עוזרת אם רוצים להקים אתר שיהיה עותק של השרת של ויקיפדיה. עדיין צריך להקים שרת (תוכנה מדיה-ויקי) או להשתמש בשירות של מישהו אחר שמריץ שרתים כאלו.
התשובה השנייה היא אם רוצים להחזיק על המחשב עותק של התוכן של ויקיפדיה לעיון אישי, המדריך מתייחס ליצירת קובץ (ZIM (פורמט קובץ)) שבו אפשר להשתמש, לדוגמה, בתוכנה Kiwix.אבל זה עובד לקריאה בלבד ובלתי אפשרי (או לפחות: מאוד לא נוח) לעדכן את המידע ששם. Tzafrir • שיחה03:36, 3 בספטמבר 2024 (IDT)תגובה
מקודם לא חשבתי על זה אבל html לבדו לא יספיק במקרה של מיזמי ויקי כי לא יהיה php שיאפשר להשתמש במנוע החיפוש הפנימי של האתר כך שניווט באתר יהיה בלתי אפשרי או קשה ביותר כי יצריך URLs שלמים, לא?
אני לא איזה אסטרטג או פוליטיקאי, מנסה להבין: אם ציר פילדלפי עצמו הוא אבן מחלוקת כה גדולה, אז האם ישראל יכולה לפרוס כוחות בתיאום עם מצרים בתוך שטח מצרים, לאורך קו הגבול? האיזור אינו מיושב ככה שמבחינה מדינית אין למצריים איזשהו הפסד של שטח (שגם ככה ישאר מצרי). רק שכוחות ישראלים הפרוסים במצריים יעסקו במניעת הברחות ממצריים.
מה מונע פיתרון כזה?
המצרים לא יהיו מוכנים לוותר על שטח, גם באופן סימלי ולא רשמי, וגם אם השטח זניח, כדי לא ליצור תקדים. בנוסף, המצרים לא רוצים להצטייר כמי שמסייעים לישראל המדינה היהודית הדמוקרטית מול אחיהם הערבים המוסלמים. זו גם הסיבה מדוע חיל הים המצרי העצום והמצויד היטב לא עושה כלום נגד החות'ים, למרות שהמצרים נדפקים כלכלית מזה שהרבה ספינות לא עוברות יותר בים סוף ולא חוצות את תעלת סואץ. – ד"ר MathKnight✡ (שיחה) 18:59, 3 בספטמבר 2024 (IDT)תגובה
חיפוש קליל בוויקיפדיה העלה לי כמה עשרות תוצאות למילים "ניצל בנס". לפי ההגדרה הפשוטה, נס הוא מאורע החורג מדרך הטבע. ומכיוון שמבחינה מדעית לא קורים דברים כאלו, וכמובן שלא ניתן לספק מקור רציני ל"ניסים" שקרו, אני מציע להוריד את המילה "בנס" מאותם ערכים ופשוט לכתוב "ניצל". אני מניח שכל אנציקלופדיה שמכבדת את עצמה לא משתמשת במונח הזה. כל זה כמובן לא נוגע לערכים על סרטים ודמויות בדיוניות ששם הכל יכול לקרות. 213.137.72.60 21:23, 3 בספטמבר 2024 (IDT)תגובה
אפשר להיתפס להגדרה מצומצמת שלפיה ניצל בנס פירושו דווקא שמועצת האולימפוס החליטה תוך כדי האסון להציל את מאן דהוא על ידי התערבות על-טבעית (נניח על ידי כך שזאוס יתחפש לגשם והתוקף עם הסכין יחליק בשלולית). העברית המדוברת מרשה להגיד "ניצל בנס" גם כאשר מישהו ניצל מסכנה על אף שהנתונים היו נגדו. הגרסה הקצרה: "ניצל בנס" אין פירושו בהכרח שניצל על ידי נס. זו לא רק עברית שפה קשה, אלא שפה - שפה קשה. עוזי ו. • שיחה12:19, 4 בספטמבר 2024 (IDT)תגובה
התוצאה הראשונה בחיפוש שלי היא חסידות טשחויב. לפי הערך רבי אברהם אביש קנר ניצל בנס מפרעות יאשי. בפרעות יאשי נהרגו בערך שליש מיהודי העיר, שזה אסון גדול. אבל אם נבדוק (כמו שאתה רוצה) האם הסיכויים היו נגדו, נראה שלא בדיוק. ובכל מקרה, זה אינו תיאור ניטרלי בערך שמעצם טיבו עלול לגלוש להגיוגרפיה. Tzafrir • שיחה13:18, 4 בספטמבר 2024 (IDT)תגובה
לאלו כאן שקוראים וכותבים בסינית, האם הערכים בויקיפדיה הסינית קצרים יותר וממוקדים יותר מאלה בויקיפדיה האנגלית והעברית? לאילו הבדלים בולטים בארגון ובסגנון שמתם לב שם? תודה.
תודה רבה! Asaf M - שיחה - הצטרפו למיזם האבולוציה 07:22, 17 באוגוסט 2024 (IDT)
18:20, 16 באוגוסט 2024 (IDT)
20:35, 20 באוגוסט 2024 (IDT)
הוצאת לי את המילים, ישירות ממחשבותיי על השאלה הראשונית של האלמוני. מיד חשבתי על שיחה בעניין שהייתה לי היום עם בני, בה נתתי לו דוגמאות על צרפתית עכשווית מדוברת, שדובריה כבר כל כך מתעצלים לדבר, שלעיתים לא קוראים רבע ממה שכתוב, אפילו לא שמות של אנשים או מקומות. גם הדוגמה של הלטינית – בול פגיעה.
.jpg)
.jpg)
. ירונש • שיחה 17:46, 1 בספטמבר 2024 (IDT)
