לדלג לתוכן

ויטמין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הנוסחה הכימית של ויטמין A (רטינול)
פירות וירקות נחשבים כמקור טוב לוויטמינים

ויטמיןאנגלית: Vitamin) הוא תרכובת אורגנית, או קבוצת תרכובות אורגניות קרובות, החיונית לגוף ודרושה לו בכמויות מזעריות ושהגוף לא מסוגל לסנתז בעצמו.

התפקידים של הוויטמינים הם סיוע בפעילות מטבולית ומערכתית, גדילה, הפקת אנרגיה מהמזון, עיבודם של אבות המזון, השתתפות בבנייתם של כדוריות הדם וההורמונים, יצירת הכימיקלים שמפעילים את מערכת העצבים וסיוע בפעולות העיכול. הוויטמינים חיוניים למניעת מחלות כמו צפדינה ואנמיה, ולהפחתת סיכון לחלות במחלות כמו סרטן ומחלות לב. רבים מהוויטמינים הם חומרים הנוגדים חמצון. יש קבוצות מדענים הגורסות שוויטמינים מאיטים את קצב ההזדקנות[1][2]. מצד שני ישנם מדענים וחוקרים אשר מתנגדים להמלצה כללית על נטילת ויטמינים לכלל האוכלוסייה, וסבורים שאלו מתאימים רק לנסיבות בריאותיות מסוימות, ושיש לצרוך אותם רק בהיוועצות עם רופא. חוקרים אלו נתלים במחקרים שונים על השפעות שליליות שעלולות להיגרם כתוצאה מנטילת תוספי ויטמינים ללא סיבה מיוחדת, ביניהם מחקר מטא-אנליזה שאוגד בתוכו 277 מחקרים שהראו ששילובים מסוימים של תוספי ויטמינים עם הרגלי תזונה עלולים להגביר סיכון לשבץ[3][4].

הגדרת הוויטמין היא בעייתית מעט משום שיש לה לא מעט מקרי גבול. ויטמין C, לדוגמה, עונה להגדרת הוויטמין עבור בני אדם ועבור בעלי חיים אחרים שיכולים לאכול פירות. אולם, בעלי חיים רבים שאינם יכולים לאכול פירות כן מייצרים אותו בכוחות עצמם ועבורם הוא אינו ויטמין. ויטמין D נוצר, אצל האדם, ברקמת העור בסיוע קרני השמש. על כן ויטמין D אינו תואם את ההגדרה הפורמלית של "ויטמין". דוגמאות נוספות לאי-הבהירות בהגדרת המונח "ויטמין" ניתן למצוא בוויטמין K וכמה ויטמינים מקבוצת B הנוצרים במעיים בסיוע חיידקים. ניתן לטעון כי אף על פי שלא גוף האדם הוא זה שמייצר ויטמינים אלה, הרי שהוא לא בהכרח זקוק להם מגורם חיצוני.

את המונח "ויטמין" טבע בשנת 1912 כימאי יהודי פולני, קזימיר פאנק, אשר הצליח לבודד את ויטמין B1 החיוני למניעת מחלות עצבים כמו בריברי. פאנק הרכיב את המונח מהמילים Vital (חיוני) ו-amine (אמין בכימיה), משום שנראה שגורמי המזון האורגניים הללו, המונעים בריברי ואולי מחלות מטבוליות דומות אחרות, נדרשו לכל החיים, ומכאן "חיוניים", והיו אמינים כימיים, ומכאן "אמין". אף על פי שבהמשך נמצא כי ויטמין C ואחרים אינם אמינים, המונח נשאר כפי שהוא.

סוגי ויטמינים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים מספר ויטמינים:

מלבד הוויטמינים נזקק הגוף גם לחומרים אנאורגניים וליסודות כימיים טהורים לקיומו: מינרלים. בנוסף, יש חומצות שומן מסוג אומגה 3 ואומגה 6 שנדרש לקבל מהתזונה.

גילוי הוויטמינים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוויטמינים התגלו בשנת 1906 על ידי המדען פרדריק גואולנד הופקינס. הופקינס ערך מחקרים בעכברים שבהם הוא האכיל אותם מאכלים המכילים פחמימות טהורות, שומנים, חלבונים, מלחים ומינרלים. למרות אכילת המאכלים העשירים בכל אבות המזון, העכברים גוועו מחוסר תזונה מספקת. לעומת זאת, קבוצה אחרת של עכברים, שהוזנה באותם מאכלים אך עם תוספת של חלב, האריכה ימים. הופקינס הסיק ממחקרו שיש בחלב חומר מסוים העוזר לגוף להתפתח ונותן לו חיוניות (כיום אנו יודעים שזהו ויטמין A). בשנת 1929 קיבלו הופקינס ופרופסור כריסטיאן אייקמן (שחקר את המחלה בריברי) פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על גילוי הוויטמינים.

בשנת 1928 זכה הכימאי הגרמני אדולף וינדאוס בפרס נובל לכימיה על עבודתו בתחום הסטרולים והקשר שלהם לוויטמינים.

ויטמינים מסיסי מים ומסיסי שמן

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הרעלת ויטמינים

ניתן לחלק את כלל הוויטמינים לשתי קבוצות: ויטמינים מסיסים במים, כגון ויטמין C וויטמינים מקבוצה B, וכנגדם ויטמינים מסיסים בשומן, ובהם הוויטמינים E, D, A ו-K. משמעות ההבדל בין הקבוצות טמונה במשטר הצריכה שלהם. קבוצת הוויטמינים המסיסים במים מווסתת בקלות בגוף - כמות עודפת של ויטמינים מסיסים במים מופרשת בשתן ובזיעה. אי לכך, מקרים של צריכה עודפת של ויטמינים מסיסים במים אינם שכיחים (אם כי אפשריים). בניגוד למסיסים במים, ויטמינים המסיסים בשומן, נאגרים בשומן הגוף במידה מסוימת והגוף מתקשה להיפטר מעודפיהם בצורה יעילה דרך השתן/זיעה (עקב היותם הידרופוביים). אי לכך, הרעלה של ויטמינים מקבוצה זו נפוצה יותר. מקרה נפוץ של הרעלת ויטמין נובע מצריכה יתרה של ויטמין A. למנת יתר של כל ויטמין השפעות ספציפיות, אולם סימפטומים משותפים עשויים לכלול בחילות, שלשול והקאות. ככלל, הדרך להתמודדות עם הרעלת ויטמין היא להפחית את צריכתו ככל שניתן עד לפינוי הכמויות העודפות מהגוף.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.