לדלג לתוכן

הפארק הלאומי אקדיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הפארק הלאומי אקדיה
תצפית מראש הר קדילק
תצפית מראש הר קדילק
תצפית מראש הר קדילק
מידע כללי
על שם אקדיה עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הקמה 8 ביולי 1916
מבקרים בשנה 3,509,271[2] (נכון ל־2017)
גוף מנהל שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית
נתונים ומידות
שטח 198.51[1] קמ"ר
מיקום
מדינה מיין, ארצות הברית
מיקום מחוז הנקוק, מחוז נוקס עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 44°21′00″N 68°13′00″W / 44.35°N 68.216667°W / 44.35; -68.216667
www.nps.gov/acad
מפת הפארק הלאומי אקדיה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הפארק הלאומי אקדיה (באנגלית: Acadia National Park) הוא פארק לאומי השוכן דרומית-מערבית לבר הרבור (Bar Harbor) במדינת מיין שבארצות הברית. הפארק משמר את רוב שטחו של "אי הר המדבר" ואיים קטנים יותר נלווים לאורך חוף האטלנטי של מדינת מיין. האזור כולל הרים, את קו החוף עם האוקיינוס, יערות ואגמים. הפארק מנוהל על ידי שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית.

הפארק הוקם תחילה כמונומנט לאומי ב-1916 בשם "המונומנט הלאומי סייר דה מון" (Sieur de Monts National Monument).‏[3][4] המונומנט שודרג לפארק לאומי ב-1919 בשם "הפארק הלאומי לה פאייט" (Lafayette National Park),[5][6] ואז שונה שמו שוב לפארק הלאומי אקדיה ב-1929.[5] השם החדש מנציח את אקדיה, המושבה הצרפתית לשעבר שהשתרעה בעיקר על שטחים גדולים בקנדה, אבל כללה חלקים מניו אינגלנד (כיום בארצות הברית), כולל מיין. הפארק הלאומי אקדיה הוא בין עשרת הפארקים הלאומיים הפופולריים ביותר בארצות הברית. ב-2017 ביקרו בפארק מעל ל-3.5 מיליון תיירים.[2] אקדיה הוא הפארק הלאומי העתיק ביותר בארצות הברית מזרחית לנהר המיסיסיפי, אם כי שני פארקים לאומיים באונטריו שבמזרח קנדה קדמו לו: אלף האיים (Thousand Islands National Park‏; 1904) ופוינט פלי (Point Pelee National Park‏; 1918). זהו הפארק הלאומי היחיד בניו אינגלנד.

גאוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפארק משתרע על שטח של 198.5 קילומטרים רבועים בתחומי מחוז הנקוק במדינת מיין,[5] וכולל 123 קילומטרים רבועים על אי הר המדבר, 11 קילומטרים רבועים על האי איל או אוט (Isle au Haut), ו-9.8 קילומטרים רבועים על חצי האי שודיק (Schoodic Peninsula) על היבשת. הגבול הקבוע של הפארק, כפי שנקבע על ידי החלטת הקונגרס ב-1986, כולל חלקות השייכות לאנשים פרטיים שהפארק מנסה לרכוש. הפארק כולל הרים, קו החוף של האוקיינוס האטלנטי, יערות ואגמים.

הר קדילאק (Cadillac Mountain), הקרוי על שם חוקר הארצות הצרפתי אנטואן דה לה מוט קאדילק (Antoine de la Mothe Cadillac), שוכן בצד המזרחי של האי. פסגתו הירוקה המכוסה בחזזיות הצומחות על גבי הגרניט הוורוד של ההר היא אחד המקומות הראשונים בארצות הברית שבו אפשר לראות את הזריחה, בשל מיקומו בקצה המזרחי של המדינה ובשל גובהו. דרכים לכרכרות באורך של כמה קילומטרים נסללו במימונו של ג'ון ד. רוקפלר, הבן. מההרים של הפארק הלאומי אקדיה יכולים צועדים או רוכבי אופניים לצפות על האוקיינוס, אגמי האי ויערות האורן.

מפרץ "סומס סאונד" (Somes Sound), הקרוי באופן רשמי פיארד (fjard) בפי פקידי הממשל, מתואר לעיתים קרובות כפיורד היחיד בחוף המזרחי של ארצות הברית.[7]

אי הר המדבר מחובר ליבשת בסוללה קצרה. היישובים הקרובים ביותר הם אלסוורת (Ellsworth) ובנגור (Bangor). הפארק משתרע רק על חלק מהאי. שאר האי מיושב ובשל הסביבה המעולה מחירי הקרקעות גבוהים. בצפון-מזרח אי הר המדבר שוכן נמל הדיג הישן של בר הרבור, בירת האי והכניסה אל הפארק.

אקלים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האקלים בפארק הלאומי אקדיה מתאפיין בהפרשי טמפרטורות גדולים בין העונות, כשהקיצים חמימים עד חמים (ולחים לעיתים קרובות) והחורפים קרים (ולעיתים קרים מאוד). האקלים על פי שיטת קפן הוא יבשתי לח (סמל Dfb). אי הר המדבר שוכן סמוך לחוף ומוקף על ידי יבשת אמריקה הצפונית מצפון-מזרח ודרום-מערב. מיקום זה, בצירוף לרוחות הנפוצות שאינן מהאוקיינוס האטלנטי, הוא המקור לאקלים היבשתי שבו החורפים קרים מאוד יחסית לקו הרוחב של מיקום האי.[8] באביב האקלים מעורפל כשהטמפרטורות נעות בין 1°C- ל-21°C, בקיץ הטמפרטורות נעות בין 7°C ל-32°C, בסתיו הטמפרטורות נעות בין 1°C- ל-21°C, ובחורף הטמפרטורות נעות בין 2°C ל-10°C-.[9]


אקלים בפארק הלאומי אקדיה
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר שנה
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) -0.3 1.7 5.3 11.8 18.3 23.4 26.2 25.8 21.4 14.8 8.9 2.9 13.4
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) -10.2 -8.2 -4 1.7 6.9 12.1 15.2 14.9 11.1 5.6 0.6 -5.9 3.7
משקעים ממוצעים (מ"מ) 124 112 137 122 117 104 89 84 114 135 165 142 1,440
מקור: Bar Harbor, Maine Weather

גאולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
דוגמה להשפעת הקרחונים, סלע באבל שהוא סלע תועה

המכלול הפלוטוני של הר קדילאק הוא חלק מהפרובינציה המגמטית של חוף מיין (Coastal Maine Magmatic Province) המורכבת ממעל למאה פלוטונים מאפיים ופלסיים הקשורים לאורוגנזה האקדית (Acadian Orogeny). עיקר סלע היסוד של אי הר המדבר הוא גרניט הר קדילאק. הצבע הוורדרד של הגרניט מקור בפרתיט. הגרניט מתור סילור מתוארך מלפני 424 מיליון שנים עד לפני 419 מיליון שנים. הכיוון של דייקי הדיאבז הוא מדרום לצפון דרך המכלול. כמעט 300 מיליון שנים של סחיפה עברו אחר-כך בטרם נוצרו תוואי הנוף הקרחוניים במהלך הפליסטוקן. אלו כוללים לטש קרחוני[א] וסימני חריצה קרחונית[ב] תוואי נוף קרחוניים אחרים כוללים גבנוני כבשים[ג] ועמקים קרחוניים של האגמים: סרג'נט מאונטיין (Sargent Mountain Pond), ג'ורדן (Jordan Pond), סיל קוב (Seal Cove Pond), לונג (Long Pond), אקו (Echo Lake) ואיגל (Eagle Lake). מפרץ סומס הוא פיארד[ד] ומורנות קצה סוכרות את הקצה הדרומי של האגמים לונג, אקו וג'ורדן. ולבסוף, סלע באבל (Bubble Rock, מילולית "סלע הבועה") הוא דוגמה לסלע תועה.[10]

אקולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין תוואי הנוף ומערכות האקולוגיה הבולטים של הפארק הלאומי אקדיה:[11]

אגם ביוור (Beaver Pond)
  • חופים – המשתרעים לאורך של קרוב ל-70 קילומטרים. רוב החופים סלעיים או אף מתנשאים כצוקים, וחופים חוליים נדירים, אבל קיימים כדוגמת "סנד ביץ'" (Sand Beach). בזמן הגאות הים מכסה חלק מהחופים, ובזמן השפל, כשהים נסוג נותרים בריכות של מי ים הרוחשות בעלי חיים כדוגמת כוכבי ים, צדפות ומלפפוני ים.
  • אגמים – בפארק עצמו או צמוד אליו יש 14 אגמים המוגדרים כגדולים (Great Ponds) ו-10 אגמים המוגדרים כקטנים. חלק מהאגמים הם מקור למי שתייה.
  • ביצות – מעל ל-20% משטח הפארק מוגדר כביצות. לביצות יש חשיבות בכך שהן מהוות בתי גידול למגוון רב של מינים של בעלי חיים, בייחוד עופות, כאלו השוכנים דרך קבע ומקננים בהן או עופות נודדים החולפים בפארק בנתיב הנדידה לאורך חוף האוקיינוס האטלנטי. יותר ממחצית מהצמחים המוגדרים במדינת מיין כנדירים גדלים בביצות, ולפחות צמח נדיר אחד נמצא בכל אחד מסוגי הביצות בפארק.
  • הרים – בפארק יש 20 הרים המתרוממים מהים ומרכיבים את מרבית האי שעל חלקו שוכן הפארק הלאומי אקדיה. לחוקר הארצות הצרפתי סמואל דה שמפלן, שהגיע למקום ב-1604, דמו ההרים הקירחים למדבר ולכן הוא כינה את האי "Isle des Monts Desert" (אי הר המדבר). תנאי החיים בפסגות ההרים קשים, אבל ההרים אינם קירחים לגמרי. צמחים תת-אלפיניים גדלים בחרכים שבין סלעי הגרניט בצד המוסתר מהרוח, ועצים נמוכים ומעוותים מצליחים לשרוד את החורפים הקשים. ההר הבולט ביותר הוא הר קדילאק, שבגובה 466 מטרים הוא ההר הגבוה ביותר ברצועה ברוחב 40 קילומטרים מקו החוף בכל החוף האטלנטי של ארצות הברית. פסגת ההר היא המקום שבו ניתן לצפות בזריחת השמש לפני כל מקום אחר בארצות הברית.
  • יערות – רוב הפארק מכוסה ביערות השוכנים בתפר שבין שתי מערכות אקולוגיות: יערות הטייגה הצפוניים ויערות העצים הנשירים המזרחיים. רוב היערות הם עצי אשוח-אשוחית, המייצגים את הטייגה, אך יש בפארק גם חורשות של אלונים, עצי אדר וצפצפה האופייניים ליערות של ניו אינגלנד.

צמחייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
יער בפארק הלאומי אקדיה בחודש אוקטובר

למרות שטחו הקטן (הפארק הלאומי אקדיה מכסה פחות מאחוז אחד משטח מדינת מיין) הצמחייה בפארק הלאומי כוללת מעל ל-50 אחוז מהצמחים הווסקולריים הגדלים במיין.[12] עם זאת, כרבע ממיני הצמחים הגדלים בפארק אינם מקומיים.[13] בין סוגי הצמחיים:

  • טחבים – מרבדים של טחבי עלים וטחבי כבד גדלים על מצע לח באזורי הביצות. המינים הנפוצים משתייכים לסוג כבולית (Sphagnum).[14]
  • שרכים – שרכים משגשגים במקומות קרירים לחים ומוצלים, תנאים נפוצים בפארק. בין מיני השרכים הנפוצים: Polypodium virginianum (באנגלית Rock Polypody), אוסמונדת קלייטון (Osmunda claytoniana), הקרוי באנגלית "שרך מקוטע" (Interrupted Fern), בשל העלעלים הצומחים בשליש העליון של הענף, ומינים מהסוג Osmundastrum (באנגלית Cinnamon Fern). מקור השם באנגלית ("שרך הקינמון") מתייחס לצבע המנבגים שגונם צהוב-חום.[13]
  • צמחי מים – מצויים באגמים, ובפלגים של הפארק. כ-80 מינים של צמחי מים מתוקים גדלים בפארק, וכתריסר מינים נוספים הגדלים בקו החוף ונחשבים לצמחי מים למחצה. שבעה מתוכם מצויים או מוצעים להיות ברשימת הצמחים בסיכון או בסכנת הכחדה של מדינת מיין. כ-30 מינים אחרים נחשבים "נדירים". בין המינים: Lobelia dortmanna (באנגלית Water Lobelia), חצצון רחב-עלים (Sagittaria latifolia), אוכמנית כחולה (Vaccinium corymbosum) ומין הנופר Nuphar variegate (באנגלית yellow pond-lily).[14]
שקיעה בפארק הלאומי אקדיה

דוגמאות של צמחים, אצות ופטריות שנאספו תוך כדי פעילויות מחקר בפארק הלאומי אקדיה גדלים לצורכי מחקר עתידי בעשבייה המנוהלת במשותף על ידי הפארק והמכללה "קולג' האטלנטיק" (College of the Atlantic) השוכנת בבר הרבור. גן מיוחד הקרוי "הגנים הפראיים של אקדיה" הוקם ב-1961 באזור סר דה מונט של הפארק וגדל מאז לכדי 400 מינים של צמחים מקומיים המצויים בכל רחבי הפארק.[15]

  • אורן לבן בפארק
    אורן לבן בפארק
  • תויה מערבית בפארק
    תויה מערבית בפארק
  • קרנית קנדית
    קרנית קנדית
  • Sibbaldia tridentata
    Sibbaldia tridentata

בעלי חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיני החולייתנים החיים בפארק כוללים:[16]

הבונה הקנדי נכחד בעבר מהאי בשל ציד, אבל ב-1920 שחרר ג'ורג' דור ( George B. Dorr) שני זוגות של בונים, והם התרבו ואכלסו מחדש את הגומחה האקולוגית שלהם. השריפה הגדולה שפרצה באי ב-1947 (ראו בפסקת ההיסטוריה להלן) ביראה את המחצית המזרחית של האי מהמחטניים, ואיפשרה צמיחה של צפצפות, שדרים, אדרים ועצים נשירים נוספים. תופעה שגרמה לבונים המסתמכים על עצים אלו לשגשג.

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילידים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבט מתצפית בלו היל

ילידי אמריקה אכלסו את אזור מיין של ימינו במשך 12,000 שנים. בהם בני ארבעה שבטים שונים: מאליסיט (Maliseet), מיקמק (Micmac), פסאמאקודי (Passamaquoddy) ופנובסקוט (Penobscot) הקרויים במקובץ ואבאנקי (Wabanaki), שפירושו "אנשי אדמת השחר". אי הר המדבר היה במרכז המולדת המסורתית של הוואבאנקי במשך אלפי שנים. זמן רב לפני הגעת האירופאים לאזור הפליגו הוואבאנקי בים בסירות קאנו מעצי צפצפה. הוואבאנקי הקימו באי מחנות זמניים, צדו, דגו, ליקטו פירות יער וצדפות וסחרו עם בני וואבאנקי אחרים.

במאה ה-19 מכרו בני הוואבאנקי את הסלים העשויים מקליפת צפצפה לתיירים עשירים. תיירים שהגיעו בקיץ, ותושבים שנהגו להתגורר בקיץ באי נהנו ממופעי הריקודים המורכבים של הוואבאנקי במקומות כמו סיר דה מונטס ובר הרבור. מורי דרך של הוואבאנקי הובילו תיירים לשיט בקאנו באיים הסמוכים אל מפרץ פרנצ'מן ואיי קרנברי.

כיום יש לכל אחד מהשבטים שמורה במדינת מיין, ועם זאת, לוואבאנקי יש יחס מיוחד לאי. רבים מבני הוואבאנקי מגיעים לאי מאותה סיבה שמבקרים אחרים מגיעים, לטייל בשבילי ההרים וליהנות מהנוף. אבל חלקם מגיע כדי ללקט את עשב הביזון (Hierochloe odorata) יקר הערך, למכור סלים קלועים בעבודת יד ולכבד את המקום המקודש כפי שעשו אבותיהם במשך אלפי שנים.[17]

מתיישבים אירופאים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
איור משוער של סמואל דה שַׁמְפְּלַן

ב-5 בספטמבר 1604, בעוד הוא משייט במורד החוף של אזור מיין של ימינו, הבחין מגלה הארצות הצרפתי סמואל דה שמפלן, אי גדול קרוב לחוף, וכך כתב:

באותו יום עברנו על פני אי באורך ארבע או חמישה ליגות (19 עד 24 קילומטרים), שמולו כמעט ואבדנו בשל סלע קטן שהיה בגובה פני הים, שגרם לחור בספינה סמוך לשדרית. המרחק בין האי ליבשת מצפון לו הוא פחות ממאה צעדים. האי גבוה ומשונן בחלק מהמקומות, ולכן נראה כשבעה או שמונה הרים ברציפות. פסגתם קירחת מעצים, כיוון שאין שם דבר מלבד סלעים. היערות כוללות רק אורנים, אשוחים ושדרים. קראתי לאי "אי הר המדבר" (Isle des Monts Desert)

מושבת המיסיונרים הצרפתית הראשונה באמריקה הוקמה על אי הר המדבר ב-1613. המושבה נהרסה זמן קצר אחר-כך על יד ספינת קרב שנשלחה ממושבת וירג'יניה כפעולת מלחמה גלויה ראשונה במאבק הממושך שהוביל למלחמת הצרפתים והאינדיאנים. לואי הארבעה עשר, מלך צרפת העניק את האי לאנטואן דה לה מוט קאדילק ב-1688, אבל ב-1713 נאלץ להעביר את הבעלות עליו לאנגליה. מושל מסצ'וסטס פרנסיס ברנרד (Francis Bernard) השתלט על האי ב-1760. ב-1780 העניקה מסצ'וסטס את המחצית המזרחית של האי לנכדתו של קדילאק, מאדאם דה גרגואר (Mme. de Gregoire), בעוד שג'ון, בנו של ברנרד, המשיך לשלוט על המחצית המערבית. התיעוד הראשוני של תיירים המגיעים לנפוש בקיץ באי הוא מ-1855, ושירות של ספינות קיטור מבוסטון נחנך ב-1868. ב-1888 נבנתה Green Mountain Cog Railway, מסילת ברזל נופית המסתייעת בגלגלי שיניים שמסלולה הוביל מהחוף של אגם איגל ועד לפסגת הר קדילאק. ב-1901 אישר בית המחוקקים של מדינת מיין למחוז הנקוק לרכוש שטחים באי לתועלת הציבור. השטח הראשון נתרם על ידי הגברת אלייזה הומנס (Eliza Homans) מבוסטון ב-1908 ו-20 קילומטרים רבועים נרכשו ב-1914.[18]

הקמת הפארק - שנים ראשונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההוגה הראשון של רעיון הפארק באי היה אדריכל הנוף צ'ארלס אליוט (Charles Eliot‏; 1897-1859).[19] ג'ורג' ב. דור (George Bucknam Dorr‏; 1944-1853), המכונה "אבי הפארק הלאומי אקדיה", תמך ברעיון יחד עם אביו של אליוט באמצעות תרומות של שטחי קרקע ודרך שתדלנות ברמת המדינה וברמה הפדרלית. האתר קיבל לראשונה מעמד פדרלי כאשר וודרו וילסון, נשיא ארצות הברית, הכריז ב-8 ביולי 1916 על הקמת מונומנט לאומי במקום בשם "המונומנט הלאומי סייר דה מון" (Sieur de Monts National Monument).‏[3] בניהול שירות הפארקים הלאומיים. ב-26 בפברואר 1919 הוא קיבל מעמד של פארק לאומי בשם "הפארק הלאומי לה פאייט" (Lafayette National Park), לכבודו של המרקיז דה לה פאייט, אציל צרפתי ליברלי, איש צבא ופוליטיקאי, שנודע בתפקיד שמילא במלחמת העצמאות של ארצות הברית. סלילת כביש אגם ג'ורדן החלה ב-1922 והושלמה ככביש נופי לכלי רכב ממונעים ב-1927. שם הפארק הוסב לפארק הלאומי אקדיה ב-19 בינואר 1929 לכבוד אקדיה, המושבה הצרפתית לשעבר שהשתרעה על שטחים הכלולים כיום בשטחי הפרובינציות הקנדיות נובה סקוטיה, ניו ברנזוויק, אי הנסיך אדוארד, וכן חלקים מניו אינגלנד (כיום בארצות הברית), כולל מיין. שטח בחצי האי שודיק (Schoodic Peninsula) נוסף לפארק ב-1929 וכביש פסגת הר קדילאק (Cadillac Mountain Summit Road), שסלילתו החלה ב-1925, הושלם ב-1925.[20]

שיני רוקפלר (משמאל)

מ-1915 עד 1933 מימן, תכנן וניהל הנדבן ג'ון ד. רוקפלר, הבן בניית רשת של דרכים לכרכרות בפארק. הוא העסיק את אדריכלית הנוף ביאטריקס פאראנד (Beatrix Farrand‏; 1959-1872), שבית הוריה (Reef Point Estate) שכן בבר הרבור הסמוכה, לתכנן את תוכניות הגינון בשולי דרכי הכרכרות בפארק (סביב 1930).[21] רשת הדרכים הקיפה כ-80 קילומטרים של דרכי חצץ, 17 גשרי גרניט ושתי אכסניות, שכמעט כולם עדיין מתוחזקים ובשימוש כיום.[22] בשני קצות דרכי הכרכרות הוצבו גושי גרניט מסותתים שתפקידם היה לשמש כסוג של מעקה הגנה. גושים אלו ידועים כ"שיני רוקפלר".[23]

ארתור סטופקה (Arthur Stupka), שהיה הביולוג הראשון של הפארק הלאומי אקדיה, היה גם חוקר הטבע הראשון שפעל מטעם שירות הפארקים הלאומיים במזרח ארצות הברית. הוא הצטרף לצוות הפארק ב-1932, ובתפקידו כחוקר טבע של הפארק הוא כתב, ערך ופרסם סדרה בת ארבעה ספרים שכותרתה "רשמים על הטבע של אקדיה (1935-1932)" (Nature Notes from Acadia)‏.[24]

השריפה של 1947

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל ב-17 באוקטובר 1947 עלו באש 40 קילומטרים רבועים של הפארק בשריפה שפרצה לאורך הדרך המכונה Crooked Road. שרפת היער הייתה אחת מסדרה של שריפות שכילו את רוב היערות של מדינת מיין בגלל שנה יבשה במיוחד. השריפה השתוללה עד 14 בנובמבר ונלחמו בה משמר החופים, הצבא, הצי, תושבים מקומיים ועובדי שירות הפארקים הלאומיים מרחבי ארצות הברית. שיקום הפארק נעשה בתמיכה גדולה של משפחת רוקפלר, בייחוד ג'ון ד. רוקפלר, הבן. הצמיחה מחדש של היערות נעשתה באופן טבעי, ללא התערבות אנושית. בסופו של דבר נטען שהשריפה העשירה את יופיו של הפארק והוסיפה גיוון לנוף ולעצים שבו.[25]

אגודת הידידים של אקדיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית רוקפלר, חלק ממרכז המחקר והחינוך שודיק

ב-1986 הקימו קבוצה של תושבים מאזור אקדיה ומתנדבים בפארק ארגון חברים ללא כוונת רווח בשם "ידידי אקדיה" (Friends of Acadia) שמטרתו לארגן את הפעילויות של המתנדבים ואת התרומות הפרטיות לתועלת הפארק הלאומי אקדיה. ההישג הגדול הראשון של הקבוצה היה מענק בסך 3.4 מיליון דולר שנועדו לתחזק באופן מתמשך את מערך דרכי הכרכרות, ששימש מנוף לתעל מימון פדרלי לשקם לחלוטין את מערך הדרכים. מיזמים ושותפויות שקמו אחר-כך כללו את "שבילי אקדיה לנצח" (Acadia Trails Forever), מיזם שהפך את אקדיה לפארק הלאומי הראשון שבו מערכת השבילים הוקמה בעזרת תרומות; Island Explorer ("חוקר האי"), מערכת של אוטובוסים המופעלים בגז המשרתת את הפארק והקהילות המקומיות; ויוזמות להפעלת נערים כדוגמת "צוות נערי הטכנולוגיה של אקדיה" (Acadia Youth Technology Team), המעסיק צעירים בגיל העשרה שיסייעו לבני גילם להתחבר לפארק ולפתח את הדור הבא של שומרי הפארק.[26]

מרכז המחקר והחינוך שודיק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2002 רכש שירות הפארקים הלאומיים את הבסיס הימי לשעבר בחלק של הפארק הלאומי אקדיה על חצי האי שודיק, שיפץ אותו, והקים את מרכז המחקר והחינוך שודיק (Schoodic Education and Research Center), אחד מכ-20 מרכזי מחקר ולימוד של שירות הפארקים הלאומיים בארצות הברית, והגדול ביותר מביניהם. הוא מוקדש לתמיכה במחקר המדעי בפארק, הענקת מידע מקצועי למורים, וחינוך תלמידים במטרה שיהוו את הדור הבא של מי שישמר את האוצרות הטבעיים והתרבותיים של ארצות הברית.[27]

תיירות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תיירים על שביל קורות עץ, קטע מהשביל המקיף את אגם ג'ורדן (Jordan Pond) בפארק
אופנועי שלג

בפארק מבקרים בממוצע מעל ל-3.5 מיליון תיירים מדי שנה, מקום שביעי בפארקים הלאומיים של ארצות הברית. אל אי הר המדבר אפשר להגיע ברכב מבוסטון באמצעות כביש בין-מדינתי 95 ולפנות מזרחה באוגוסטה או בבנגור. מבנגור אפשר גם להגיע אל חצי האי שודיק. שדה התעופה הקרוב ביותר הוא שדה התעופה של מחוז הנקוק (Hancock County Airport), כ-16 קילומטרים מהפארק. לשדה תעופה זה יש טיסות ישירות מנמל התעופה הבינלאומי לוגן בבוסטון. בפארק עצמו כביש טבעתי נופי (Park Loop Road) באורך 43 קילומטרים, ומערכת כבישים פנימית. בקיץ יש עומס גדול בכבישים, ובמקרים רבים אין מקומות במגרשי החנייה ליד האתרים המרכזיים. הפארק ממליץ להשתמש בשירות האוטובוסים בחינם הקרוי Island Explorer. מרבית הכבישים סגורים בחורף מ-1 בדצמבר ועד אמצע אפריל.[28]

בפארק פועלים שישה מרכזי מבקרים.[29] אין אכסניות או בתי מלון בפארק, אבל ניתן למצוא מקומות לינה ביישובים הסמוכים. באי הר המדבר יש שני אתרי מחנאות, ובחצי האי שודיק יש אתר אחד. בתחומי הפארק יש מסעדה אחת, ושישה אתרי פיקניק.[30]

פעילויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • סיורים מאורגנים – שירות הפארקים מציע סיורים מאורגנים בתשלום שבחלקם כוללים שיט, רכיבה על אופניים והליכה.[31] כמו כן יש סיורים רגליים בחינם, כשחלקם מוכוונים לנושא מסוים: גאולוגיה, צפרות, צפייה בשמי הליל או צילום. כמו כן יש סיורים המיועדים לילדים.[32]
  • צפרות – מעל ל-200 מיני עופות עוברים או מקננים בפארק. הפארק מציע מקומות תצפית שבהם אפשר לצפות בקינון של דורסים או בציפורי שיר.[33]
  • רכיבה על אופניים – דרכי הכרכרות שנסללו במימון של ג'ון רוקפלר אידיאליות לאופניים. אפשר גם לרכב על הכבישים, אבל העומס בקיץ יכול להיות בעייתי. אסור להשתמש באופניים חשמליים בתחומי הפארק.[34]
  • שיט – האגמים הרבים בתחומי הפארק מאפשרים שיט, אם כי ברוב מהאגמים אין מזחים, וברובם אסורות סירות מנוע. להרפתקנים מוצעים קיאקים להשכרה לשיט במפרצים.[35]
  • טיפוס מצוקים – כמה מצוקי גרניט, כדוגמת Otter Cliff (בגובה 18 מטרים), מציעים אפשרויות טיפוס לחובבי ספורט זה.[36]
  • דיג – הדיג אפשרי, כפוף לרישיונות המתאימים, באגמי המים המתוקים או באוקיינוס. אתר הפארק מפרט את סוגי הדגים שאפשר למצוא באתרים השונים.[37]
  • סיורים רגליים – בתחומי הפארק יש רשת ענפה של שבילים, והפארק מחלק אותם לפי הנוף: שבילים לאורך החוף, שבילים ביערות ושבילי הרים. באתר הפארק יש פירוט רב על כל שביל.[38]
  • רכיבה על סוסים – סוסים ניתן להביא או לשכור ולרכב בדרכי הכרכרות שנסללו במימון של ג'ון רוקפלר שהן אידיאליות לסוסים או לכרכרות.[39]
  • פעילויות בחורף – בין הפעילויות המוצעות בחורף: סקי למרחקים, סיורים בנעלי שלג ובאופנועי שלג, ודיג בקרח.[40]

תמונות מן הפארק

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • המגדלור בבס הרבור
    המגדלור בבס הרבור
  • נוף מהר קדילאק
    נוף מהר קדילאק
  • חוף הים
    חוף הים
  • מבט מושלג אל הים בחורף
    מבט מושלג אל הים בחורף

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימסע מדריך למטייל בוויקימסע: הפארק הלאומי אקדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הפארק הלאומי אקדיה

ביאורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ glacial polish, סלע שלוטש באמצעות הגרגירים שבתחתית הקרחון הנע
  2. ^ glacial striation, שריטות ארוכות ומקבילות זו לזו שנחרצו בפני הסלע שעליו נע הקרחון
  3. ^ Rôche moutonnée, תלוליות חלקות ומוארכות שעוצבו בשחיקה קרחונית ויש להן תבנית זרימה, הדומות לכבשים במרעה
  4. ^ fjard הוא מפרץ שמקורו קרחוני כמו פיורד, אבל הוא רחב יותר, רדוד יותר וקצר יותר

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ National Park Service Land Resources Division Listing of Acreage
  2. ^ 1 2 Acadia NP
  3. ^ 1 2 United States Statutes at Large Volume 39 Part 2.djvu/618
  4. ^ "Sieur de Monts Spring". nps.gov. National Park Service. September 26, 2016. Retrieved December 10, 2017.
  5. ^ 1 2 3 "Park Statistics". National Park Service.
  6. ^ An Act To establish the Lafayette National Park in the State of Maine.
  7. ^ "Somes Sound, Mount Desert Island". Maine Geological Survey. בנובמבר 1998. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Bar Harbor, Maine
  9. ^ Weather
  10. ^ Graham, J. (2010). Acadia National Park: geologic resources inventory report. Natural Resource Report NPS/NRPC/GRD/NRR—2010/232. Ft. Collins: United States Park Service. pp. 1–63.
  11. ^ Natural Features & Ecosystems
  12. ^ Interesting facts about Acadia National Park
  13. ^ 1 2 3 4 5 Plants
  14. ^ 1 2 3 Common Native Plants
  15. ^ The Wild Gardens of Acadia: A Unique Educational Resource in Acadia
  16. ^ Species List
  17. ^ The Wabanaki: People of the Dawnland
  18. ^ acadia - National Park Service History eLibrary
  19. ^ Charles W. Eliot
  20. ^ Acadia NP: Rules and Regulations (1936)
  21. ^ Beatrix Farrand
  22. ^ Acadia's Historic Carriage Roads
  23. ^ Rockefeller's Teeth
  24. ^ "DigitalCommons@UMaine – Advanced Search title:( Nature Notes from Acadia )". The University of Maine.
  25. ^ "Fire of 1947". National Park Service. ארכיון מ-30 באוגוסט 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ Friends of Acadia
  27. ^ Schoodic Education and Research Center
  28. ^ Directions
  29. ^ Operating Hours & Seasons
  30. ^ Eating & Sleeping
  31. ^ Guided Tours
  32. ^ Ranger Program Descriptions
  33. ^ Bird Watching
  34. ^ Bicycling
  35. ^ Boating
  36. ^ Climbing
  37. ^ Fishing
  38. ^ Hiking
  39. ^ Horseback Riding
  40. ^ Winter Activities


הפארקים הלאומיים של ארצות הברית
אוורגליידס • אולימפיק • איי הבתולה • איי התעלה • אייל רויאל • אינדיאנה דונס • אקדיה • ארצ'ס • בדלנדס • ביג בנד • ביסקיין • ברייס קניון • גליישר • גליישר ביי • גרייט סמוקי מאונטיינז • גרנד טיטון • גרנד קניון • דנאלי • דריי טורטוגס • האגן הגדול • הדיונות הגדולות • הוט ספרינגס • הליאקלה • הר ריינייר • הרי גוואדלופה • הרי הגעש של הוואי • הקניון השחור של הגניסון • הרי הרוקי • ווֹיאז'וּרס • וייט סנדס • וינד קייב • יוסמיטי • ילוסטון • ימת קלארק • לאסן • מסה ורדה • מערות קרלסבד • מערת מאמות' • סגווארו • סמואה האמריקנית • סקוויה • עמק המוות • עמק קויאהוגה • עמק קובוק • עץ יהושע • פטריפייד פורסט • הפיורדים של קינאי • פינקלס • ציון • צפון רכס קסקייד • קונגארי • קטמיי • קינגס קניון • קניונלנדס • קניון ניו ריבר • קפיטול ריף • קרייטר לייק • קשת השער • ראנגל-סנט אליאס • רדווד • שננדואה • שערי האזור הארקטי • תאודור רוזוולט

מחלקת הפנים של ארצות הברית • שירות הפארקים • משטרת הפארקים

הר שמפלן
הר שמפלן
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הפארק_הלאומי_אקדיה&oldid=37301939"