היפרתימזיה

היפרתימזיה (באנגלית: Hyperthymesia) היא תופעה נדירה הגורמת לאנשים הלוקים בה לזכור לפרטי פרטים, לטווח הקרוב והרחוק, אירועים שחוו בחיי היום יום. תופעה זו מופיעה לרוב בגיל ההתבגרות. ישנו הבדל רחב בין אנשים הלוקים בהיפרתימזיה לאנשים בעלי זיכרון פנומנלי או צורות אחרות שונות של זיכרון יוצא דופן המתבטא בכך שאנשים הלוקים בהיפרתימזיה נוטים לזכור פרטים אישיים כגון מספרים ומסמכים אישיים ממאורעות חשובים בחייהם.

אבחון

את תופעת ההיפרתימזיה ניתן לאבחן באמצעות מספר בדיקות:

• בדיקות זיכרון: שאלות לגבי עברם ואירועים בולטים שחוו במהלך חייהם ונצרבו בזיכרונם.
• פונקציות ניהוליות: תהליכי השיטה הקוגניטיבית (מתארים את תופעת הידיעה האנושית, ומתייחסים גם לידע או מידע המצוי במוחו של האדם) הגבוהים של האדם, הם אחראיים על יזמות, התמדה, עיכוב ושינוי, הם אלו שמתערבים בוויסות רגשי ובתפקוד חברתי ולימודי.
• ויזואליות מרחבית: היכולת לזהות, לתפוס ולעבד מידע הקשור לגירויים הנמצאים במרחב.
• ויזואליות מוטורית: ביצוע יעיל של תנועה המתרחשת בעזרת תיאום בין חלקי הגוף בהתייחס לזמן ולמקום. בדיקות חדשות אשר הומצאו על מנת לבחון את הזיכרון של הלוקים בתופעה (בעיקר על תאריכים מסוימים ואירועים בהיסטוריה).

תסמינים

מצב ההיפרתימזיה אינו תמיד מביא ברכה ללוקים בו, להפך, יש כאלו הסובלים ממנו. ישנם אנשים המסתדרים עם זיכרונם הטוב- הוא עוזר להם בחיי השגרה, אך אצל אחרים תופעת ההיפרתימזיה מהווה עול. תופעה זו באה לידי ביטוי כשכל מאורע חשוב בחייהם נחקק בזיכרונם ויש באפשרותם לזכור לפרטי פרטים את אשר התרחש. הם עשויים להיזכר באירוע או בתאריך מסוים מספר פעמים ביום ואין להם שליטה על כך.

קשיים

בכל רגע אנו מוקפים בגירויים חזותיים וקוליים שאותם איננו זוכרים דקות או שעות לאחר מכן. עבור רובנו פעולת הזיכרון של חלק לא משמעותי בחיינו, היא קשה ולעיתים גם בלתי אפשרית. בהשוואה לכך, הלוקים בהיפרתימזיה יכולים לזכור פרטים שלכאורה אינם מעוררים עניין או רגש והם למעשה חסרי משמעות. לזיכרון מיוחד זה קיים גם מחיר. אנשים שניחנו ביכולות זיכרון אלו מתארים את אותו יתרון כמערים קשיים רבים, למשל במערכות יחסים. הלוקים בהיפרתימזיה זוכרים כל פרט, שיחה, אירוע שקרה לטוב ולרע, לכן כמעט בלתי אפשרי לנהל ויכוח זוגי שגרתי עם אדם שזוכר הכל. בנוסף, אנשים אלו מתארים כי עודף הזיכרון של הדברים הפחות חיוניים לחיי היום יום מעיק עליהם והופך למעמסה, מה שגורם למצב של לחץ ואי-שקט.

קשיים פסיכולוגיים

התבצע ניסוי על מטופלת שלוקה בהיפרתימזיה. הוצע כי קידוד ראשוני של אירועים על ידי אנשים כאלה כולל עיבוד סמנטי, ולכן רמזים סמנטיים משמשים לאחזור. זה בולט במיוחד במקרה של המטופלת, היא מתארת כיצד זיכרון אחד מעורר גורם אחר, אשר בהמשך מעורר גורם נוסף וכיצד היא חסרת אונים לעצור אותו. הנחקרת העידה: "זה כמו מסך מפוצל, אני אדבר עם מישהו ואראה משהו אחר". תאוריה זו משמשת להסבר למה ליתר- היפרתימזיה יש תחושה של "ידיעה" (זיכרון סמנטי) ו"זכירה" (זיכרון אפיזודי) במהלך הזיכרון.

קשיים ביולוגיים

מחקר ה-MRI שנערך על מטופלת מספק טיעון הגיוני על הבסיס הנוירולוגי של זיכרון מעולה. האונה הטמפורלית נמצאה מוגדלת. ההיפוקמפוס, הנמצא באונה הטמפורלית המדיאלית, מעורב בקידוד הזיכרון ההצהרתי (זיכרון לעובדות ואירועים), בעוד שהקליפה הזמנית מעורבת באחסון זיכרון כזה. הגרעין המזוהם קשור בעיקר לזיכרון פרוצדורלי, ובמיוחד להיווצרות הרגל הזיכרון, ולכן הוא קשור באופן מהותי להפרעה אובססיבית-כפייתית. במחקר שיערו כי מעגל פרוסטוסטריאלי לא תקין יכול להיות אחראי על הגירעונות לתפקוד המבצעי שנצפה בהיפרתמזיה. מעגל זה ממלא תפקיד מכריע בהפרעות נוירו-התפתחותיות. היכולות ההיפרתמזיות של המטופלת עשויות לנבוע מהפרעות נוירו- התפתחותיות שאינן טיפוסיות. מדענים צריכים כעת לברר אם וכיצד אזורים אלה במוח מחוברים ליצירת מודל נוירולוגי.