לדלג לתוכן

הוכחה בנפנופי ידיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הוכחה בנפנופי ידיים היא כינוי לנימוק טענה שאינו מספק הוכחה פורמלית מלאה. הכינוי נפוץ בתחומי המתמטיקה והפיזיקה, ומקורו בנטייה ללוות טיעונים מקורבים בתנועות ידיים רחבות, לשם המחשה.

הסבר בנפנוף ידיים מאפשר לעיתים לספק מוטיבציה עבור בעיה מורכבת ולחזק את האינטואיציה מאחוריי פתרונה, מה שעלול להיטשטש בעת עיון בהוכחה הארוכה והפורמלית[1]. לצד זה, המונח משמש פעמים רבות לגנאי ולמתיחת ביקורת על ניסוח תאוריה מדעית, תאוריה מתמטית או הוכחות שלהן שאינן מנוסחות באופן מסודר וברור, ולעיתים אף בתאוריה או הוכחות שגויות.

דוגמאות להוכחות בנפנופי ידיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • את הצורך במאיצי חלקיקים ובאנרגיות גבוהות על מנת לחקור חלקיקים אלמנטריים ניתן להסביר כך: ככל שחלקיקים מוגבלים למקום מוגבל ומוגדר היטב, כך על-פי עקרון האי-ודאות אי הוודאות בתנע שלהם גדולה יותר, ולכן כדי לקשור חלקיקים אלו יחד יש צורך באנרגיות גבוהות. מכאן שככל שחלקיקים קטנים יותר כך על מנת לחקור את המבנה שלהם יש צורך באנרגיות גבוהות יותר. זו דוגמה לניסיון הוכחה בנפנופי ידיים שכן היא מהווה הסבר אינטואיטיבי אך לא הוכחה פורמלית.
  • עם השנים, התפתחותה של המתמטיקה העיונית הובילה להתחזקות הגישה האקסיומטית, ולירידת קרנו של האמפיריציזם במתמטיקה לא שימושית. כתוצאה מכך, הוכחות שבזמנן נחשבו לתקינות, כיום נתפסות כהוכחות בנפנופי ידיים. דוגמאות רבות לפערים מסוג זה מצויות בהיסטוריה של החשבון האינפיניטסימלי. לדוגמה, התורה שעליה התבסס התחום החל מסוף המאה ה-17, נבנתה סביב מושגים כגון מושג הגבול, שנוסח לראשונה באופן ריגורוזי רק במאה ה-19 על ידי אוגוסטן לואי קושי (ראו: הגדרת הגבול לפי קושי).

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי החברה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.