דורס

דורס
**Durrës**
	סמל דורס סמל דורס
	חוף דורס
	חוף דורס
מדינה	אלבניה
מחוז	דורס
תאריך ייסוד	627 לפנה"ס
שטח	46.3 קמ"ר
גובה	0 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	113,249 (1 באוקטובר 2011)
‑ במטרופולין	265,330 (2011)
‑ צפיפות	2,400 נפש לקמ"ר (2011)
קואורדינטות	41°19′N 19°27′E / 41.317°N 19.450°E
אזור זמן	UTC+1
	http://www.durres.gov.al/
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת אלבניה רגילה) טירנה בראט שקודרה הים היוני הים האדריאטי יוון מקדוניה; הצפונית; קוסובו מונטנגרו דורס

ערך זה עוסק בעיר דורס שבאלבניה. אם התכוונתם לעוף דורס, ראו עופות דורסים.

דורס (באלבנית: Durrës, באיטלקית: Durazzo, ביוונית: Δυρράχιον (דיראכיון) או Επίδαμνος (אפידאמנוס), בטורקית: Dıraç) היא העיר השנייה בגודלה באלבניה, בירת מחוז דורס ואחת מן הערים העתיקות שבמדינה. בעיר מתגוררים כ-114,000 תושבים (2003) והיא ממוקמת לחוף הים האדריאטי במפרץ דורס, ודרומית למפרץ ללז'. דורס נמצאת במרחק של 33 קילומטרים מבירת אלבניה טירנה, והיא נחשבת לאחת הערים הכי מפותחות כלכלית באלבניה. בעיר נמצאות גם מספר קונסוליות.

היסטוריה

העיר נוסדה תחת השם אפידאמנוס באזור הקדום איליריה על ידי מתיישבים יוונים שבאו מקורינתוס וקרקירה בשנת 627 לפנה"ס. מיקומה של העיר על החוף הסלעי, כשהיא מוקפת ביצות וצוקים, הפך את התקיפה עליה לקשה מאוד. ערי המקור של המתיישבים התווכחו על השליטה בעיר, מה שגרם לכך שבמלחמה הפלופונסית, שהתחילה ב-431 לפנה"ס, התרחש קרב מרכזי בים ליד העיר.

ב-312 לפנה"ס האילירים צרו על העיר. הם תקפו שנית את העיר ב-229 לפנה"ס, אך נסוגו משם עקב הגעת הכוחות הרומאים, שמינו את אחד הגנרלים של האילירים שעזר להם כשליט על האזור. ב-219 לפנה"ס הרומאים כבשו את האזור. ב-180 לפנה"ס, האילירים תקפו את העיר שוב, אך הרומאים הביסו אותם.

הרומאים פיתחו את העיר והפכו אותה לבסיס צבאי וימי, תוך כדי שינוי שמה מאפידאמנוס לדִירָכִּיוּם. השינוי התרחש שהרומאים חשבו שהשם המקורי מבשר רעות, עקב הדמיון המקרי שלו למלה הלטינית דמנום (Damnum) שפירושה הוא "נזק" או "אבדן". משמעות השם החדש אינה ברורה, אך ייתכן שהיא מתייחסת לצוקים בקרבת העיר.

העיר שגשגה תחת השלטון הרומאי. היא הפכה לקצה המערבי של ויה אגנטיה, דרך רומית גדולה שהובילה ממנה אל צפון יוון. אוגוסטוס קיסר הפך את העיר למושבה ללוחמי הלגיונות של לאחר קרב אקטיום. במאה ה-4 העיר הפכה להיות בירת הפרובינקיה אפירוס נובה, ועם התפצלות האימפריה הרומית דירכיום הפכה להיות חלק מהאימפריה הביזנטית. במהלך המאה ה-5 העיר נפגעה מרעידת אדמה וביצוריה נהרסו. אנסטסיוס הראשון, הקיסר באותו זמן שגם נולד בדירכיום, בנה את העיר מחדש וחיזק את חומותיה, ובכך נוצר המבצר החזק ביותר במערב הבלקן באותו זמן. החומות היו כה עבות, עד שלפי ההיסטוריונית אנה קומננה ארבעה פרשים היו יכולים לרכוב עליהן זה לצד זה.

כמו שאר האזור, דירכיום ספגה פלישות ברברים במהלך נדידת העמים, אך היא שרדה אותם והמשיכה לשמש קישור חשוב לאימפריה הביזנטית עם מערב אירופה.

השלטון הביזנטי באזור התחיל להתערער מהמאה ה-9 בגלל הבולגרים בהנהגת סימאון הראשון, אם כי העיר נותרה בשליטה ביזנטית עד לסוף המאה ה-10, כאשר סמואיל הראשון כבש אותה והחזיק בה עד 1005.

ב-1082 הנורמנים בהנהגת רובר גיסקאר ובנו בוהמון כבשו את העיר בקרב. הביזנטים חזרו לשלוט בעיר כעבור מספר שנים, אך היא נכבשה בשנית על ידי ויליאם השני, מלך סיציליה הנורמני ב-1185. ב-1205, לאחר מסע הצלב הרביעי, העיר עברה לשלטון הרפובליקה של ונציה, שיצרה באזור את דוכסות דורצו. הדוכסות נכבשה ב-1213 על ידי נסיכות אפירוס. ב-1257 העיר נכבשה על ידי מנפרד, מלך סיציליה, אך היא נכבשה מחדש כעבור שנתיים. ב-1278 נסיך אפירוס אולץ למסור את העיר לשארל הראשון, מלך נאפולי וסיציליה.

במהלך השנים הבאות העיר החליפה ידיים מדי כמה שנים והתפתחה בה קהילה קתולית. ב-1392 הרפובליקה של ונציה חזרה לשלוט בעיר. העיר הדפה מצור של הסולטאן העות'מאני מהמט השני ב-1466, אך לבסוף העות'מאנים כבשו אותה ב-1501.

תחת השלטון העות'מאני תושבים רבים מהעיר התאסלמו ונבנו מסגדים רבים. שם העיר שונה לדיראץ' וחשיבותה קטנה מאוד. באמצע המאה ה-19 חיו בה רק 1,000 אנשים במאתיים בתים.

העיר הייתה פעילה בתנועת השחרור האלבנית. דגל אלבניה הונף בה ב-26 בנובמבר 1912 אך היא נכבשה על ידי סרביה כעבור שלושה ימים כחלק ממלחמת הבלקן הראשונה. סרביה הקימה באזור את מחוז דורס, אך היא נסוגה ממנו באפריל 1913, והוא הועבר לאלבניה. העיר הפכה לבירה הלאומית השנייה של אלבניה, אחרי ולורה, ב-7 במרץ 1914. במלחמת העולם הראשונה העיר נכבשה תחילה על ידי איטליה ב-1915, לאחר מכן על ידי האימפריה האוסטרו-הונגרית בשנים 1916–1918, ולבסוף היא נכבשה על ידי מדינות ההסכמה והוחזרה לאלבניה. היא נותרה הבירה עד ה-11 בפברואר 1920 כשהוחלט להעביר את הבירה לטירנה.

במלחמת העולם השנייה דורס, כמו יתר אלבניה, סופחה לאיטליה בין 1939 ל-1943 ושמה שונה בחזרה לדורצו, ולאחר מכן נכבשה על ידי גרמניה הנאצית ב-1944. העיר הייתה חשובה אסטרטגית ושימשה כבסיס לפלישה האיטלקית ליוון. העיר ניזוקה קשות מהפצצות בעלות הברית, והכוחות הגרמנים פוצצו את נמל דורס כשנסוגו ממנה.

תחת שלטונו של אנוור הוג'ה העיר נבנתה מחדש במהירות, הוקמו באזור שלה תעשיות כבדות שונות והנמל שלה הורחב. בסוף שנות ה-80 שמה שונה לזמן קצר לדורס-אנוור הוג'ה.

עם קריסת המשטר הקומוניסטי באלבניה ב-1990, העיר הפכה למוקד הגירה מאלבניה, כשספינות נחטפו והוכרחו להשיט מהגרים לאיטליה. עקב כך, איטליה התערבה צבאית והשתלטה על נמל העיר. ב-1997 אלבניה נכנסה למצב של אנרכיה עקב תרמית פירמידה שקרסה, וכוח שמירת שלום בהנהגת איטליה הוצב בעיר ובערים אחרות.

עם תחילת המאה ה-21 החלו עבודות נרחבות בעיר במהלכם רחובות רבים רוצפו מחדש ופארקים זכו למתיחת פנים.

כלכלה

דורס היא קישור חשוב בין אלבניה ומערב אירופה הודות לנמל שלה ולקרבה שלה לערי נמל איטלקיות, כמו בארי. בנוסף יש בעיר מספנה ומספר תעשיות שעוסקות בעיקר במוצרי עור ופלסטיק.

תיירות

חופי העיר מושכים תיירים כבר שנים רבות, ורבים מאנשי אלבניה מבלים את חופשות הקיץ שלהם בחופי דורס. העיר וחופיה הם יעד פופולרי לתיירים מאלבניה ומחוצה לה, ומעריכים שמבקרים בה כ-800,000 תיירים כל שנה.