לדלג לתוכן

גבירתי הנאווה (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גבירתי הנאווה
My Fair Lady
כרזת הסרט
כרזת הסרט
מבוסס על גבירתי הנאווה עריכת הנתון בוויקינתונים
בימוי ג׳ורג׳ קיוקור עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי ג'ק וורנר עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט פרדריק לאו
אלן ג'יי לרנר
עריכה ויליאם זיגלר עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים רקס הריסון
אודרי הפבורן
סטנלי הולוויי
וילפריד הייד-וייט
גלדיס קופר
מוזיקה פרדריק לאו עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום הארי סטרדלינג עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה האחים וורנר, Warner Bros. Pictures עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה האחים וורנר
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 21 באוקטובר 1964
ישראלישראל19 בדצמבר 1964[1]
משך הקרנה 171 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט מוזיקלי, סרט דרמה, סרט רומנטי, קומדיה רומנטית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום התרחשות לונדון עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת התרחשות המאה ה־20, התקופה האדוארדית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 17 מיליון דולר
הכנסות $72,000,000
הכנסות באתר מוג'ו myfairlady
פרסים 8 פרסי אוסקר
3 פרסי גלובוס הזהב
פרס באפט"א
תרגום לעברית ירושלים סגל (הפצה מקורית)
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גבירתי הנאווהאנגלית: My Fair Lady) הוא סרט מוזיקלי אמריקאי משנת 1964 בבימויו של ג'ורג' קיוקור. הסרט הוא עיבוד קולנועי המבוסס על מחזם של פרדריק לאו ואלן ג'יי לרנר בעל אותו שם, המחזה "פיגמליון" של ג'ורג' ברנרד שו וסרט בעל אותו שם משנת 1938. הסרט מגולל את סיפורו של פרופסור הנרי היגינס (רקס הריסון) המנסה ללמד את אלייזה דוליטל (אודרי הפבורן) לדבר אנגלית במשלב גבוה.

הסרט זכה בשמונה פרסי אוסקר כולל הסרט הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר והשחקן הטוב ביותר.

התפקיד הראשי של אלייזה דוליטל יועד במקור לג'ולי אנדרוז, אלייזה דוליטל הבימתית, אך מפיקי הסרט חיפשו כוכבת, שם "נוצץ" יותר לתפקיד אלייזה. אנדרוז, שנעלבה עקב הוצאתה מההפקה, השתתפה בסרט מצליח אחר באותה שנה - סרטו של וולט דיסני, "מרי פופינס". הנקמה המתוקה של אנדרוז באה כשזכתה באותה שנה בפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר, בעוד ש"גבירתי הנאווה" כלל לא היה מועמד בקטגוריה זו. בסופו של דבר ניתן התפקיד לשחקנית אודרי הפבורן. עקב העובדה שלא ידעה לשיר החליטו המפיקים במבצע סודי ביותר כי השירים יוקלטו על ידי הזמרת מארני ניקסון. פלייבק לא היה מקובל בזמנו והסוד נשמר שנים רבות.[דרוש מקור]

ערך מורחב – גבירתי הנאווה (מחזמר)

צוות שחקנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המנצח על כל הרצועות בפסקול הוא אנדרה פרווין.

  1. "Overture"
  2. "Why Can't the English? / למה זה האנגלים אינם לומדים אנגלית" - היגינס
  3. "Wouldn't It Be Loverly? / יופי לי" - אלייזה והפועלים
  4. "An Ordinary Man / אני אדם רגיל מאוד" - היגינס
  5. "With a Little Bit of Luck / עם טיפ-טיפת מזל" - אלפרד, הארי וג'יימי
  6. "Just You Wait / עוד תראה" - אלייזה
  7. "Servants Chorus / מקהלת המשרתים" - גברת פיירס והמשרתים
  8. "The Rain in Spain / ברד ירד בדרום ספרד" - היגינס, אלייזה ופיקרינג
  9. "I Could Have Danced All Night / הלילה טוב לרקוד" - אלייזה וגברת פיירס
  10. "Ascot Gavotte / המירוץ באסקוט"
  11. "Ascot Gavotte (Reprise) / המירוץ באסקוט (חזרה)"
  12. "On the Street Where You Live / ברחוב בו את גרה" - פרדי
  13. "Intermission"
  14. "Transylvanian March"
  15. "Embassy Waltz"
  16. "You Did It / ניצחת" - היגינס, פיקרינג גברת פיירס והמשרתים
  17. "Just You Wait (Reprise) / עוד תראה (חזרה)" - אלייזה
  18. "On the Street Where You Live" (Reprise) / ברחוב בו את גרה (חזרה) - פרדי
  19. "Show Me / בוא כבר" - פרדי ואלייזה
  20. "Wouldn't It Be Loverly" (reprise) / יופי לי (חזרה) - אלייזה והפועלים
  21. "Get Me to the Church on Time / שרק נבוא לכנסייה בזמן" - אלפרד, הארי וג'יימי
  22. "A Hymn to Him (Why Can't A Woman Be More Like a Man?) / המנון לגבר" - היגינס ופיקרינג
  23. "Without You / בלעדיך"- היגינס ואלייזה
  24. "I've Grown Accustomed to Her Face / כבר התרגלתי לדמותה" - היגינס
  25. "Finale"

בשנת 2000, המכון הסרטים האמריקאי דירג את השיר "I Could Have Danced All Night" ‏ שבוצע על ידי מארני ניקסון במקום ה-17 ברשימת ברשימת השירים הטובים ביותר בסרטים. בנוסף השירים "I've Grown Accustomed to Her Face" שבוצע על ידי רקס הריסון ו-"The Rain in Spain" שבוצע על ידי רקס הריסון, מארני ניקסון ווילפריד הייד-וייט היו מועמדים לרשימה.

פרסים ומועמדויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכרזה העברית משנת 1994

הסרט זכה בשלושה פרסי גלובוס הזהב; הסרט הטוב ביותר - קומדיה או מוזיקלי, הבמאי הטוב ביותר והשחקן הטוב ביותר - סרט קומדיה או מוזיקלי. ובשתי מועמדויות; השחקנית הטובה ביותר - סרט קומדיה או מוזיקלי ושחקן המשנה הטוב ביותר - סרט קולנוע. בנוסף הסרט זכה בפרס באפט"א לסרט הטוב ביותר ובמועמדות לפרס בקטגורית השחקן הטוב ביותר.

בשנת 1998, מכון הסרטים האמריקאי דירג את הסרט במקום ה-91 ברשימת הסרטים הטובים ביותר בכל הזמנים. אולם, במהדורה של שנת 2007 הסרט נותר רק מועמד לרשימה.

בשנת 1995, מנהלי פוקס המאה ה-20 התלבטו לעשות רימייק מצויר לסרט "אנסטסיה" משנת 1956 או לסרט "גבירתי הנאווה". לבסוף, הם הכריעו לטובת הראשון שיצא ב-1997 והפך להיות אחד הסרטים הרווחים ביותר לשנה זו.

ביוני 2008, דווח שהשחקנים קולין פירת' וקירה נייטלי יגלמו את היגינס ואלייזה בהתאמה בסרט מאותחל שהיה אמור לצאת ב-2010 על ידי סרטי קולומביה. בנוסף, דווח כי אמה תומפסון תכתוב את התסריט. בדצמבר 2009, נבחר ג'ון מאדן לביים את הסרט.

ג'ורג' קלוני ובראד פיט ניסו לקבל את התפקיד של היגינס, אך לבסוף ויתרו על התפקיד לטובת פירת'. במרץ 2010, דווח שקארי מאליגן תחליף את נייטלי בתפקיד אלייזה.

במאי 2014 דווח כי הרימייק לא ייצא לפועל.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גבירתי הנאווה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]