ג'יימס מיצ'נר

ג'יימס מיצ'נר
James Michener
	ג'יימס מיצ'נר (1991)
לידה	3 בפברואר 1907; דוילסטאון, ארצות הברית
פטירה	16 באוקטובר 1997 (בגיל 90); אוסטין, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות של מדינת טקסס
מקום מגורים	אוסטין, גרילי, קולורדו, פנסילבניה
מקום לימודים	מכללת סווארת'מור, אוניברסיטת צפון קולורדו, אוניברסיטת סנט אנדרוז, Central Bucks High School West
שפות היצירה	אנגלית
יצירות בולטות	Tales of the South Pacific
תקופת הפעילות	מ-1947
בן או בת זוג	Mari Yoriko Sabusawa (23 באוקטובר 1955–1994)
פרסים והוקרה	פרס פוליצר לסיפורת (1948); פרס צלחת הזהב (1970); סדרת האמריקאים הדגולים (2008); פרס טובת הכלל (1992); הפרס הספרותי של סיינט לואיס (1981); מדליית החירות הנשיאותית (10 בינואר 1977); דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת מיאמי (8 במאי 1987); המדליה הלאומית לאומנויות ;

ג'יימס אלברט מיצ'נר (באנגלית: James Albert Michener;‏ 3 בפברואר 1907 – 16 באוקטובר 1997) היה סופר אמריקאי, זוכה פרס פוליצר.

ידוע בזכות הרומנים, ספרי המסע והמסות שכתב. בחייו סימל מיצ'נר את התגשמות החלום האמריקאי: ילד שננטש על ידי הוריו גדל בעוני והגיע לתהילה ועושר כסופר וכאיש ציבור.

מיצ'נר פרסם יותר מ-40 כותרים. רובם רומנים רחבי יריעה המתארים תהליכים היסטוריים של מדינות, תרבויות ואירועים. ספרו הראשון היה "ספורי דרום פסיפיק" (שעבורו זכה בפרס פוליצר לספרות בשנת 1948). מבין ספריו המפורסמים ביותר: "הוואי" (הופיע בשנת 1961 בהוצאת לאשה) "יובל המאה", "המקור" (היסטוריה של העם היהודי, לא תורגם לעברית), "טקסס" (הופיע בשנת 1988 בהוצאת מודן), ספרים נוספים שהופיעו בעברית: "סיונרה", "הברית" שעוסק בהיסטוריה של הקמת דרום אפריקה, ו"חלל". בין ספרי העיון שלו "איבריה", ספר זיכרונותיו "העולם הוא ביתי" ו"ספורט באמריקה". בין הרומנים ההיסטוריים מפרי עטו - "אלסקה" (הופיע בשנת 1988 בהוצאת רנדום האוס). מיצ'נר היה ידוע כסופר שכתב את כל ספריו לאחר מחקר מעמיק, ולעיתים לאחר שהייה ארוכה באזור אותו תיאר.

תולדות חייו

לפי עדותו שלו מיצ'נר לא ידע מתי והיכן נולד ומי היו הוריו. רוב הביוגרפיות מציינות את ה-3 בפברואר 1907 כתאריך הולדתו, אולם הן חלוקות בדבר מקום הלידה, יש הטוענים שנולד בניו יורק וכיתום הועבר לעיירה דוילסטאון שבמדינת פנסילבניה. יש הטוענים שנולד בעיירה זו, שם גדל אצל אמו המאמצת מייבל מיצ'נר, אלמנה קוויקרית. היו גם שמועות שמייבל הייתה אמו הביולוגית, מיצ'נר סירב להתייחס לכך. ילדותו עברה בתנאי עוני קשים.

מיצ'נר סיים את לימודיו בבית הספר התיכון בעיירת הולדתו בשנת 1925. בשנים 1925 עד 1929 למד בסווארת'מור קולג', אוניברסיטה קווייקרית בעיירה סווארת'מור הסמוכה לפילדלפיה. את התואר הראשון באנגלית והיסטוריה, סיים בהצטינות יתרה. שנה אחת למד, במסגרת מלגה מיוחדת, באוניברסיטת סנט אנדרוז בסקוטלנד. עם חזרתו לארצות הברית, הועסק כמורה לאנגלית בבית הספר היל בפוטסטאון, פנסילבניה. בשנים 1933 עד 1936 לימד אנגלית בבית הספר ג'ורג', בניוטאון, פנסילבניה. הוא המשיך בלימודים לתואר שני בקולג' לחינוך של מדינת קולורדו (החל משנת 1970, אוניברסיטת צפון קולורדו), בעיר גרילי. בשנת 1937, קיבל תואר MA.

לאחר סיום לימודיו, בשנים 1937 עד 1941, שימש כפרופסור (מרצה) באוניברסיטת צפון קולורדו. בשנים 1940–1941 שימש כפרופסור אורח להיסטוריה באוניברסיטת הרווארד. בשנת 1941, עזב את ההוראה כדי להצטרף ל-Macmillan Publishers כעורך החינוך למדעי החברה (בשנים 1941–1942, 1946–1949). הוא המשיך לכתוב עבור Macmillan. כסופר עצמאי מ-1949 ועד מותו.

עם כניסתה של ארצות הברית למלחמת העולם השנייה מיצ'נר התגייס לצי ארצות הברית, אף על פי שכקוויקר היה פטור מחובת הגיוס. בשנים 1944 עד 1946 שירת בזירת האוקיינוס השקט, כקצין בדרגת לוטננט (דרגת סרן בצה"ל מקבילה לדרגת לוטננט בצי האמריקאי). במהלך שרותו, הוא קיבל משימות שונות כיוון שמפקדיו חשבו בטעות שאביו הוא אדמירל מארק מיצ'נר.

מיצ'נר, גם הקדיש חלק ניכר מזמנו לשירות הציבורי. היה מעורב מאוד בפוליטיקה והיה גם חבר בוועדות ציבוריות. הוא גם הפך לנדבן גדול ותרם יותר מ-100 מיליון דולר למוסדות חינוך, תרבות וספרות. בנוסף לכתיבת רומנים, סיפורים קצרים ועיון, מיצ'נר היה מעורב מאוד בסרטים, סדרות טלוויזיה ורדיו.

מיצ'נר היה נשוי שלוש פעמים: פטי קוּן (Patti Koon) מ-1935 עד 1948; ונג נורד (Vange Nord) מ-1948 עד 1955, עם אשתו השלישית מארי יוריקו סבוסאבה (Mari Yoriko Sabusawa) חי כמעט 40 שנה מ-1955 ועד מותה ב-1994. למיצ'נר לא היו צאצאים.

בשנותיו האחרונות חי באוסטין טקסס. חלה באי-ספיקת כליות וטופל בדיאליזה ב-4 שנותיו האחרונות. באוקטובר 1997 מיצ'נר הפסיק את הדיאליזה ונפטר תוך זמן קצר. בן 90 היה במותו. הוא גם נקבר בבית הקברות של מדינת טקסס, אוסטין, טקסס.

קריירה ספרותית

מכונת הכתיבה של מיצ'נר במוזיאון מיצ'נר לאמנות בדוילסטאון, פנסילבניה

הקריירה הספרותית של מיצ'נר החלה במהלך מלחמת העולם השנייה. כקצין בחיל הים האמריקאי הוצב בדרום האוקיינוס השקט כהיסטוריון ימי. את ספרו הראשון "ספורי דרום פסיפיק" כתב על סמך חוויותיו מתקופה זו. הספר יצא כשמיצ'נר היה בן 40.

בשנות ה-50 המאוחרות מיצ'נר החל לעבוד כעורך משוטט (roving editor) בתקופון Readers Guide. הוא עזב משרה זו בשנת 1970.

הרומן הוואי, שיצא בשנת 1959 (תורגם לעברית והופיע בשנת 1961 בהוצאת לאשה) התבסס על מחקר היסטורי נרחב. כך גם כל שאר הרומנים שלו היו מבוססים על מחקר מפורט: היסטורי, תרבותי, ואפילו גאולוגי.

ספריו היו בדרך כלל ארוכים מאוד, חלקם היו בני 1000 עמודים ויותר. בספרו מקסיקו האבודה שלי My Lost Mexico הוא מציין שלעיתים היה מתקתק על מכונת הכתיבה 12 עד 15 שעות ביום במשך שבועות, ללא הפסקה. על זאת אמרו מבקריו ש"מיצ'נר כותב לפי משקל".

מיצ'נר היה סופר פופולרי מאוד ובמהלך חייו נמכרו ברחבי העולם כ-75 מיליון עותקים מספריו. בשנת 1996 התפרסמה ביבליוגרפיה של כל מה שמיצ'נר כתב. היא כללה יותר מ-2500 ערכים החל מ-1923 ועד 1995: מאמרים, הקדמות, ספרים ועבודות אחרות.

ספריו גם הפכו למחזות, סרטים וסדרות טלוויזיה. "ספורי דרום פסיפיק" הוצג כמחזמר על בימות ברודוויי (1949) והוסרט ב-1958 וב-2001; "גשרי טוקו רי" הוסרט ב-1953; "סיונרה" ו"עד שירימו עוגן" (1957), "הוואי" הוסרט ב-1966; "יובל המאה" (Centennial) שסיפר את סיפורן של כמה משפחות במערב ארצות הברית הפך למיני סדרת טלוויזיה מוצלחת מאוד ב-1978; "חלל" הפך למיני סדרה ב-1985.

הנצחה, פרסים ואותות הכרה

בשנת 1984 זכה בפרס פוליצר לסיפורת. בשנת 1971, הוענק למיצ'נר, פרס צלחת הזהב של האקדמיה האמריקאית להישגים. מאוקטובר 1972, "ספריית ג'יימס מיצ'נר" באוניברסיטת צפון קולורדו נקראת על שמו. בשנת 1977 העניק לו הנשיא ג'רלד פורד את מדליית החירות הנשיאותית. בשנת 1981 הוענק פרס סנט לואיס לספרות מאיגוד הספריות באוניברסיטת סנט לואיס (SLU), מיזורי. בשנת 1992, קיבל את פרס טובת הכלל מהאיגוד הלאומי לאווירונאוטיקה (NAA). בשנת 1993, קרן הזיכרון של הצי האמריקאי העניקה למיצ'נר את "פרס הימאי היחיד" על שירותו המלחמתי הימי והישגיו הספרותיים. בשנת 1988 ניפתח בעיר הולדתו מוזיאון מיצ'נר לאמנות. בסתיו 1998, הוקמה אגודת ג'יימס מיצ'נר המורכבת מאנשים החולקים עניין משותף ומעריצים את חייו ויצירתו של מיצ'נר. בשנת 1998, מלון ראפלס בסינגפור קרא לאחת מהסוויטות על שם המחבר, לזכר חסותו וחיבתו למלון. במאי 2008, שירות הדואר של ארצות הברית הנפיק בול דואר, 59¢, ב'סדרת האמריקאים הדגולים'. בנוסף זכה ללוח הקדשה עגול בשדרת הסופרים של סידני מטעם שר האמנויות של ניו סאות' ויילס.

קישורים חיצוניים

ג'יימס מיצ'נר, ברשת החברתית Goodreads
ג'יימס מיצ'נר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
ג'יימס מיצ'נר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ג'יימס מיצ'נר באתר האקדמיה האמריקאית להישגים (באנגלית)
ג'יימס מיצ'נר באתר מרכז הספר של פנסילבניה (באנגלית)
אתר האינטרנט של אגודת ג'יימס מיצ'נר (באנגלית)
ג'יימס מיצ'נר באתר אוניברסיטת צפון קולורדו (באנגלית)
אתר האינטרנט של מרכז מיצ'נר לסופרים באוניברסיטת טקסס באוסטין (באנגלית)
ראיון עם ג'יימס מיצ'נר (1971), סרטון באתר יוטיוב, 12 ביולי 2016 (באנגלית)
ג'מס אלברט מיצ'נר (1907-1997), דף שער בספרייה הלאומית

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: ג'יימס מיצ'נר
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ג'יימס מיצ'נר