ג'יימס טיפטרי ג'וניור

ג'יימס טיפטרי ג'וניור
.James Tiptree Jr

הסופרת אליס שלדון, הידועה בשם העט ג'יימס טיפטרי ג'וניור
לידה	24 באוגוסט 1915 שיקגו, ארצות הברית
התאבדה	19 במאי 1987 (בגיל 71) וירג'יניה
שם לידה	אליס ברדלי
מדינה	ארצות הברית
שם עט	James Tiptree Jr., Raccoona Sheldon
עיסוק	סופרת, קצינת מודיעין, חוקרת פסיכולוגיה, אמנית
מקום לימודים	אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, אמריקן יוניברסיטי, קולג' שרה לורנס
שפות היצירה	אנגלית
סוגה	מדע בדיוני, פנטזיה
זרם ספרותי	הגל החדש
נושאי כתיבה	אקולוגיה, זהויות מגדריות, היפוך תפקידי מגדר
יצירות בולטות	Ten Thousand Light-Years from Home, The Starry Rift, Tales of the Quintana Roo, Crown of Stars, Her Smoke Rose Up Forever, יוסטון, יוסטון, האם שומעת? עבור..., Star Songs of an Old Primate, Out of the Everywhere and Other Extraordinary Visions, Warm Worlds and Otherwise, Byte Beautiful: Eight Science Fiction Stories
תקופת הפעילות	1967–1987 (כ־20 שנה)
בן או בת זוג	Huntington D. Sheldon (1945–1987)
פרסים והוקרה	נבולה, הוגו
חתימה

אליס ברדלי שלדון (באנגלית: Alice Bradley Sheldon;‏ 24 באוגוסט 1915 – 19 במאי 1987) הייתה סופרת מדע בדיוני אמריקאית, קצינת מודיעין, ביסקסואלית, שכתבה בשם העט ג'יימס טיפטרי ג'וניור (James Tiptree Jr.‎). היא ידועה בכך שפירקה את החסמים בין כתיבה שנחשבת "זכרית" לזו שנחשבת "נקבית" – עד 1977 לא היה ידוע ברבים שטיפטרי היא אישה. 

ב-1991 נוסד על שמה "פרס ג'יימס טיפטרי ג'וניור" למדע בדיוני, המוענק לעבודות בתחום המדע הבדיוני או הפנטסיה החוקרות או מרחיבות את ההבנה בנושאים מגדריים. ב-2012 היא הוכנסה להיכל התהילה של המדע הבדיוני.

ביוגרפיה

ברדלי נולדה בשיקגו, להורים אינטלקטואלים – אביה, הרברט, היה עורך דין וחוקר טבע, ואמה, מרי, סופרת וכתבת מסעות. המשפחה טיילה ברחבי עולם, והמפגשים של ברדלי עם תרבויות אחרות תרמו רבות לכתיבתה.

ב-1934, בגיל 19, פגשה את ויליאם דייווי ("ביל"), ונישאה לו – לדבריה מתוך תחושה שזוהי מחויבותה כבת. הנישואים היו סוערים – אליס ביקשה יחסים שוויוניים, ואילו ביל הרגיש בתחרות מתמדת איתה. הזוג התגרש בשנת 1941. באותה תקופה, ברדלי עבדה כמעצבת גרפית, ציירת, ומבקרת אמנות עבור העיתון The Chicago Sun.

ב-1942 התגייסה לחיל האוויר של ארצות הברית, ועבדה בקבוצת צילום מודיעיני. היא הגיעה במהרה לדרגת רב-סרן, שנחשבה לדרגה גבוהה מאוד לאישה באותה תקופה. היא אמרה שבשירות הצבאי שלה היא "הרגישה בין נשים חופשיות לראשונה בחייה". ב-1945 נישאה לבעלה השני, הנטינגטון ד. שלדון ("טינג"). היא השתחררה מהצבא ב-1946, ובאותה שנה פורסם סיפורה הקצר הראשון במגזין The New Yorker, בשם "אליס ברדלי". ב-1952 הוזמנו אליס והנטינגטון להצטרף לשורות ה-CIA, והם עשו זאת, אך ב-1955 היא התפטרה וחזרה ללמוד באוניברסיטה. 

היא סיימה תואר ראשון מאמריקן יוניברסיטי ב-1959, והמשיכה לדוקטורט בפסיכולוגיה ניסויית מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, אותו סיימה ב-1967. בתקופה זו החלה לשלוח למגזינים סיפורי מדע בדיוני בשם העט ג'יימס טיפטרי ג'וניור, כדי לשמר את שמה הטוב בעולם האקדמי.

קריירה באמנות

שלדון התחילה לאייר בגיל 9, וכבר אז תרמה לספר ילדים שחיברה אמה. למרות שגם בבגרותה המשיכה לאייר את ספריה של מרי, היא מכרה רק איור אחד במשך הקריירה שלה, למגזין הניו יורקר. 

ב-1936 השתתפה בתערוכה קבוצתית במכון לאמנות בשיקגו, והמשיכה בלימודים פרטיים כדי לקדם את הקריירה שלה. פורטרט עצמי שלה בעירום התקבל לביאנלה של גלריית קורקורן לאמנות בוושינגטון הבירה, והוצג שם במשך שישה שבועות. למרות שהשגים אלו נחשבו בעיני הסביבה המקצועית למשמעותיים, שלדון עצמה זלזלה בהם ואמרה שהיא מעדיפה לשמור את עבודתה בבית.

שלדון הפסיקה לצייר ב-1941, כשמצאה את עצמה נזקקת למקור פרנסה כגרושה טריה, והתחילה לעבוד כמבקרת אמנות ב-Chicago Sun.

קריירה במדע בדיוני

בין עיסוקיה האחרים ועבודתה באקדמיה, שלדון התחילה לכתוב סיפורי מדע בדיוני, והחל מ-1967, בשם העט ג'יימס טיפטרי ג'וניור. מקור השם היה צנצנת מרמלדה. היא החליטה לכתוב תחת זהות גברית מכיוון שהייתה בטוחה שתמשוך כך פחות תשומת לב שלילית. הסיפור הראשון שפרסמה היה "הולדתו של סוכן", שיצא במהדורת מרץ 1968 של "אנלוג מדע עובדתי ובדיוני" בעריכת ג'ון ו. קמבל. שלושה סיפורים נוספים פורסמו באותה שנה בכתבי עת אחרים למדע בדיוני. 

שם העט החזיק מעמד עד שנות השבעים המאוחרות. למרות שהיה ידוע שזהו שם עט, הסברה הרווחת הייתה שהפסבדונים נחוץ כדי להגן על זהותו של קצין מודיעין. ההנחה בכל זאת הייתה בדרך כלל שמדובר בגבר. 

"טיפטרי" מעולם לא הופיעה בציבור, אך ניהלה התכתבויות עם אוהדים וסופרי מדע בדיוני אחרים. היא הייתה פתוחה לגבי כמעט כל נושא חוץ מאשר מגדרה. את רוב הפרטים שהיו ידועים עליה – הדוקטורט, הרקע המודיעיני – טיפטרי סיפרה בעצמה. וכך, ב-1976 כשאמה מרי נפטרה, טיפטרי כתב ש"אמו" מתה, ואף היא הייתה סופרת. וכך אוהדים מסורים הצליחו למצוא את מודעת הפטירה שלה, וזהותה של שלדון נחשפה. 

הדבר גרר מבוכה בקרב קהילת המדע הבדיוני, שכן סופרים רבים – דוגמת רוברט סילברברג והרלן אליסון – שכתבו הקדמות לסיפוריה והתייחסו אליה בביקורות, התעקשו במשך שנים שמדובר בגבר. 

רק לאחר החשיפה, פרסמה שלדון את הספר הראשון שלה, Up the Walls of the World ‏(1978), שהיה רומן באורך מלא. לפני כן התמקדה והייתה מוכרת ככותבת סיפורים קצרים.

זהות מגדרית ומינית

חתימות של שלדון במספר פסאבדונימים שלה

אליס שלדון עצמה לא תייגה עצמה לפי זהויות (שהיו פחות מוכרות בתקופתה). על פי כתביה, התנהלותה ועדותה על עצמה, גם הזהות המינית וגם הזהות המגדרית שלה היו לא-בינאריים. בנוסף שלדון הייתה פוליאמורית.

מתחילת נישואיה הראשונים, שלדון לא נהנתה מיחסי המין עם ביל, וכעבור זמן קצר החלה לנהל מערכות יחסים עם גברים נוספים מחוץ למסגרת הנישואים. תוך שנה שני בני הזוג הגדירו את נישואיהם כפתוחים. גם בעלה השני, טינג, לא ריצה אותה מינית, והיא החליטה שהיא רוצה אותו כחבר נפש ולא כמאהב. תשוקותיה המיניות היו גורם משמעותי בחייה, ואף השפיעו רבות על כתיבתה. היא התייחסה פעמים רבות למשיכתה הגדולה – והעיקרית – לנשים, ואף כתבה לא פעם שחייה לעולם לא יהיו שלמים עד שלא תגשים את משיכתה זו. "אני מחבבת גברים מסוימים מאוד", כתבה, "אני מעריכה אותם כידידים קרובים וחכמים, אך במיטה עוד בנעוריי, עוד לפני שידעתי דבר, תמיד היו אלה נערות ונשים שהשתוקקתי אליהן והן הדליקו אותי מינית".

שלדון תפשה לסביוּת כמשהו שאמניות בסביבתה היו מתנסות בו, אך לא כדרך חיים. היא לא רצתה לוותר לחלוטין על יחסיה עם גברים. היא לא הכירה ביסקסואליות כזהות, והרגישה תקועה בין רצונותיה השונים. כשהתיסכול גבר עליה כתבה מסות נגד נשים והציבה גבריות כמצב האנושי הטבעי.

ההזדהות שלה עם גבריות והדחייה שלה את הנשיות גם היו מרכזיים לזהותה האישית. זהותה המגדרית בתור אישה הייתה בעייתית בעיניה, ולא רק מהבחינה של המכובדות המפוקפקת לכאורה של כתיבת מדע בדיוני, אלא כי היא באמת ובתמים רצתה לחיות כגבר. שלדון התייחסה לכך ביומניה: "הו, אלוהים, רחם עלי, ארורה נולדתי, אומרים שזה האגו שבי, אך אני יודעת שזה הגבר, כל מה שאני רוצה זה חיי גבר.... ארור, גופי הארור, הו, איך אוכל להימלט ממנו? אני משחקת אישה, איני יכולה לחיות או לנשום, אני לא יכולה לייצר, אני משתגעת, תודה לאל שיצר אלכוהול", וכן: "אני אינני אישה לעזאזל, אלהים הוא בזבזן מכיוון שלא יצרני גבר".

מין ביולוגי מוגדר כ"המאפיינים הפיזיולוגיים כגון גניטליה, כרומוזומי מין, בלוטות מין, הורמונים, ומבנה פנימי של אברי רבייה. בעת הלידה, משתמשים במאפיינים אלה כדי לייחס מין לוולד, כלומר, לזהות אינדיבידואלים כזכר או נקבה." המין המיוחס לאליס שלדון היה נקבה, אך המבע המגדרי שלה – בעיקר דרך כתיבתה – היה כזכר. מבע מגדרי משמעו "האופן בו אנשים מתקשרים החוצה את הזהות המגדרית שלהם, דרך התנהגות, לבוש, תספורת, קול, וצורות הבעה אחרות." התקה מגדרית והפיכת תפקידי מגדר היו תמות רווחות בכתיבתה.

כאשר אימצה את שם העט ג'יימס טיפטרי ג'וניור, נפתחה בפני שלדון האפשרות לכתוב דברים שלא יכלה לכתוב כאישה, ולא רק בסיפוריה עצמם, אלא בתור הפרסונה השלמה שפיתחה בשם טיפטרי.

תמות

שלדון הייתה סופרת אקלקטית, שכתבה בז'אנרים וסגנונות מגוונים. היא אהבה לערבב את הצד ה"קשה" של מדע בדיוני טכנולוגי עם הצד ה"רך" הסוציולוגי, יחד עם ניסויים סגנוניים של תנועת הגל החדש במדע הבדיוני. 

הסיפור הראשון שלה שזכה לתהודה היה סיפורה הקצר ביותר, "הטיסה האחרונה של ד"ר אין", ב-1969. הסיפור הוא פורטרט אוהד של מדען שמרוב דאגתו להרס האקולוגי של כדור הארץ, מכחיד את האנושות. 

ישנם ברבים מסיפוריה רפרנסים סגנוניים לאופרות החלל שהכירה בילדותה, אך בדרך כלל היה בכתיבתה טון הרבה יותר אפל: למסעות הקוסמיים של דמויותיה נלווים ניתוק רוחני או חוויית התעלות אשר מביאים איתם סיפוק, אך גם מוות. ג'ון קלוט כתב ש"זה נדיר שסיפור של ג'יימס טיפטרי לא יעסוק גם במוות באופן ישיר וגם במוות של הנשמה, או של כל תקווה, או של האנושות כולה.". סיפורים מסוג זה כוללים את "Painwise", בו חוקר חלל עובר שינוי גופני שמחסן אותו מפני כאב, אך הוא מוצא את הקיום הזה בלתי נסבל, וכן "A Momentary Taste of Being", בו המטרה האמיתית של האנושות, המתגלה בכוכב רחוק, הופכת כל קיום איניווידואלי לחסר תכלית.

עוד תמה מרכזית בכתיבתה היא המתח בין רצון חופשי לדטרמיניזם ביולוגי, או בין ההגיון לתאווה מינית. "Love Is the Plan the Plan Is Death", אחד מסיפורי המדע הבדיוני הנדירים בהם אין כלל דמויות אנושיות, מתאר את הרציונליזציות הרומנטיות של יצור זר לגבי האינסטינקטים הברוטליים אשר מניעים את מחזור החיים שלו. "The Screwfly Solution" מרמז כי גם בני אנוש מתרצים באופן דומה את מגפת האלימות המינית הרצחנית שלהם. סקס, בסיפורי טיפטרי, הוא נושא גלוי, שלפעמים מקבל טיפול משעשע, אך לעיתים קרובות יותר, מוצג ככוח מאיים.

לפני שזהותה של שלדון התגלתה, טיפטרי היה מתואר כסופר "מאצ'ו" במיוחד, ובו זמנית כסופר מדע בדיוני פמיניסט (לפחות יחסית לגבר), במיוחד בשל הסיפור "הנשים שהגברים אינם רואים אותן", בו שתי נשים יוצאות למסע חיפוש אחר חייזרים כדי להימלט מהחברה תחת שליטה גברית הרווחת בכדור הארץ. אך העמדה של שלדון לגבי פוליטיקה מינית לא הייתה חד-משמעית, כפי שניתן לראות ב-"יוסטון, יוסטון, האם שומעת?", שם חברה של נשים משובטות נאלצת להתמודד עם שלושה אסטרונאוטים גברים הנוסעים בזמן.

תמת הפמיניזם חזרה על עצמה ברוב העבודות של שלדון. ב"הנשים שהגברים אינם רואים אותן" שלדון הציגה עמדות פמיניסטיות דרך דמות מרכזית גברית דווקא – המספר, דון פנטון, שופט את דמויות הנשים על פי מידת היופי שלהן בעיניו, ומתרגז כשהן לא "מתאימות לתפקידי מגדר נשיים סטריאוטיפיים". בנוסף, חוסר היכולת של פנטון להבין את מצוקתן של הנשים ואת תחושת הניכור של דמות האם, רות פרסונס, מדגישה את ההבדלים בין נשים וגברים בחברה. גם כותרת הסיפור מתייחסת לכך שנשים בחברה הן בלתי נראות.

מותה

שנותיה האחרונות של שלדון לא היו מאושרות, שכן טינג היה אז חולה, נכה ועיוור, ללא יכולת לטפל בעצמו, והיא נאלצה לטפל בו בעת שהיא עצמה סבלה מבעיות בריאותיות. ב-1976 כתבה שלדון מכתב לחברה בה הביעה את רצונה לסיים את חייה כשהיא עדיין מתפקדת. אך היא הרגישה שאין ביכלתה להשאיר את טינג ללא מי שידאג לו, שהדבר יהווה עונש מוות.

כעבור אחת עשרה שנים, ב-19 במאי 1987 שלדון ירתה בטינג בשנתו ואז בעצמה. השניים נמצאו ללא רוח חיים במיטתם, מחזיקים ידיים. בשנותיהם האחרונות הזוג הפך ליותר ויותר מבודד, ככל שבריאותם התדרדרה. בבוקר לפני שביצעה את המעשה, התקשרה שלדון לעורך דינה וסיפרה לו את תוכניתה. על פי כותבת הביוגרפיה שלה, ג'ולי פיליפס, מכתב ההתאבדות של שלדון נכתב שנים קודם לכן, ונשמר לעת הצורך. 

פרס ג'יימס טיפטרי מוענק כל שנה לעבודת מדע בדיוני או פנטזיה אשר מרחיב את הבנתנו בתחום המגדר.

פרסומים

אוספי סיפורים קצרים

• Ten Thousand Light-Years from Home (1973)
• Warm Worlds and Otherwise (1975)
• Star Songs of an Old Primate (1978)
• Out of the Everywhere and Other Extraordinary Visions (1981)
• Byte Beautiful: Eight Science Fiction Stories (1985)
• The Starry Rift (1986) (linked stories)
• Tales of the Quintana Roo (1986) (linked stories)
• Crown of Stars (1988) (linked stories)
• Her Smoke Rose Up Forever (omnibus collection) (1990)
• 1968
  • "The Mother Ship" (later retitled "Mamma Come Home") (novelette): LYFH
  • "Pupa Knows Best" (later retitled "Help") (novelette): LYFH
  • 'Birth of a Salesman' (short story): LYFH
  • 'Fault' (short story): WWO
  • 'Happiness is a Warm Spaceship' (short story): MM
  • 'Please Don’t Play With the Time Machine' (very short story): MM
  • 'A Day Like Any Other' (very short story): MM
• 1969
  • 'Beam Us Home' (short story): LYFH, BB
  • 'The Last Flight of Doctor Ain' (short story): WWO, SRU
  • 'Your Haploid Heart' (novelette): SSOP
  • 'The Snows Are Melted, The Snows Are Gone' (novelette): LYFH
  • 'Parimutuel Planet' (later retitled 'Faithful to Thee, Terra, in Our Fashion') (novelette): LYFH
• 1970
  • 'The Man Doors Said Hello To' (short story): LYFH
  • 'I’m Too Big But I Love to Play' (novelette): LYFH
  • 'The Nightblooming Saurian' (short story): WWO
  • 'Last Night and Every Night' (short story): CS
• 1971
  • 'The Peacefulness of Vivyan' (short story): LYFH, BB
  • 'I’ll Be Waiting for You When the Swimming Pool Is Empty' (short story): LYFH, BB
  • 'And So On, And So On' (short story): SSOP, SRU
  • 'Mother in the Sky with Diamonds' (novelette): LYFH
• 1972
  • 'The Man Who Walked Home' (short story): LYFH, BB, SRU
  • 'And I Have Come Upon This Place by Lost Ways' (novelette): WWO, SRU
  • 'And I Awoke and Found Me Here on the Cold Hill's Side' (short story): LYFH, SRU
  • 'On the Last Afternoon' (novella): WWO, SRU
  • 'Painwise' (novelette): LYFH
  • 'Forever to a Hudson Bay Blanket' (short story): LYFH
  • 'Filomena & Greg & Rikki-Tikki & Barlow & the Alien' (later retitled 'All the Kinds of Yes') (novelette): WWO
  • 'The Milk of Paradise' (short story): WWO
  • 'Amberjack' (short story): WWO
  • 'Through a Lass Darkly' (short story): WWO
  • 'The Trouble Is Not In Your Set' (short story): MM (previously unpublished)
  • 'Press Until the Bleeding Stops' (short story): MM
• 1973
  • 'Love Is the Plan the Plan Is Death' (short story): WWO, BB, SRU
  • 'The Women Men Don't See' (novelette): WWO, SRU
  • 'The Girl Who Was Plugged In' (novelette): WWO, SRU
• 1974
  • 'Her Smoke Rose Up Forever' (novelette): SSOP, SRU
  • 'Angel Fix' (novelette, under the name 'Raccoona Sheldon'): OE
• 1975
  • 'A Momentary Taste of Being' (novella): SSOP, SRU
• 1976
  • 'Your Faces, O My Sisters! Your Faces Filled of Light!' (short story, under the name Raccoona Sheldon): OE, BB, SRU
  • 'Beaver Tears' (short story, under the name Raccoona Sheldon): OE
  • 'She Waits for All Men Born' (short story): SSOP, SRU
  • 'Houston, Houston, Do You Read?' (novella): SSOP, SRU (Hugo award winner)
  • 'The Psychologist Who Wouldn’t Do Awful Things to Rats' (novelette): SSOP
• 1977
  • 'The Screwfly Solution' (novelette, under the name Raccoona Sheldon): OE, SRU
  • 'Time-Sharing Angel' (short story): OE
• 1978
  • 'We Who Stole the Dream' (novelette): OE, SRU
  • 'Up the Walls of the World' (novel)
• 1980
  • 'Slow Music' (novella): OE, SRU
  • 'A Source of Innocent Merriment' (short story): OE
• 1981
  • 'Excursion Fare' (novelette): BB
  • 'Lirios: A Tale of the Quintana Roo' (later retitled 'What Came Ashore at Lirios') (novelette): QR
  • 'Out of the Everywhere' (novelette): OE
  • 'With Delicate Mad Hands' (novella): OE, BB, SRU
• 1982
  • 'The Boy Who Waterskied to Forever' (short story): QR
• 1983
  • 'Beyond the Dead Reef' (novelette): QR
• 1985
  • 'Morality Meat' (novelette, under the name Racoona Sheldon): CS
  • 'The Only Neat Thing to Do' (novella): SR
  • 'All This and Heaven Too' (novelette): CS
  • 'Trey of Hearts' (short story): MM (previously unpublished)
• 1986
  • 'Our Resident Djinn' (short story): CS
  • 'In the Great Central Library of Deneb University' (short story): SR
  • 'Good Night, Sweethearts' (novella): SR
  • 'Collision' (novella): SR
  • 'The Color of Neanderthal Eyes' (novella): MM
• 1987
  • 'Second Going' (novelette): CS
  • 'Yanqui Doodle' (novelette): CS
  • 'In Midst of Life' (novelette): CS
• 1988
  • 'Come Live with Me' (novelette): CS
  • 'Backward, Turn Backward' (novella): CS
  • 'The Earth Doth Like a Snake Renew' (novellette): CS [written in 1973]

ספרים

• Up the Walls of the World (1978) (על חומות העולם)
• Brightness Falls from the Air (1985)

אוספים אחרים

• Neat Sheets: The Poetry of James Tiptree, Jr. (Tachyon Publications, 1996)
• Meet Me at Infinity (a collection of previously uncollected and unpublished fiction, essays and other non-fiction, with much biographical information, edited by Tiptree's friend Jeffrey D. Smith) (2000)

עיבודים

• "The Man Who Walked Home" (1977): comic book adaptation in Canadian underground comic Andromeda Vol. 2, No. 1; September; Silver Snail Comics, Ltd.; Toronto; pp. 6–28. Pencils by John Allison, inks by Tony Meers.
• "Houston, Houston, Do You Read?" (1990): radio drama for the National Public Radio series Sci-Fi Radio. Originally aired as two half-hour shows, February 4 & 11.
• "Yanqui Doodle" (1990): half-hour radio drama for the National Public Radio series Sci-Fi Radio. Aired March 18.
• "Weird Romance" (1992): Off-Broadway musical by Alan Menken. Act 1 is based on "The Girl Who Was Plugged In".
• "The Girl Who Was Plugged In" (1998): television film: episode 5 of the series Welcome to Paradox
• "The Screwfly Solution" (2006): television film: season 2, episode 7 of the series Masters of Horror
• Xenophilia (2011) – based on the lives and works of Tiptree and Connie Converse; arranged and choreographed by Maia Ramnath; produced by the aerial dance and theater troupe Constellation Moving Company, performed at the Theater for the New City, presented November 10–13, 2011. Reviewer Jen Gunnels writes, "The performance juxtaposed some of Tiptree's short stories with Converse's songs, mixing in biographical elements of both women while kinesthetically exploring both through dance and aerial work on trapeze, lyra (an aerial ring), and silks (two lengths of fabric which the artist manipulates to perform aerial acrobatics). The result was elegant, eerie, and deeply moving."

פרסים והכרה

שלדון צורפה להיכל התהילה של המדע הבדיוני ב-2012. היא גם זכתה במספר פרסים יוקרתיים עבור עבודתה:

• פרסי הוגו: ב-1974 עבור הנובלה "The Girl Who Was Plugged In"; בשנת 1977 עבור הנובלה "Houston, Houston, Do You Read?".
• פרסי נבולה: 1973, עבור הסיפור הקצר "Love Is the Plan the Plan Is Death"; 1976 עבור הנובלה "Houston, Houston, Do You Read?"; 1977 עבור הנובלט "The Screwfly Solution" (פורסם תחת שם העט רקונה שלדון).
• פרס עולם הפנטזיה: 1987 עבור האוסף Tales of the Quintana Roo. 
• פרס לוקוס: 1984 עבור הסיפור הקצר "Beyond the Dead Reef"; 1986 עבור הנובלה "The Only Neat Thing to Do".
• פרס Science Fiction Chronicle‏: 1986 עבור הנובלה "The Only Neat Thing to Do"
• פרס ג'ופיטר: 1977 עבור הנובלה "Houston, Houston, Do You Read?"

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'יימס טיפטרי ג'וניור בוויקישיתוף

• נועה מנהיים, העט שלו היה הזין שלי: הטרגדיה של אליס שלדון, באתר הארץ, 13 בספטמבר 2018
• This Recording: In Which We Explain Alice Sheldon's Dazzling Sanity
• ג'יימס טיפטרי ג'וניור, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• ג'יימס טיפטרי ג'וניור, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

• ג'יימס טיפטרי ג'וניור, ברשת החברתית Goodreads