ג'ורג' דה הוושי
לידה |
1 באוגוסט 1885 בודפשט, ממלכת הונגריה |
---|---|
פטירה |
5 ביולי 1966 (בגיל 80) פרייבורג, באדן-וירטמברג |
ענף מדעי | כימיה |
מקום מגורים | הונגריה, גרמניה, ארצות הברית |
מקום קבורה | בית הקברות קרפשי |
מקום לימודים |
|
מנחה לדוקטורט | Georg Meyer, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה |
מוסדות | |
תלמידי דוקטורט | Maximilian (Max) Karl Franz Pahl |
פרסים והוקרה |
|
תרומות עיקריות | |
פיתוח שיטת הסמנים, בה סמנים רדיואקטיביים משמשים לחקר תהליכים כימיים | |
ג'ורג' צ'ארלס דה הוושי (George Charles de Hevesy[1]; 1 באוגוסט 1885 - 5 ביולי 1966) היה כימאי פיזיקלי הונגרי ממוצא יהודי, שנודע בזכות תרומתו לפיתוח שיטת הסמנים, בה סמנים רדיואקטיביים משמשים לחקר תהליכים כימיים כגון מטבוליזם של בעלי חיים. על תרומתו זו זכה בפרס נובל לכימיה לשנת 1943.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]דה הוושי נולד בבודפשט במשפחה קתולית[2] ממוצא יהודי מיוחסת ומתבוללת. משפחת אביו, לאיוש, נקראה במקור בישיץ (Bischitz - שם קשור ליישוב בבוהמיה - Byšice), ובשנת 1895 הוענק לה מידי הקיסר פרנץ יוזף תואר אצולה תחת השם ההונגרי הוושי (Hevesy). בתחילה קרא לעצמו האב בשם המשפחה Hevesy-Bischitz, והחל משנת 1906 השאיר רק את השם "הוושי". אם האב, סבתו של המדען, יוהנה בישיץ פון הווש, קנתה לעצמה שם על ידי פעילויות פילאנתרופיות בבודפשט. ג'ורג' היה בנו החמישי של לאיוש הוושי, יועץ חצר, ושל אוגניה (ז'ני), ברונית לבית שוסברגר. משפחת האם, שוסברגר, הייתה אף היא משפחה יהודית שמוצאה מאזור העיר ניטרה שבמוראביה וקיבלה תואר אצולה עוד בשנת 1863.
בדומה לג'ורג', קיבלו גם אחיו השכלה רחבה. הבכור, וילמוש (וילהלם), היה מהנדס חשמל ואחד מעוזריו של חלוץ התעופה לואי בלריו בצרפת. האח השני, אנדור, מוכר כאנדרה דה הווס, חי גם הוא בצרפת והיה סופר והיסטוריון, נשוי לרוזנת. האח השלישי, אדן, המשיך בעסקי אביהם, והאח הרביעי, פאל (פאול), היה מחבר ודיפלומט בשירות הקיסרות האוסטרו-הונגרית בטורקיה, המזרח התיכון וכולי, אחר כך בשירות הונגריה, וערק לבריטניה בעת מלחמת העולם השנייה.
לימודיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר סיום לימודי התיכון בבית הספר של הנזירים הפיאריסטים בבודפשט בשנת 1903, למד פיזיקה, כימיה ומתמטיקה באוניברסיטת בודפשט ובאוניברסיטה הטכנית של ברלין, וקיבל תואר דוקטור לפילוסופיה באוניברסיטת פרייבורג ב-1908. אז עבד כשנתיים כעוזר מחקר במכון לכימיה פיזיקלית באוניברסיטה הטכנית של שווייץ, ועבד תקופה קצרה עם פריץ הבר. ב-1908 סיים השתלמות נוספת באוניברסיטה בפרייבורג, וב-1910 נסע לאנגליה לעבוד אצל ארנסט רתרפורד במנצ'סטר.
פעילותו האקדמית ומחקריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1913 ביצע את הניסויים הראשונים של סמנים רדיואקטיביים עם פרדריק פנת' במכון לחקר הרדיום בווינה. ב-1915 גויס לצבא אוסטרו-הונגריה. ב-1919 נסע לקופנהגן, לעבוד במכון נילס בוהר החדש.
ב-1923 גילה (יחד עם דירק קוסטר) את היסוד הפניום (הנקרא על שמה הלטיני של קופנהגן), ובכך אישש את תחזיתו של מנדלייב מ-1869.
ב-1926 חזר לפרייבורג כפרופסור לכימיה פיזיקלית, וב-1930 קיבל משרה באוניברסיטת קורנל באית'קה, ניו יורק. ב-1934 חזר למכון נילס בוהר, שם פעל עד 1943 אז ברח לשוודיה במסגרת הצלת יהודי דנמרק. דה הוושי חי ופעל עד שנת 1961 בשוודיה כפרופסור במכון המלכותי למחקר בכימיה אורגנית בסטוקהולם. ב-1943 הוענק לו פרס נובל לכימיה, על תרומתו לפיתוח שיטת הסמנים הרדיואקטיביים.
בשנותיו בקופנהגן עסק תחילה בהפרדות איזוטופיות, ומאוחר יותר היה חלוץ בשימוש בסמנים איזוטופיים במחקרים אנאורגניים וביולוגיים כאחד. בפרייבורג היה מעורב בשימוש הקליני הראשון באיזוטופים. כשחזר לקופנהגן הדגים את יצירתם של איזוטופים רדיואקטיביים מלאכותיים חדשים, והציג שיטה חדשה של אנליזת עירור על ידי הפגזת היסוד הנחקר בנייטרונים.
כאשר פלשה גרמניה לדנמרק במלחמת העולם השנייה, המיס דה הוושי את מדליות הנובל (העשויות זהב) של מקס פון לאואה וג'יימס פרנק במי מלך, כדי למנוע מהנאצים לגנוב אותן. הוא הציב את התמיסה שנוצרה על מדף במעבדתו במכון נילס בוהר, ועזב לשוודיה. כשחזר, לאחר המלחמה, מצא את התמיסה במקומה, ושיקע את הזהב מהתמיסה. קרן נובל אז יצקה מחדש את המדליות תוך שימוש בזהב המקורי.
דה הוושי נשא לאישה את פיה ריס (Pia Riis) ב-1924, ולזוג נולדו בן ושלוש בנות. הוא נפטר בפרייבורג, ב-1966. לפי בקשת משפחתו, אפרו הובא בטקס מיוחד למנוחת עולם בעיר הולדתו, בודפשט, באפריל 2001.
פרסים ואותות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרס קניצארו של האקדמיה דיי לינצ'אי מאיטליה בשנת 1929
- פרס נובל לכימיה ב-1943 - על עבודתו בתחום הסמנים הרדיואקטיביים
- מדליית קופלי של החברה המלכותית הלונדונית בשנת 1949
- מדליית ביילי בשנת 1951
- מדליית הזהב הבינלאומית ע"ש נילס בוהר (1955) בשנת 1961
ג'ורג' דה הוושי היה חבר בחברה המלכותית הלונדונית, באקדמיה השוודית למדעים, באקדמיה ההונגרית למדעים וב-11 אקדמיות נוספות.
ספרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "היסוד הפניום" (1927) Das Element Hafnium
- "האנליזה הכימית עם קרני רנטגן" (1932) Chemical Analysis with X-Rays
- "סמנים רדיואקטיביים" (1948) Radioactive Indicators
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ג'ורג' דה הוושי, באתר פרס נובל (באנגלית)
- ג'ורג' דה הוושי, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- פרטים אודותיו באתר NNDB
- ג'ורג' דה הוושי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- ג'ורג' דה הוושי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ג'ורג' דה הווסי (1885-1966), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נולד בשם ההונגרי Hevesy-Bischitz György (תעתיק: גֶ'רְג' הוושי - בישיץ), ידוע גם בשם Georg Karl von Hevesy
- ^ http://www.geni.com/people/George-Charles-de-Havesey/6000000013761368687
זוכי פרס נובל לכימיה | ||
---|---|---|
1901–1925 | ואן 'ט הוף (1901) • פישר (1902) • ארהניוס (1903) • רמזי (1904) • פון באייר (1905) • מואסאן (1906) • בוכנר (1907) • רתרפורד (1908) • אוסטוולד (1909) • וולך (1910) • קירי (1911) • גריניאר, סבטייה (1912) • ורנר (1913) • ריצ'רדס (1914) • וילשטאטר (1915) • לא הוענק (1916–1917) • הבר (1918) • לא הוענק (1919) • נרנסט (1920) • סודי (1921) • אסטון (1922) • פרגל (1923) • לא הוענק (1924) • ז'יגמונדי (1925) | |
1926–1950 | סוודברג (1926) • וילנד (1927) • וינדאוס (1928) • הרדן, פון אוילר-שלפין (1929) • פישר (1930) • בוש, ברגיוס (1931) • לאנגמיור (1932) • לא הוענק (1933) • יורי (1934) • פרדריק ז'וליו-קירי, אירן ז'וליו-קירי (1935) • דביי (1936) • הוורת', קארר (1937) • קון (1938) • בוטנאנדט, רוז'יצ'קה (1939) • לא חולק (1940–1942) • דה הוושי (1943) • האן (1944) • וירטאנן (1945) • סאמנר, נורתרופ, סטנלי (1946) • רובינסון (1947) • טיסליוס (1948) • ג'יוק (1949) • דילס, אלדר (1950) | |
1951–1975 | מקמילן, סיבורג (1951) • מרטין, סינג' (1952) • שטאודינגר (1953) • לינוס פאולינג (1954) • ויניו (1955) • הינשלווד, סמיונוב (1956) • טוד (1957) • סנגר (1958) • היירובסקי (1959) • ליבי (1960) • קלווין (1961) • פרוץ, קנדרו (1962) • ציגלר, נטה (1963) • הודג'קין (1964) • וודוורד (1965) • מוליקן (1966) • אייגן, נוריש, פורטר (1967) • אונסאגר (1968) • ברטון, האסל (1969) • ללואר (1970) • הרצברג (1971) • אנפינסן, מור, סטיין (1972) • פישר, וילקינסון (1973) • פלורי (1974) • קורנפורת', פרלוג (1975) | |
1976–2000 | ליפסקומב (1976) • פריגוז'ין (1977) • מיטשל (1978) • בראון, ויטיג (1979) • ברג, גילברט, סנגר (1980) • פוקוי, הופמן (1981) • קלוג (1982) • טאובה (1983) • מריפילד (1984) • האופטמן, קרל (1985) • הרשבאך, לי, פולני (1986) • קראם, להן, פדרסן (1987) • דייזנהופר, הובר, מישל (1988) • אלטמן, צ'ק (1989) • קורי (1990) • ארנסט (1991) • מרקוס (1992) • מוליס, סמית' (1993) • אולה (1994) • קרוצן, מולינה, רולנד (1995) • סמולי, קורל, קרוטו (1996) • בויר, ווקר, סקואו (1997) • קוהן, פופל (1998) • זוויל (1999) • היגר, מקדיארמיד, שירקאווה (2000) | |
2001 ואילך | נולס, נויורי (2001) • ויטריך, פן, טנקה (2002) • אגרה, מק'קינון (2003) • צ'חנובר, הרשקו, רוז (2004) • שובן, גרבס, שרוק (2005) • קורנברג (2006) • ארטל (2007) • שיממורה, צ'לפי, טסיין (2008) • יונת, רמאקרישנן, סטייץ (2009) • הק, נגישי, סוזוקי (2010) • שכטמן (2011) • לפקוביץ', קובילקה (2012) • ורשל, קרפלוס, לויט (2013) • בציג, הל, מורנר (2014) • לינדל, מודריץ', סנקאר (2015) • סטודרט, סובאז', פרינחה (2016) • דובושה, פרנק, הנדרסון (2017) • ארנולד, סמית', וינטר (2018) • גודאינף, ויטינגהאם, יושינו (2019) • שרפנטייה, דאודנה (2020) • ליסט, מקמילן (2021) • ברטוצי, מלדל, שארפלס (2022) • יקימוב, בוונדי, ברוס (2023) • בייקר, ג'מפר, הסביס (2024) |
- בוגרי האוניברסיטה הטכנית של ברלין
- זוכי פרס נובל לכימיה
- כימאים יהודים הונגרים
- פליטי רדיפות הנאצים
- מגלי יסודות כימיים
- כימאים פיזיקליים
- זוכי מדליית קופלי
- עמיתים יהודים בחברה המלכותית
- חברי האקדמיה המלכותית השוודית למדעים
- זוכי פרס נובל יהודים הונגרים
- אצולה יהודית הונגרית
- זוכי מדליית הזהב הבין-לאומית ע"ש נילס בוהר
- הונגרים שנולדו ב-1885
- הונגרים שנפטרו ב-1966