ברבי
ברבי (באנגלית: Barbie) היא בובת פלסטיק המיוצרת על ידי חברת הצעצועים האמריקאית מאטל, אשר נמכרת עד היום בהיקף מיליארדי דולרים בכל העולם.
בהשראת הבובה הופק זיכיון מדיה בעל אותו שם, אשר כולל סדרות טלוויזיה, סרטים, משחקי וידאו ועוד.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]את הרעיון לבובה הגתה רות הנדלר בהשראת בובה חטובה בשם "בילד לילי" מתוצרת גרמניה, אותה רכשה עבור בתה בעת טיול בשווייץ.
ברבי הוצגה לראשונה ביריד צעצועים בניו יורק ב-9 במרץ 1959 ונקראה על שם בתה של הנדלר, ברברה. ייחודה של הבובה היה שהיא מעוצבת בדמות אישה ולא ילדה. שיטת השיווק של ברבי הייתה באמצעות פרסום הפונה ישירות לילדות ועוקף את הוריהן. במהלך השנים הוטחה במעצבי דמותה של ברבי ביקורת בגלל ממדי הגוף האנורקטיים שלה.
ב-11 במרץ 1961 החל שיווקו של קן (Ken), בן זוגה של ברבי שנקרא על שם בנה של הנדלר, קנת. בפברואר 2004 פסק ייצורו של קן, אולם ב-2011 החל ייצורו מחדש.
סביב המותג של ברבי צמחה תעשיית אביזרים נלווים מתוצרת חברת מאטל, כמו גם חברות חקייניות: בתי בובות, ריהוט וכלי רכב, בובות ילדיהם של ברבי וקן, בובות בעלי חיים, אביזרי הלבשה וגם מוצרים לגני ילדים ובתי ספר.
גרסה מוסלמית לבובת ברבי יצאה לשוק בשנת 2003 בשם "פוּלָה". הבובה נמכרת ברחבי העולם, בעיקר במדינות ערב, בתלבושות ערביות מסורתיות וחלקן נמכרות עם כאפיות ערביות על ראשיהן.
בפברואר 2014 הופיעה ברבי בשער של גיליון בגדי הים של ספורטס אילוסטרייטד.[1]
בשנת 2018 עלה להולו סרט תיעודי על הבובה, אשר נקרא "ברבי – הבובה שכבשה את העולם".
ב-20 ביולי 2023 עלה לאקרנים סרט הלייב אקשן "ברבי", שאותה מגלמת מרגו רובי.
ביקורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאורך השנים, הייתה בובת ברבי (והיצרנית מאטל) מוקד לביקורת רבה. הביקורת נסבה סביב אידיאליזציית היתר שהבובה ומידותיה מגלמות, שדוחפת בנות צעירות, המשחקות עם הבובה ורואות בה דמות להערצה וחיקוי, לעבר בעיות דימוי גוף ואנורקסיה. בעקבות הביקורת נערכו שינויים במידות הגוף של הבובה.
הקהילה האפרו-אמריקאית בארצות הברית, שגדלה להוות חלק מהותי מאוכלוסיית ארצות הברית, קבלה נגד הדרה גזעית, ודרשה שייוצרו גם בובות ברבי שחורות. בובת ברבי בצבע כהה שהושקה ב-1980 כללה סממנים ומאפיינים בהתאם ובסמוך להשקתה שווקו גם בובות במראה היספאני.
מענה חברת מאטל לביקורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר עשורים של שמרנות, וכתוצאה מלחץ הולך וגובר מצד הצרכנים, היטתה חברת מאטל אוזן ופעלה בהתאם:
- בספטמבר 2009 השיקה החברה את סדרת "So In Style", שנועדה לייצג ביתר נאמנות ומציאותיות אנשים שחורים, ביחס לבובות קודמות.[2]
- בינואר 2016 חשפה החברה סדרה חדשה גדולה ומגוונת, הכוללת 33 בובות. היא כוללת, בין היתר, גם בובות בעלות מבנה גוף "עגלגל" (כלומר "מלאות" או הלבושות במידות גדולות יותר), בובות גבוהות ונמוכות ואף בובות "קן" בעלות מבנה גוף שונה וגובה שונה.[3]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של ברבי (באנגלית)
- ברבי, ברשת החברתית פייסבוק
- ברבי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- ברבי, ברשת החברתית אינסטגרם
- ברבי, סרטונים בערוץ היוטיוב
- האתר הרשמי של "ברבי", בבעלות חברת מאטל
- אירית מילוא, ברבי: סתם בובה או סמל תרבות?, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח, מרץ 2006
- קרן עמרי, בובת הברבי וההיסטוריה - וידאו, באתר הערוץ האקדמי, 28 באוגוסט 2008
- ארז רונן, פרופורציות של ברבי על בחורה אמיתית, אתר "חורים ברשת", 10 באוגוסט 2012 (עותק שמור מתוך האתר archive.is)
- דפנה ארד, איך ברבי היתה נראית במידות של אשה אמיתית, באתר הארץ, 11 ביולי 2013
- מלודי ברון, הכירו את ברבי: יהודיה כשרה כדת וכדין, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 7 במרץ 2018
- רחל דרוק, ברוכה הבאה, ברבי: ראיון עם ג'ן טיילור פרידמן, היוצרת של "ברבי תפילין", בבלוג אנו – מוזיאון העם היהודי, יוני 2018
- שירה מייקין, לסדוק את תקרת הפלסטיק: ברבי חוגגת 60 אביבים, באתר הארץ, 10 במרץ 2019
- לירז מרגלית, מה הכישלון של הברבי המלאה מלמד אותנו על פנטזיות ילדות ופמיניזם?, באתר הארץ, 8 בינואר 2020
- שלומית דיליאון ונאוה רוזנפלד, יום ההולדת ה-60 של ברבי הוא הזדמנות לברך על השינוי ולקוות למהפכה, באתר מעריב אונליין, 28 במרץ 2022
- אופיר חובב, "ברבי" מציג את הבובה האייקונית כמוזת אופנה וכמפלצת פלסטיק, באתר הארץ, 24 ביולי 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ברבי על השער של ספורטס אילוסטרייטד, "ראש1", 13 בפברואר 2014
היורשת של בר רפאלי ב"ספורטס אילוסטרייטד" מעוררת מחלוקת, באתר TheMarker, 13 בפברואר 2014 - ^ Fox News, Mattel introduces black Barbies, to mixed reviews, October 9, 2009
- ^ Anna Hart, Introducing the new, realistic Barbie: 'The thigh gap has officially gone', The Telegraph, 28 January 2016