בסיס אשדוד
תג הכתף של המשרתים בבסיס אשדוד | |
פרטים | |
---|---|
מדינה | ישראל |
שיוך | חיל הים הישראלי |
סוג | זירה ימית |
אירועים ותאריכים | |
תקופת הפעילות | אוגוסט 1968 – הווה (כ־56 שנים) |
מקים היחידה | אלוף שלמה אראל מפקד חיל הים. |
מלחמות |
מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפורים מלחמת לבנון הראשונה מלחמת לבנון השנייה מבצע עופרת יצוקה מבצע עמוד ענן מבצע צוק איתן מלחמת חרבות ברזל |
נתוני היחידה | |
כוח אדם | כ-1,200 לוחמים תומכי לחימה וקצינים. |
ציוד עיקרי |
ספינות ביטחון שוטף. כלי שיט לנחיתה של חיל הים הישראלי |
פיקוד | |
יחידת אם | חיל הים הישראלי |
יחידות בת |
|
דרגת המפקד | אלוף-משנה |
מפקדים | 29 מפקדים עד היום |
עיטורים | |
בסיס אשדוד או זירה דרומית הוא בסיס ימי של חיל הים באשדוד. הבסיס אחראי על זירת הלחימה הימית הדרומית ברצועת עזה, ועל הגנת נמל אשדוד.
משימות הזירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]זירת אשדוד פועלת בים ומהים על מנת לשמור על הביטחון ולהגן על הגבולות הימיים של מדינת ישראל, על חופיה, על חופש השיט, ועל הנכסים האסטרטגיים של מדינת ישראל בזירה. לפקד ולשלוט בכוחות ימיים ולפעול בשילוב כוחות קרקעיים, אוויריים וגורמי מודיעין על פי הצורך. להכין ולשמור את כשירות הבסיס וכוחותיו למלחמה ולבט"ש. לבנות את התמונה הימית בגבולות השליטה של הזירה. לשמש בסיס פריסה קדמי לכוחות חיל הים. לבנות את תמונת המודיעין הימי ולהשתלב במערך האיסוף וההתראה של צה"ל וכוחות הביטחון.
משימותיה העיקריות של הזירה הן להוות בסיס יציאה לכוחות הימיים למשימות בזירה הדרומית ולסכל פעילות עוינת בתווך הימי. הזירה אחראית על הביטחון השוטף בגזרה הדרומית של חוף ישראל בים התיכון מצפון לנתניה ועד הגבול עם מצרים. גזרת הפעילות העיקרית היא מול חופי רצועת עזה, והיא מתבטאת במניעת פעילות חבלנית עוינת ובניטור כלי שיט הנמצאים במרחב למניעת הברחות אמצעי לחימה אל הרצועה וממנה.
הזירה מפעילה את תחנות מערך הגילוי החופי בגזרתה. בבסיס פועלות יחידות ימיות ויבשתיות אשר תפקידן להכין את הכוחות ולהגן על הגבולות הימיים בשגרה, חרום ובלחימה.
משימות נוספות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסיס אשדוד משתתף בפיתוח מערכות לחימה ומערכות מיוחדות של מדינת ישראל. הבסיס סוגר את השטח הימי כאשר יחידת ניסויי טילים עורכת ניסויים, ומשתתף בניסויי ירי של טיל החץ מנחתת ומכלי שיט. כלי שיט שפעלו במסגרת הבסיס ביצעו מבצעים מיוחדים בתחומים רבים ומגוונים, למשל שימשו כתחנת מעקב בלב ים ללוויינים ששוגרו מחוף ישראל. ניסויי הירי של טיל הברק בוצעו בזירת אשדוד, בניהול הבסיס.
נכסים אסטרטגיים בתחום הזירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במרחב הזירה או בקרבתו נמצאים מתקנים אסטרטגיים שיש צורך להגן עליהם מפעילות עוינת בים ומהים.
יישוב צפוף – לאורך קו החוף נמצאים ריכוזי האוכלוסין של מדינת ישראל מנתניה ועד ראשון לציון בצפיפות רבה.
תחנות הכוח – על קו החוף נמצאות שלוש תחנות כוח המספקות כמחצית האנרגיה של מדינת ישראל. תחנת הכוח רדינג בתל אביב, תחנת הכוח אשכול באשדוד, ותחנת הכוח רוטנברג באשקלון.
נמל אשדוד – הנמל המשמש פתח כניסה ויציאה חשוב ביותר לכל האספקה והיצוא של מדינת ישראל. את הנמל פוקדות אוניות משיט בין-לאומי. חלקן נמצאות בהמתנה בעגינה בקרבת הפתח, וכלי שיט של הזירה מאבטחים אותן. דגי הדניס בבריכות רשת הנמצאות בצמוד לשובר הגלים הראשי מהווים אטרקציה לאנשים המנסים להתגנב דרך גדרות הבסיס לשובר הגלים כדי לגנוב דגים מבריכות הרשת.[1]
מסופי דלק מול תחנות הכוח והטרמינל של חברת קו צינור אילת אשקלון באשקלון משמשים להעברת דלקים.
מזח הפחם – בעת עגינת אוניות צובר, כלי שיט של הזירה מבצעים סיורי אבטחה בקרבתן.
הכור האטומי – המרכז למחקר גרעיני - שורק נמצא בטווח הליכה מהחוף ועלול להוות מטרה לפשיטה מהים.
קידוחים ימיים ומתקני הולכת גז – באזור המים החיוניים שבזירה נמצאים מתקני הפקה והולכה של גז.
-
תחנת הכוח רדינג בתל אביב
-
תחנת הכוח אשכול באשדוד
-
הכור בנחל שורק בעת בנייתו
-
נתיבי הגז הטבעי עוברים בשטח אחריות זירת בסיס אשדוד
אזורים המהווים אתגר
[עריכת קוד מקור | עריכה]האזור המאתגר ביותר בתחום הזירה הימית הדרומית הוא השטח הימי מול רצועת עזה, שבו מתקיימת פעילות דיג אזרחית לצד הברחות ופעולות עוינות רבות. הקמת הנמל בעזה שנעשתה לפי הסכם הוקפאה כאשר התברר שהנמל יאפשר הברחת חימוש בכמויות גדולות.
זירת אשדוד מנטרת את כלל כלי השיט הנעים במרחב הימי של רצועת עזה, ומונעת כניסת גורמים שאינם מאושרים לרצועה. פעמים רבות עומדת יעילות זו למבחן על ידי גורמים מחוץ לרצועה המקיימים משטי מחאה. דוגמאות בולטות לכך הן המשט לעזה ב-2010, שבו נעצרה האונייה "מאווי מרמרה" על ידי כוח ימי שהשתלט עליה, והמשט לעזה ב-2011 שנעצר אף הוא.
מבנה הבסיס
[עריכת קוד מקור | עריכה]מפקד הבסיס | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
נגד הבסיס | סגן מפקד הבסיס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מטה הבסיס | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פלגות הבסיס | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
קצין מודיעין | יועץ ארגוני | פסיכולוג | |||||||||||||||||||||||||||||||||||
פלגת כח האדם | פלגה טכנית | פלגת לוגיסטיקה | אג"ם ותפעול | ||||||||||||||||||||||||||||||||||
מחלקת מנועים | מחלקת מערכות בקרה | מחלקת אלקטרוניקה מכ"ם, קשר ולוחמה אלקטרונית | מחלקת נשק ייעודי טילים ותותחים | מחלקת מחשבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||
יחידות הבסיס | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פלגה 916 | סנפיר | יחידת מעגן | פלגת שליטה | פלגת נחיתה 921 | |||||||||||||||||||||||||||||||||
מוקד שליטה זירתי | תצפית זיקים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פלגות המטה הזירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כוח האדם
[עריכת קוד מקור | עריכה]פלגת כוח האדם היא הכתובת הראשית בבסיס לקליטת כל חייל ואיש מילואים אשר מגיע ביחידה. באחריותה מציאת תפקיד מתאים לכל חייל בשיבוצו ביחידה בהתאם לנתוניו האישיים. הפלגה אחראית על קידום אנשי קבע, על מיצוי אוכלוסיית חיילי החובה ופיתוחה (פיקוד וקצונה), ועל מתן שירותי רבנות ורפואה. כמו כן אמונה הפלגה על תחום תנאי השירות והטיפול בחיילים הזכאים, על קיום סדרות חינוך ללוחמים ולתומכי הלחימה, על פיתוח וקידום אוכלוסיות ייחודיות, על קורסי השלמת השכלה, על פרויקט "תגלית", ועל מתן אפשרות לזכאים להתגייר באמצעות קורס נתיב צה"לי. בנוסף, אחראית הפלגה על זימון וטיפול באנשי המילואים תוך שימור הקשר עימם בכל זמן נתון.
פלגה טכנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפלגה הטכנית אחראית על התקינות והכשירות הטכנית של כלל כלי השיט ושל מערך תחנות החוף בזירה. טכנאי הזירה מבצעים אחזקות למערכות השונות תחת אחריותם, נותנים מענה לתקלות מתפתחות, מלווים ומבצעים התקנות משימתיות. הפלגה מחולקת למחלקות לפי תחום העיסוק:
- מחלקת מכונה אחראית על כשירות מערכת ההינע כגון מנועים, תשלובות, גנרטורים, מערכות עזר וסניטציה וגם על גוף כלי השיט.
- מחלקת מערכות הספק ובקרה – אחראית על כשירות מערכות החשמל, מערכת הניווט, מיזוג אוויר, בקרת מנועים והיגוי בכלי השיט.
- מחלקת אלקטרוניקה אחראית על כשירות מערכות האופטיקה (מצלמות, אמצעי ראייה), מכ"ם, מערכות נשק מיוצבות, ומערכות הקשר המגוונות.
- מחלקת חימוש ייעודי אחראית על כשירות מוצבי הנשק בכלי השיט ובעיקר התותח המיוצב.
- מחלקת מחשוב אחראית על כשירות מערכות שליטה ובקרה ימיות, ורשתות המחשוב בזירה, כולל מערכות שליטה מרחוק ומתן שירותי מחשוב ליחידות הזירה.
לוגיסטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פלגת לוגיסטיקה אחראית על שרשרת האספקה בזירה בכלל היבטיה בשגרה ובחירום. אחראית על אספקת ציוד, מזון למטבח של הבסיס ולכלי השיט לפני יציאתם לים, אספקת דלק לספינות, תחזוק כלי הרכב, תחזוקה שוטפת של מחסני החירום ועוד דברים רבים נוספים. מנהלת בתחומים: ציוד אישי, חלקי חילוף, נוזלים, חומרי אחזקה, מזון ותחמושת. הפלגה אחראית גם על תחזוקת כל הנשק והרכבים השונים.
תפעול
[עריכת קוד מקור | עריכה]פלגת תפעול אחראית על תפעול היחידה, ונמצאת תחת פיקודו של סגן מפקד הזירה. היא כוללת את חוליית המנופים התומכת בפלגה טכנית בטיפולים בספינות, את קצין ביטחון המידע, ואת מחלקת הכושר הגופני שאחראית על שמירת הכשירות הגופנית של כלל חיילי הזירה.
פלגת אג"ם
[עריכת קוד מקור | עריכה]פלגת אג"ם אחראית על ניהול הזירה בחירום ובשגרה. הפלגה מתכננת את משימות הזירה, מקצה משאבים ומקשרת עם יחידות שונות של זרוע הים, צה"ל וכוחות הביטחון השונים. פלגת אג"ם מפעילה תא תקיפה ייעודי לכוחות היבשה בעת לחימה. המכלול שבתא מאגד אנשי שליטה, מודיעין ומבצעים, ומכוון תקיפות חוף במטרה לכתר את האויב ולמנוע מארבים. למרות שתא השליטה שייך פורמלית לזרוע הים, הוא מהווה צומת מרכזי לכל הזרועות. אנשיו מפעילים כלי בט"ש וסטיל"ים בים, כטב"מים מסוג "זיק" באוויר, וכן ארטילריה יבשתית קלאסית. במהלך התמרון הקרקעי במלחמת חרבות ברזל, לאורך הלחימה, מילא תא השליטה תפקיד מרכזי בפעולות מפתח. בין השאר ליוו אנשי התא את ההשתלטות על מעגנת עזה, ואת הפשיטה על מחנה הפליטים שאטי בצפון הרצועה.[2]
יחידות בבסיס
[עריכת קוד מקור | עריכה]פלגת הבט"ש
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – פלגה 916
פלגה 916 מבוססת באשדוד ותפקידה לתת ביטחון שוטף – להגן בצורה רציפה על הגבולות הימיים של המדינה. הפלגה מפעילה ספינות מדגמי "דבורה" ושלדג, "צרעה" וכלי שיט בלתי מאוישים.
ספינות הבט"ש של הפלגה מחולקות בין ארבע סיירות סיירת בזק, סיירת כסיף, סיירת טריגון וסיירת כריש. כל סיירת בפיקוד קצין ים בדרגת סרן/רב-סרן מפקד כלי שיט מוסמך.[3]
הפלגה אחראית על הביטחון השוטף של חופי מדינת ישראל והאתרים האסטרטגיים החל מחופי מרכז המדינה וכלה ברצועת עזה, וכן לאורך הגבול הימי עם מצרים. בנוסף מבצעת הפלגה משימות מיוחדות ומבצעים ימיים ללוחמה בטרור. הפלגה מהווה גורם מרכזי במאמצי המערכת הביטחונית בסיכול ובמניעת טרור דרך הים.
יחידת סנפיר נמצאת תחת פיקוד פלגה 916 ואמונה על אבטחת הנמל, על בידוק כלי שיט ועל ביצוע משימות ביטחון שוטף, כולל מעצר כלי שיט בים. בנוסף היא מתמחה בצלילות במים רדודים.
פלגת שליטה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פלגת השליטה מפעילה מוצב שליטה זירתי המרכז מידע מתחנות הגילוי וההתראה הפרוסות לאורך חופי הזירה ואמצעי גילוי מתוחכמים הפרושים בנקודות תצפית לאורך החוף. הפלגה אחראית על כיסוי כל התנועה במרחב הימי ובטווח החופי הסמוך לים בעיקר כדי לאתר כל ניסיון חדירה חבלני לתחומי המדינה. הפלגה מפעילה תצפית קדמית בחוף זיקים–ארז לאיתור חדירות בקו הגבול הימי מול רצועת עזה. אחריות השליטה של הזירה הימית הדרומית מתחילה באזור נתניה ונמשכת עד גבול ישראל–מצרים ברפיח.
הפלגה מורכבת משלושה חלקים: מטה הפלגה ומש"ז במפקדת הזירה באשדוד, מש"ז אשדוד ומטה הפלגה ממוקמים בתוך בסיס אשדוד שבנמל אשדוד. מש"א על קו החוף הסמוך לקיבוץ ארז, ממוקם קילומטר וחצי צפונית לגבול רצועת עזה כמוצב קדמי בגזרת הפעילות העמוסה.
במוצבי השליטה מותקנות מערכות ממוחשבות הכוללות מכ"מים ואמצעים מיוחדים. בַּקָּרִיּוֹת השליטה הפועלות במוצבים הן חיילות בשירות סדיר, שתפקידן לאתר ולזהות את כלל המטרות הימיות בגזרה. לשם כך מופעלים מכשירי מכ"ם מצלמות ואמצעי תצפית אופטרוניים. בקריות השליטה אחראיות על בניית תמונה מלאה בזמן אמת של כלי השיט בגזרתן, באמצעות מכשירי הגילוי העומדים לרשותן. בקריות שליטה מדורגות לאחמ"שית, ס'מכית וסמב"צית.
קשל"טים מהווים את שלד הפיקוד במוצבי השליטה. יש להם תפקיד כפול: לשמש כגורם הבכיר במשמרת, שמעביר הנחיות בזמן אמת לכוחות המבצעים בים, ולשמש כמפקדיהן הישירים של בַּקָּרִיּוֹת השליטה והמוצבים.
יחידת מעגן – כוללת שלוש גוררות, ומתמחה במשימות ימאות ובתמיכה בכלי השיט של הבסיס בנמל ובים. בין משימותיה: גרירת כלי שיט חילוץ והצלה, וביצוע עבודות ימאות מורכבות. היחידה מופעלת בפלגת אג"ם. בעבר הייתה חלק מהפלגה הטכנית.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]צעדים ראשונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בריכת ההשקטה של תחנת הכוח אשכול באשדוד היוותה מקום עגינה זמני לטרפדות וכלי שיט קטנים של חיל הים. הצורך המבצעי לפעילות ביטחונית בקרבה לגבול עם מצרים גרם לכך שעם פתיחת הנמל הימי באשדוד בשנת 1965 החלה בו פעילות כלי שיט של חיל הים.
בניית מחנה הקבע בדרום הנמל החלה בשנת 1965. בתקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים הוקם, תוך יממה, בסיס קדמי בנמל. למפקד הבסיס מונה סא"ל יקותיאל נץ. ספינות שייטת הנחתות כהכנה למבצע נחיתה בחוף אל-עריש. במהלך מלחמת ששת הימים ואחריה נקשרו ספינות מפלגת הטרפדות 914 למצופים ווקיבלו דלק ואספקה.[4]
מחנה הבסיס
[עריכת קוד מקור | עריכה]חנוכת מחנה הקבע של הבסיס החדש של חיל הים בנמל אשדוד נערכה ב-13 באוגוסט 1968 במסגרת חגיגות יום חיל הים לציון 20 שנה להיווסדו.[5]
מפקד חיל הים בירך: ”הבסיס החדש של חיל הים באשדוד מהווה מפתח לשמירת הביטחון השוטף וריבונות ישראל לאורך החופים הדרומיים מצפון סיני ועד מבואות פורט סעיד”. הגב' שרה אראל, רעית מפקד חיל הים, התכבדה בגזירת סרט הכניסה לבסיס, ובניפוץ בקבוק שמפניה בקיר המבנה הראשון.[6]
בתקופת מלחמת ההתשה נערכו סיורים רבים בגזרה. בשנת 1969 נערכו 63 סיורי ספינת משטרה, 116 סיורי נחתות, 73 סיורי אוויר ו-43 סיורי ספינות סער. גם לאחר שהסתיימה הפעילות המלחמתית, המשיכה פעילות רבה של סירות דיג מעזה שמגיעות לאזור אשקלון או חורגות מערבה מהקו שהותר להן, כמו גם פעילות של ספינות דיג מצריות מפורט סעיד שחורגות מזרחה או מתקרבות לחוף, ושל ספינות דיג ישראליות שחורגות מערבה מהתחום הבטוח.
אזורים רגישים בעבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]מימי חוף צפון סיני – האזור עשיר בדגה והיה מקום פרנסתם של דייגים מתושבי סיני ופורט סעיד. עשרות סירות מצריות דגו באזור מבלי להתחשב בנושא המים הטריטוריאליים. דייגים ישראלים זכו באזורי דיג חדשים שהניבו יפה, ופעילותם חייבה הסדרה ואבטחה.
המודיעין המצרי נהג להחדיר ולחלץ חוליות מהאזור. חדירות כלי שיט של הצי המצרי שהתקיימו אחרי מלחמת ששת הימים פסקו לאחר קרב רומני.
מימי תעלת סואץ והאגמים – בחודש שלאחר המלחמה אירעו התכתשויות על השיט בתעלת סואץ שבמסגרתן נשבו שני שייטים. ובחסות האו"ם נחתם הסכם אי שיט בתעלה. בסיס אשדוד המשיך להחזיק בכוננות סירות גומי וצוותים באזור התעלה. במהלך מלחמת ההתשה בוצעו מארבים ימיים בימת פורט פואד בקרבת מעוז בודפשט.
שנים ראשונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1967, עם הקמת הבסיס, התבססה באשדוד פלגת הטרפדות שכללה 6 טרפדות והלכה והצטמצמה. שייטת הנחתות כללה שש נחתות. בשנת 1971 כלל סדר הכוחות: פלגה 924 עם 3 נחתות, פלגה 913 עם 3 דבורים. בבסיס דפנה נמצאו שתי צרעות ו-2 יתושים.
-
מסדר העברת פיקוד על הטרפדות בבסיס אשדוד, ליד טרפדת עם מכלי דלק חיצוניים שהותקנו להארכת טווח ההפלגה, 1968.
-
טרפדת חיל הים במסדר כבוד בבסיס אשדוד. מפקד פלגה 914 – רס"ן מיכה לצרוס, מלווה את רמכ"א – אל"ם יואב יסעור, 1969.
הבסיס במלחמת יום הכיפורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת יום הכיפורים
מוצבי הבסיס בסיני היו מעורבים בלחימה. תצפית המכ"ם במוצב בודפשט הוחרבה ושוקמה מחדש במהלך המלחמה. מבצע ליידי לתקיפת פורט סעיד בוצע על ידי לוחמי שייטת 13 בכלי שיט של בסיס אשדוד. תוכננה פשיטה על לשון הים ותותחי החוף של פורט פואד עם שייטת הנחתות אשר לבסוף לא בוצעה. מפקד בסיס אשדוד סא"ל איתן ליפשיץ קבע את מפקדתו הקדמית בחדר המבצעים של בסיס דפנה.
ספינות היתושים של סיירת 919 הופעלו בניסיונות חילוץ של טייסים נפלו לים התיכון. הספינות השתתפו במבצע ליידי, ובתום הלחימה הועברו לאגם המר לפעילות נגד הארמייה השלישית המצרית.
-
נחתת 60 מטר נושאית פושטים וסירות גומי לקראת נחיתה בקרבת פורט סעיד. אוקטובר 1973.
-
שיט בין האוניות התקועות באגם המר בתעלת סואץ אוקטובר 1973.
-
מערך סירות הגומי בחוף סיני ב-21 באוקטובר 1973, לקראת הפשיטה על חוף השרטון המזרחי בפורט פואד, שבוטלה עקב הכניסה לתוקף של הפסקת האש.
תוספת משימות והתפתחות בניין הכוח
[עריכת קוד מקור | עריכה]גזרת האחריות של הבסיס הייתה רצועה ברוחב 40 מיל ימי מחוף מכמורת בצפון עד גבול מצרים בדרום.
בשנת 1974 נעשתה התארגנות שלאחר מלחמת יום הכיפורים. סדר הכוחות של הבסיס כלל: פלגה 922 עם 3 נחתות 36 מטר שהועברו בדרך היבשה מאילת. שְלוש הנחתות 60 מטר יצאו להפלגת ציפור עדן לים האדום. פלגה 913 – סיירת ימית שכללה 5 דבורים. בבסיס דפנה נערכה סיירת ימית 919 עם 9 ספינות יתוש. בשנת 1975 נוספו שתי רחפות ובימת ברדוויל הפעלו שתי סירות תובלה לאספקה והעברת אנשים לבסיס דפנה.
שירותי המעגן לכלי שיט חיל הים בנמל אשדוד סופקו על ידי שתי גוררות. במערך מילואים נרשמו 6 סירות מנוע וכן את גוררות הנמל שניתן לגייסם בזמן חירום.
בתחילת שנות ה-80 רצה שר הביטחון אריאל שרון לקרב את חיל הים לעזה ולחסוך בשעות שיט יקרות בשמירה על חופי ישראל, על ידי העתקת הבסיס לעיר אשקלון.[8] ראש עיריית אשדוד צבי צילקר התנגד לכך נחרצות, בין השאר מפני שרבים ממפקדי הבסיס ומחייליו היו בני העיר. שרון וצילקר קיימו מספר פגישות בנושא והוחלט להשאיר את הבסיס במקומו.[8]
פלגה 31
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספינות טילים התבססו באשדוד, בשנים 1978 עד 1990. הסיבה העיקרית הייתה כמות ספינות הסער שהגיעה לשיא באותם ימים. שיקול נוסף היה לא לסגור את הכלים במקום אחד. הספינות נקראו במסגרת פלגה 31 ונשארו כחלק משייטת ספינות הטילים.
בשנת 1979 עברו מבסיס חיפה ארבע ספינות מדגם סער 2 בפיקוד סא"ל אלכס טל.
בשנת 1980, במסגרת פינוי סיני, יצאו אח"י עכו ואח"י חיפה (סער 2) לים התיכון והצטרפו לפלגה בבסיס אשדוד.
בשנת 1989, פלגה 31 בפיקודו של סא"ל זאב ינובסקי כללה את: אח"י תרשיש (סער 4), אח"י קוממיות, אח"י כידון (סער 4) ואח"י סער. בפברואר 1990 עזבה הפלגה את אשדוד והתבססה בחיפה.
מפקדי פלגה 31
[עריכת קוד מקור | עריכה]שם | תקופת פיקוד | הספינות ואירועים מייחדים | תמונה[9] | ||
---|---|---|---|---|---|
אלכס טל | 1979 – 1982 | מעבר לאשדוד | |||
בני אריאלי | 1982 – 1983 | במלחמת של"ג | |||
דודו בן בעש"ט | 1983 – אוגוסט 1984 | ||||
אריה גביש | אוגוסט 1984 – אוגוסט 1986 | אח"י כידון (סער 4) אח"י קוממיות ואח"י תרשיש (סער 4), אח"י סער ואח"י חנית (סער3) | |||
אהוד סביון | מאי 1986 – דצמבר1987 | ||||
יעקב גואז | 1987 – 1989 | ||||
בני הוד | 1989 – 1990 | ||||
זאב ינובסקי | 1990 | אח"י כידון (סער 4) אח"י קוממיות ואח"י תרשיש (סער 4), אח"י סער, חזרה לבסיס חיפה |
תכנונים וכלי שיט נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1979 במסגרת הצמצום בזירת ים סוף נקלטה בבסיס סיירת דבורים נוספת "בזק". בחודש יוני נקלטה פלגת הנחתות 921 שכללה שלוש נחתות 60 מטר ואח"י בת שבע. סדר הכוחות עמד על 11 דבורים 6 נחתות 9 יתושים והאונייה אח"י מעוז.
בשנת 1980 הוקם באשדוד בית הספר להחפה בהתמחות עיקרית בדיקת חוף לנחיתה.[10] בסוף אותה שנה ספגה אח"י מעוז 2 נזקים קשים בעת שנשלחה להצלת עובדים שנתקעו בדוברה מחוץ לנמל חדרה.[11]
נמל ב' באשקלון – בתחילת שנות ה-80 קודמה תוכנית לבניית נמל ייעודי לחיל הים בדרום אשקלון. התוכנית קיבלה תמיכה הצהרתית עד דרג ראש הממשלה מנחם בגין אך לא הוקצה לה מימון. באותן שנים לא נעשו השקעות במחנה הבסיס שנחשב כמחנה מעבר. בשנת 1985 נזנחה התוכנית ונמשכה ההתבססות בנמל אשדוד ובמחנה הצמוד אליו.
בשנים 1986–1989 היו אירועים רבים של עצירת ספינות מבריחים, בעיקר טורקיות, שנשאו חשיש מלבנון למצרים. המבריחים לא נשמעו לקריאות בחלק מהתקריות, והיה צורך להשתמש בירי. מדי פעם נפגעו מבריחים.
החלת האוטונומיה בעזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1994 הוחלה תוכנית האוטונומיה על רצועת עזה שעברה לשלטון פלסטיני. מימי החופין של הרצועה חולקו לשלושה אזורים. אזור חיץ צפוני K ברוחב 1.5 מיל ימי, ואזור חיץ דרומי M מקו הגבול ישראל–מצרים ברוחב 1 מיל ימי ואורך 20 מיל ימי – שבהם הדיג אסור ולאנשי רצועת עזה אסור להימצא בהם. האזור שביניהם מותר לדיג L, עד 20 מיל מהחוף.
בספטמבר 2001 הורחב אזור החיץ הדרומי M לשני מיל ימי כדי להוות חציצה ריאלית מגבול מצרים. מאז יש לספינות הבט"ש התעסקות רבה באכיפת הוראות הדיג, במניעת פיגועים, ובמניעת קשר עם מצרים דרך הים.
משנת 1995 נשמר הביטחון השוטף על ידי 5 סיורי דבורים. עם התגברות המהומות בסוף שנת 2000 הועלה ל-7 סיורים שבוצעו על ידי דבורים, ולפעמים שולבה גם ספינת טילים.[12]
משימות נוספות והתארגנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]באותן שנים נוספה כוננות לחילוץ שרי ממשלה שערכו ביקורים אצל המתיישבים היהודים ברצועה. משימה זאת בוצעה מדי פעם עד מימוש תוכנית ההתנתקות.
בשנת 2003 החלה לפעול "ים תטיס" – דוברת שינוע גז שהופק מקידוחים בים. הדוברה עוגנת 13 מיל ימי מערבית לאשקלון וחייבה סיור אבטחה מיוחד. ספינות הבט"ש עשו בשנה זו 33,380 שעות ים.
בשנת 2004 כלל סדר כוחות הבסיס: 16 דבורים שעברו שדרוג למדחפי AD וקיבלו תוספת מהירות. במהלך השנה נוספה ספינת שלדג אחת. אוניות עזר, 3 גוררות ו-11 ספינות דיג מועמדות לגיוס. מערך הגילוי כלל 8 תחנות מכ"ם קבועות ו-4 ניידות מכ"ם לפריסה בהתאם לצורך. ספינות הבט"ש של הבסיס ביצעו בשנה זו 34,934 שעות ים.
שנת 2005 עמדה בסימן ביצוע תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה. באותה שנה התווספו לסדר הכוחות של חיל הים: 6 דבורה סימן 3 ושתי ספינת שלדג. בים לא חלה התנתקות וספינות הבט"ש המשיכו לאכוף את כללי התנועה בקרבת החוף. אזור L המותר לדיג הוגבל עד 10 מיל ימי מהחוף. אזורי מגבלות השיט עודכנו: אזור K שאסור לכניסה לדיג ערבי וישראלי הורחב ב-500 מטר צפונה. מתוך אזור L המותר לדיג, הוגדרה רצועה ברוחב 3 מיל ימי מהחוף כאזור P, שנדרש אישור מיוחד לכניסת כלי שיט של הבט"ש אליו. היסטורית היו אלה המים הטריטוריאליים בתקופת המנדט הבריטי.
באותו זמן הגדירו המצרים אזור חיץ מדרום לאזור M, שבו הם ביצעו סיורי ביטחון שוטף.
מוצבי השליטה בחוף הרצועה – תל רידאן, מוצב אלוף ומוצב ארז פונו באוגוסט 2005.[13] הוקם מוצב שליטה בזיקים. אמצעי גילוי משוכללים הוצבו על מזח הפחם ובארובות תחנות הכוח רוטנברג ואשכול.
מלחמת לבנון השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת לבנון השנייה
שנת 2006 – סד"כ הבסיס כלל 8 דבורים, 4 דבורות, שני שלדגים, 2 אוניות ו-3 גוררות.
בשנה זו התרחשו מבצע גשמי קיץ ומלחמת לבנון השנייה. המאמץ העיקרי של הביטחון השוטף במשך כל שנת 2006 כולל תקופת המלחמה התרכז לרצועת עזה. לאחר ביצוע תוכנית ההתנתקות בגזרה הדרומית הייתה זו שנה ראשונה שבה הופעל מוקד שליטה שעבר מארז לזיקים.
הפעילות מול גזרת עזה קיבלה את השם מבצע גשמי קיץ. עבור חיל הים, הפעילות החלה ב-26 ביוני, מועד חטיפתו של גלעד שליט. הפעילות כללה הטלת סגר על מעגנות רצועת עזה, ירי מהים על ידי שייטת 13 נגד יעדי חמאס ברצועת עזה, סיורי איסוף מודיעין על ידי ספינות הבט"ש. מטרת הפעולות היו מניעת פח"ע, מניעת הברחות אמצעי לחימה ומניעת אפשרות שחמאס יבריחו את החייל החטוף גלעד שליט המצוי בידיהם למצרים דרך הים. בפעילות הועסקו שלוש ספינות טילים ספינת דבורה ושלדג מפלגה 916 וקבוצת לוחמי שייטת 13 והיא נמשכה עד 22 באוקטובר 2006.
אח"י תרשיש (סער 4.5) ואח"י חרב (סער 4.5)ביצעו 13 גיחות ירי מהים לעבר יעדי מחבלים במרחבים פתוחים במגמה להרתעה ומניעת ירי רקטות מהם.
היות שנמל חיפה היה בטווח הרקטות שנורו מלבנון, פונו מרבית כלי השיט מבסיס חיפה וחלקם מצאו מחסה בנמל אשדוד. אח"י חנית שנפגעה מטיל חוף ים C-802, בעת שקיימה את ההסגר על החוף הלבנוני, נכנסה לתיקונים בבסיס אשדוד.
-
אח"י חנית בתיקונים בבסיס אשדוד
המשך פעילות הביטחון השוטף
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – הסגר על רצועת עזה
סדר הכוחות ב-2007 כלל 8 דבורים 6 דבורות שתי ספינות שלדג ו-3 צרעות. שילוב אמצעים נוספים של מסוקי קרב ופרוטקטור (כלי שיט) בלתי מאויש.
החל מיוני 2007 השתלט ארגון החמאס על רצועת עזה וגם על המשטרה הימית הפלסטינית. לא ניתן לבצע תיאום והחלה תופעה של ירי מהחוף אל ספינות חיל הים. הוטל סגר או הסגר על רצועת עזה על ידי ישראל ומצרים.
בשנת 2008 עמד סדר הכוחות של הבסיס על: 5 דבורים, 10 דבורות, ו-5 ספינות שלדג. החלה פעילות עוינת של משלוח אוניות לשבירת המצור הימי על הרצועה בארגון "חופש לעזה" (אנ'). בדצמבר הייתה יאכטה "דיגניטי" שביצעה פרובוקציה וחזרה לצור שבלבנון.
מ-27 דצמבר 2008 פתח צה"ל במבצע עופרת יצוקה להפסקת ירי הרקטות מרצועת עזה. בסיס אשדוד בפיקודו של ירון לוי ביצע את הלחימה: סגר ימי וסיוע באש מהים, תקיפת מטרות וגביית מחיר מחמאס. עד סיום המבצע ב-18 בינואר 2009 הותקפו 68 יעדים בחוף במטרה לחסום תנועה בצירים ולסייע לפעילות צה"ל בחוף. האוניות אח"י חרב (סער 4.5), אח"י יפו (סער 4.5), אח"י תרשיש (סער 4.5) ואח"י סופה (סער 4.5) התבססו באשדוד וביצעו את התקיפות מול הרצועה.
אכיפת הסגר הימי
[עריכת קוד מקור | עריכה]המשטים לעזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערכים מורחבים – המשט לעזה (2010), המשט לעזה (2011)
בשנים 2009–2011 התמודד חיל הים עם משטים שנערכו במטרה לשבור את הסגר על עזה. במאי התארגן משט של מספר אוניות, שמרביתן עצרו בדרך, והאונייה "מאווי מרמרה" נתפסה על ידי חיל הים. במהלך התפיסה נהרגו פעילי טרור טורקים. הפגנת הנחישות של חיל הים לאכיפת הסגר גרמה לכך שמרבית המשטים הורידו את הציוד באל-עריש והוא הועבר לרצועה דרך המעברים היבשתיים.
עם זאת היה צורך לעצור מספר אוניות שלא נשמעו להוראות, שבהן הפליגו פעילים אירופים וערבים, וצוידו באמצעי צילום וציוד תקשורתי. חלק מהאוניות שנעצרו נשאו שמות שנועדו ליצור תהודה תקשורתית: "רייצ'ל קורי", "פינץ'", "דיגניטי כראמה", "תחריר", "צ'אלנג'ר" ו"אוליביה".
מבצע חוק ברזל
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מבצע חוק ברזל
האונייה ויקטוריה נעצרה במרחק רב מהחוף, במהלך הפלגתה לאל-עריש, כשהיא נושאת אמצעי לחימה עבור חמאס בעזה. בין האמצעים שנשאה היו טילי חוף-ים C-704 מתוצרת איראן. תפיסת אצמעי הלחימה הייתה חשובה להמשך פעילות הביטחון השוטף מול הרצועה.
בשנת 2011 הוצאו מרבית הדבורים מהשירות וסדר הכוחות של הבסיס עמד על: דבור אחד, 10 דבורות, 5 שלדגים, 2 אוניות עזר, 2 צרעות ו-3 גוררות.
בשנת 2012 המשיכו כלי השיט של הבסיס בפעילות הסגר. סדר הכוחות הזה לא השתנה גם בשנים הבאות. בנובמבר אותה שנה השתתפו כלי השיט של הבסיס במבצע עמוד ענן מול הרצועה, ולאחר סיומו הורחב האזור המותר לדייג ל-6 מיל ימי, כחלק מההבנות שהושגו לסיום המבצע.
חסימת משטי מחאה – בסיס אשדוד מתמודד מדי פעם עם משטי מחאה המאורגנים על ידי הפלסטינים ואוהדיהם. ב-5 באוקטובר 2016 עצרו כלי השיט של הבסיס משט מחאה שבוצע על ידי נשים בלבד, במטרה למשוך תשומת לב עולמית. לשם כך רוכז צוות מוגבר של חיילות הבסיס על סירת צרעה של יחידת סנפיר. העימות נשאר ברמת עצימות נמוכה, סירת המפגינות נעצרה, והן הובאו לנמל אשדוד ושוּלחוּ לארצותיהן.
-
ספינת צרעה של בסיס אשדוד, עם צוות חיילות, עצרה את משט הנשים ההפגנתי מעזה, 5 באוקטובר 2016.
במבצע צוק איתן
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – אירועי מבצע צוק איתן
במבצע שנערך במטרה להפסיק את ירי הרקטות כנגד תושבי ישראל בחודשים יולי אוגוסט 2014 השתתפו כלי השיט של הבסיס. במהלך המבצע פעל מערך השליטה הימית באופן אינטנסיבי בבניית התמונה הימית, אשר כללה גורמי מעקב מאתגר והשתנתה במהירות לאורך כל ימי המבצע. בַּקָּרִיּוֹת השליטה אף סייעו בסיכול חדירת מחבלים סמוך לקיבוץ זיקים, על ידי כך שעקבו והכווינו כוחות לוחמים אל המחבלים, שניסו לחדור לישראל דרך המרחב הימי קרוב לגבול עם רצועת עזה. המחבלים חוסלו על ידי לוחמי זרוע הים וכוחות יבשתיים ואוויריים לאחר שהוקפצו למקום בעקבות הזיהוי.
במלחמת חרבות ברזל
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – חיל הים במלחמת חרבות ברזל
ב-7 באוקטובר 2023, בבוקר מתקפת הפתע, קיבל מפקד בסיס אשדוד, אל"ם איתן פז, התרעה מאוגדת עזה על פעילות חריגה של מחבלים ברצועת עזה. פז הגביר את הדריכות בבסיס אשדוד ובים, ועם תחילת מתקפת הפתע בלמו לוחמי פלגה 916 סירות מחבלים שניסו לחדור לחוף זיקים דרך הים. סוכלו 7 כלים ימיים שבאמצעותם ניסו המחבלים לחדור, ובהם 60 מחבלים שנהרגו – בים, על קו החוף או מהאוויר – וההערכות בחיל הים הן שרובם המוחלט של ניסיונות החדירה מהים סוכלו – אך סירה אחת, ובה 11 מחבלים הצליחה להגיע לחוף ולבצע את הטבח בחוף זיקים.[14] בהמשך המלחמה הרגו לוחמי הפלגה עשרות מחבלים בים וביבשה.
כחלק ממאמץ שיתוף הפעולה הרב-זרועי הוצבו קצינים בכירים מחטיבות היבשה המתמרנות במוצבי השליטה של הזירה הימית הדרומית והובילו יחדיו תקיפות מדויקות בהכוונת כוחות חי"ר ושריון.
מוצבי חוץ בעבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]כיום השליטה נעשית מרחוק. יש רק את מפקדת הזירה ובסיס האם באשדוד ומוצב אחד בזיקים (ארז) שגם הוא יפונה במהלך 2019. בעבר השליטה בזירה חייבה פרישת בסיסי משנה.
בסיס דפנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – בסיס דפנה
מטרת בסיס דפנה הייתה קיום תחנת מכ"ם ומגלה שידורי מכ"ם בחוף סיני בים התיכון ובקרבת נמל פורט סעיד. המוצב תרם רבות לשליטה בגזרה זו. הבסיס שהיה למעשה אי בלב המדבר. חייב תנועה רבה של תספוק באמצעות נחתת. האבטחה בימת ברדוויל חייבה תפעול כלי שיט קטנים במרחק רב מהעורף הטכני לוגיסטי. הבסיס פעל משנת 1970 ועד למסירת סיני למצרים במסגרת הסכם השלום בספטמבר 1979. המידע שסיפק במלחמת יום הכיפורים היה חיוני ביותר לקרבות הטילים שהתרחשו במקום. בשנת 1977 הוקם במקום מעגן לדבורים.
-
בסיס דפנה במבט מהים, 25 ביולי 1973
-
מפקד חיל הים האלוף מיכאל ברקאי בטקס פתיחת המעגן בבסיס דפנה
בסיס פנרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסיום קרבות מלחמת יום הכיפורים הוקם בגדה המערבית של האגם המר על משבצת הקרקע של מנהלת האגם המר המצרית, בסיס פנארה כיחידת משנה של בסיס אשדוד – יחידה 5533. בפיקודו של רס"ן יצחק שמיר. משימות היחידה היו: אבטחה מפני פיגועים באגם המר, סיוע לוגיסטי לגשרים בתעלת סואץ. מניעת אספקה מחטיבה מצרית שהייתה מנותקת מהצד המצרי בדרום האגם המר וחסימת מעבר מהארמייה השלישית (מצרים) הנצורה. הכוח הראשון הגיע מבסיס אשדוד בפיקוד יצחק קוראל אלמוג. בימי הפסקת האש הראשונים הוטסו לאזור כ-30 מלוחמי 707 עם סירות גומי. ארבע ספינות מדגם "יתוש" הועברו מבסיס דפנה ויחד עם סירות גומי החלו לבצע סיורי נוכחות ומארבים. בהמשך נעשתה היחידה אחראית לקשר עם אוניות הסוחר התקועות באגם המר. היחידה התקיימה עד סוף פברואר 1974 שאז פורקה במסגרת הסכמי הפסקת האש עם מצרים.[15]
-
המזח הראשי ובנין המפקדה בפנרה
-
גדר בסיס פנארה מכיוון מצרים
-
תובלה בסירת גומי על האגם המר
-
מרוץ הלפיד של מכבי מגיע לבסיס פנרה, בסירת דל-קיי מהחוף המזרחי של האגם המר נהג הסירה בני יסעור, חנוכה תשל"ד
-
כלי שיט ומבנים בפנרה על חוף האגם המר שהוחזק על ידי בסיס אשדוד, אוקטובר 1973 – מרץ 1974
-
המזח המפקדה והרכב בפנרה
-
אנשי יחידה 707 בבסיס פנרה באגם המר, דצמבר 1973
-
סירת גומי הפגנת נוכחות עם דגל ישראל ליד מזח פנרה
-
חבורת המטה של בסיס פנרה
-
רס"ן יצחק שמיר מפקד יחידה 5533 בפנר
-
מסדר סיום לפני סא"ל איתן ליפשיץ לקראת פינוי הבסיס, פברואר 1974
בסיס עין גדי
[עריכת קוד מקור | עריכה]עין גדי נתפס על ידי חיל הים עוד במלחמת השחרור.[16]
מסוף שנות השישים ובמשך שנים בוצעו "פריסות" של ספינות מסוגים שונים לים המלח, בעיקר בחוף עין גדי הספינות קיימו סיורי ביטחון ששוטף, בהתאם להערכות מצב מודיעיניות של פיקוד המרכז. השהייה הייתה לתקופות קצרות, בעיקר לקראת חגי תשרי, פסח ויום העצמאות. הצוותים התבססו באוהלי מגורים ומבנים מאולתרים לחדר אוכל. מליחות המים חייבה טיפולים מיוחדים לכלי השיט. בחוף לא היה שובר גלים שיגן על כלי השיט מִגלים שמחוללת הרוח המזרחית בצהרי כל יום. בתום ההפלגה היה צורך למשות את הספינות מהמים, דבר שנעשה עם עגלה וטרקטור צמוד.
עם התגברות החששות והידיעות על הברחת פעילי פח"ע, אמל"ח וסמים דרך ים המלח, גדלו תדירות הדרישות לאבטחה מצד פיקוד המרכז. בשנת 1978 כינס מיכאל ברקאי מפקד חיל הים את סגל הפיקוד על חוף ים המלח והחליט על הקמת בסיס קבע בחוף עין גדי.
הבסיס הוקם תוך מספר חודשים והיווה תשתית לפעילות המערך המבצעי לביטחון שוטף. בגזרת ים המלח. שכללה תחנת מכ"ם קבועה מופעלת על ידי מוכמות וצפ"טיות. 4 יוניות שנקראו יחידה 5599 הופעלו על ידי צוות מילואים, נפרסו כל ערב לנקודות תצפית לאורך החוף. ספינות ברטרם שהוחלפו ביתושים, ביצעו סיורים בלילות בשיתוף פעולה עם חטיבה 417 ועם גדוד 414 של חיל האיסוף הקרבי. את המערך המבצעי תחזקו תומכי לחימה בתחום הטכני והלוגיסטי במקום ובבסיס אשדוד.[17][18]
במחצית השנייה של 1984 התקבלה החלטה בחיל הים לסגור את בסיס עין גדי, משיקולי תקציב. ב-18 דצמבר 1984 נערך טקס להורדת נס השירות הפעיל לבסיס עין גדי בהשתתפות קציני מפקדת חיל הים. פינוי תכולת הבסיס למעט המגורים הסתיים ביום 21 בינואר 1985 שבו הורד דגל חיל הים. בנייני המגורים הועברו רשמית לידי פיקוד המרכז, שהפך את המקום לאתר נופש לחיילי צה"ל. כעבור שנים מעטות פונו המגורים וכיום אין זכר לקיום בסיס במקום.
-
סירת פשיטה נושאית מכ"ם - כינוי "חרגול", בחוף עין גדי.[19]
-
בסיס עין גדי 1983
-
בסיס עין גדי מהים, 1984
מערך הגילוי הזירתי
[עריכת קוד מקור | עריכה]המערך הוקם בשנת 1976 לאחר פיגוע כביש החוף וכלל 7 מוצבי שליטה אזוריים: מוצב בית פלדמן בדרום נתניה, מש"א תל אביב, מש"א אשדוד, מש"א ארז הישנה, מש"א תל רידאן. תחנת מכ"ם בבית הממשל באל עריש, ותצפית מכ"ם קדמית במוצב בודפשט.
מוצב האלוף – מוצב תצפית שהוקם במרכז הרצועה לפי דרישת אלוף פיקוד דרום ומאז נקרא מוצב האלוף.הרעיון היה לחלק את הרצועה כדי להגביר שליטה במתרחש בחוף. מאוחר יותר הוקמה גם גדר תיל לתוך הים למניעת מעבר אנשים וכלי שיט מצפון לדרום רצועת עזה.
המוצבים בסיני פורקו עם מסירת חצי האי לידי המצרים. במהלך ביצוע תוכנית ההתנתקות, פורקו המוצבים בתל רידאן ומוצב האלוף. ונבנו שני מוצבים חדשים מש"ז אשדוד חדש, מש"א ארז החדשה. מש"א ארז החדש כלל בתוכו את כלל מוצבי הרצועה: ארז הישנה, תל רידאן ואלוף. ומש"ז אשדוד ספג לתוכו את מוצבי מרכז המדינה תל אביב, אשדוד ובית פלדמן.
ניידות מכ"ם – יחידה 5511 עם 5 יוניות בים התיכון רצועת עזה. ויחידה 5599 בים המלח 4 יוניות. יחידה 199 שהוקמה כדי לגלות ולמנוע פעילות מצרית באגמי תעלת סואץ.
-
"ברוכים הבאים" בכניסה למוצב השליטה בתל רידאן, 1984
-
מבנה המגורים במוצב שליטה ארז, 1984
-
מוצב שליטה אזורי תל אביב בגג מגדל שלום, 1992
פרסים וציונים לשבח
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1984 נערכה בין יחידות חיל הים תחרות לארץ ישראל יפה. בסיס אשדוד הגיע למקום הראשון וזכה בפרס שהיה – מכסחת דשא. אחריו היו בסיס ההדרכה ומספנת חיל הים שלישית. הראשון בין היחידות הקטנות היה בסיס עין גדי והשני אחריו בסיס תל רידאן שניהם יחידות משנה של אשדוד.[20]
ב-31 באוגוסט 1993 העניק מפקד חיל הים עמי אילון ציון לשבח לפלגת הנחתות לדורותיה. התעודה נמסרה לאל"ם מייק אלדר בנוכחות הרמטכ"ל אהוד ברק.
בסיס אשדוד קיבל שלש פעמים את פרס הרמטכ"ל על התנהלות נכונה:
- ב-19 במרץ 2001 מהרמטכ"ל שאול מופז.
- ב-25 במרץ 2002 מהרמטכ"ל שאול מופז.
- ב-28 במאי 2007 מהרמטכ"ל גבי אשכנזי.
על חסימת החדירה לחוף זיקים, במהלך מבצע צוק איתן, זכה מפקד סיירת כריש, סרן אורי נסים, בציון לשבח מהרמטכ"ל בני גנץ.[21] בַּקָּרִית השליטה במש"א ארז רב"ט נועה טייטל זכתה בתעודת הערכה ממפקד זרוע הים אלוף רם רוטברג.[22]
מפקד חיל הים, אלוף אלי שרביט העניק לפלגה 916 בחודש יוני 2018 תעודת הערכה על פעילות מבצעית משמעותית שתרמה ישירות לביטחון ישראל, אשר במהלכה הפגינה הפלגה, מקצועיות, שילוביות ומבצעיות.
מפקד פלגה 916 סא"ל בוריס שוסטר, קיבל ממפקד חיל הים, אלוף אלי שרביט, תעודת הערכה על רצף מבצעים חשאיים בשטחי אויב והצלחות מודיעיניות, ב-14 ביוני 2018.
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הבסיס מסייע בתחזוקת יד לחללי חיל הים ב"גן אלישבע" באשדוד. ומארגן את טקס האזכרה המתחיל את אירועי שבוע חיל הים מדי שנה. חללי הבסיס הם:
- סגן ירון גולדשטיין שנמחץ למוות בבטן הנחתת בפיקודו, בים סוער, במרץ 1979.
- עופר סלומון שנפל לים מסירת גומי ולא נמצא. אלירן אקוקה, אודי רוט ויעקב כהן שנהרגו בתאונות דרכים.
קשר לציבור
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסיס אשדוד מאומץ על ידי עיריית אשדוד מקיים קשר מתמיד עם קהילת העיר אשדוד. אחד המוסדות הנמצאים בקשר מתמיד עם הבסיס הוא בית הספר "אורט ימי אשדוד". תלמידי בית הספר מצטרפים לאימונים של יחידת הגוררות, ולאימוני הסיירות השונות בפלגה 916. תלמידי העתודה הטכנולוגית בבית הספר, הממומנים על ידי חיל הים, עוברים סיורים והתנסות עם המהנדסים וההנדסאים של הבסיס. כמו כן, באירועים מיוחדים כמו יום חיל הים ויום השואה אף מתקיימים טקסים משותפים של הבסיס ותלמידי בית הספר.
בסיס חיל הים מקיים מדי מספר חודשים אירוח לתלמידי ישיבות ההסדר. בביקור מוצגים כלי השיט ונידונים תנאי השירות בים. התוצאה יותר מאנשי ישיבות ההסדר מגיעים לשירות צבאי בחיל הים.
מתקיים שיתוף פעולה בין הבסיס לבתי ספר של חינוך מיוחד באשדוד. מדי חודש מגיעים לבסיס תלמידים בגילאים שונים ומשתלבים בפעילות השוטפת של הבסיס. חיילי הבסיס מגיעים גם הם אל בתי הספר ועוזרים לתלמידים בעיסוקיהם השונים.
הבסיס נוהג לפתוח את שעריו ביום העצמאות ובמועדים אחרים לביקורי קהל.
מפקדי הבסיס
[עריכת קוד מקור | עריכה]מהקמת הבסיס ועד שנת 1980 היה מפקד הבסיס קצין ים בדרגת סא"ל. משנה זו ואילך הועלה התקן ומפקדי הבסיס מועלים לדרגת אל"ם לקראת קבלת התפקיד.
מפקדי בסיס אשדוד | |||||
---|---|---|---|---|---|
שם | תקופת פיקוד | התפתחות ואירועים מיוחדים | תמונה | ||
יקותיאל נץ | מאי יולי 1967 | המתנה ומלחמה | |||
ברוך ברושי | אוגוסט 1967 – ספטמבר 1969 | התארגנות ראשונית ומלחמת ההתשה | |||
מיכאל ברקאי | ספטמבר 1969 – אוגוסט 1971 | הקמת בסיס דפנה | |||
דב רם | אוגוסט 1971 – מרץ 1973 | ||||
איתן ליפשיץ | מרץ 1973 – מרץ 1974 | כולל מלחמת יום הכיפורים והקמת בסיס פנרה | |||
יוסף אלדר | מרץ 1974 – ספטמבר 1976 | ||||
מוסה לוי | ספטמבר 1976 – דצמבר 1978 | בניית מעגן בחוף בסיס דפנה | |||
אריה מרמרי | דצמבר 1978 – יולי 1979 | פינוי דפנה ואל עריש, קליטת פלגת הנחתות, מיסוד הבסיס בעין גדי ואיוש בקריות שליטה במוצב תל רידאן | |||
אברהם אשור | יולי 1979 – יולי 1982 | כולל פעולת הנחיתה במהלך מבצע שלום הגליל | |||
עמי אילון | יולי 1982 – ספטמבר 1984 | ||||
אלכס טל | ספטמבר 1984 – יולי 1987 | תרגילי נחיתה גדולים עם חיל השריון | |||
עוזי לבנת | יולי 1987 – יולי 1989 | ||||
יוסי לוי | יולי 1989 – מאי 1990 | ||||
חיים געש | מאי 1990 – יולי 1992 | חסימת מתקפת המחבלים במבצע אבק דרכים | |||
שי ברוש | יולי 1992 – אוגוסט 1994 | ניסויי טיל החץ, שילוב המשטרה הימית הפלסטינית בשליטה | |||
ניר מאור | אוגוסט 1994 – ספטמבר 1996 | ||||
זאב ינובסקי | ספטמבר 1996 – נובמבר 1998 | ||||
שלמה פרומר | נובמבר 1998 – מרץ 2001 | ||||
דניאל מעוז | מרץ 2001 – פברואר 2003 | ||||
מנחם לוי | פברואר 2003 – ספטמבר 2005 | ||||
יורם לקס | ספטמבר 2005 – אוגוסט 2008 | מבצע גשמי קיץ ומלחמת לבנון השנייה, מבצע חורף חם | |||
ירון לוי | אוגוסט 2008 – פברואר 2010 | מבצע עופרת יצוקה | |||
דוד סער סלמה | פברואר 2010 – אוגוסט 2011 | ||||
דרור פרידמן | אוגוסט 2011 – מרץ 2014 | ||||
עידו בן-משה | מרץ 2014 – אפריל 2016 | מבצע צוק איתן כולל חסימת החדירה לחוף זיקים | |||
גיא גולדפרב | אפריל 2016 – יולי 2017 | ||||
יובל אילון | יולי 2017 – ספטמבר 2019 | ||||
אמיר גוטמן | ספטמבר 2019 – ספטמבר 2021 | ||||
אלי סוחוליצקי | ספטמבר 2021 – אוגוסט 2023 | ||||
איתן פז | אוגוסט 2023 – הווה |
-
החלפת פיקוד בסיס אשדוד מדב רם לאיתן ליפשיץ מרץ 1973
-
החלפת פיקוד בסיס אשדוד מדב רם לאיתן ליפשיץ מרץ 1973
-
סא"ל יוסף אלדר מפקד בסיס אשדוד, 1975.
-
טקס העברת פיקוד בסיס אשדוד מאל"ם ניר מאור משמאל לאל"ם זאב ינובסקי מימין במרכז מפקד חיל הים אלוף אלכס טל, ספטמבר 1996
לוח אירועים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מועד | אזור התרחשות | פעילות | השלמה[23] | ||
13 באוגוסט 1968 | בסיס | חנוכת הבסיס בנמל אשדוד | גזירת סרט על ידי גב' שרה אראל וניפוץ בקבוק שמפניה.[24] | ||
11 במאי 1969 | אל עריש | פיצוץ מטען נפץ. העקבות הובילו לים | לא נגרם נזק. | ||
8 ביוני 1969 | צפון סיני | סיור משולב טרפדות וספינות סער | אחד מני רבים. | ||
ליל 3–4 בנובמבר 1969 | ראש הנקרה | טרפדת של בסיס אשדוד בפיקוד דריו ניצן שובה סירת מחבלים | החקירות העלו מידע רב. | ||
8 בנובמבר 1969 | מול חוף זיקים | תפיסת סירת מבריחים מלבנון למצרים | |||
ליל 8–9 נובמבר 1969 | מזרחית מפורט סעיד | שתי משחתות סקורי מפגיזות את בלוזה ורומני | נזק מועט | ||
נובמבר 1969 | אל עריש | ירי בזוקות מאולתרות על בנין הממשל | המצרים הודיעו שבוצע על ידי כוחות מושטים. | ||
נובמבר 1969 | בחוף מזרחית לרומאני | התגלו עקבות סימני חדירות מכיוון הים | הערכה פעילות מודיעין מצרי. | ||
11 בפברואר 1970 | ים המלח | השטת כוח מסיירת חרוב לפשיטה בשפך נחל ארנון | נאסף מידע רב על פעילות חבלנית. | ||
מרץ 1970 | גדה מזרחית ים המלח | סריקות תפיסת 7 סירות גומי חיסול ושבית מחבלים | מניעת חדירה עוינת. | ||
13 במאי 1970 | מול חוף צפון סיני | טיבוע ספינת הדיג אורית | מתוך ארבעת אנשי הצוות ניצלו שניים שהגיעו בשחייה לחוף. | ||
23 ביוני 1970 | חוף צפון סיני | הקמת בסיס דפנה עם סירות צרעה וסירות גומי | |||
7–8 באוגוסט 1970 | בשרטון מזרחית לבסיס דפנה | גלוי עקבות חדירה מהים | 3 דייגים נתפסו ואיתם היו עוד שלושה שלא נתפסו. | ||
8 באוגוסט 1970 | צפונית לרפיח | סד"ג 'אלמוג' העלה ברשתו בזוקות וחמרי חבלה עטופים בפלסטיק | נבהל וזרק חזרה לים ללא סימון המקום. | ||
10 באוגוסט 1970 | ים המלח | חולית מחבלים הצליחה לחדור | נתפסה בחוף המערבי. | ||
1 בספטמבר 1970 | חוף רצועת עזה | סירה שיצאה מלטקיה הגיעה דרומית לאל בלח נורתה והתפוצצה | נתפסו שני ימאים ושני מחבלים. | ||
16 בספטמבר 1970 | מערבית למוצב דפנה | מסוק נראה נוחת על החוף | לאחר זמן קצר המריא בלא הפרעה. | ||
1 בנובמבר 1970 | ים המלח | הקמת בסיס עין גדי | סיורי ברטרם מנעו פעילות חבלנית. | ||
16–17 בנובמבר 1970 | ימת ברדוויל | נתפסה סירת דיג שהבריחה אנשי מודיעין מצרים | מסמכים ומידע שהוביל לתפיסות נוספות. | ||
6 בינואר 1971 | פתחה מערבית של ימת ברדוויל | יתוש מבסיס דפנה תפס סירת מודיעין מצרית שכללה תשעה אנשים | 2 מהם נהרגו והשאר נחקרו. | ||
11–12 במרץ 1971 | שפך נחל ארנון | ספינות ברטרם וסירות גומי הנחיתו את סיירת חרוב | פשיטה אחת מני רבות. | ||
9 באפריל 1971 | 55 מיל ימי מנמל אשדוד | אוניית סוחר דיווחה על ספינת דיג מצרית תקועה עם תקלה | נשלח דבור שגרר אותה לנמל אשדוד תוקנה ושוחררה. | ||
16 במאי 1971 | 40 מיל צפונית לאל עריש | דבור 883 נשלח לבדיקה וזיהה אוניית ביון רוסית | עמדה זמן ארוך והסתלקה | ||
24 במאי 1971 | מול אשדוד | תפיסת סירת מחבלים על ידי אח"י עכו | נעצרו 7 מחבלים אך הנשק והחימוש הושלך על ידם למים. | ||
25 ביוני 1971 | מול רצועת עזה | דבור 883 זיהה ספינת דיג קפריסאית שבאה לדוג מול אל עריש | הסד"ג שוחרר | ||
8 ביולי 1971 | 31:02 צפון 31:15 מזרח | נפילת מסוק יסעור לים עם 10 איש | נפתחו חיפושים | ||
אוגוסט 1971 | חופי רצועת עזה | תחילת הפעלת ניידות מכ"ם – 'יוניות' לתצפיות | יחידה 5511 בשליטת פיקוד הדרום | ||
אוגוסט 1971 | בסיס דפנה | התבססות שתי ספינות 'יתוש' בימת ברדוויל | תחזוקה באשדוד שבוע בחודש. | ||
26 בספטמבר 1971 | חוף אשקלון | שתי ספינות דיג עלו על החוף | סד"ג 'נקדימון' חולץ על ידי נחתת מפלגה 924 שנייה התנפצה על הסלעים. | ||
4 בנובמבר 1971 | 5 מיל מול אשדוד | שני מטוסי מיראז' 3 נפלו לים. | הטייסים חולצו על ידי מסוק, דבורים חיפשו חלקים ללא תוצאות. | ||
14 בפברואר 1972 | מערבית לחוף שפיים | דייג נפל למים מספינת הדיג 'כרמל' | נערכו חיפושים על ידי אח"י חנית (סער 3) דבור ספינת משטרה ומטוס סיור ללא תוצאות. | ||
15 במאי 1972 | 9 מיל מחוף הרצועה | גוררת ח"י 'גיליה' טבעה בעומק 27 פאדום, במהלך גרירתה מדפנה לאשדוד | נמשתה על ידי יחידה 707 ב-21 במאי. | ||
23 ביוני 1972 | 20 מיל מערבית לאשדוד | 2שני מטוסי פנטום נפלו לים, נחתת, דבור ושתי צרעות הוזנקו לחיפוש | שלושה אנשי צוות אוויר נמצאו, רביעי נעדר. | ||
1 בספטמבר 1972 | בקרבת חוף אשדוד | מטוס דאסו סופר מיסטר ננטש הטייס נאסף על ידי מסוק | דבור צרעות וצוללים ערכו חיפושים אחרי חלקי המסוק. | ||
13–14 אוקטובר 1973 | מוצב בודפשט | עם הסרת הכיתור נשלחה חולית תיקונים וצוות | תחנת המכ"ם הופעלה מחדש. | ||
24 באוקטובר1973 | באגם המר בתעלת סואץ | התארגנות יחידה 5533: יתושים. סירות גומי. אנשי יחידה 707 ניידות מכ"ם שהועברו מים המלח. | לחסימת הארמייה השלישית (מצרים). | ||
20 באוגוסט 1974 | סביב אפריקה | הנחתת פ-65, בפיקוד רס"ן יוחנן יוסף, יוצאת לדרכה | הפלגת ציפור עדן. | ||
22 באוגוסט 1974 | סביב אפריקה | הנחתת פ-63, בפיקוד רב חובל אמנון תדמור, יוצאת לדרכה | הפלגת ציפור עדן. | ||
25 באוגוסט 1974 | סביב אפריקה | הנחתת פ-61, בפיקוד רס"ן מוסה לוי, יוצאת לדרכה | הפלגת ציפור עדן. | ||
1 בספטמבר 1974 | ים המלח | שתי צרעות ויתוש מועברות בשיירה מאשדוד | חידוש פעילות ביטחון שוטף. | ||
22 בפברואר 1975 | אל עריש | הצפות בכל סיני | לוחמי שייטת 13 הופעלו לחילוץ בואדי אל עריש, נחתת פ-55 הונחתה בחוף לפינוי. | ||
6-5 במרץ 1975 | חוף תל אביב | חדירת מחבלים בסירה | הפיגוע במלון סבוי | ||
מרץ 1975 | ימת ברדוויל | שתי רחפות נוספו לכוח הסיור של בסיס דפנה | אפשרות להגיע לאזורים רדודים. | ||
25 במאי 1975 | 5 מיל ימי מול נתניה | כפיר (מטוס) נפל לים הנחתת פ-55 ושתי סירות סנונית הוזעקו לחיפוש | אך לא נמצא דבר. | ||
13 ביולי 1975 | 12 מיל צפונית מאל-עריש | אונייה לבנונית 'וליד' נסחפה למקום מחוסר דלק. | נחתת שבדקה אותה סיפקה דלק ומזון ממנות הקרב. רב החובל שיגר מכתב תודה לצה"ל.[25] | ||
4–5 באוגוסט 1975 | מאשדוד לפורט סעיד | פ-55 גררה את הספינה 'קרים' עד 40 מיל צפונית מפורט סעיד | משם תרד בכוחות עצמה. | ||
2–4 ספטמבר 1975 | אזור אשדוד | תרגיל ימי קרב בסיס אשדוד | התרגיל הופסק עקב מידע על פיגוע. | ||
12 בדצמבר 1975 | נמל אשדוד | אח"י מעוז בפיקוד גד מנור נכנסה לנמל והצטרפה לבסיס | הספינה יצאה ב-30 באוקטובר, מסיאטל, עם רב חובל מיכה זנד, ועברה בתעלת פנמה ועצרה בנמלי ביניים. | ||
7–8 בינואר 1976 | מצפון לחוף סיני | זוג יתושים עצר יכטה בריטית שהבריחה חשיש. | אחד המבריחים שלף אקדח נורה ונהרג. | ||
25 בספטמבר 1976 | חוף תל אביב | 5 מצרים שגויסו לפח"ע בסירת מרוץ שהורדה מאונייה טורקית. | המצרים מסרו את עצמם לידי משטרת ישראל. | ||
21 בפברואר 1977 | חוף בסיס דפנה | נחתת פ-53 עלתה על שרטון כתוצאה מקריעת כבל העוגן. | חולצה על ידי גוררת. | ||
22-18 במאי 1977 | מערבית לעזה | אח"י מעוז אח"י תרשיש שני דבורים ושייטת 13 חיפוש חלקי מסוק יסעור שנפל לים | המסוק נמצא וחלקים חשובים נשלו. | ||
14–16 בפברואר 1978 | בסיס אשדוד | תרגיל ימי קרב של הבסיס | כל יחידות הבסיס. | ||
12 במרץ – 8 באפריל 1978 | מול אשדוד | חיפוש שרידי מטוס פנטום שנפל לים | נמצאו גופות הטייסים. | ||
12 בדצמבר 1978 | נמל אשדוד | קליטת סיירת דבורים "בזק" | 4 דבורים. | ||
27–30 במאי 1979 | נמל אשדוד | הגעת פלגה 921 מזירת ים סוף | שלוש נחתות 60 מ' ואח"י בת שבע | ||
פברואר 1980 | מחנה הבסיס | פתיחת מועדון לחיילי הבסיס | תרומת האגודה למען החייל | ||
29 בפברואר 1980 | 100 מיל מהחוף | דוברת תחמושת פסולה שגררה אח"י מעוז 2 להטבעה התפוצצה | הדוברה טבעה, לא היו נפגעים. | ||
10 בדצמבר 1980 | בקרבת נמל אשדוד | אח"י מעוז 2 בפיקוד רס"ן יגאל בר יוסף, יחד עם אברהם אשור מפקד הבסיס, יצאה בסערה להצלת עובדים במזח הפחם בחדרה וחזרה לנמל. | האונייה ספגה נזקים מכניים אך לא היו אבדות.[26] | ||
אפריל 1982 | חוף ימית | בידוד הגזרה למניעת שיט הפגנתי | 4 דבורים בהיערכות | ||
4–17 ביוני 1982 | חוף לבנון | פעילות נחיתה במבצע שלום הגליל | הזירה הימית במלחמת שלום הגליל. | ||
30 בספטמבר 1982 | מערבית לאשדוד | מטוס פנטום נפל לים | דבור 903 אסף את שני הטייסים. | ||
3–4 באוקטובר 1982 | מערבית לאשדוד | חיפוש חלקי מטוס פנטום שנפל לים | אח"י מעוז גוררת וסירות גומי. | ||
23 במאי 1983 | חוף ניצנים | נחתת פ-65 התיישבה על שבר אונייה ונוצר פרצה בקרקעיתה | חולצה ב-30 במאי. | ||
5 בינואר 1984 | מול אשדוד | חייל עופר סלומון נפל למים מדבור 871 בעת סיור | נערכו חיפושים על ידי כלי שיט ומסוקים אך החייל לא נמצא ונחשב חלל צה"ל שמקום קבורתו לא נודע. | ||
13 במרץ 1984 | תעלת סואץ | דבורים 906, 911 ו-912 הפליגו מאשדוד לאילת | וחזרו ב-20 במרץ. | ||
14 באפריל 1984 | מול חוף נתניה | ספינת דיג 'קדש' טבעה | הצוות נאסף על ידי הדבור בסיור. | ||
24 באפריל 1984 | מול חוף נחשולים | מטוס סקייהוק נפל לים | חיפושים משתתפת אח"י מעוז ופ-61 עד 17 ביולי. | ||
18 בדצמבר 1984 | ים המלח | הופסקה הפעילות המבצעית של בסיס עין גדי | סיורי יתושים המשיכו להתבצע לפי צורכי צה"ל. | ||
21 בינואר 1985 | ים המלח | פינוי תכולת בסיס עין גדי | המבנים נמסרו לפיקוד המרכז. | ||
31 ביולי 1985 | חוף ניצנים | תרגיל נחיתה חילי | 3 נחתות 8 ספינות טילים צוללת אנית שירות, דבורים וסנוניות. | ||
29-28 באוקטובר 1985 | גזרת החוף | ימי קרב בסיס אשדוד | ספינות טילים, צוללת, זיוונית, שייטת 13 ו-6 דבורים. | ||
11–13 ביוני 1985 | מערבית לאשדוד | איתור ושלית חלקי מטוס כפיר שנפל לים | אנשי ילת"ם עם אח"י מעוז אח"י תמנון וגוררת. | ||
11–13 ביוני 1986 | מערבית לאשדוד | איתור ושליית חלקי מטוס כפיר שנפל לים | אח"י מעוז אח"י תמנון גוררת וילת"ם. | ||
7–8 באפריל 1987 | זירת אשדוד | תרגיל כולל של כוחות הבסיס | 4 ספינות טילים, 2 נחתות, כוח משייטת 13, 6 דבורים ואוניית שירות "אח"י מעוז". | ||
29 באפריל 1987 | 17 מיל מערבית לתל אביב | ספינת דיג טורקית שעסקה בהברחה נעצרה על ידי אח"י מולדת | |||
13 במאי 1987 | מול אשדוד | כוח הזירה השתלט על מרכב טורקי "קולק" והביאו לאשדוד | נתפשו 2 טון חשיש. | ||
25–26 באוקטובר 1987 | אזור רפיח | דבורים 861 ו-864 השתלטו על מכמורתן טורקי נושא חשיש | הביאו אות לנמל אשדוד. | ||
22–23 בנובמבר 1987 | 18 מיל מול גבול מצרים | דבור 868 השתלט על ספינת דיג טורקית שעוסקת בהברחה | הביא אותה לאשדוד. | ||
7–11 בדצמבר 1987 | מאשדוד לאילת | נחתת "אח"י אכזיב" עשתה הפלגת אימון לקורס חובלים | וחזרה ב-18 בדצמבר. | ||
19 באוגוסט 1988 | מימי רצועת עזה | דבור 873 עצר בירי מכמורתן טורקי | אחד נהרג והשני נפצע ופונה במסוק לבית חולים. | ||
21 בספטמבר 1988 | 38 יל מערבית לארז | השתלטות על האונייה הלבנונית פטרה 1 שנחשדה בסיוע למחבלים והבאתה לאשדוד | משתתפים: אח"י קשת ודבור 909. | ||
8 באפריל – 1 ביוני 1990 | גזרת החוף | כוננות למניעת פיגוע בהישט ישיר מלוב | סיורי ספינות טילים דבורים ומטוסי סיור. | ||
30 במאי 1990 | גזרת החוף | מבצע אבק דרכיםמניעת פיגוע גדול בדרך הים | מרבית המחבלים נתפסו וארבעה נהרגו. | ||
3 בדצמבר 1990 | חוף רצועת עזה | 3 דבורים מטוס עגור מסוק אנפה ושני מסוקי קרב קיימו מארב לסירת מחבלים | המחבלים נתפסו לאחר מרדף ימי קצר בחוף אל-בלח. | ||
10 בינואר 1991 | נמל אשדוד | פלגת סטילים 34 נפרשה לבסיס אשדוד בכוננות למלחמת המפרץ | אח"י חיפה (סער 2), אח"י עכו, אח"י משגב ואח"י מזנק (סער 2). | ||
24 בינואר1991 | נמל אשדוד | פלגת סטילים 32 נפרשה גם היא בנמל אשדוד | |||
12 במאי – 26 ביוני 1991 | בין ג'וניה לאשדוד | הנחתות עסקו בהעברת אמצעי לחימה של הכוחות הלבנוניים | לפי הסכם פירוק המליציות בלבנון. | ||
15–16 בספטמבר 1991 | דרומית מערבית לאשדוד | שליית מסוק אנפה שנפל לים | אנית שירות, גוררת, אח"י תמנון ואנשי ילת"ם | ||
4–5 בפברואר 1992 | בעיר אשדוד | אנשי הבסיס סייעו לפנות תושבים משכונות מוצפות עקב הגשמים. | |||
24–25 בפברואר 1992 | מאילת לאשדוד | שני דבורים הועברו בדרך היבשה | הצטרפו לפלגה 916 | ||
1 בדצמבר 1992 | בסיס אשדוד | הפסקת פעילות פלגת הנחתות 921 | הנחתות הועמדו למכירה. | ||
31 באוגוסט 1993 | מחנה הבסיס | הענקת ציון לשבח לפלגת הנחתות לדורותיה | בנוכחות הרמטכ"ל אהוד ברק. | ||
9–11 בספטמבר 1993 | מאשדוד לאילת | הנחתות פ-63 ופ-65 עברו לאילת דרך תעלת סואץ | כשלב במכירתן לאריתראה. | ||
18 במאי 1994 | מימי רצועת עזה | הוחלה אוטונומיה על הרצועה | הוגדרו כללי התנהגות ב-3 אזורים | ||
15–19 באוקטובר 1994 | 10 מיל מערבית לאשקלון | שליית מטוס ברק שנפל לים | משתתפים: דבורים, אח"י בת גלים 2, גוררת ואח"י תמנון. | ||
10 באוגוסט 1995 | חוף רצועת עזה | דבור 853 עצר סירת דיג עזתית שחדרה לתחום K | הסירה לאנ נשמעה לדבור והוטבעה. | ||
4–7 בדצמבר 1995 | מאשדוד לאילת | הנחתת פ-61 הפליגה דרך תעלת סואץ | הופעלה על ידי חברה ישראלית בקו אילת - עקבה. | ||
27 ביוני 1996 | גבול מצרים | תפיסת מבוקש שניסה לברוח בשחיה | דבור 881 בהכוונת תצפית 'אלוף' מהחוף. | ||
23 ביולי 1997 | חוף רצועת עזה | חיפוש טובעים פלסטינים בקרבת החוף | דבור 905 מסייע לפלסטינים | ||
31 ביולי 1997 | חוף רצועת עזה | סגר ימי בעקבות הפיגוע בשוק מחנה יהודה (1997) | |||
15 במרץ 1998 | בקרבת מכון וינגייט | חיפושים אחר מסוק צפע שנפל לים משתתפים: דבורה 818, דבורים 908, 909 ואח"י תמנון | המסוק וגופות הטייסים נמצאו, הורם לאח"י מעוז על ידי ילת"ם | ||
26 באוקטובר 1998 | חוף עזה | יכטה עם ותיקי שייטת 13 שבאו לצלול על האמיר פארוק נעצרה על ידי המשטרה הימית הפלסטינית. | למקום הוזעקו 4 דבורים: 863, 872, 896 ו-908. לאחר שיחת מפקדים היאכטה שוחררה. | ||
16 בנובמבר 1998 | בגבול הצפוני של הרצועה | מש"א ארז גילו שחיינים מסתננים לישראל | דבור 896 הגיע וסייע בתפיסתם. | ||
4 בינואר 2000 | לאורך חופי הרצועה | סיור הפגנת נוכחות באור יום | משתתפים 5 ספינות טילים. | ||
23 ביוני 2000 | מול חוף תל ברוך | מטוס ססנה נפל לים | דבור 851 ואנשי ילת"ם משו גופה מהים. | ||
20 בנובמבר 2000 | חוף רצועת עזה | ירי מהים אל מבנה של הרשות הפלסטינית | |||
17–18 באפריל 2001 | חוף רצועת עזה | ירי אל מתקן אמונים פלסטינים בחוף | |||
21-8 באוקטובר 2001 | מאשדוד לאילת | 4 דבורים: 872, 881, 905 ו-906 הפליגו דרך תעלת סואץ | וחזרו לאשדוד. | ||
16 בדצמבר 2002 | רצועת עזה | סיום הסגר הימי על הרצועה | |||
17 בינואר 2003 | 5 ק"מ מחוף עזה | סיכול ניסיון פיגוע באמצעות רפסודת תופת | דבור 853 בפיקוד סגן אייל אופיר, ירה ופיצץ את הרפסודה מרחוק. | ||
6 בפברואר 2003 | במרחק רב מהחוף | טיבוע אוניית המחבלים 'סנטוריני' | אח"י תרשיש (סער 4.5) ודבורים 820 ו-821. | ||
25 במרץ 2004 | מול דרום רצועת עזה | גילוי מחבלים על החוף | כוחות החי"ר שהוכוונו למקום חיסלו את המחבלים. | ||
16 ביוני 2004 | חוף נתניה | תחנת מכ"ם בית פלדמן הוסרה | הגזרה מכוסה מתחנות אחרות. | ||
1 באוקטובר 2004 | פלגה 916 | ספינת שלדג נוספה לסדר הכוחות | שולבה בפעילות הביטחון השוטף. | ||
9 נובמבר 2004 | חוף ארז בגבול הרצועה | מוצב שליטה ארז הבחינה באדם זוחל לחוף ונכנס למים ושוחה צפונה | דבור 907 פגע בו והוריד את הגופה לאנשי הממשל בחוף. | ||
אוגוסט 2005 | חוף רצועת עזה | פינוי מוצבי שליטה תל רידאן, האלוף וארז. | התבססות בזיקים. | ||
21 בספטמבר | בקרבת גבול מצרים | חמש סירות פלסטיניות חצו את הגבול למצרים | גורשו בירי. | ||
24 בספטמבר – 7 באוקטובר 2005 | חוף רצועת עזה | סגר ימי על הרצועה | |||
27 בנובמבר 2005 | מגדל אשדוד | סגירת מוצב השליטה האזורי | המידע מובר למוצב השליטה הזירתי. | ||
30 בנובמבר 2005 | דרם הרצועה | חסקה מנסה להבריח ממצרים לרצועה | ההברחה סוכלה על ידי ספינת שלדג וסירת שייטת 13 | ||
3 בדצמבר 2005 | דרם הרצועה | סירה פלסטינית עמוסה באמצעי לחימה נתגלתה חודרת ממצרים | הסירה טובעה על ידי ספינת שלדג 841. | ||
7–10 במאי 2006 | מול חוף הרצועה | אח"י תמנון וקבוצת צוללי ילת"ם איתרו בים חמרי לחימה | שנזרקו למים על ידי חסקה שנעצרה בעת שדבור 896 עצר אותה. | ||
15 במאי 2006 | 12 מיל ימי מחוף הרצועה | חסקה שהובילה חמרי נפץ נעצרה על ידי שלדג 840 ודבור 908 | אמצעי הלחימה שנזרקו למים נשלו על ידי צוללי ילת"ם. | ||
30 במאי 2006 | אזור היישוב דוגית שפונה | כוח פשיטה משייטת 13 חיסל מחבלים שעמדו לבצע ירי רקטות | |||
10 ביוני 2006 | 5 מיל ימי מערבית לנמל אשדוד | מל"ט של חיל האוויר נפל לים | השברים נאספו על ידי דבור 831, צרעה (כלי שיט) 231, גוררת וחוליה מיחידה 669. | ||
26 ביוני 2006 | חוף הרצועה | חטיפת גלעד שליט | הטלת סגר ימי כולל. | ||
22 באוקטובר 2006 | חוף הרצועה | סיום הסגר הימי | |||
25 בפברואר 2007 | מול הרצועה | סירה חודרת גורשה | פרוטקטור (כלי שיט) בלתי מאויש שהופעל מאח"י בת גלים 3 ביצע ירי אזהרה באוויר. | ||
יוני 2007 | רצועת עזה | בעקבות השתלטות ארגון החמאס החל הסגר על רצועת עזה | אכיפה נעשית על ידי פלגה 916. | ||
18 באוקטובר 2007 | בקרבת חוף הרצועה | ירי מהחוף לעבר דבור 832 שבדק חסקות דייגים | הדבור לא נפגע. | ||
5 בנובמבר 2007 | שטח M 800 מטר מהגבול הדרומי | ירי מהחוף על שלדג 841 שנכנס לבדוק חסקות חודרות | השלדג לא נפגע מסוק תקיפה הוזנק הגיע למקום אך לא ירה. | ||
27 דצמבר 2008 | רצועת עזה | תחילת מבצע עופרת יצוקה | בסיס אשדוד ניהל את החלק הימי. | ||
18 בינואר 2009 | רצועת עזה | סיום מבצע עופרת יצוקה | |||
13 באפריל 2009 | גבול אזור K 300 מטר מהחוף | סירת דיג ממולכדת התפוצצה בקרבת צרעה 232 | הצרעה לא נפגעה. | ||
5 בפברואר 2009 | 40 מיל מול רצועת עזה | השתלטות על האונייה "טאלי" שניסתה לפרוץ את המצור | הנוסעים ובתוכם הבישוף הילריון קפוצ'י הובאו לאשדוד וגורשו. | ||
29 ביוני 2009 | 40 מיל מול רצועת עזה | השתלטות על האונייה "אוריון" שניסתה לפרוץ את המצור. | האונייה הובלה לנמל אשדוד | ||
4 בנובמבר 2009 | דרומית לקפריסין | מבצע ארבעת המינים | האונייה FRANCOP שהובילה אמצעי לחימה לחזבאללה. הוכנסה לנמל אשדוד. | ||
10 בפברואר 2010 | 5 מיל מהחוף | טיבוע סירת מנוע חשודה | |||
29–30 בינואר 2010 | חופי אשקלון אשדוד ופלמחים | התגלו מטעני נפץ צפים שהגיעו לחוף | לא נגרם נזק. | ||
30–31 במאי 2010 | כ-100 מיל ימי מעזה | השתלטות על אוניות המשט לעזה (2010) | הפנייתן לנמל אשדוד הריגת מחבלים ב'מרמרה'. | ||
5 ביוני 2010 | 40 מיל מול אשקלון | עצירת האונייה "רייצ'ל קורי" שניסתה לפרוץ את המצור הובלה לאשדוד | משתתפים אח"י להב, אח"י חרב (סער 4.5), אח"י מעוז, דבורה 838 ושלדג 841. | ||
17 בפברואר 2011 | בחוף ארז | חיסול חוליית מחבלים שהתקרבה לגדר מוצב השליטה | על ידי ספינת שלדג 844. | ||
14–16 במרץ 2011 | 200 מיל ימי מהחוף | מבצע חוק ברזל | עצירת האונייה ויקטוריה שנשאה אמצעי לחימה והובאה לאשדוד. | ||
23 במאי 2011 | 40 מיל מחוף הרצועה | עצירת האונייה FINCH שניסתה להגיע לרצועה | |||
19 ביולי 2011 | 32 מיל ימי מעזה | השתלטות על היאכטה "דיגניטי כראמה" | והובלתה לאשדוד. | ||
4 בנובמבר 2011 | 40 מיל ימי מהחוף | השתלטות על אוניות "תחריר" ו"צ'אלנג'ר" | הבאתן לאשדוד. | ||
14–21 בנובמבר 2012 | רצועת עזה | מבצע עמוד ענן | |||
8 ביולי 2014 | חוף גבול הרצועה | החדירה לחוף זיקים | זיהוי מחבלים שחדרו מהים על ידי בקריות מש"א ארז בזיקים. המחבלים חוסלו.[27] |
מקורות וקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בתיה שם-אל, בסיס חיל הים באשדוד, 'בין גלים' אוקטובר 1975, עמ' 22.
- שי בנדמן, הזמן עובר פה מהר, על מוצבי השליטה ארז ותל רידאן, 'בין גלים' יולי 1984, עמ' 41–43.
- אשדוד ח"י שנים – סיפורו של בסיס אשדוד, בין גלים אפריל 1986.
- אנני אלרועי, רביב הדר ודוד בר-יוסף, כתבת רוחב 'מבצע צוק איתן: עזה באחריותנו 24/7, עקיצת הדבורה, עיניים פקוחות לרווחה, אורחים קרואים, אח"י יפו, טכנאים במשימה בלתי אפשרית ו100 שנים של שירות בלבן ב "בין גלים" מגזין עמותת חיל הים, גיליון אוקטובר 2014, עמ' 33–49.
- אבי סטרוגו ויהודה דהן, זרי דפנה, זכרונות מבסיס דפנה, ספטמבר 2003.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
עיינו גם בפורטל פורטל אשדוד הוא שער לכל הנושאים הקשורים בעיר אשדוד. בפורטל תמצאו מידע נגיש אודות ההיסטוריה של העיר, אתריה והאנשים המרכיבים אותה, הרבעים וכל מה שיש לדעת אודות העיר הגדולה במחוז הדרום בישראל. |
- בסיסים, באתר חיל הים הישראלי
- שלמה נקדימון, בסיס לנוכח האויב - הקמת בסיס אשדוד, "מערכות ים" 86-85, יולי 1967, עמ' 24–25.
- אורי פורת, בסיס אשדוד, 'מערכות ים' 104, יולי 1971, עמ' 32–33.
- ע. עוז, על אנשים, ספינות ומלח – בסיס עין גדי, 'מערכות ים' 107–108, מרץ 1972, עמ' 36.
- אורלי אזולאי, חיל הים באגם המר, 'בין גלים' דצמבר 1973, עמ' 8.
- אורלי אזולאי, על אנשים ספינות ומלח, 'בין גלים' אפריל 1975, עמ' 18.
- שלמה מן, סימן חיים בים המוות - בסיס עין גדי, 'בין גלים' 159 מרץ 1983, עמ' 22.
- שי בנדמן, הזמן עובר פה מהר - יומיים בתחנות המכם הדרומיות, 'בין גלים' 162 יולי 1984 עמ' 41.
- שלמה מן, מוסף מיוחד - ח"י לאשדוד, 'בין גלים' 167 אפריל 1986 עמ' 25.
- רותי רודנר, נחה עליהם הרוח וגרמה להן להתקשר למצוף באשדוד, 'בין גלים' 170–171 יוני 1987, עמ' 23.
- רותי רודנר וסיגל בוכריס, מ' על המים - מ' שנים לחיל הים - עצרת יום חיל הים תשמ"ח בקיסריה וגם יום החיל באשדוד, "בין גלים" 176 אוקטובר 1988 עמ' 1 ו-4
- סיגל בוכריס, ימי קרב בסיס אשדוד, 'בין גלים' 177 אפריל 1989 עמ' 11.
- סיגל בוכריס, בסיס אשדוד, 'בין גלים' 180 אפריל 1990 עמ' 6.
- עידו לאור, הגבול הכי חם של ישראל, "בין גלים",10, יולי 2006, עמ' 44.
- ניר קוסטי, מח"ט הים מפקד בסיס אשדוד ירון בעופרת יצוקה, "בין גלים", מאי 2009, עמ' 42
- טל חפר ורוז בראל, חדשות חיל ים: מועדון חיילים חדש בבסיס אשדוד, תרומת משפחת גולדברג מטורונטו
"בין גלים", דצמבר 2009, עמ' 12
- רז שרגא, ארי שביב, נטעאל בנדל ורוז בראל, השתלטות שקטה על "משט הפרובוקציה" וגם מגמות התמודדות עם הטרור הימי וגם מדברים על המשט, "בין גלים", אוקטובר 2010, עמ' 36, 37 ו-40
- דריו ניצן יחידת הברטרמים באשדוד ובים המלח 15 ביולי 2015 באתר משמר המורשת הימית
- שי לוי, שלב אחרי שלב: כך חוסלה חוליית הקומנדו הימי של חמאס, באתר מאקו, 9 ביולי 2014
- אנני אלרועי, מבצע צוק איתן: עזה באחריותנו 24/7, וגם העיניים היפות של הגזרה, "בין גלים", אוקטובר 2014, עמ' 33
- שחר כחלון, בסיס חיל הים אירח תלמידי ישיבות ההסדר כתבה באשדודנט 27 דצמבר 2016
- ליאור בן עמי, לוחמים בקומנדו, באתר ynet, 25 ביוני 2020
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ישראל אוחיון, בני מיעוטים חדרו לבסיס אשדוד כדי לדוג אשדוד אונ-ליין 6 אוקטובר 2017.
- ^ אלו המערכות הימיות שנכנסו לשימוש בזמן המלחמה, באתר צה"ל, 16 במאי 2024
- ^ אנני אלרועי, מתרגלים על רטוב, "בין גלים" מגזין עמותת חיל הים,גיליון אוקטובר 2014. עמ' 60–64.
- ^ שלמה נקדימון, בסיס נוכח אויב ואורי פורת, בסיס תוך יממה - בתוך "מערכות ים", "ביטאון חיל הים בכוננות ובמלחמה", יולי 1967; עמ' 24–25
- ^ חגיגות בפתיחת בסיס חיל הים באשדוד, דבר, 12 באוגוסט 1968
- ^ אלי שחף, 'מערכות ים' ביטאון חיל הים, ספטמבר 1968, עמ' 11–13.
- ^ התמונה באדיבות סא"ל נתן כתרן
- ^ 1 2 משה דרור, אריאלה ברמכר (ע), הקדנציה השלישית, צילקר – אשדוד שאהב, אשדוד: אבי אלעד, 2022, עמ' 137
- ^ כוכבי אזרן, מפקדי עבר בחיל הים אוגוסט 2017(בפרסום)
- ^ ראובן זאק, בית הספר להחפה באשדוד במשמר המורשת הימית.
- ^ יובל מלחי ונתן פוזניאק, כמעט אסון לאח"י מעוז פרק 299 פודקאסט, פורסם 14 במרץ 2019.
- ^ ליאת לרר, סיכום פעילות חיל הים שנת 2004 עמ' 36.
- ^ דוד רטנר, מגורי הקבע פורקו, וגם בבסיס חיל הים בגוש מסתגלים לתנאים של "הירוקים", באתר הארץ, 9 באוגוסט 2005
- ^ אמיר בוחבוט, המודיעין החסר, הפשיטה על חוף זיקים והחילוץ שהתעכב: כך נכשל חיל הים ב-7 באוקטובר, באתר וואלה, 10 בנובמבר 2023
- ^ יצחק שמיר, יחידה 5533 פנרה באתר משמר המורשת הימית.
- ^ א. אגרס, תפישת עין גדי, 'מערכות ים' ל"ז–ל"ח, קובץ העשור לחיל הים, יולי 1958, עמ' 75.
- ^ רחל אורן, כך מתנהלים החיים בבסיס ים המלח, "בין גלים" יוני 1979 עמ' 6.
- ^ מרב בוקשפן, מלחים בים המוות, 'בין גלים' יוני 1981 עמ' 36.
- ^ גבי נוה, אלבום כלי שיט חיל הים, 1992, ע' 111.
- ^ חדשות בין גלים ביטאון חיילי חיל הים נובמבר 1984.
- ^ סרן אורי נסים, באתר הגבורה
- ^ רב"ט נועה טייטל, באתר הגבורה
- ^ מקור מרבית הרישומים הוא טבלאות האירועים בסיכומים השנתיים של מדור היסטוריה חיל הים.
- ^ אלי שחף, 'מערכות ים' ספטמבר 1968, ע'13.
- ^ בין גלים חוברת אוגוסט 1975, ע'15.
- ^ עמוס לבב, 65 איטלקים לכודים בדוברה, חשש שתתנפץ אל החוף מעריב, 11 בדצמבר 1980.
- ^ יואב זיתון, תיעוד: חיסול המחבלים בזיקים, באתר ynet, 8 ביולי 2014
בסיסי חיל הים הישראלי | ||
---|---|---|
בסיסים פעילים | בסיס חיפה • בסיס עתלית • בסיס אשדוד • בסיס אילת • בה"ד חיל הים • בסיס ציוד ותובלה • מספנת חיל הים • מפקדת חיל הים | |
בסיסים שנסגרו | בסיס מפרץ שלמה • בסיס דפנה • בסיס ראס סודר |
אשדוד | ||
---|---|---|
ערכים ראשיים | אשדוד • רובעי העיר • תכנון העיר • כיכרות | |
גנים ופארקים | פארק אשדוד-ים • פארק בן-גוריון • פארק אקולוגי מצודת-ים אשדוד • גן אלישבע • פארק לכיש • גבעת יונה • עד הלום | |
רחובות | רחוב רוגוזין • רחוב שבי ציון • מדרחוב הנביאים • שדרות בני ברית • שדרות הרצל • שדרות מנחם בגין • שדרות משה דיין | |
תחבורה | תחבורה ציבורית • מסוף בני ברית • מסוף ביג • מערכת להסעת המונים בנפת אשקלון | |
מוסדות | מרכז כיוונים • המשכן לאמנויות הבמה • הארכיון לתולדות אשדוד • הקריה האקדמית של אשדוד (עתידי) • בית אריה קלנג • מוזיאון אשדוד לאמנות • אצטדיון אשדוד (עתידי) | |
תעשייה | נמל אשדוד • תחנת הכוח אשכול • נמל הדרום • אלתא מערכות | |
היסטוריה | אשדוד ים (העיר העתיקה) • תל אשדוד • תל מור • רצועת החוף | |
נושאים מרכזיים נוספים | העירייה ומועצת העירייה • סמל העיר • יקיר העיר אשדוד • חברת אשדוד • החברה לפיתוח אשדוד | |
קטגוריה ראשית | כל הערכים על העיר |