ביקרבונט
ביקרבונט (מימן פחמתי, Bicarbonate) הוא יון שנוסחתו -HCO3 ומסתו המולרית 61.01 דלטון. אטום פחמן מרכזי מוקף בשלושה אטומי חמצן במבנה של משולש מישורי ואטום מימן הקשור לאחד החמצנים, הביקרבונט אִיזוֹ-אלקטרוני לחומצה חנקתית (אותו מספר אלקטרונים באותה קונפיגורציה).
לביקרבונט מטען שלילי אחד, הוא החומצה המצומדת ליון הקרבונט 2-CO3 והבסיס המצומד לחומצה פחמתית H2CO3. במים יהיה יון הביקרבונט חלק מתגובות שיווי המשקל הבאות:
המלחים המכילים ביקרבונט נקראים גם ביקרבונטיים, כמו סודיום ביקרבונט (סודה לשתייה)
NaHCO3.
ביקרבונטים, בבואם במגע עם חומצה פולטים פחמן דו-חמצני.
מערכת היונים הביקרבונט/פחמן משמשת גם כבופר במערכת הדם ובמערכת הפחמן הימית.
רוב הפחמן הדו-חמצני, כ-80%, מובל בדם בצורת יון ביקרבונט שנוצר כתוצאה מריאקציה של הפחמן הדו-חמצני עם מולקולת מים. בריאקציה הזו נוצרת חומצה קרבונית וממנה נוצר יון ביקרבונט. על פי "אפקט בוהר", ככל שכמות הפחמן הדו-חמצני גבוהה, ההמוגלובין ישחרר יותר חמצן.
בים, מערכת הקרבונט קובעת את ויסות ה-PH.
בתאים של בעלי חיים רב תאיים, נמצאה מערכת בקרת כניסת ביקרבונט לתאים, שבאמצעותה מבוקרות יצירת נוקלאוטידים והשגשוג התאי.[1] מערכת זו משתמשת במוביל משותף (קו-טרנספורטר) של נתרן וביקרבונט (sodium bicarbonate cotransporter), בשם SLC4A7 (אנ').[2]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Eunus S. Ali, Anna Lipońska, Brendan P. O'Hara, David R. Amici, Michael D. Torno, Peng Gao, John M. Asara, Mee-Ngan F. Yap, Marc L. Mendillo, Issam Ben-Sahra, The mTORC1-SLC4A7 axis stimulates bicarbonate import to enhance de novo nucleotide synthesis, Molecular Cell 82, 2022-09-01, עמ' 3284–3298.e7 doi: 10.1016/j.molcel.2022.06.008 (באנגלית)
- ^ Jessica C. Koe, Keeley G. Hewton, Seth J. Parker, SLC4A7 and mTORC1 raise nucleotide synthesis with bicarbonate, Molecular Cell 82, 2022-09-01, עמ' 3121–3123 doi: 10.1016/j.molcel.2022.08.010 (באנגלית)