אליהו לנקין

אליהו לנקין
מדינה	ישראל
כינוי	"אסף", "בנימין"
השכלה	האוניברסיטה העברית בירושלים
השתייכות	אצ"ל
תקופת הפעילות	1933–1948 (כ־15 שנים)
תפקידים בשירות
	מפקד האצ"ל בירושלים; מפקד האלטלנה;
פעולות ומבצעים
	מלחמת העצמאות
הנצחה
	רחוב בשכונת תלפיות בירושלים

אליהו לנקין
	אליהו לנקין, 1949
	אליהו לנקין, 1949
לידה	25 בספטמבר 1914; הומל, רוסיה הלבנה, האימפריה הרוסית
פטירה	10 באוגוסט 1994 (בגיל 79); ירושלים, ישראל
מדינה	ישראל
תאריך עלייה	1933
מקום קבורה	הר המנוחות, ירושלים
השכלה	האוניברסיטה העברית בירושלים
מפלגה	תנועת החרות
סיעה	חרות
	14 בפברואר 1949 – 20 באוגוסט 1951; (שנתיים)
כנסות	1
	1981–1985; (כ־4 שנים)
	→ יוסף הרמלין דוד אריאל ←

אליהו לַנְקִין (25 בספטמבר 1914 – 10 באוגוסט 1994, ה' בתשרי ה'תרע"ה – ג' באלול ה'תשנ"ד) היה מפקד האצ"ל בירושלים, חבר הכנסת בכנסת הראשונה מטעם תנועת החרות. נודע במיוחד כמפקד האונייה "אלטלנה".

ביוגרפיה

לנקין נולד בהומל שברוסיה הלבנה, באימפריה הרוסית (כיום בבלארוס) למשה וחנה לנקין. בעקבות מלחמת העולם הראשונה עברה משפחתו למנצ'וריה שם למד בגימנסיה הרוסית בחרבין. הוא הצטרף לבית"ר בשנת 1930 והיה לקצין נציבות בית"ר בסין. עלה לארץ ישראל בשנת 1933 והצטרף לאצ"ל. בשנים 1935–1939 היה מפקד גדוד בית"ר באזור בנימינה-זכרון יעקב^[1] במקביל היה לנקין חבר בפלוגת נוטרים באזור זכרון יעקב^[2], והיה אחראי מטעם האצ"ל להורדת מעפילים בחופי הארץ ("עליית אף על פי").

היה מפקד האצ"ל בירושלים בשנת 1944, והשתתף בחודש יולי בהתקפה על הבולשת המחוזית, אך הוסגר לבריטים על ידי "ההגנה" במהלך "הסזון" בדצמבר 1944^[3] והוגלה למחנה מעצר בריטי באריתריאה. ממחנה המעצר באריתריאה ברח בנובמבר 1945 והגיע לצרפת בינואר 1947. בצרפת גייס את עזר ויצמן ובוריס סניור לשורות האצ"ל^[4]. לנקין ארגן מצרפת את יציאתה של אנית הנשק אלטלנה לישראל. נשא את הכינויים המחתרתיים "אסף" ו"בנימין". לאחר הטבעת אלטלנה הוחזק במעצר בבית שאן ובמקומות סתר אחרים^[5] עד סוף אוגוסט, ביחד עם ארבעה מפקדים נוספים של האצ"ל, אשר יחד כונו "עצורי בית שאן"^[6].

לאחר שחרורו היה מראשי מפלגת תנועת החרות וחבר הכנסת הראשונה. לאחר מכן למד משפטים באוניברסיטה העברית והוסמך כעורך דין בשנת 1954. לאחר עליית הליכוד לשלטון נתמנה לשגריר ישראל בדרום אפריקה, בין השנים 1981–1985^[7].

כתב ספר אוטוביוגרפי בשם ספורו של מפקד אלטלנה (הוצאת הדר, ה'תשכ"ז).

נקבר בהר המנוחות בירושלים. על שמו נקרא רחוב בשכונת תלפיות בירושלים^[8].

משפחתו

ב-1933, עוד כשהיה בסין, קיבל לנקין אשרת עליה (סרטיפיקט) זוגית ועל מנת לנצלה נישא בנישואים פיקטיביים לבלה וגמן. לאחר עלייתם ארצה התיר את הקשר ברבנות (לאחר הגרושין נישאה בלה למרדכי אולמרט והיא אמו של אהוד אולמרט) ונישא לדוריס קפלן שהייתה גרושתו של חברו הטוב שמואל כץ ומקשר זה נולדה הבת לינור לנקין. בעלה של לינור היה הגאוגרף וההיסטוריון רוני אלנבלום.

אחיינו היה אבי לניר, טייס הקרב הבכיר שעונה למוות בשבי הסורי, ועוטר לאחר מותו בעיטור העוז.

אחיינית נוספת שלו היא גאיל לוין, רעייתו של פרופ' אריה לוין ואמו של שר המשפטים יריב לוין.

קישורים חיצוניים

תיאור חייו באתר האצ"ל
אליהו לנקין, באתר הכנסת
אליהו לנקין, באתר כנסת פתוחה
דוד תדהר (עורך), "אליהו לנקין", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1838
אליהו לנקין, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
סזון: הסגרת אליהו לנקין, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
אליהו לנקין, נאום נשיא המדינה ראובן ריבלין באירוע לציון 20 שנה לפטירתו
גילי איזיקוביץ, משולש האהבה הסודי של האצ"ל, באתר הארץ, 17 בנובמבר 2013
אליהו הנביא, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ כינוס בית"ר ב שומרון, דואר היום, 21 בנובמבר 1935
^ שוחררו הנוטרים מזכרון יעקב, הצופה, 5 בפברואר 1939
^ נאסר, המשקיף, 17 בדצמבר 1944
^ עזר ויצמן, לך שמים לך ארץ, הוצאת מעריב, תל אביב 1975, עמ' 43–42
^ הוצאה פקודת מאסר נגד הלל קוק, מעריב, 4 ביולי 1948
^ 5 עצורי בית שאן שוחררו, המשקיף, 27 באוגוסט 1948
^ Sasha Polakow-Suransky, The Unspoken Alliance, Vintage books, 2011, עמ' 204-205
^ רחוב אליהו לנקין, באתר עיריית ירושלים

[1] כינוס בית"ר ב שומרון, דואר היום, 21 בנובמבר 1935

[2] שוחררו הנוטרים מזכרון יעקב, הצופה, 5 בפברואר 1939

[3] נאסר, המשקיף, 17 בדצמבר 1944

[4] עזר ויצמן, לך שמים לך ארץ, הוצאת מעריב, תל אביב 1975, עמ' 43–42

[5] הוצאה פקודת מאסר נגד הלל קוק, מעריב, 4 ביולי 1948

[6] 5 עצורי בית שאן שוחררו, המשקיף, 27 באוגוסט 1948

[7] Sasha Polakow-Suransky, The Unspoken Alliance, Vintage books, 2011, עמ' 204-205

[8] רחוב אליהו לנקין, באתר עיריית ירושלים

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

חברי הכנסת הראשונה
מפא"י	דוד בן-גוריון • משה שרת • אליעזר קפלן • (דוד רמז) • יוסף שפרינצק* • גולדה מאיר • יצחק בן-צבי • זלמן שזר • דב יוסף • חיים בן אשר • אברהם הרצפלד • עדה מימון • שלמה לביא • שמואל דיין • יוסף ברץ • יחיאל דובדבני • בבה אידלסון • פרץ נפתלי • פנחס לבון • זלמן ארן • בן-ציון דינור • אליהו הכרמלי • נטע הרפז • (יהודית שמחוני) • (אבא חושי) • יזהר סמילנסקי • ראובן שרי • יונה כסה • אפרים תבורי • (יוסף מיכאל לם) • (אריה שפטל) • (אברהם טביב) • צבי יהודה • עקיבא גוברין • יוסף אפרתי • אריה בהיר • חסיה דרורי • אליעזר ליבנה • דוד הכהן • ישראל גורי • עמי אסף • מאיר ארגוב • דבורה נצר • שרגא גורן • השל פרומקין • דוד בר-רב-האי • (יצחק קנב) • (הרצל ברגר) • (ז'ניה טברסקי) • (ישראל ישעיהו-שרעבי) • (ברוך אזניה) • (מנחם כהן) • (רפאל בש)
מפ"ם	(יצחק טבנקין) • מאיר יערי • יעקב חזן • נחום ניר-רפאלקס • אהרן ציזלינג • מרדכי בנטוב • ישראל גלילי • יעקב ריפתין • משה סנה • ברל רפטור • אליעזר פרי • משה ארם • חנה למדן • חנן רובין • ישראל בר-יהודה • מנחם בדר • פייגה אילנית • יצחק בן-אהרן • (דב בר-ניר) • (מנחם רצון) • (דוד ליבשיץ)
החזית הדתית המאוחדת	יהודה לייב פישמן מימון • יצחק מאיר לוין • חיים משה שפירא • משה אונא • בנימין מינץ • דוד צבי פנקס • מאיר דוד לוונשטיין • זרח ורהפטיג • אליהו-משה גנחובסקי • קלמן כהנא • מרדכי נורוק • יוסף בורג • אהרן-יעקב גרינברג • אברהם יהודה גולדראט • אברהם-חיים שאג • (משה קלמר) • (אליהו מזור)
תנועת החירות	מנחם בגין • אורי צבי גרינברג • יעקב מרידור • אריה בן-אליעזר • אברהם רקנאטי • יוחנן בדר • הלל קוק • חיים לנדאו • שמואל מרלין • חיים כהן-מגורי • אליהו לנקין • שמואל כץ • ערי ז'בוטינסקי • אסתר רזיאל-נאור
הציונים הכלליים	פרץ ברנשטיין • ישראל רוקח • שושנה פרסיץ • יוסף ספיר • יעקב קליבנוב • יעקב גיל • יוסף סרלין
המפלגה הפרוגרסיבית	פנחס רוזן • אברהם גרנות • אידוב כהן • יזהר הררי • ישעיהו פורדר
ספרדים ועדות מזרח	בכור-שלום שטרית • אליהו אלישר • אברהם אלמליח • משה בן-עמי
מק"י	שמואל מיקוניס • תופיק טובי • אליעזר פרמינגר • מאיר וילנר
הרשימה הדמוקרטית של נצרת	סיף א-דין א-זועבי, אמין-סלים ג'רג'ורה
מפלגת הלוחמים	נתן ילין-מור
ויצו	רחל כהן-כגן
התאחדות התימנים בישראל	זכריה גלוסקא
בסוגריים - כהונה חלקית, * יו"ר הכנסת