אוקזיונליזם
אוקזיונליזם (באנגלית: Occasionalism) (המושג תורגם בעברית ל"תורת ההזדמנות") היא תפיסה שפותחה בעקבות תורתו של דקארט, המחלקת את העולם לחומר ולרוח ושוללת כל השפעה של החומר על הרוח ושל הרוח על החומר. קשר כזה מתקיים רק ברצונו של אלוהים. מפתחיה העיקריים (בנפרד זה מזה) של תפיסה זו הם ארנולד חלינקס וניקולא מלבראנש.
הבעיה עולה מהחלוקה שעשה דקארט בין חומר לרוח, הידועה בשם "הבעיה הפסיכו-פיזית". השאלה היא האם אפשרית השפעה של הרוח על החומר, ולהפך. לדעת דקארט, הרוח והחומר משפיעים זה על זה, למשל בתהליך של הבנה (בו נפש מבינה התרחשות חומרית), או של בחירה (בו הרצון לנקוט בפעולה גורם לגוף האנושי לנקוט באותה פעולה). הפתרון של דקארט היה שהקשר בין הרוח לחומר מתבצע בתוך בלוטת האצטרובל במוח האדם. הפתרון הזה נגד את האינטואיציה והשכל הישר, וגם הפילוסופים שהלכו בדרכו של דקארט התקשו לקבלו.
לפי האוקזיונליזם (תורת ההזדמנות, שפותחה בנפרד על ידי ארנולד חלינקס ועל ידי ניקולא מלבראנש) החומר והרוח אינם משפיעים זה על זה, אלא אלוהים הוא המקשר ביניהם. כל תהליך חומרי שמתרחש מאפשר לאלוהים להשפיע, בעקבות ההתרחשות החומרית, על נפש האדם. ובאופן דומה האל מתערב גם בכיוון השני, כלומר יצירת התרחשות חומרית בעקבות התרחשות נפשית. אלוהים יכול לבחור גם לא להשפיע ולא לחבר כך בין עולם החומר לעולם הרוח (כל מקרה פרטי הוא הזדמנות בלבד ולא הכרח), אך מתוך הנחה שאלוהים הוא ישר והגון וטוב (הנחה שהרבו להשתמש בה בתאולוגיה הנוצרית), האוקזיונליסטים האמינו שאלוהים לא יעשה כן אלא ישפיע תמיד, ובכך האל ערב לחיבור המתמיד בין עולם הרוח ועולם החומר.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אוקזיונליזם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
