אבוס (כביש)
מבט לאורך האבוס ממגדל השידור | |
מידע כללי | |
---|---|
כינוי | אבוס |
כביש מהיר | לכל אורכו |
אורך | 9 ק"מ |
הקמה | |
תקופת הבנייה | ? – 19 בספטמבר 1921 |
מיקום | |
ערים ראשיות | ברלין |
נקודת התחלה | משולש פונקטורם |
נקודת סיום | משולש נוטהטאל |
אירועים | גרנד פרי גרמניה |
קואורדינטות | 52°28′50″N 13°15′05″E / 52.480555555556°N 13.251388888889°E |
אָבוּס (בגרמנית: Automobil-Verkehrs- und Übungs-Straße – "דרך לתחבורת רכב ואימונים", ובקיצור: AVUS) הוא הכביש המהיר הוותיק ביותר בגרמניה ובאירופה. שימש בעבר מסלול מרוצים לרכב מנועי, וכיום הוא חלק מהכביש המהיר A115 המחבר בין כביש הטבעת הפנימי של ברלין (A100) לכביש הטבעת החיצוני של העיר (A10).
הכביש נמצא בדרום-מערב ברלין, בין יער גרונוולד ממערב לשכונות וילמרסדורף וצלנדורף ממזרח. זוהי שדרה דו-מסלולית, שמצדה המזרחי עוברת מסילת הרכבת של רכבת הפרוורים (S-Bahn) מספר S7 המובילה לפוטסדם ומצדה המערבי שביל אספלט רחב להולכי רגל ולאופניים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]1909–1945
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1909 החליט מועדון המכוניות "אאוטומובילקלוב פון דויטשלנד" (Automobilclub von Deutschland, ובקיצור: AvD) על הקמתו של מסלול מרוצים וניסויים לתעשיית הרכב ביער גרונוולד. לשם כך הוקמה חברת AVUS GmbH (אבוס בע"מ). ב-1913 החלו העבודות להקמת המסלול אך הן נפסקו ב-1914, זמן קצר לאחר שהחלו, בשל פרוץ מלחמת העולם הראשונה. לבסוף הסתיימה עבודת הקמת המסלול בידי איש העסקים הוגו שטינס ב-24 בספטמבר 1921. המסלול היה באורך כולל של כ-19 ק"מ, כשכל אחת משתי הישורות הייתה באורך של מעט יותר מ-9 ק"מ. בשני קצותיו נבנו קשתות פנייה שטוחות, והתנועה לאורכו נעשתה נגד כיוון השעון. אולם, המשבר הכלכלי החריף בגרמניה וקשיים כספיים הביאו לכך שהמסלול לא פעל, וחלקים ממנו אף פורקו ונמכרו לצורכי הסקה. רק ב-1926 אירח המסלול את תחרות הגרנד פרי הראשונה של גרמניה (Großer Preis von Deutschland), תחרות שגבתה את חייהם של ארבעה בני אדם בשל תנאי מזג האוויר והמסלול. מעבר לכך שמשטח המסלול היה חלק, היו בו בליטות בגובה של עד 10 ס"מ שנבעו מכך שהקרקע לא נדרכה בטרם הסלילה.
רק בשנות ה-30 של המאה ה-20 חזר המסלול לתפקוד מלא. באולמפיאדת ברלין ב-1936 עברו מסלולי ריצת המרתון ורכיבת האופניים לאורכו של האבוס. ב-1937, במטרה להופכו למסלול המהיר בעולם, הוגבהה הקשת הצפונית של האבוס בעזרת לבנים לזווית של 44 מעלות. במקביל נבנו בסמוך לנקודת הזינוק טריבונות חדשות ומגדל שיפוט עגול. ב-1938 הוחלט לחבר את האבוס לרשת הכבישים המהירים של גרמניה הנאצית (Reichsautobahn), והכביש הוארך מעבר לקשת הדרומית בניקולסזי עד לכביש הטבעת החיצוני של ברלין ונפתח לתנועה ב-1940. במקביל להמשך השימוש באבוס כמסלול מרוצים, תוכננה גם הגבהתה של הקשת הדרומית, אך תוכנית זו נגנזה בשל פרוץ מלחמת העולם השנייה, ומאוחר יותר המסלול אף נפגע מהפצצות.
1946–1998
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשל המצב הקשה בשנים הראשונות שלאחר מלחמת העולם השנייה, איש לא העלה על דעתו לחדש את התחרויות במסלול, והשימוש בו הותר לעיתים אף למרכבות רתומות לסוסים. רק ב-1951, לאחר שתוקנו הנזקים העיקריים, נערכה התחרות הראשונה לאחר המלחמה. טעות רווחת גורסת כי המסלול נחצה על ידי הגבול בין ברלין המערבית לגרמניה המזרחית, אך בפועל עבר זה כקילומטר וחצי מדרום לקשת הדרומית, וקיצורו של המסלול לאורך כולל של 8.3 ק"מ נבע מסיבות אחרות. לאחר מספר תאונות קטלניות שוב שוטחה הקשת הצפונית בשנת 1967, והמסלול קוצר פעמיים נוספות בשל כך שישורות ארוכות שוב לא היו באופנה. במשך כל השנים שימש האבוס כביש מהיר לכל דבר וציר תנועה חשוב בין ברלין המערבית וגרמניה המערבית, תוך שהוא נסגר רק לרגל תחרויות, אך עם נפילת חומת ברלין ב-1989 והפיכתו של האבוס לציר תנועה חופשי מברלין לכיוון פוטסדם, סגירתו של הכביש לצורך קיום תחרויות הפכה לבעייתית יותר ויותר. בשנת 1998 נערכה התחרות האחרונה בתולדות האבוס. הטריבונות נותרו במקומן כעדות היסטורית, ומגדל השיפוט העגול משמש מלון ומסעדה. מאז שנות ה-90 של המאה ה-20 משמש האבוס מקום מפגש פופולרי לרוכבי אופנועים לאורך כל השנה, ובאחד מימי ראשון מדי חודש יוני נערך בו מפגש רשמי של "המועדון הגרמני הכללי לרכיבת האופניים" (Allgemeiner Deutscher Fahrrad-Club, ובקיצור ADFC).
A115
[עריכת קוד מקור | עריכה]אורכו הכולל של כביש מהיר A115 הוא 28 ק"מ, וכ-9 ק"מ מהם היוו חלק מהאבוס ההיסטורי. האבוס שימש כבר מפתיחתו בשנת 1921 גם לתנועה חופשית של כלי רכב, ועם חיבורו ב-1940 לכביש הטבעת החיצוני של ברלין, השימוש בו למטרה זו גדל. מסיבה זו נחשב ה-A115 לכביש המהיר הראשון באירופה.
עם חלוקת גרמניה וברלין, שימש ה-A115 אחד מכבישי המעבר העיקריים בין ברלין המערבית וגרמניה המערבית (Transitstrecke). בדריילינדן-דרוויץ (Dreilinden-Drewitz) הוקמה נקודת ביקורת אשר זכתה לכינוי "נקודת ביקורת בראבו". מספר פריטי נוף מנציחים את עברו של המקום, ובהם העמוד שנשא את סמלה של גרמניה המזרחית ומכונת חפירה. עד איחוד גרמניה ניצב טנק סובייטי בצדה המזרחי של החומה להנצחת ניצחון הרוסים במלחמת העולם השנייה. הכביש הוא חלק מכביש טרנס-אירופי E51 המוליך מברלין לנירנברג.
כביש מהיר פדרלי Bundesautobahn A115 | ||||
מחלפים מצפון לדרום | ||||
מספר מחלף | שם המחלף | סוג מפגש | גישה לכביש | |
1 | משולש פונקטורם (מגדל השידור) Dreieck Funkturm |
A100 Berliner Stadtring | ||
- | אזור מנוחה אבוס Raststätte Avus |
בשני הכיוונים | ||
2 | יציאה היטנווג Hüttenweg |
- | ||
3 | יציאה ספנישה אלה Spanische Allee |
- | ||
- | אזור מנוחה גרונוולד Raststätte Grunewald |
בשני הכיוונים | ||
4 | צלב צלנדורף Kreuz Zehlendorf |
B1 | ||
- | אזור מנוחה דריילינגן Raststätte Dreilingen |
בשני הכיוונים ( בעבר נקודת ביקורת הגבולות דריילינגן) | ||
5 | יציאה קליינמאכנוב Kleinmachnow |
- | ||
6 | יציאה פוטסדם-בבלסברג Potsdam-Babelsberg |
- | ||
7 | יציאה פוטסדם-דרוויץ Potsdam-Drewitz |
L40 Nutheschnellstraße | ||
8 | יציאה סארמונד Saarmund |
- | ||
9 | משולש נוטהטאל Dreieck Nuthetal |
כביש הטבעת של ברלין A10 Berliner Ring |