חלון
חלון הוא פתח מתוכנן בקיר או בתקרה של מבנה. הפתח נועד על מנת לאפשר לאור, קול או לאוויר להיכנס דרכו, אך מונע חדירת מים ואבק. על פי רוב, פתח החלון יכול להיסגר ולהיפתח. המושג "חלון" מיוחס לפתח, למכסה וגם למסגרת.
מרכיבי החלון
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרכיבי החלון האפשריים:
- משקוף קבוע המקיף את הפתח.
- החלון עצמו, לעיתים יכול להפתח ולרוב עשוי זכוכית.
- אדן חלון המשמש לפינוי מים וליופי.
- תריסים
- וילונות שמונעים או מרסנים את כניסת אור השמש.
- רשתות למניעת כניסת חרקים .
- סורגים למניעת כניסה ויציאה של בני אדם וחיות דרך החלון.
- גגון כדי לשפר את איכות ההצללה מעל חלק מהחלונות.
מרכיבי החלון עשויים ממתכת, עץ, אבן או פולימר.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הצורך בחלון החל בגלל הצורך הבסיסי להיות בקשר עם החוץ לטובת כניסת אור ואוויר.
תחילה היו החלונות פתח בלבד, במבני עץ ומבנים העשויים בוץ וחומר, לפני עיבוד הזכוכית השטוחה. לפעמים היה החלון סגור במספר עצים המשמשים כסורגים או כמכסה.
לאחר שלמד האדם לעבד זכוכית שטוחה, הופיעו חלונות עץ וברזל עם זכוכית. חלונות אלו היו בנויים ממשקוף עץ או ברזל, כנף העשויה עץ או ברזל ובתוכה תושבת לזכוכית.
יתרונות העץ: זמין, קל לעיבוד, נותן תחושה ביתית חמימה.
חסרונות העץ: רגישות העץ ללחות וליובש - אינו שומר על גודל קבוע וגורם לניפוץ הזכוכית. דורש טיפול שנתי (צביעה של שכבת הגנה).
יתרונות הברזל: זמין, קל לעיצוב, חזק, מאפשר מפתחים גדולים.
חסרונות הברזל: כבד, קשה לעיבוד, מחליד, דורש תחזוקה לאחר התקנה.
כדי להתגבר על הדרישה לחלונות גדולים אך עם מגבלת גודל משטח הזכוכית, כנפי החלון חולקו למספר חלקים ושובצו בהם משטחי זכוכית קטנים. כך התפחה אומנות הוויטראז' תוך ניצול המגבלה של גודל משטחי הזכוכית.
בשנות ה-60 של המאה ה-20 עם כניסת טכנולוגיות מתקדמות לעיבוד אלומיניום הוחלפו חלונות העץ והברזל לחלונות האלומיניום. האלומיניום עמיד למזג האוויר שבחוץ, זמין וזול יחסית לעץ. תעשיית האלומיניום אפשרה פיתוח של חלונות הניתנים להרכבה במהירות ובמגוון עיצובים בהשוואה לחלונות עשויים עץ או ברזל. פרופיל האלומיניום מבודד פחות מעץ ומוליך חום וקור.
ברחבי העולם בתעשיית חלונות אלומיניום משתמשים עם פרופילי אלומיניום עם שבר תרמי[1] - באירופה נפוצים חלונות פולימרים או בשמם האירופאי חלונות U-pvc. בארצות הברית מכונים חלונות הויניל. חלון U-pvc זול יותר מחלון אלומיניום עם שבר תרמי[2] אך יקר יותר מחלון אלומיניום בלי שבר תרמי. בנוסף, לחלונות הU-pvc יש מגבלות לגודל הפתח ומגבלות עיצוב[3] שאינם קיימים בחלונות אלומיניום.
בשל מגבלותיו לא נפוץ חלון ה-U-pvc בישראל. במדינת ישראל, בה הפרשי הטמפרטורות בין חוץ לפנים הבית ברוב אזורי הארץ קטן מ-25°c, ההשפעה של איבוד אנרגיה דרך פרופילי האלומיניום היא כ-3% מכלל מרכיבי החלון בעוד שהזכוכית מהווה את רוב התווך שמעביר אנרגיה. לכן, בתנאי האקלים בישראל, יש חשיבות גדולה לבחירת הזכוכית המתאימה להגדלת הבידוד האנרגטי. קיים מגוון רחב של זכוכיות בעלות מגוון ציפויים ועיבודים המשפיעים על הבידוד האנרגטי.
התפתחות חלון הזכוכית
[עריכת קוד מקור | עריכה]יצורה של זכוכית שטוחה באופן תעשייתי היוותה זרז להתפתחות במגוון תחומים ובמיוחד בתחום הבניה, הזכוכית מתאימה לזיגוג חלונות מבחינות רבות:
- מאפשרת חדירת אור טבעי למבנה.
- שקופה ומקנה קשר עם החוץ.
- חזקה ועמידה לאורך שנים ארוכות.
- אטומה למים ורוח.
בתחילה החיסרון העיקרי של הזכוכית היה באי עמידתה בפני מכות פתאומיות, דבר שגרם לניפוצה ולשבירתה. אך עם ההתפתחות הטכנולוגית נוספו תהליכים המשפרים את תכונות הזכוכית. כמו תהליך החיסום המגדיל באופן משמעותי את עמידתה בפני מכות.
החל משנות ה-60 של המאה ה-20 החלו להתפתח מערכות של חלונות המשלבות אלומיניום וזכוכית. שמאפשרים לבנות חלונות גדולים העמידים לאוויר ומים. מערכת החלון המתקדמת מסוגלת למנוע חדירת אוויר ומים ולנקז את עודפי המים המצטברים אל מחוץ לחלון.
ככל שתכונות הזכוכית והחומרים של מרכיבי המסגרת השתפרו כך זה השפיע באופן ישיר על גודלם של החלונות. איכות הזכוכית המשופרת ושימוש באלומיניום איפשר לבצע פתחים גדולים יותר ויותר. החלון המודרני חוסם את האוויר והמים שבאים מבחוץ ומכניס את האור, כך יש שליטה על כניסת כמות האור והאוויר למבנה.
האתגר המשמעותי של החלון בן ימינו מצד אחד לאפשר כניסת אור ומצד שני למנוע כניסת מים ולווסת את כניסת האוויר. אתגר משמעותי נוסף הוא להפוך את החלון כמונע איבוד אנרגיה. בחורף בריחת חום מתוך הבית ובקיץ כניסת חום אל הבית. אתגרים אלה מועצמים כאשר גודל החלון הולך וגדל ומיקום החלון במגדלים גבוהים מגדיל את הלחצים העצומים שחלונות נדרשים לעמוד בהם.
סוגי חלונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חלון פתיחת ציר פנימה חד-כנפי.
- חלון פתיחת ציר פנימה דו-כנפי.
- חלון הזזה כנף על כנף.
- חלון נגרר לכיס גרירה חד/דו-כנפי.
- חלון הרמה ("גיליוטינה").
- חלון צרפתי (חלון המגיע לרצפה. מקובל בסלונים, למטרת אור ונוף).
- חלון קיפ נפתח כלפי מעלה לחריץ (חלון עם ציר תחתון. מקובל בחדרי אמבטיה, להשגת פרטיות).
- חלון דריי-קיפ (נפתח כקיפ או כציר על פי בחירה).
- קירות-מסך (קונסטרוקציה וזכוכית במפתחים גדולים).
- חלון תקרה/סקיילייט (חלון להכנסת אור בתקרת המבנה).
- חלון פיווט, חלון בעל ציר מרכזי, יכול להגיע עם ציר אנכי או אופקי, בעיקר לשם אוורור.
- חלון תרמומטר, חלון אנכי צר הנמשך לאורך כמה קומות. מקובל בחדרי מדרגות.
מונחים, חלקים וחומרים בחלונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]חלון מורכב מהחלקים הבאים:
- משקוף עיוור – משקוף המוטמע בבניין ומהווה חיבור בין החלון לקיר.
- משקוף – מסגרת המורכבת מפרופילים. המשקוף מתחבר למשקוף העיוור ונשאר קבוע במקומו בין אם הוא מקבל זכוכית ובין אם הוא מקבל כנף.
- כנף – מסגרת המורכבת מפרופילים. הכנף מזוגגת ונעה על גבי מסילה או צירים.
- סרגל זיגוג – פרופיל המשמש לחלוקת הכנף לחלקים קטנים יותר לזיגוג הזכוכית.
- אטמים – פסי EPDM (גומי) שחורים שאוטמים את המרווח בין הכנף למשקוף ובין הזכוכית לכנף.
- אביזרים – אטמים מנגנונים, מנועים או גלגלים שמסייעים בפתיחתו של החלון.
- פרזול – חלקים המרכיבים את החלון הנראים לעין כמו ידיות מנעולים וכדומה.
- קבוע – חלק מהחלון המזוגג בזכוכית אך נשאר ללא תזוזה. (קבוע עליון, קבוע תחתון, קבוע צד וכדומה).
- זכוכית או זיגוג.
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
חלונות בבניין רב-קומות -
חלון מזוגג -
חלונות שונים על אותו הבניין. בית דיק בחיפה. -
החלונות של מלון הרצליה בחיפה -
החלונות של בית הכט -
חלון עם סורגים בבית המסילאים בקיבוץ יגור
.JPG)
.JPG)
.JPG)
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דוד קרויאנקר, פתחים בירושלים, שערים, דלתות, חלונות וסורגים, זמורה ביתן, 1987.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חלונות בלגיים מברזל,באתר של יצרן חלונות.
- הדרכה מעשית לתכנון חלונות, באתר אדריכלות ובניה בישראל
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| רכיבי בניין בסיסיים | ||
|---|---|---|
| ||
| אלמנטים אדריכליים נוספים • פורטל האדריכלות |
