לדלג לתוכן

יחסי הונג קונג – ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרסה מ־08:41, 30 ביולי 2024 מאת Shahf14 (שיחה | תרומות) (הוספת קישור לארגון הסחר העולמי)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
יחסי הונג קונגישראל
הונג קונגהונג קונג ישראלישראל

לחצו כדי להקטין חזרה

רוסיהיפןקוריאה הצפוניתקוריאה הדרומיתמונגוליההרפובליקה העממית של סיןטאיוואןהפיליפיניםמלזיהאינדונזיהפפואה גינאה החדשהאוסטרליהניו זילנדאיי שלמהקלדוניה החדשהפיג'יוייטנאםלאוסקמבודיהתאילנדמיאנמרבנגלדשבהוטןנפאלהודוסרי לנקהפקיסטןאפגניסטןאיראןקזחסטןאוזבקיסטןטורקמניסטןקירגיזסטןטג'יקיסטןעומאןתימןערב הסעודיתאיחוד האמירויות הערביותקטרבחרייןכוויתעיראקירדןסוריהישראללבנוןקפריסיןאזרבייג'ןארמניהגאורגיהטורקיהמצריםלובתוניסיהאלג'יריהמרוקוסהרה המערביתמאוריטניהמאליניז'רצ'אדסודאןדרום סודאןאריתריאהג'יבוטיאתיופיהסומליהקניהאוגנדההרפובליקה הדמוקרטית של קונגוהרפובליקה המרכז-אפריקאיתקמרוןניגריהבניןטוגוגאנהבורקינה פאסוחוף השנהבליביריהסיירה לאוןגינאהסנגלגמביהכף ורדהגינאה המשווניתגבוןהרפובליקה של קונגוטנזניהבורונדירואנדהאנגולהזמביהמלאווימוזמביקמדגסקרזימבבואהבוטסואנהנמיביהאסוואטינידרום אפריקהלסוטומאוריציוספינלנדשוודיהנורווגיהנורווגיהדנמרקהממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדתאירלנדפורטוגלספרדצרפתצרפתאיטליהאיטליהאיטליהמלטהשווייץבלגיההולנדגרמניהפוליןבלארוסליטאלטביהאסטוניהאוקראינהמולדובהרומניהבולגריהיווןאלבניהמקדוניה הצפוניתסרביהמוטנגרובוסניה והרצגובינהקרואטיהסלובניהאוסטריהצ'כיהסלובקיההונגריהאיסלנדגרינלנדקנדהארצות הבריתארצות הבריתמקסיקוקובההקריבייםבליזגואטמלההונדורסאל סלוודורניקרגואהקוסטה ריקהפנמהקולומביהונצואלהגיאנהסורינאםגיאנה הצרפתיתברזילאורוגוואיאקוודורפרובוליביהפרגוואיארגנטינהצ'ילהאיי פוקלנד
הונג קונג ישראל
שטחקילומטר רבוע)
1,108 22,072
אוכלוסייה
7,407,009 10,019,883
תמ"ג (במיליוני דולרים)
382,055 509,901
תמ"ג לנפש (בדולרים)
51,580 50,889
משטר
אזור מנהלי מיוחד דמוקרטיה פרלמנטרית

ישראל והונג קונג מקיימות יחסים דיפלומטיים מלאים כחלק מקשריה הדיפלומטיים של ישראל עם הממלכה המאוחדת בעבר ועם הרפובליקה העממית של סין בהווה. לישראל יש קונסוליה בהונג קונג, בעוד הונג קונג מיוצגת באמצעות משרד הכלכלה והמסחר שלה בנוסף לשגרירות הסינית בתל אביב.

בספטמבר 1984 הסכימו סין ובריטניה כי ב-1997 תחזור המושבה הונג קונג לריבונות סינית. ההסכם הותיר פתח להמשכת פעילות הקונסוליה הישראלית בהונג קונג גם לאחר מכן, ובכך - נוצר סיכוי לפעול בניסיון להבקיע את החומה המדינית הסינית. חנן בר-און, המשנה למנכ"ל משרד החוץ, פנה לראובן מרחב, בעברו איש מוסד ובאותה עת איש משרד החוץ ששב מביירות ועסק בסוגיה הלבנונית. לאחר בדיקת התכנות יצא ראובן מרחב ב-1985 לשליחותו כקונסול ישראל בהונג קונג, במהלכה טווה קשרים אפקטיביים ודיסקרטיים מועילים ביותר עם אנשי אקדמיה וממשל בסין.

היחסים הדו-צדדיים בין ישראל להונג קונג טובים ויציבים. לאורך שנות קיומו של מעמדה הנוכחי של הונג קונג מאז 1997, אין השפעה כלשהי ליחסי ישראל-סין על יחסיה עם הונג קונג והיא עמיתת הסחר הגדולה של ישראל באסיה. מאז ומתמיד הונג קונג תמכה במערך סחר חופשי ומולטילטראלי והייתה חברה פעילה בארגון הסחר העולמי. בין היתר, נחתמו בין המדינות הסכם מו"פ כלכלי, הסכם אבטחת ועידוד השקעות, הסכם למניעת כפל מס בספנות, הסכם למניעת כפל מס, הסכם לשיתוף פעולה במידע, בטכנולוגיה ובתקשורת, הסכמי סיוע משפטי ומזכר הבנה בין הבורסה בהונג קונג לבין רשות ניירות ערך הישראליות[1].

בשנת 2013 המיליארדר מהונג קונג והאיש העשיר בסין, לי קה שינג, תרם 460 מיליון שקל לטכניון בחיפה כדי שיקים שלוחה בסין[2].

בשנת 2015, חתמה ישראל על הסכם עם הונג קונג להגביר את שיתוף הפעולה בתחום הטכנולוגיה והמחקר ופיתוח. התוכנית שתיושם בישראל על ידי מרכז התעשייה הישראלית למחקר ופיתוח (מתימו"פ), זרוע הביצוע של לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה, תאפשר לחברות מישראל ומהונג קונג שמשתפות פעולה בפרויקטי מחקר ופיתוח תעשייתי, לזכות בתמיכה כספית משתי הממשלות. במסגרת התוכנית, יוענק סיוע לחברות ישראליות וסיניות מהונג קונג, לאתר שותפים פוטנציאלים לשיתופי פעולה תעשייתיים בין המדינות. במסגרתה, חברות טכנולוגיה ישראליות המשתפות פעולה עם חברות מהונג קונג, מוזמנות להגיש בקשה לקבלת מימון לפרויקטי מו"פ תעשייתי במסגרת "תוכנית ישראל-הונג קונג לשיתוף פעולה במו"פ תעשייתי"[3]. באותה שנה החברה לפיתוח הסחר הבינלאומי של הונג קונג השיקה נציגות בישראל בנוכחות לאונג צ'אן-יינג, ראש ממשלת הונג-קונג; יצחק כהן, סגן שר האוצר; שגיא קרני, הקונסול הכללי של ישראל בהונג קונג; עמית לנג, מנכ"ל משרד הכלכלה; עופר זקס, מנכ"ל מכון היצוא; אלי אבידר, מנכ"ל מכון היהלומים; אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר; יולי תמיר, נשיאת שנקר; פרופסור יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה הפורש; רוני חזקיהו, יו"ר הבנק הבינלאומי; עמי אראל, יו"ר סלקום; עו"ד גלעד שר; מארק גזית, מנכ"ל Thetatray; גד פרופר, יושב ראש לוריאל ישראל; צביקה פולק, נשיא כלמוביל; יעקב הלפרין, מנכ"ל אופטיקה הלפרין; איתן בר-זאב, מנכ"ל ביג מרכזי קניות; חי גאליס, סמנכ"ל ביג; התעשיין עברי גורן; ואחרים[4].

יושב ראש הכנסת, יולי אדלשטיין, נסע להונג קונג בשנת 2016 כדי לחזק את הקשרים בין ישראל והונג קונג והדגיש את הקשרים הטובים ביניהן[5].

באוקטובר 2016 פורסם, שחברת התעופה הלאומית של הונג קונג קת'אי פסיפיק תטוס בקו הונג קונג - תל אביב החל ממרץ 2017[6].

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מכון היצוא, יחסי סחר ישראל – הונג קונג (ארכיון)
  2. ^ אתר למנויים בלבד ליאור דטל, תרומת ענק לטכניון: לי קא-שינג יעביר 130 מיליון דולר עבור הקמת שלוחה בסין, באתר TheMarker‏, 29 בספטמבר 2013
  3. ^ משרד הכלכלה והתעשייה, ישראל והונג קונג משתפות פעולה בתוכנית חדשה – יממנו פרויקטים לחברות בתחום המו"פ, ‏14 בדצמבר 2015
  4. ^ ספיר פרץ-זילברמן, ‏הרשת החברתית: החברה לפיתוח הסחר של הונג-קונג משיקה נציגות בישראל, באתר גלובס, 20 באוקטובר 2015
  5. ^ Danny Lee, Hong Kong’s links to Israel hailed as ‘winning combination’, ‏17 באפריל 2016 (באנגלית)
  6. ^ דני שדה ועמית קוטלרפורסם, קתאי פסיפיק מתחילה לטוס בקו ת"א-הונג קונג, באתר ynet, 26 באוקטובר 2016