מפרץ
מִפְרָץ (גם לְשׁוֹן יָם) הוא אזור גאוגרפי שבו הים "פורץ" לתוך היבשה ויוצר אזור שבו הים מוקף ביבשה משלושה כיוונים (בסביבות 240 מעלות). סוגי מפרצים זוכים לכינויים שונים. כך למשל מפרץ צר שחופיו צוקיים מכונה פיורד, וכאשר רצועת חול מפרידה בין המפרץ לבין גוף המים העיקרי הוא מכונה לגונה. מפרצים גדולים במיוחד מקבלים לעיתים את השם "ים" – כך למשל הים האדום הוא למעשה מפרץ של האוקיינוס ההודי.
היווצרות מפרץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]לשון יבשה ומפרצים הם תוצאה של שחיקה מתמשכת של סלעים על ידי גלים, רוח וגשם. צורתם משתנה לאורך זמן עקב שחיקה זו, ותלויה גם בסוג הסלע. גורמים נוספים, כמו תנועות טקטוניות ועליית מפלס הים, משפיעים אף הם על עיצוב החוף. הבנת תהליכים אלו חשובה לניהול חופי הים ופיתוחם באופן בר קיימא.[1]
נמלי מפרץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]מפרצים נהנים מיתרון גאוגרפי המאפשר הקמת נמלים, חיבור נוח לרשתות תחבורה ונגישות לנתיבי שיט בין-לאומיים. יתרונות אלו תורמים ליעילות תחבורתית, הפחתת עלויות וזמן משלוח, וחיבור יעיל לשווקים בין-לאומיים. כתוצאה מכך, מפרצים רבים הפכו למרכזי מסחר ותעשייה בין-לאומיים.[2]
מפרצים מושכים התיישבות אנושית בזכות הגנה מפני מזג אוויר קשה, אדמה פורייה, שפע דגים וגישה נוחה לים. חשיבותם גדלה עוד יותר עם התפתחות הסחר הבין-לאומי, כיוון שהפכו למיקום אידיאלי להקמת נמלים.[3]
ערים באזור המפרץ מהוות יעד תיירותי חשוב ובנו תשתית תיירותית משמעותית, עם נמל תעופה ראשי ונמל ימי גדול. נמל ג'בל עלי (אנ'), שנבנה בשנות ה-70, הוא הנמל המלאכותי הגדול בעולם שמהווה מקום תיירותי ותעסוקתי.[4]
מפרצים בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]חופי ישראל זרועי מפרצים רבים, לאורך הים התיכון, ים המלח וים סוף. כל אחד מהם אוצר בתוכו יופי ייחודי, משאבי טבע עשירים וחשיבות תיירותית, כלכלית ואקולוגית רבה.
גודלם, צורתם ועומקם של המפרצים משתנים, החל ממפרצונים קטנים וחבויים ועד מפרצים רחבים ופתוחים. היווצרותם קשורה לתהליכים גאולוגיים, והם משמשים בית גידול ייחודי למגוון רחב של יצורים ימיים, בהם דגים, אלמוגים וצמחייה ימית.
מפרצי ישראל הם לא רק נכס טבע יפהפה, אלא גם תורמים רבות לכלכלת המדינה ולרווחת תושביה. הם מהווים מקור תעסוקה חשוב, מוקד תיירותי מושך ומרכז לפעילויות פנאי וספורט מגוונות.
מפרצים בולטים בישראל כוללים את מפרץ אילת, מפרץ חיפה ומפרץ דור.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
-
מפרץ חיפה, במבט מדרום לצפון -
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- bay, נשיונל ג'יאוגרפיק, 19 באוקטובר 2023 (באנגלית)
- Djamel Boussaa, Cities in the Gulf, Advances in Electronic Government, Digital Divide, and Regional Development, January 2016 (באנגלית)
צבי בן-אברהם, מפרץ אילת, ים המלח והכנרת, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח, 1985- מפרץ, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Describe and explain the formation of headlands and bays., Study Mind (באנגלית אמריקאית)
- ^ Mingxia Zheng, Feng Lian, Zhongzhen Yang, Study on the transport advantage and optimal port scale of a Bay Area, Ocean & Coastal Management, 2022, עמ' 4
- ^ Vic Lang'at Junior, What Is A Bay?, WorldAtlas, 2019-05-07 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Prof. Herbert Girardet, A Future for Gulf Cities, World Future council, 2012, עמ' 11
| גאוגרפיה פיזית | ||
|---|---|---|
| תחומים | גאוגרפיה סביבתית • גאומורפולוגיה • הידרולוגיה והידרוגרפיה • חקר קרחונים • מדעי האטמוספירה • מטאורולוגיה • קלימטולוגיה • פלאוקלימטולוגיה • אוקיינוגרפיה • אוקיינוגרפיה פיזיקלית • אוקיינוגרפיה כימית • אוקיינוגרפיה ביולוגית • אוקיינוגרפיה מטאורולוגית | 
|
| מונחים יבשתיים | קרקע • טקטוניקת הלוחות • יבשת • מצר יבשה • ארכיפלג • אי • חצי אי • אטול • מדבר • נווה מדבר • חולות נודדים • חולית • ערבה • סוואנה | |
| מונחים ימיים | אוקיינוס • ים • זרם ים • אגם • מעיין • נהר • נחל • דלתה • מפרץ • מפרצון • מצר ים • יובל | |
| ראו גם גאוגרפיה פיזית – מונחים | ||
