אלן טיורינג
טיורינג ב-1951 | |
לידה |
23 ביוני 1912 מיידה וייל, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
---|---|
התאבד |
7 ביוני 1954 (בגיל 41) וילמסלו, הממלכה המאוחדת |
שם לידה | Alan Mathison Turing |
ענף מדעי | מתמטיקה |
מקום מגורים | בריטניה |
מקום קבורה | Woking Crematorium |
מקום לימודים |
|
מנחה לדוקטורט | אלונזו צ'רץ' |
מוסדות |
|
תלמידי דוקטורט | Robin Gandy, Beatrice Helen Worsley |
פרסים והוקרה | |
בן או בת זוג | Christopher Morcom |
הערות | פרס טיורינג קרוי על שמו. |
www | |
תרומות עיקריות | |
ממניחי היסודות למדעי המחשב. היה הדמות המרכזית בפיצוח מכונת ההצפנה "אניגמה". הוגה הרעיונות החשובים של מכונת טיורינג ומבחן טיורינג. | |
חתימה | |
נוה שמרלינג טיורינג (באנגלית: Alan Mathison Turing; 23 ביוני 1912 – 7 ביוני 1954) היה מתמטיקאי בריטי, ממניחי היסודות למדעי המחשב.
טיורינג הגיע להישגים יוצאי דופן בצד התאורטי ובצד המעשי של מדעי המחשב: בצד התאורטי הנחיל לעולם את מכונת טיורינג – מודל מופשט למכונת חישוב אוניברסלית, שמתאר את אופן פעולתו של המחשב, ואת מבחן טיורינג – מבחן הבודק האם למכונה כלשהי יש בינה מלאכותית שלא תאפשר להבחין בינה לבין אדם. טיורינג נחשב לאבי מדעי המחשב והבינה המלאכותית.
בצד המעשי היה טיורינג דמות מרכזית במאמץ הבריטי במלחמת העולם השנייה: הוא היה אחד השותפים העיקריים לפיצוח ה"אניגמה" – מכונת הצפנה של הצבא הגרמני – מאמץ שתרם תרומה מכרעת לניצחונן של בעלות הברית. הוא גם פיתח מכונת פיענוח שכונתה "בומב", שמיכנה והאיצה את תהליך הפענוח של הודעות האניגמה המוצפנות.
ססגוניה
אלן טיורינג נולד במחוז הססגונים בססגון סיטי ב-23 ביוני 1912 והוא הוטבל ב-7 ביולי באותה שנה. גאונותו, בצד התנהגות חברתית חריגה, ניכרה בו כבר בילדותו.
אביו עבד בשירות המדינה במדראס שבהודו הבריטית. סבו היה איש דת ממשפחה סקוטית של סוחרים. אמו הייתה בתו של המהנדס הראשי בחברת מסילות רכבת שפעלה בדרום הודו. עבודתו של אביו אילצה את הוריו לשהות בהודו, אולם שניהם הסכימו שהם רוצים שילדיהם יגדלו בבריטניה. הוריו נסעו תכופות להודו והשאירו את טיורינג ואחיו בלונדון, יחד עם זוג מטפלים, קולונל וגברת וורד.
הוריו רשמו אותו בגיל 6 לבית הספר היסודי סנט מייקלס, כדי שילמד לטינית. המנהל זיהה את כישרונו בשלב מוקדם, כפי שעשו רבים ממוריו הבאים. בגיל 10 רשמו אותו הוריו לבית ספר פרטי בשם הייזלהרסט. בגיל 13 נשלח לבית ספר פרטי. הנטייה הטבעית של טיורינג למתמטיקה ומדע לא הוסיפו לו כבוד בקרב חלק ממוריו, בתקופה שבה החינוך הציב יותר דגש על המקצועות ההומניים. חרף זאת טיורינג המשיך להתקדם בצורה מרשימה בלימודיו. הוא אף פתר תרגילים מסובכים בלי ידע בסיסי בחשבון.
בבית הספר קשר ידידות חזקה עם תלמיד לספסל הלימודים, כריסטופר מורקום. בפברואר 1930 נפטר מורקום. מותו ניפץ את האמונה הדתית של טיורינג והוא הפך לאתאיסט. הוא סבר שכל התופעות, כולל דרך הפעולה של המוח האנושי, חייבות להיות חומריות.
תרומה לתאוריה של מדעי המחשב
טיורינג נחשב לאחד מאבות מדעי המחשב. הוא למד מתמטיקה בקינגס קולג' באוניברסיטת קיימברידג'. עוד מימיו כסטודנט (1931–1934) נמשך למחקר התאורטי.
טיורינג פיתח את רעיון מכונת טיורינג באופן עצמאי, בניסיון לענות על שאלות העוסקות ביסודות המתמטיקה שהועלו על ידי דויד הילברט, ופרסם אותו באפריל 1936.[1] המטרה הייתה ליצור הגדרה מתמטית מדויקת של אלגוריתם או "תהליך מכני". עוצמתו של הרעיון נעוצה בפשטות הקיצונית של המודל (בהשוואה למורכבותם של מחשבים אמיתיים). תזת צ'רץ'-טיורינג קובעת כי מכונת טיורינג, חרף פשטותה, מסוגלת לבצע כל חישוב או אלגוריתם שהוא בר-ביצוע במחשב כלשהו. מבחינה זו, מכונת טיורינג שקולה לכל מחשב, ולכן משמשת עד היום במדעי המחשב, בעיקר בתורת הסיבוכיות ובתורת החישוביות, כבסיס לחקר יכולותיו ומגבלותיו של המחשב (מחשב כלשהו, תוך התעלמות מתכונותיו של מחשב מסוים זה או אחר).
בשנים 1936–1938 למד באוניברסיטת פרינסטון שבארצות הברית, ובשנת 1938 השלים את הדוקטורט שלו, בהדרכת אלונזו צ'רץ'. ג'ון פון נוימן הזמין אותו להצטרף למכון למחקר מתקדם אך הוא העדיף לחזור למולדתו.
טיורינג הוכיח כי בעיית העצירה אינה ניתנת להכרעה על ידי מכונת טיורינג. במאמרו "On Computable Numbers, With an Application to the Entscheindungsproblem" משנת 1936 הוכיח טיורינג כי קיימות בעיות שלא ניתנות לפתרון באמצעות חישוב או "אלגוריתם". במאמר טיורינג תיאר את המודל החישובי החדש שהציע, שבדיעבד נקרא על שמו "מכונת טיורינג", והראה באמצעותו כי מספר הבעיות שלא קיים להן פתרון גדול משמעותית ממספר הבעיות שניתן למצוא להן פתרון. הוכחה זו נעזרת בשיטת הלכסון שבבסיס האלכסון של קנטור להוכחה כי קבוצה אינסופית אחת גדולה מהקבוצה האינסופית השנייה.
במאמר[2] (אנ') שפרסם בכתב העת Mind בשנת 1950, טיורינג הציע את מבחן טיורינג, כדרך לוודא האם למכונה יש בינה מלאכותית.[3]
פיצוח האניגמה במלחמת העולם השנייה
- ערך מורחב – פיצוח האניגמה
מספטמבר 1938 עבד טיורינג במשרה חלקית עבור בית הספר לקידוד והצפנה. ב-1938 השלים את מחקריו באוניברסיטת פרינסטון והוסמך כדוקטור מטעם אוניברסיטה זו. טיורינג התייצב בבלצ'לי פארק שמצפון ללונדון ב-4 בספטמבר 1939, והצטרף למטה התקשורת הממשלתית, יום אחרי שבריטניה הכריזה מלחמה על גרמניה הנאצית.
הצוות שאליו הצטרף טיורינג הופקד על אחת המשימות הסודיות והחשובות ביותר במאמץ המלחמתי נגד גרמניה הנאצית: בניית מכונה שתפענח את הצופן הצבאי הגרמני. הגרמנים השתמשו במכונת הצפנה ששם הקוד שלה היה "אניגמה", ובאמצעותה הפכו מברקים לרצפים אקראיים של סימנים, שרק מכונת אניגמה שנייה יכולה לתרגם בחזרה לטקסט בשפה רגילה. כדי לפענח את הצופן היה צורך לבנות מחשב שאליו יוזנו המברקים המוצפנים ויפוענחו בעזרת חישובים מסובכים.[4]
על בסיס התפיסה המתמטית של טיורינג, פיתחה המחלקה את המחשב האלקטרוני-ספרתי הראשון, שנקרא "קולוסוס". המחשב הענק, שהושלם והוכנס לפעילות בדצמבר 1943, סייע לבריטים לפענח חלק גדול מתשדורות האלחוט המוצפנות של הצבא הגרמני, ולהפיק מהן מידע בעל חשיבות אסטרטגית עצומה. הידע שנצבר בפרויקט זה שימש בסיס לפיתוח טכנולוגיית המחשבים בבריטניה ובארצות הברית. בנוסף לכך, במהלך המלחמה, שימש ראש "בקתה 8", האגף שהיה אחראי על קריאת האותות של הצי הגרמני. לאחר המלחמה, טיורינג הירבה לעסוק בבינה מלאכותית.
במהלך עבודתו בבלצ'לי פארק, החל להתרועע עם ג'ואן קלארק, שעבדה שם כמתמטיקאית ומפענחת. טיורינג ארגן את המשמרות שלהם שיהיו באותן שעות, כדי שאת הזמן הפנוי שלהם יוכלו לבלות יחד. בשנת 1941 הציע נישואין לג'ואן, אולם לאחר שהודה בפניה שהוא הומוסקסואל, החליט לבטל את אירוסיהם.
תרומה לתחומי מחקר אחרים
טיורינג חקר כבר בשנת 1948 מודלים של רשתות עצביות מלאכותיות, אולם מאמרו התפרסם רק ב-1968, אחרי שאחרים פיתחו את התחום בנפרד.
בשנת 1949 התמנה למנהל מעבדת החישובים באוניברסיטת מנצ'סטר, ועסק בפיתוח תוכנה לאחד המחשבים הראשונים. במאמר שהתפרסם בשנת 1950 העלה את הרעיון של "מבחן טיורינג".
טיורינג היה הראשון להשתמש בסימולציות ממוחשבות על-מנת לחקור התפתחות בעלי-חיים. בתחילת שנות החמישים, בשנות חייו האחרונות, עסק טיורינג במחקר חלוצי על מורפוגנזה – תהליך עיצוב צורת העובר במהלך התפתחותו. טיורינג סבר באופן רדוקציוניסטי כי ניתן להסביר לעיתים את צורתם המורכבת של יצורים חיים באמצעות תהליכים כימיים פשוטים. במאמרו על "הבסיס הכימי של מורפוגנזה" הוצגה תאוריה שפיתח על מערכת ריאקציה-דיפוזיה (Reaction–diffusion system), שיכולה להסביר את היווצרותם של פסים, כתמים וספירלות בטבע, למשל, על עורם של בעלי-חיים.[5]
לאחר מלחמת העולם השנייה התאמן טיורינג באופן מקצועי בריצת מרתון,[6] ויצר תוכנת מחשב (Turochamp) שמסוגלת לשחק שחמט ברמה בסיסית נגד מתחרה אנושי.
אחרית ימיו
טיורינג מעולם לא הסתיר את עובדת היותו הומוסקסואל; אבל בבריטניה של ראשית שנות ה-50 שררה אווירה פרנואידית והומופובית, במיוחד לאחר ששני הומוסקסואלים הואשמו בריגול וערקו לברית המועצות.
בינואר 1952, החל טיורינג מערכת יחסים עם ארנולד מוריי, מובטל בן 19. זמן קצר לאחר מכן, נפרץ ביתו ומוריי סיפר לטיורינג שהפורץ הוא מכר שלו. טיורינג הגיש תלונה במשטרה, ובמהלך החקירה הודה במערכת יחסים מינית עם מוריי. בעקבות כך השניים הועמדו לדין והורשעו ב-Gross indecency (אנ') – 'חוסר מהוגנות חמור', עבירה לא מוגדרת ששימשה בין היתר להרשעת גברים שקיימו יחסים מיניים עם גברים, אך לא היו ראיות להרשעתם במעשה סדום. בגזר הדין ניתנה לו האפשרות לבחור בין עונש מאסר לבין המרתו במאסר על תנאי שיכלול טיפול הורמונלי לסירוס כימי, וטיורינג בחר באפשרות השנייה. הטיפול כלל זריקות הורמונים נשיים, על מנת לדכא את יצרו המיני. טיורינג שם קץ לחייו כעבור שנתיים, ב-7 ביוני 1954, ככל הנראה בשל תופעות הלוואי של ההורמונים (צמיחת שדיים, השמנה ודיכאון).
על-פי דו"ח המשטרה, טיורינג מת מהרעלת ציאניד, כשלצידו תפוח חצי-אכול, טבול בציאניד. ככל הנראה כמחווה לסרט האהוב עליו, "שלגיה ושבעת הגמדים". אמו לא קיבלה את הטענות בדבר ההתאבדות, וטענה שמותו היה תוצאה של רשלנות בטיפול בכימיקלים במעבדה (אף שטיורינג לא היה כימאי). הביוגרף אנדרו הודג'ס העלה השערה שטיורינג דאג לכך שנסיבות המוות לא תהיינה חד־משמעיות, כדי לתת לאמו את האפשרות להכחיש שהתאבד.
לאחר מותו
ב-2009, בעקבות עצומה שיזם ג'ון גרם-קמינג ושעליה חתמו למעלה מ-30 אלף בריטים,[7] פרסם ראש ממשלת בריטניה, גורדון בראון, הודעת התנצלות רשמית "בשם ממשלת בריטניה, וכל מי שבזכות עבודתו של אלן חי בחופש", על "היחס המחריד שנהגו כלפי טיורינג" מוסדות השלטון הבריטי. בהצהרה הכיר בראון בטיורינג כ"הקורבן המפורסם ביותר של ההומופוביה בבריטניה" וכתב:
אין זו הגזמה לומר שבלעדי תרומתו יוצאת הדופן, ההיסטוריה של מלחמת העולם השנייה הייתה יכולה להיות שונה מאוד. הוא אחד הבודדים שניתן להצביע על תרומתם האישית לשינוי תוצאות המלחמה. התודה העצומה שאנו חייבים לו הופכת את היחס הבלתי אנושי שלו זכה לנורא עוד יותר.[8]
בדצמבר 2013 העניקה לו אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת חנינה לאחר המוות.[10]
הנצחתו
פרס טיורינג, שהוא הפרס החשוב ביותר במדעי המחשב, קרוי על-שמו של אלן טיורינג. הפרס מחולק מאז 1966 על ידי אגודת ACM.
ב-1986 הועלה המחזה "לשבור את הצופן" (אנ') על חייו של טיורינג, מאת המחזאי יו ויטמור (אנ') (הוצג בישראל בתיאטרון הקאמרי ב-1988,[11] ובתיאטרון הספרייה ב-1994).
בשנת 2012 צוין יום הולדתו המאה של טיורינג במסגרת אירועי ליל המדענים והמדעניות האירופי.
בשנת 2014 הופק הסרט "משחק החיקוי", דרמה בריטית המבוססת, באופן חופשי למדי, על פרטים עיקריים מהביוגרפיה של טיורינג. הסרט בבימוי מורטן טילדום, ובכיכובם של בנדיקט קמברבאץ' וקירה נייטלי, זכה בפרס בחירת הקהל בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו ובפרס אוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר.
בשנת 2015 הוקם מכון אלן טיורינג בלונדון, בריטניה, כאות הוקרה ולהנצחת הישגיו של המדען. באותה שנה גם יצאה לאור בעברית הביוגרפיה "אלן טיורינג: האניגמה".[12]
בשנת 2019 פורסם כי שטר הנושא את דמותו ייכלל במסגרת סדרת שטרות חדשים בבריטניה.[13] בשנת 2021 הונפק שטר בן חמישים לירות שטרלינג הנושא את דיוקנו של טיורינג ומכונת ה"בומב" שפיתח. השטר הושק ביום הולדתו – 23 ביוני.[14]
רחובות נקראו על שמו בקיימברידג' שבאנגליה ובהרצליה.[15]
ראו גם
לקריאה נוספת
- דייוויד לוויט, האיש שידע יותר מדי: אלן טיורינג והמצאת המחשב, מאנגלית: יעל סלע-שפירו, הוצאת אריה ניר, 2007. (הספר בקטלוג ULI)
- אנדרו הודג'ס, טיורינג, 1912-1954: פילוסוף לפי טבעו, מאנגלית: אורה גרינגרד, הוצאת ידיעות אחרונות, 2001. (הספר בקטלוג ULI)
- אנדרו הודג'ס, אלן טיורינג: האניגמה, מאנגלית: מיכאל אליעזר, הוצאת דיונון, 2015. (הספר בקטלוג ULI)
- אודיסאה, גיליון 14, ינואר 2012 - מוקדש לטיורינג. (הספר בקטלוג ULI)
- B. Jack Copeland (ed.), Colossus: The Secrets of Bletchley Park's Codebreaking Computers, Oxford University Press, 2006 (הספר בקטלוג ULI)
- B. Jack Copeland (et al), Alan Turing's Electronic Brain: the Struggle to build the ACE, the World's Fastest Computer, Oxford University Press, 2012 (הספר בקטלוג ULI)
- S.B. Cooper, Alan Turing: His Work and Impact, Elsevier, 2013 (הספר בקטלוג ULI)
- Christof Teuscher (ed.), Alan Turing: the Life and Legacy of a Great Thinker, Springer, 2004 (הספר בקטלוג ULI)
- B. Jack Copeland (ed.), Alan Turing's Automatic Computing Engine: the Master Codebreaker's Struggle to Build the Modern Computer, Oxford University Press, 2005 (הספר בקטלוג ULI)
- Andy Clark, Peter Millican (eds.), The Legacy of Alan Turing, Clarendon Press, 1996 (הספר בקטלוג ULI)
- Sara Turing, Alan M. Turing, Cambridge University Press, 2012 (הספר בקטלוג ULI)
- Simon Lavington (ed.), Alan Turing and his Contemporaries: Building the World's First Computers, British Computer Society, 2012 (הספר בקטלוג ULI)
- Andrew W. Appel (ed.), Alan Turing's Systems of Logic: the Princeton Thesis, Princeton University Press, 2014 (הספר בקטלוג ULI)
- S. Barry Cooper, Andrew Hodges (eds.), The Once and Future Turing: Computing the World, Cambridge University Press, 2016 (הספר בקטלוג ULI)
- Chris Bernhardt, Turing's Vision: the Birth of Computer Science, MIT Press, 2016 (הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצוניים
- אתר האינטרנט הרשמי של אלן טיורינג (באנגלית)
- אלן טיורינג, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- אלן טיורינג, באתר MacTutor (באנגלית)
- אלן טיורינג, באתר dblp
- אלן טיורינג, באתר גוגל סקולר
- אלן טיורינג, באתר Semantic Scholar
- אלן טיורינג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אלן טיורינג, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- שרה לב, אלן טיורינג – חייו ותרומתו למדעי המחשב, הבטים בהוראת מדעי המחשב, דצמבר 1995
- דנה אשכנזי וצבי לוטקר, על חייו ומותו של אלן טיורינג, (חלק ראשון), (חלק שני) באתר "האייל הקורא"
- אבני דרך, עשרת החידושים הבולטים של מדעי המחשב, באתר ifeel
- האיש שידע יותר מדי - אלן טיורינג והמצאת המחשב, ספרו של דייוויד לוויט (אריה ניר 2007)
- פרק מספר, פרק מתוך הספר "האיש שידע יותר מדי" בעקבות הטבח אמש במפגש של בני נוער גאים בת"א, באתר "הידען", 2 באוגוסט 2009
- שמעון שוקן, על אנושיותו של המחשב ואיוולתו של האדם (ביקורת על ספרו של דייוויד לוויט), באתר הארץ, 16 ביולי 2007
- אסף שטול-טראורינג, עודד ירון, הבריטים דורשים לטהר את שם אבי המחשב, באתר הארץ, 9 בפברואר 2012
- אבי בליזובסקי, מאה שנה להולדתו של אלן טיורינג – ממציא המחשב המודרני וקורבן רדיפת ההומוסקסואלים בבריטניה ובעולם המערבי כולו בשנות החמישים, באתר הידען, 23 ביוני 2012
- ישראל פישר, תעלומת מותו של טורינג קמה לתחייה: "זו לא בהכרח התאבדות", באתר TheMarker
- נועה מנהיים, 100 לאלן טיורינג - לחשוב מחוץ לארון, באתר הארץ, 13 ביולי 2012
- רון אהרוני, המהפכה הקופרניקאית של אלן טיורינג, אודיסאה 14, ינואר 2012
- הגאון שפיענח את הסוד הנאצי יזכה לחנינה אחרי מותו, באתר וואלה, 21 ביולי 2013
- יניב הלפרין, המקרה של אלן טיורינג – לא גאווה לבריטים, באתר "אנשים ומחשבים", 25 בדצמבר 2013
- הסבר על ה"דודל" (שרבוט גוגל) שפרסמה גוגל לציון יום הולדתו ה-100 של טיורינג, באתר מנוע החיפוש "גוגל" (באנגלית), 23 ביוני 2012
- מחברת החישובים בכתב ידו של טיורינג מוצעת למכירה פומבית, בארכיון הסרטונים של Associated Press, 9 באפריל 2015
- איתי נבו, מפענח הצפנים שהמציא את המחשב, במדור "היום לפני במדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 7 ביוני 2017
- גארדיאן, נמצאו 150 מכתבים אבודים של המתמטיקאי אלן טיורינג, באתר הארץ, 26 באוגוסט 2017
- גדי אלכסנדרוביץ', יום הולדת 100 לאלן טיורינג!, באתר "לא מדויק", 23 ביוני 2012
- The Computer and Turing: Crash Course History of Science #36 – סרטון הסבר על ההיסטוריה של התפתחות המחשבים מתוך CrashCourse (באנגלית)
- דודל אלן טיורינג ביוטיוב.
- אלן טיורינג (1912-1954), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ A. M. Turing, On computable numbers, with an application to the Entscheidungsproblem, Proceedings of the London Mathematical Society, 2 s. vol. 42 (1936–1937)
- ^ טיורינג, אלן (באוקטובר 1950), "Computing Machinery and Intelligence" (PDF), Mind, LIX (236): 433–460, doi:10.1093/mind/LIX.236.433
{{citation}}
: (עזרה) - ^ עידן לנדו, בגנות ההגדרות: על טיורינג ועל ויכוחי סרק. טיול נגטיבי, פילוסופי־בלשני־פוליטי, באתר העין השביעית, 12 במאי 2015
- ^ מיכאל דק, מודיעין . תפוח משוח בציאניד - האניגמה, כותרת ראשית, 2 בספטמבר 1987
- ^ מרואיינת: דוקטור נטשה אליסון, How the Zebra REALLY Got Its Stripes
- ^ Alan Turing was an excellent runner, kottke.org (באנגלית)
- ^ גרדיאן וקרוליין דייוויס, בריטניה התנצלה בפני מפצח קוד אניגמה, באתר הארץ, 14 בספטמבר 2009
- ^ Treatment of Alan Turing was “appalling” - PM, September 10, 2009.
Jack Schofield, No 10 apologises for "appalling" treatment of Alan Turing, Guardian, September 11, 2009 - ^ Britain pardons Alan Turing for crime of being gay, i24news, December 24, 2013
- ^ איתי נבו, גאווה מאוחרת לטיורינג, באתר "הידען", 25 בדצמבר 2013
- ^ רחלה זנדבנק, חידה אנגלית, כותרת ראשית, 16 בספטמבר 1988
עירית נחמני, השבוע תועלה לראשונה בתיאטרון הקאמרי הצגת "שבור את הצופן', סיפורו של אלן טיורינג, חדשות, 29 ביולי 1988 - ^ תום שגב, המתמטיקאי הגאה שפיצח את האניגמה הנאצית, באתר הארץ, 27 בפברואר 2015
- ^ סוכנויות הידיעות, על שטר 50 פאונד: המתמטיקאי שניצח את הנאצים, באתר ynet, 15 ביולי 2019
- ^ הארץ, אלן טיורינג, מפצח "אניגמה" שנרדף על היותו הומו, יונצח על שטר של 50 ליש"ט בבריטניה, באתר הארץ, 15 ביולי 2019
- ^ GeoHack - הרצליה, באתר geohack.toolforge.org
ביון במלחמת העולם השנייה | ||
---|---|---|
בעלות הברית המערביות | ||
גופים | MI9 • MI6 • MI5 • מנהלת המבצעים המיוחדים • ועדת XX • המשרד לשירותים אסטרטגיים • קבוצת הארמיות הראשונה / הארמייה ה-14 (ארצות הברית) | |
אישים | ארצ'יבלד וייוול • ג'ספר מסקליין • דאדלי קלארק • ג'ון גודפרי • יו דלטון • איאן פלמינג • ג'ון לה קארה • יואן מונטגיו • חואן פויול גארסיה • אדי צ'פמן • אלן טיורינג • אנשי סגל בלצ'לי פארק • פריץ קולבה • אלן דאלס • אנשי המשרד לשירותים אסטרטגיים (OSS) | |
מבצעים | מבצע ברקלי / מבצע קציצה • מבצע שומר ראש / מבצע פורטיטיוד | |
מושגים קשורים נוספים | אניגמה • אולטרה • PURPLE • מג'יק • התזמורת האדומה (טרפר) | |
ברית המועצות | ||
גופים | נקוו"ד • ג.ר.או • סמר"ש • המשרד לביטחון המדינה | |
אישים | לברנטי בריה • ויקטור אבאקומוב | |
גרמניה | ||
גופים | אבווהר • גסטפו • אס דה • המשרד הראשי לביטחון הרייך | |
אישים | וילהלם קנריס • הנס אוסטר • הנס ברנד גיזביוס • ארווין פון לאהוסן • הנס פון דוהנאני • ריינהרד היידריך • אוטו אולנדורף • ארנסט קלטנברונר • ולטר שלנברג | |
מבצעים | תקרית גלייביץ • פרשת ציצרו • מבצע פסטוריוס • מבצע בוליבאר • מבצע נורדפול (אנ') |
- אלן טיורינג
- אישים שנשפטו על פי חוקים נגד להט"ב
- אתאיסטים בריטים
- בעלי תואר דוקטור מאוניברסיטת פרינסטון
- חוקרי בינה מלאכותית
- חלוצי המחשוב
- להט"בים בריטים
- לוגיקנים בריטים
- לונדון: אישים
- מדעני מחשב בריטים
- מורשעים בעבירות מין
- מקבלי חנינה לאחר מותם
- מתאבדים להט"בים
- מתאבדים: מדענים
- מתמטיקאים בריטים
- מתמטיקאים להט"בים
- סגל אוניברסיטת מנצ'סטר
- סגל בלצ'לי פארק
- עמיתי החברה המלכותית
- פילוסופים להט"בים
- קצינים במסדר האימפריה הבריטית
- קריפטואנליסטים בריטים
- רצי מרתון
- מונצחים בשלט כחול של ארגון המורשת האנגלית
- בריטים שנולדו ב-1912
- בריטים שנפטרו ב-1954